הגדרת "בית" בתאונות בדרך מהבית לעבודה

סעיף זה מרחיב למעשה את הגדרת תאונת העבודה הקבועה בסעיף 79 לחוק, כך שגם תאונות שארעו בדרך מהבית לעבודה ובחזרה, יחשבו כתאונות עבודה.

ובהמשך: "... הגעתי למעסיק עם חופשות מחלה ואז המעביד אמר לי שאין לי ימי חופש, שילם לי על 11 ימים קיימים ואז אני פניתי לביטוח לאומי על המשך תשלום חופשות המחלה. בביטוח לאומי אמרו לי שזה נחשב תאונת עבודה הליכה מהעבודה לבית זה תאונת עבודה. אמרו לי למלא טופס בל .. והייתי צריך למלא הכל מההתחלה כדי לקבל רק את הכסף שמגיע לי על ימי מחלה/חופשה" (ר' עמ' 7 שורות 21-26 לפרוטוקול).

...

כמו כן גרסת התובע נתמכה בעדות אשתו שעה שהוכח כי לא היו עדים אחרים לאירוע ומשכך אין אנו סבורים כי יש לזקוף לחובתו של התובע כי לא הביא עדים נוספים מאלו שהביא.

לסיכום, משגרסת התובע לעצם קרות האירוע, מהימנה עלינו, ומשלא מצאנו כי הרישומים הרפואיים יש בהם בכדי לסתור את טענותיו, מצאנו כי יש לקבל את גרסתו באשר להתרחשות האירוע התאונתי וכי מדובר בתאונת עבודה.

לאור כל האמור מצאנו כי התובע הרים את הנטל להוכיח את קיומו של האירוע ויש מקום למינוי מומחה רפואי אשר יבחן את הקשר הסיבתי שבין האירוע לבין מצבו הרפואי.

סעיף 79 לחוק מגדיר את המונח "תאונת עבודה", בזו הלשון: "תאונת עבודה - תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמיו, ובעובד עצמאי - תוך כדי עסוקו במשלוח ידו ועקב עסוקו במשלוח יד." סעיף 80(1) לחוק מרחיב הגדרה זו, ביחס לדרך ממעונו של המבוטח לעבודה ולהיפך: "רואים תאונה כתאונת עבודה אף אם-

להרחבה זו קיים סייג הקבוע בסעיף 81(א) לחוק הקובע כדלקמן: "תאונה שארעה תוך כדי נסיעה או הליכה בנסיבות האמורות בפסקות (1), (4), (5) ו (7) של סעיף 80 אין רואים אותה כתאונה בעבודה אם חלה בנסיעה או בהליכה הפסקה או סטיה של ממש מהדרך המקובלת, כשההפסקה או הסטיה לא היו למטרה הכרוכה במילוי חובותיו של המבוטח כלפי מעבידו, או, לענין פסקה (1) האמורה, בעיסוקו במשלח ידו כעובד עצמאי...". בית הדין האיזורי בחן את התביעה בהתאם לסעיפים 80(1) ו-81(א) לחוק במובן זה של תאונת עבודה בדרך מהבית לעבודה, או תוך כדי סטייה מהדרך שנעשתה למטרה הכרוכה במילוי חובה כלפי המעסיק.

...

בנסיבות אלו בית הדין מצא כי המערער לא היה בדרכו מביתו לעבודתו, או שהתאונה ארעה תוך כדי סטייה מדרכו לעבודה לצורך מילוי חובה כלפי מעסיקו בהתאם לסעיפים 80(1) או 81 (א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 (להלן – החוק).

יחד עם זאת, דעתנו היא כי בחינת כל חומר הראיות בתיק מביאה למסקנה, כי גם בהתאם לסעיף 79 לחוק, המערער לא השכיל להוכיח כי הצפייה בהצגה היא חלק מעבודתו.

לטעמנו הדגש המרכזי בהודעה זו הוא על קשרי הידידות בין המערער לשחקנית, עת מדובר בפרגון גרידא, ולא בכוונה להפיק תועלת מקצועית לצרכי הבר בו עובד המערער.

סוף דבר אשר על כן, על דעת רוב חברי המותב, וכנגד דעתו החולקת של מר ירון, הערעור נדחה.

בית הדין האיזורי לעבודה בנצרת ב"ל 20692-09-19 לפני: כב' השופטת לובנא תלחמי סוידאן נציג ציבור (עובדים) מר עזמי תחאוח'ו נציג ציבור (מעסיקים): מר אלישע שחם התובעת מזל חבקוק ע"י ב"כ: עו"ד יונה סירוטה הנתבע המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ: הלישכה המשפטית פסק דין

המסגרת הנורמאטיבית "תאונת עבודה" הוגדרה בסעיף 79 לחוק כך: "תאונה שארעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי - תוך כדי עסוקו במשלח ידו ועקב עסוקו במשלח ידו;". בסעיף 80(1) לחוק נקבע כי רואים תאונה כתאונת עבודה אף אם - "ארעה תוך כדי נסיעתו או הליכתו של המבוטח לעבודה ממעונו או ממקום שבו הוא לן אף אם אינו מעונו, מן העבודה למעונו או ממקום עבודה אחד למישנהו, ועקב נסיעתו או הליכתו זו;". דיון והכרעה לאחר שבחנו את טענות הצדדים, העדויות וכלל החומר אשר הונח לפנינו, ובראי הוראות הדין וההלכה הפסוקה, הגענו למסקנה לפיה דין התביעה להדחות, וזאת מן הנימוקים אשר יפורטו להלן.

כפי שהתובעת שבה והבהירה – אין היא טוענת לתאונת עבודה כאמור בסעיף 79 לחוק, היינו - שהתאונה ארעה תוך כדי ועקב עבודתה אלא טענתה היא שמדובר בתאונת עבודה משום שהתאונה ארעה תוך כדי נסיעתה ממעונה לעבודה, כאמור בסעיף 80(1) לחוק, בזמן בו היתה בדרכה לבצוע משימה אשר הוטלה עליה על ידי מעסיקתה – קבלת מכשיר טלפון.

...

מכאן, הזיקה בין העבודה לבין הנסיעה לה טוענת התובעת הינה רופפת ואין בה כדי להביא למסקנה לפיה התובעת הוכיחה את תנאי ה- "עקב" שבסעיף 79 לחוק, כאמור בפסק דינו של בית הדין הארצי בעניין הלה לילי שלעיל.

לטעמנו, אין להרחיב את ביטוח ענף נפגעי עבודה באופן שיכלול גם הליכה או נסיעה בנסיבות העניין אשר לפנינו.

לאור כל המפורט לעיל, התביעה נדחית.

בתום חקירתו, סיכמו הצדדים את טענותיהם בעל־פה. דיון והכרעה רקע משפטי: סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק") מגדיר "תאונת עבודה" כ"תאונה שארעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו של מבוטח.

[footnoteRef:4] [4: תב"ע (עבודה ארצי) 0-46/נב המוסד לביטוח לאומי - אסתר חמו, כד(1) 232 (1992)‏] ומן הכלל אל הפרט לאחר עיון במלוא החומר בתיק, שיקלול הראיות ובחינת טענות הצדדים הגענו לכלל מסקנה כי לא ארעה לתובע תאונה בדרך ממעונו לעבודה.

ביישום המבחן שהותווה בעיניין מזרחי נכריע תחילה בשאלה האם מדובר בנסיעה אחת? התובע הציג לנו מפה (נספח 3 לכתב התביעה) כדי לתאר את מסלול הנסיעה המתוכנן ליום קרות התאונה ובה סימן את ביתו ואת העצירות שהיו מתוכננות בדרכו לעבודה – מקום עבודת האשה, גן ילדים ובית חמותו שמטפלת באחד מילדי בני הזוג דרך קבע (עמ' 2, ש' 7 לפרוטוקול), שתי העצירות האחרונות נימצאות בקריית שמואל וסמוכות זו לזו.

...

[footnoteRef:4] [4: תב"ע (עבודה ארצי) 0-46/נב המוסד לביטוח לאומי - אסתר חמו, כד(1) 232 (1992)‏] ומן הכלל אל הפרט לאחר עיון במלוא החומר בתיק, שקלול הראיות ובחינת טענות הצדדים הגענו לכלל מסקנה כי לא אירעה לתובע תאונה בדרך ממעונו לעבודה.

בחינת נסיבות המקרה הספציפי מביאה למסקנה כי מסלול הנסיעה בנוי ממספר מקטעים – ממעון התובע לעבודת האישה, מעבודת האישה למסגרות הילדים, ממסגרות הילדים ועד לעבודת התובע.

משכך, התביעה נדחית.

ביום 21.12.2016 נפגעה התובעת בתאונת דרכים בדרך מביתה לעבודה.

לאחר שהצדים הגישו סיכומים, ביום 1.6.2023, הורה בית הדין על העברת שאלות הבהרה נוספות למומחה, כדלקמן: בחוות הדעת מיום 11.8.2021 קבעת כי לא אותר ליקוי מוגדר ביד ימין וברגל ימין של התובעת.

" ביום 29.10.2023 הודיע הנתבע כי הוא מכיר גם בהקרנות הכאב ביד ימין וברגל ימין כנובעות מתאונת העבודה, לפי הנוסח הבא: "ב"כ הנתבע מתכבד להודיע לכבוד בית הדין כי לאחר עיון בחוות דעת המומחה ולאחר היתייעצות שנערכה מכיר הנתבע גם בהקרנה ליד ימין ולרגל ימין כתוצאה מהארוע ביום 21.12.2016 בהתאם לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה- 1995." (ההדגשה הוספה- ר.ג).

...

גב וצוואר טענת התובעת שלפיה יש מקום כי בית הדין יקבע במסגרת ההליך דנן שהיא סובלת גם מהגבלות תנועה בעמוד השדרה (גב וצוואר)- דינה להידחות.

סוף דבר לאור כל האמור, הננו מאשרות את הודעת הנתבע מיום 23.11.2023 ומורות כי הפגימה בצוואר עם הקרנה לכתף ויד ימין והפגימה בגב עם הקרנה לרגל ימין מוכרות כפגימות הנובעות מתאונת העבודה מיום 21.12.2016.

התביעה להכרה בפגימות בכתף ימין ובכלל זה בקרע בכתף ימין, ברגל ימין וביד ימין כפגיעות עצמאיות- נדחית.