הגדלת מזונות ילדים בשל מצב רפואי

נוכח מצבו הרפואי של החייב ****, אני מאפשרת לו היזדמנות וליתן הסבר תוך 20 יום מקבלת החלטה זו. היה ולא יעשה כן, אשקול בחיוב ביטול ההליך ולצורך העשרת הקופה אף אשקול את בקשות הנאמן למימוש כספים טרם הביטול.

צו התשלומים לחייב **** הוגדל לסך של 4,000 ₪ לחודש החל מחודש יוני 2020.

לעניין תשלום המזונות לילדיו, החייב מדווח על תשלומים בשיעור של 4,776 ₪ לחודש למרות שטרם נקצבו המזונות שעל החייב לשלם בהליך ולא בוצע איזון בין הכנסותיו לבין הכנסות גרושתו.

...

בעניינם של כל השלושה התקיים דיון ביום 26.5.2020 שבסיומו ניתנה החלטה פרטנית המתייחסת לכל אחד מהם, זוהי החלטתי מיום 27.5.2020 (להלן: "ההחלטה").

לא יעלה על הדעת כי **** לא ישלם מזונות לילדיו ועמדת המנהל המיוחד בעניין זה אינה מקובלת עלי.

סיכום: מן המקובץ לעיל אני קובעת כדלקמן: בעניינו של **** – ניתנת לו ההזדמנות להגיב ביחס למחדליו תוך 20 יום.

ו. המזכירות תמציא עותק החלטתי זו לכל אחד מן החייבים.

התובע מיתקיים מקיצבת הבטחת הכנסה בסך של 2,500 ₪ ואינו מסוגל לעבוד בשל מצבו הבריאותי לאחר תאונה בעקבותיה הוכר כנכה בשיעור של 100% ע"י המל"ל .

ובהחלטה מיום 14.8.16 הנושאים המרכזיים בהם לרוב נבחן שינוי נסיבות הם: הישתכרות ההורים ומצבם הכלכלי; מצבם הבריאותי והמשפחתי של ההורים; צרכי הקטינים; שינוי במשמורת או בהסדרי שהות; או נסיבות קשות וחריגות שנוצרו לאחר מתן פסק הדין, כגון סרבנות קשר של ילדים אחד ההורים.

בעניינינו אבחן את הרכיבים שלהלן: שינויים במצבו הכלכלי של האב (מי שמחויב במזונות) סמוך לקביעות הנ"ל מיום 13.11.16 ובהחלטה מיום 14.8.16 האב טען בתביעתו הראשונה להפחתת דמי מזונות כי הנו מקבל קצבת נכות מטעם המל"ל העומדת על סך 16 2600 ₪ בערך והיום מוערכת הכנסתו לדבריו על סך כ- 3,000 ₪ ובסיכומים ע"ס כ 2,500 ₪ .

מכל מקום יכולתו הכלכלית של האב לשאת ב "עול המזונות" נמדדת, לא רק על-פי הכנסתו מיגיעה אישית או לפי הכנסתו המוגבלת והמצומצמת בנסיבות מסוימות, אלא על-פי יכולתו למצות את כישוריו ולהגדיל את הכנסתו גם ממקורות אחרים.

נוכח ההתנהלות הדיונית הלקויה של האם , כפי שתוארה לעיל , מצאתי לנכון להורות כי החיוב של האב במזונות הקטינים יחזור לחיוב שהיה בתוקף ערב הגשת התביעה רק החל מהחודש שלאחר מתן פסק הדין , כלומר מחודש 3.22 , כדי שלא לייצר לאב חוב שהוא במידה רבה פועל יוצא של מחדליה הדיוניים של האם .

...

בנסיבות אלה אני מורה כי החל מיוני 2015 ואילך יעמוד חיוב המזונות על סך כולל של 4,000 ₪ מהם 1600 ₪ לקטין הצעיר , ו 1200 ₪ לכל אחד מהקטינים הנוספים וכן יצטרף לחיוב, חיוב במחצית הוצאות חינוך בעלות מסגרת ציבורית- לפי דרישת משרד החינוך, וכן קייטנת קיץ מחזור אחד.

נוכח צירוף אישור המסירה, והעובדה כי לטענת ב"כ התובע יצרה הנתבעת עמה קשר, ומכך מודעת להליך, והעובדה כי חרף הטענות לא הוגשה תגובה או כתב הגנה, ונוכח הפגרה מאידך, והעובדה כי עסקינן בקטינים, אני מורה כדלקמן-: מזונות הבן הצעיר יפחתו לסך של 1,200 ₪.

לבחון רק את השינוי שחל בפרמטר הספציפי בהתאם להלכת בע"מ 919/15 לסיכום נפסק כי תחולת הלכת בע"מ 919/15 על תביעות לשינוי דמי מזונות שנקבעו בפסקי דין חלוטים טרם שנפסקה ההלכה, תעשה בכפוף למבחן שינוי הנסיבות המהותי, באופן זהיר ומתוחם לרכיב אליו מתייחס השינוי.

נוכח האמור לעיל , אני קובע כי גם ברכיב זה לא הוכח שינוי נסיבות מהותי המצדיק הפחתת מזונות .

סיכום אשר על כן , אני דוחה את התביעה להפחתת מזונות .

בחודש מאי 2021 הגישה האם תביעה להגדלת דמי המזונות של הילדים באוקראינה, בין השאר בטענה כי הילדים חולים באופן קבוע והיא זקוקה למימון הטיפולים והתרופות הנדרשים להם.

לשיטתה טובת הילדים מחייבת השארתם בישראל, הן בשל מצבם הבריאותי, הן בשל העובדה שבישראל מובטחת לילדים קורת גג יציבה והן בשל כך שבישראל לאם מקור פרנסה קבוע בסיוע החברים הסובבים אותה.

גם בדיון שנערך ביום 11.10.21 לפני הח"מ בהליך יישוב הסיכסוך, בו נדון עניין מסגרות :( חינוך ומזונות הקטינים, העידה האם (עמ' 6 ש' 21-7 "לפני שנסעתי לארץ אמרתי לאבא שהילדים צריכים טפול רפואי.

...

סיכומו של עניין: בחינת כלל השאלות שעל הפרק מובילה למסקנה כי דין התביעה להידחות: מקום המגורים הרגיל של הילדים על פי חוקי אוקראינה – אינו ברור, שעה שהוריהם מחזיקים גם באזרחות ישראלית, האסורה לפי חוקי אוקראינה; זכות האב למשמורת והפעלתה של זכות זו לפי חוקי אוקראינה – שנויה במחלוקת, מקום בו לא פגש בילדים משך כשנה וחדשיים למעט שני מפגשים בודדים טרם הגעתם לישראל, וכאשר הנסיון לקבוע זמני שהות נעשה לא נענה הואיל וילדים נמצאו בישראל; הסכמתם העקרונית של הצדדים היתה כי ישובו לישראל כל אימת שהדבר יידרש למען שמירה על בריאות ילדיהם ומטעם זה הקפידו על ביצוע התשלום החדשי לקופת החולים (מתוך קבלת קצבאות בסכומים העולה על 230,000 ₪) ועל פיה פעלה האם; האב אמנם לא השלים עם המעבר אך נקט שיהוי ניכר במועד הגעתו לישראל (וחודש וחצי לאחר המעבר) ובהגשת התביעה לפי חוק אמנת האג (כשלושה חדשים לאחר המעבר), רק לאחר שהתברר לו כי נפתח הליך בעניין המזונות; שלושת הפעוטות השתלבו היטב בישראל, חברתית, משפחתית ובריאותית גם יחד; החזרתם לאוקראינה עלולה לחשוף אותם לנזק פיסי הן במובן הבריאותי והן במובן הכלכלי, ולהעמידם במצב בלתי נסבל של חשש לאבדן האזרחות, חשש להסתבכות האב בהליכים פליליים והחשש כי יהיו נתונים לחסדיו של אדם המתנהל בחוסר תום לב מובהק, לא על פי טובת הקטינים, אלא אך ורק על פי אינטרסים כלכליים ובראשם צמצום בתשלום מזונות ילדיו.

באשר למפגשים בין האב לילדים, לאור תדירות ביקוריו של האב בישראל (אצל הוריו בעיר ח'), לאור הודעתו בעניין הגמישות במקום עבודתו (עמ' 20 ש' 25 ) ולאו הסכמת האם להגיע עם הילדים לאוקראינה, אני מורה כי האב יימצא עם הילדים במועדים הבאים: בשבועיים הראשונים של ינואר– בישראל; בשבועיים הראשונים של מרץ– בישראל; בשבועיים הראשונים של מאי - באוקראינה יחד עם האם; במהלך כל חודש יולי - באוקראינה יחד עם האם; בשבועיים הראשונים של אוקטובר - בישראל; נוסף על האמור, יוכל האב לקיים שיחת וידיאו עם הילדים בכל יום בשעות הערב.

סוף דבר, התוצאה היא כדלקמן: תביעת האב להשבת הילדים לאוקראינה נדחית, מכל הטעמים האמורים לעיל.

בפני ביה"ד תביעת האם להגדלת מזונות הילדים, עקב יציאתו של האב לחו"ל והפסקת הסדרי השהות.

מזונות נקבעו בסך 1,500 ש"ח לכל ילד, סה"כ 4,500 ש"ח, כולל מדור, בתוספת מחצית הוצאות רפואיות חריגות, ומחצית חוגים ו/או הוצאות חינוך.

· ביחס למצבו של הכלכלי, ובנסיבות הענין של מקום מגורי הקטינים, גילם, חוק חינוך חובה חינם, וכו', סך 1,500 ש"ח לכל קטין בתוספת מחציות, הוא סכום סביר ביותר.

...

לכן יש לדחות את תביעת האם להגדלת מזונות מ-4,500 ש"ח לסך מופרז של 10,000 ש"ח, ויש לדון רק בתוספת העלות שנגרמה לאם כתוצאה מהיעדרות האב.

] מכיוון שהמחציות מעוגנות בהסכם הגירושין, האב חייב בהן למפרע גם לפני הגשת התביעה להגדלת מזונות, אולם יש מקום להיעתר לבקשת האב, לחייבו על מחציות חוגים וחינוך שלא שילם לשנים 2021 ו-2022, בעלות נומינלית ללא הצמדה וריבית.

מסקנה לאור כל הנ"ל, ביה"ד קובע: האב ישלם לידי האם למזונות הקטינים סך 5,600 ש"ח ש"ח מדי חודש (ולא 4,500 ש"ח כאמור בהסכם הגירושין), 1,866 ש"ח לחודש לכל ילד, בתוספת מחציות כאמור בהסכם הגירושין, החל מיום 1.2.2022.

ביום 1/1/24 הוגשה תגובת היחיד, במסגרתה טען כי פרש מעבודתו במשטרת ישראל בשל מצב רפואי.

כן נלקחת בחשבון גמלת היחיד בסך של 7000 ₪ (בהתאם להצהרתו בתגובה, ללא תוספות עבור שירותים מיוחדים), קצבת ילדים בסה"כ 371 ₪, ודמי מזונות בסך של 800 ₪ (מזונות המשולמים לאשת היחיד עבור בנה מנישואים קודמים ומהוים חלק מהכנסות התא המשפחתי).

הפרת תנאי תכנית הפרעון - במידה והיחיד יפר את הוראות הצוו לשקום כלכלי, הוא עלול להיות חשוף לסנקציות, על פי הוראות החוק וכמפורט  בהצעת הממונה, לרבות הארכת תקופת התשלומים, הגדלת סכומי התשלומים, הטלת הגבלות שהוסרו מחדש, ביטול ההליך והקניית נכסים לקופת הנשייה.

...

לאחר שעיינתי בהצעות הצדדים ותגובת היחיד ואף שמעתי הצדדים לפני, בכלל זאת הזכאית למזונות שהתייצבה לדיון, נחה דעתי כי ניתן לתן צו שיקום כלכלי ליחיד בהתבסס על הנתונים אשר נאספו ופורטו עד כה. אשר לתשלום החודשי - פוטנציאל השתכרות היחיד עומד על לפחות סך של 5,500 ₪, אשת היחיד השתכרה בעבר סך של כ 12,500 ₪ ועל כן יחושב פוטנציאל ההשתכרות שלה כך. העובדה כי היחידה טוען שהיא עובדת כשכירה כעת, אינה מעלה ואינה מורידה לצורך חישוב זה , אלא מחושב פוטנציאל ההשתכרות שלה.

על כן אני קובעת את הסכום החודשי לתשלום ליחיד, ע"ס 3500 ₪.

לאור כל האמור לעיל, אני מורה על מתן צו לשיקום כלכלי בהתאם לסעיף 161 לחוק ובהתאם לתנאים כדלקמן.