הגדלת מזונות הקטינות בשל שינוי הנסיבות האב שב לארץ ואינו עובד

מבוא החייב, יליד 1958, גרוש ואב ל- 5 ילדים משתי נשים שונות, מהם שניים קטינים, הגיש בקשה למתן צו כנוס לנכסיו ולהכרזתו פושט רגל.

נטען כי מדובר בחייב אשר לא יצר חובות בתום לב, עזב את הארץ בעודו שקוע בחובות ובחר שלא לשוב אליה ולפרוע חובותיו ללא כל סיבה מוצדקת, אלא לאחר שחלפו שנים, מצבו הרפואי התערער והוברר לו כי רק בישראל יוכל לקבל טפול רפואי הולם.

החייב טען בתגובותו כי בהסכם הגירושין בינו לבין אשתו הראשונה אין סעיף המחייב אותו לשלם מזונות ילדיו וכי לא היה חוסר תום לב בהחלטתו לעזוב ובעת שעזב את הארץ לא היה שרוי בבעיות כלכליות.

לא נסתרה הטענה כי למרות שצו התשלומים הוגדל ביום 11.11.2013 לסך של 500 ₪ החייב המשיך לשלם סך חודשי של 100 ₪.

לא נעלמו מעיני טענות ב"כ החייב במיוחד לעניין מצבו הרפואי והעובדה כי חובותיו ישנים ואולם אני סבורה כי במכלול הנסיבות וגם לאחר שלקחתי בחשבון את השינויים שחלו בהלכה המשפטית הנוכחית בסוגיה שבפניי המחייבים מתן משקל יתר לאינטרסי החייב בהליך, אין מקום לקבוע כי במקרה הנוכחי עסקינן בחייב המתאים להליך.

בנסיבות המקרה דנן קיימות טענות כי החייב לא מתאים להליך פש"ר, אינו עובד למחייתו ללא סיבה, אינו משלם מזונות, אינו משלם תשלומים נדרשים לקופת הכנוס, אינו ממציא דוחות כנדרש ומגלה בהתנהגותו כי לא ניתן לצפות שהליך הפש"ר ישיג את מטרותיו אצל החייב, יביא לפרעון חלקי של חובותיו ולשיקומו.

...

לא נעלמו מעיני טענות ב"כ החייב במיוחד לעניין מצבו הרפואי והעובדה כי חובותיו ישנים ואולם אני סבורה כי במכלול הנסיבות וגם לאחר שלקחתי בחשבון את השינויים שחלו בהלכה המשפטית הנוכחית בסוגיה שבפניי המחייבים מתן משקל יתר לאינטרסי החייב בהליך, אין מקום לקבוע כי במקרה הנוכחי עסקינן בחייב המתאים להליך.

החייב נקט במדיניות של "שב ואל תעשה" ועתה טוען כי יש להתחשב בתקופה שחלפה ובעובדה שחובותיו ישנים כדי להעתר לבקשתו.

סיכום לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה להכריז על החייב.

אני מורה על ביטול צו הכינוס על כל ההגבלות שהוטלו לפיו.

לטענתה, הנתבע לא נהג לעזור ולסייע בטיפול בבית והילדים, לא לקח חלק בגידולם, ונהג לשוב בשעות מאוחרות הביתה, וחרף הבטחותיו כי ישנה את דרכו והתנהגותו, לא עשה כן ועל כן ולאור מצב היחסים בין הצדדים, עזבה התובעת ביחד עם שלושת הקטינים ועברה להתגורר בבית אביה בקבוץ.

מעיון בתסקיר העו"ס מיום 5.3.2019 עולה, כי שני ההורים הם בעלי מסוגלות הורית טובה, מיטיבים ומעורבים בחיי ילדיהם, עם זאת, בין ההורים יש מערכת יחסים מתוחה ובעייתית המוזנת מהקונפליקט ביניהם והאב עושה שימוש בקטינה ש.ר להשגת מטרותיו, ולא ניתן לקיים הסדר של משמורת משותפת כל עוד לא תשתנה היתנהגותו של האב.

לטענת הנתבע, לתובעת אין נכון להיום הוצאות בגין מדור, ואם בעתיד היא תעזוב את יחידת הדיור, ניתן יהיה להשכיר אותה ולקבל בגינה דמי שכירות נאים שיכסו את הוצאות המדור של התובעת.

ביחס ליכולת הישתכרות התובעת טוען הנתבע, כי מתלושי השכר של התובעת עולה כי היא עובדת בממוצע רק 12 ימים בחודש (מחצית מימי העבודה) ועל כן, שכרה עומד על כ - 4,500 ₪35 לטענתו, לאור גילם של הילדים הרי אין מניעה כי התובעת תעבוד במשרה מלאה ותגדיל את הקף שכרה החודשי לסך של כ - 7,000 ₪ לחודש ואף יותר.

לטענתו, במהלך החיים המשותפים השקיעו הצדדים כספים רבים בלימודי התובעת בארץ ובחו"ל והתובעת היא בעלת פוטנציאל הכנסה אדיר בתחום זה. לעניין יכולת הישתכרותו טען הנתבע, כי עבד כשכיר במשך 5 שנים בחברה .

כן טען הנתבע, כי הסכומים המפורטים בכתב התביעה באשר לצרכי הקטינים (הוצאות אחזקת הבית והמזונות) הנם גבוהים ומנופחים ואינם משקפים את הוצאות ו/או צרכי הקטינים בפועל.

((1984) 33 ,29 ( מזור נ' מזור, פ"ד לח( לאור כל האמור לעיל ונוכח פסיקת בית המשפט בעיניין גובה המזונות ההכרחיים ובשיקלול כל הנתונים שבפני, יכולותיהם הכלכליות של הצדדים ויחס הכנסותיהם הפנויות אשר עומד על כ - 64% לטובת הנתבע לעומת 36% לטובת התובעת, בהיתחשב בזמני השהות עם הנתבע וצרכי הקטינים, אני מוצא בנסיבות העניין לחייב את הנתבע בתשלום מזונות הקטינה ש.ר בסך של 650 ₪, הקטין ע.ר בסך של 650 ₪ והקטינה נ.ר בסך של 650 ₪, ובסה"כ 1,950 ₪ לחודש עבור שלושת הקטינים, כאשר סכום זה כולל הוצאות מדור ואחזקתו.

...

תביעת התובעת למזונות הקטינים בתלה"מ - 11- 18- מתקבלת באופן חלקי.

הנתבע ישלם לידי התובעת מזונות הקטינים בסך של 1,950 ₪ לחודש, כולל הוצאות מדור והחזקתו ( 650 ₪ עבור כ"א מהקטינים).

אשר לפסיקת הוצאות, ולאחר ששקלתי את מכלול השיקולים הרלוונטיים, ועל מנת לא להסלים את הסכסוך בין הצדדים וכשטובת הקטינים לנגד עיני, אני מורה כי כל צד יישא בהוצאותיו.

לפניי תביעה להגדלת מזונות קטינים שהגישה התובעת כנגד הנתבע.

לשיטת האם, הגישה תביעתה בעקבות מעבר האב להתגורר בחו"ל ובעקבות רצונו של האב כשעלות שכר הלימוד היא כגובה דמי XXX- לשלוח את הבן הגדול ללימודים בישיבה ב המזונות ולא מותירה עבורו מימון לצרכיו הבסיסיים; העדר הישתתפותו של האב בהוצאות חריגות של הקטינים ולאור גילוי ראיות ביחס למצבו השפיר של האב, שיש בו כדי שינוי נסיבות להגדלת המזונות הילדים.

כלל אני עוזר ללא תמורה, יכולים אנשים לבקש ממני אחרי הסעודה בשבת תעשה לנו סיור תכיר לנו, תראה לנו, והוא יכול לבוא אחרי שבת ולתת לי טיפ, אני אישית לא עובד בשבת, אז זה מה שקורה לפעמים, אז לא רשמתי את הטיפים האלה ולא ספרתי אותם אבל כן, זה .

ואם לא די באמור לעיל, הרי שבאופן תמוה שאינו ברור לבית המשפט, שב וחזר האב בסיכומיו על טענתו הקודמת לפיה, ניסיונותיו להגדלת הכנסותיו לא נשאו כל רווחים, ואף הפנה לסעיפים הנטענים בתצהירו ]ראו: סעיף 67 לסיכומי האב[, והכל תוך היתעלמות מוחלטת מעדותו המפורשת שלעיל ומהסתירות העולות מטענותיו.

] בארץ כימעט ולא לוקח אותם ]ראו: עמוד 23 , שורות 36-22 ; עמוד 23 , שורות 2-1 בהתייחס לאמור לעיל, אייחס לאב זמני שהות של הקטינים של 45 ימים בשנה.

...

בנסיבות האמורות, עולה המסקנה לפיה, אין כל מקום להתערב בסכום המזונות שנקבע בהסכם ולהורות על הגדלתו, על אף שינוי הנסיבות שהוכח לפניי.

עם זאת, ומאחר ומדובר בהוצאות עתידיות שאינן צפויות, כך שלאם לכל היותר עילה להשתתפות עתידית של האב בהוצאות שכלל לא ברור מהן ואם בכלל יתקיימו, אזי מתקזז חלקו של האב בהוצאות עתידיות אלו כנגד הוצאותיו של האב על הקטינים כמפורט לעיל ובכל אופן, לא שוכנעתי כי מטעם זה בלבד, יש להתערב בסכום המזונות שנקבע בהסכם.

סוף דבר – התביעה נדחית.

של כל אחד מהם עם הקטינה, וביניהם לצרכי הקטינה.

( (דברי כב' השופטת ארבל בבע"מ 27/06 פלוני נ' פלונית ( 1.5.2006 אציין שפסק דין זה עסק בשאלת הגירת ילדים לחו"ל אך העקרונות שנקבעו בו טובים גם 25 כאשר דנים בשאלת שינוי מקום מגורים של ילד גם בתחומי הארץ: בתמ"ש 44078-09-16 פלוני נ' פלונית, ( 15.5.2016 ), קבעה כב' השופטת ורד שביט-פינקלשטיין שתביעה לשינוי מקום מגוריו של קטין היא שאלה מורכבת הדורשת בחינה של שיקולים רבים.

למען ההגינות יצוין שבפסק דינה בבעמ 119/08 הנז' קבעה כב' השופטת צילה צפת שעיקר הפסיקה הנוגעת לסוגיית קביעת מקום מגורי קטינים, עוסקת בנסיבות של בקשות להגירת קטינים עם אחד הורים לחו"ל, לפיכך מטבע הדברים, יש לבחון תביעות למעבר מגורים בתוך הארץ לקולא.

באותו מקרה, על אף שנקבע שמעבר האם לעיר אחרת יגרום לשפור משמעותי ברווחתה הכלכלית (קבלת דירה מ"עמידר"), ושהאם מקבלת תמיכה וסיוע מהוריה המתגוררים בסמיכות מקום אליו ביקשה האם לעבור, הרי שהיו שיקולים, הדומים לשיקולים הקשורים בטובתה של הילדה בתיק שלפני, המצדיקים חיוב האם לשוב עם הילדה לעיר בה מתגורר האב, במרחק שאינו עולה על 30 ק"מ מאותה ברמ"ש 616664-07-14 ו' ה' ואח' נ' א' ה' ( 3.9.2014 ), דחה כב' השופט שוחט בר"ע על החלטת בימ"ש השלום אשר אסר על אם להעתיק מקום מגוריה ומקום מגורי בנותיה לעיר אחרת בקבעו: "שינוי מקום מגוריהם של ילדים קטינים אינו דבר של מה בכך. ילדים קטינים אינם

התובעת מעוניינת בקשר אוהב וטוב בין האב לקטינה", (סעיף 8 לכתב התביעה).

רק לאחר שבית המשפט נוכח שההסכם נעשה ע"י הצדדים בהסכמה חופשית ומרצון ולאחר שניתנו לצדדים הסברים נאותים אודותיו ניתן תוקף של פסק דין לכל הוראותיו, פרט להסכמה מסוימת בעיניין שלילת זכות תביעה להגדלת מזונות, אותה לא אישר בית המשפט.

...

לסיכום אשר על כן, מכל הטעמים שפורטו לעיל – אני מורה כדלהלן: תביעת האם לביטול סעיפים בהסכם הגירושין נדחית.

אני מורה לאם לקיים חלקה בהסכם, ובתוך 60 ימים מהיום, לשוב ביחד עם הבת להתגורר במרחק שלא יעלה על 35 ק"מ מן העיר ירושלים.

אני מחייב את האם להשתתף בהוצאותיו המשפטיות של האב בסך 15,000 ₪, בתוספת מע"מ כדין.

הבקשה הנוכחית וטענות הצדדים: בבקשתו הנוכחית החייב פירט כי הוא יליד 1960, אב לשני ילדים בגירים.

החייב פירט כי אין לו נכסים, הוא מתגורר בדירה קטנה, עובד בעבודות מזדמנות כחורט קמעות ומשתכר כ- 3,500 ₪ לחודש.

זאת ועוד, המוסד לביטוח לאומי הפנה לנסיבות יצירת החוב, בהן החייב עזב את הארץ בלי להסדיר תשלום לילדיו הקטינים, והעמיס את תשלום מזונות ילדיו על הקופה הציבורית.

גם לאחר שהחייב שב ארצה, הוא לא עמד בתשלום המזונות, וכיום שילם פחות מ- 10% מגובה החוב.

בין השיקולים שיילקחו בחשבון בבואו של בית המשפט להפעיל את שיקול דעתו ביחס להפטר מחוב מזונות, יילקחו בחשבון השיקולים הבאים: גילו של החייב, מצבו מבחינת יכולת הישתכרות, מצב כלכלי או מצב בריאותי וצפי לשינוי המצב בעתיד, מניעת תוצאה שתיפגע בזכותו של החייב לקיום מינימלי בכבוד, נכסים שבבעלות החייב, נסיבות הווצרות החוב, הזמן שחלף מאז יצירתו של החוב, האם מדובר בחוב מהעבר הרחוק, המאבד מאופיו המקורי ומקבל צביון של חוב כספי רגיל, או מצב שבו החייב עצמו תרם להמשכות הליכי גביית החוב ולתפיחתו, עמדת בעל התפקיד וכמובן תום ליבו של החייב (רע"א 7940/13 קצקה נ' כונס הנכסים הרישמי (29.1.14), ע"א 6456/13 ישעיהו נ' גמזו (3.5.15), ע"א 7092/13 ד.מ. נ' י.מ. (12.10.15) ע"א 5628/14 יוסף סלימאן נ' סמירה סלימאן (26.9.16)).

ב. החייב לא הראה כל מאמץ להגדיל את הכנסתו.

...

דיון: דין בקשת החייב להידחות.

ד. העובדה שהחייב וזוגתו לא הציגו אסמכתאות להשתכרותם הנמוכה, אף היא מהווה שיקול שלא להיעתר לבקשה, שכן מדובר בהתנהלות חסרת תום לב במהלך ההליך.

מנימוקים אלו, אני דוחה את בקשת החייב למתן הפטר מחוב המזונות.