הגבלת תנועה בכתף עקב קרע בלברום

· המומחה מטעם המערער, ד"ר נאסים אלקרינאוי, קבע למערער נכות רפואית בגין הקרע בלברום העליון והסביר כי מדובר במימצא שלא תואר בשנת 2006 (עובר לתאונה מושא העירעור).

לעניין ליקוי 42 (1) ד פציעת שרירי הכתף, מדובר בסעיף ליקוי שמעניק נכות אוטומאטית בשיעור 10% בקיומה של פציעה כל שהיא בשרירי הכתף ללא כל דרישה של מיגבלות תנועה או כאבים ולכן, ברגע שקיימת בדיקה אובייקטיבית בתיק מסוג MRA שמעידה באופן מפורש בפציעה בשרירי הכתף, קרע חלקי בשרוול המסובב ונזק ללברום העליון מבוקש מהועדה לקבוע נכות מתאימה בהתאם לסע' ליקוי.

...

עיקר טענות המשיב- · הוועדה פעלה בהתאם להוראות פסק הדין אשר מכוחו התכנסה ומשכך לא עולה כל טעות משפטית מהחלטתה ועל כן, יש לדחות את הערעור.

מקובלת עלי טענת המשיב שלפיה בהתאם לפסק הדין הוועדה לא נדרשה לבחון את יישום סעיף ליקוי 35 (1) (ב) לתוספת לתקנות.

הוועדה אף ציינה כי אחד הממצאים שנמצאו בבדיקת ה- MRA הינו "שינויים ניווניים בלברום". טענת המערער שלפיה הוועדה לא התייחסה לאמור בחוות הדעת של ד"ר אלקרינאוי ביחס לבדיקת ה- MRA, דינה להידחות.

לאור האמור לעיל, משלא עולה טעות משפטית בהחלטת הוועדה, הנני מורה על דחיית הערעור.

בדיקת MRI ארתרוגרפיה מיום 11.7.14 הדגימה קרע של הלברום ומצב תקין של גידים מסובבי כתף.

במסקנותיו ציין המומחה כי : "...מהבדיקה הקלינית עולה כי הכתף השמאלית של כב' ירוחם שיראל יציבה. קיימת הגבלה בתנועות כתף שמאל ביחס לכתף ימין. לאור מימצאי הבדיקה הגופנית ובהיתחשב בנתוני הרשומה וממצאי בדיקות ההדמיה אני קובע כי כתוצאה מהתאונה מיום 23.1.13 נותרה לתובעת נכות צמיתה בגין הגבלה בתנועות כתף שמאל בשיעור של 15% לפי סעיף 41 (4)(ב) לקובץ תקנות המוסד לביטוח לאומי". עוד יצוין כי המומחה קבע כי לתובעת לא נותרה מיגבלה תפקודית ביד שמאל וכי הוא אינו צופה הטבה או החמרה במצבה.

...

משהוכחה לפני נחיצות הטיפולים, המעקב הרפואי וממילא הוצאות הנסיעות הכרוכות בכך ראוי לפסוק לתובעת סכום סביר שישפה אותה על הוצאותיה, במקרה דנן, נכון לפסוק הוצאות סבירות על דרך האומדנא בנסיבות העניין, בשים לב לכל הנתונים המפורטים, בשים לב שהתובעת ביקרה פעמים רבות אצל רופאים, ביצעה טיפולי פיזיותרפיה, שילמה הוצאות נסיעה, אני קובעת כי הוצאות התובעת בגין נסיעות והוצאות אחרות עליהן לא תקבל החזר בגין התאונה הינו בסך 2,000 ₪.

סוף דבר לאור כל האמור עד כאן, מתקבלת הערכת הנזקים הבאה: גריעה מכושר ההשתכרות בתוספת פנסיה – 403,886 ₪.

סוף דבר הנתבעת תשלם לתובעת סך של 449,176 ₪ בתוך 30 יום, בצירוף ריבית והצמדה עד מועד התשלום בפועל.

בעקבות בדיקת MRI לכתף שמאל, שבוצעה לתובע ביום 5.5.14, בה הודגם קרע קוי מלא בגיד הסופרה ספינטוס וקרעים קטנים בלברום האחורי, נותח התובע בכתפו השמאלית ביום 28.7.14 [להלן "הניתוח"].

תקנה 41(4) לתקנות קובעת את שעורי הנכות בהגבלת התנועות בפרק הכתף באופן הבא: ימין שמאל (א) מעל לגובה השכם 0% 0% (ב) עד לגובה השכם 15% 15% התקנה אינה מפרטת דבר לעניין אופי או סוג התנועה אלא מפרידה בין תנועות שניתן לבצע מעל לגובה השכם [שאינן מזכות בנכות] לבין תנועות שניתן לבצע עד גובה השכם [המזכות בנכות].

...

אני גם מוצאת את חששם מפני העתיד, בעקבות נזקי התאונה, כחשש כן ותם לב. התובע העיד, ואני מקבלת עדותו זו, גם מפאת האמון שאני נותנת בגרסה וגם מאחר שהיא עולה בקנה אחד עם חוות דעת המומחה, כי אין ביכולתו לשאת שרתים ולעבוד עם שרתים בגובה- פעולות אותן ביצע עובר לתאונה.

לאור כל האמור, אני סבורה שיש לפצות את התובע על הפגיעה הפוטנציאלית בכושר בהשתכרותו בעתיד, בסכום גלובאלי שישקף את פוטנציאל השפעת הנכות על ההשתכרות.

סוף דבר אני פוסקת לתובע פיצויים כדלקמן: הפסדי שכר עבר 5,000 ₪ הפסדי השתכרות לעתיד 300,000 ₪ פנסיה 37,500 ₪ עזרת הזולת בעבר ובעתיד 25,000 ₪ הוצאות רפואיות ונסיעות בעבר ובעתיד 15,000 ₪ כאב וסבל 26,987 ₪ סה"כ ביניים 409,487 ₪ בצירוף שכ"ט עו"ד [13% ומע"מ] 62,283 ₪ סה"כ 471,770 ₪ הנתבעת תשלם לתובע סכום של 471,770 ש"ח בצירוף הוצאות משפט [על פי קבלות], כשהם צמודים ונושאי ריבית מיום ההוצאה ועד למועד פסק הדין.

לאיש יש הגבלות תנועה עם כאבים ורגישות כשב- MRI רואים שיש נזק תוך מפרקי, קרע חלקי בליגמנטים בתוך המפרק, יש קרע בלברום שזה המעטפת של הכתף, יש נזק בראש העצם שנימצא בתוך הפרק שנקרא הילזקס.

...

מטענות הצדדים עולה, כי המחלוקת ביניהם לעניין נסיבות התאונה התמקדה בשאלה אם הנפילה של התובע הייתה עקב התחשמלות או עקב איבוד שווי משקל? אקדים אחרית לראשית ואומר, כי לאחר ששמעתי את העדים ובחנתי את כלל הראיות שהובאו לפני, באתי לכלל מסקנה כי עלה בידי התובע להוכיח את נסיבות התאונה כנטען על ידו, במידה הדרושה במשפט אזרחי, כפי שיפורט בהמשך.

לאחר שבחנתי נתוני שכר מצטברים כמופיע בתלוש משכורת חודש 12/2008, וכן נתון השכר לפי תלוש חודש 1/2009 (חודש התאונה), מצאתי, כי חישוב בסיס השכר הקרוב ביותר לאמת הוא חישוב הנתבעת, והוא אף מטיב עם התובע במקצת.

לאור האמור, הנני קובע הפסדי שכרו של התובע לעבר כדלקמן: א. הפסד שכר מלא: 7,417 ₪ X 31 חודשים = 229,927 ₪ בצירוף ריבית ממחצית התקופה = 234,151 ₪ הפסד שכר חלקי: 7,417 ₪ X 15% X 24 חודשים = 26,701 ₪ בצירוף ריבית ממחצית התקופה = 26,976 ₪ הפסד שכר חלקי: 7,417 ₪ X 40.5% X 50 חודשים = 150,194 ₪ בצירוף ריבית ממחצית התקופה = 153,580 ₪ 7,417 ₪ X 15% X 16 חודשים = 17,800 ₪ בצירוף ריבית ממחצית התקופה = 17,948 ₪ סה"כ הפסדי שכר לעבר = -.

סוף דבר ס"כ הנזק עומד על 712,386 ₪, ובניכוי תשלומי המל"ל - סכום של 676,247 ₪ (כולל תוספת הריבית החוקית על תשלומי העבר), היתרה לפיצויי תעמוד על = 36,193 ₪.

הנכויות במל"ל התובע נפגע בכתף שמאל, בגב ובצואר, וועדות רפואיות של המל"ל קבעו כי נותרה לו נכות משוקללת בשיעור 38.23%, לפי תקנות המוסד לביטוח לאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1965, בשל הפגיעות הבאות: 15% בשל תסמינים פוסט טראומטיים לפי סעיף 34(ב) 2-3 לתקנות; 15% נכות בשל קרע בגיד הכתף והגבלה בתנועות בפרק כתף שמאל לפי סעיף 14(4)(ב) לתקנות; 10% בגין הגבלה בתנועות עמוד שדרה מתני לפי סעיף 37(א) לתקנות; ו-5% בגין הגבלה בתנועות עמוד שדרה צוארי לפי סעיף 37(5)(3) לתקנות (סה"כ 27.32% אורתופדי).

התובע מבקש לחלוק על קביעה זו וטוען כי קביעת הועדה מתייחסת למגבלת התנועה כתוצאה מהפגיעה המכנית בכתף (הקרע בלברום), ואילו הנכות בגין הכאב היא שונה ונפרדת, ולכן גם מיצטברת.

...

הנתבעת סבורה שאינו זכאי לפיצוי בגין תקופה זו, שכן ממילא לא יכול היה לעבוד, אך טענתה נדחית שכן תגמולי המל"ל בגין התאונה הנוספת חושבו לפי שכרו המופחת, שנבע מהתאונה, והתובע זכאי לפער.

הפיצוי לאחר ניכויים 1,100,952 ₪ סוף דבר התביעה מתקבלת.

הנתבעות ישלמו לתובע סך של 1,100,952 ₪, בתוספת שכ"ט כדין.