מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הגבלת רישיון נהיגה של נכה בהוצאה לפועל בשל חוב כספי

בהליך תיק תעבורה (תת"ע) שהוגש בשנת 2016 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ואלו הנימוקים המפורטים להחלטתי: הרישיון הוגבל, הנאשם נהג, עבר עבירה לפי סעיף 10(א) לפק"ת, עבירה של "אחריות קפידה": אין מחלוקת כי רישיון הנהיגה של הנאשם לא חודש עקב הגבלה שהוטלה במשרד הרשוי על חידושו, זאת לפי צו שנתן ראש ההוצל"פ, בשל חובות שצבר הנאשם כחייב בתיק הוצל"פ. לעניין זה מסמיך סעיף 66(א)(6) לחוק ההוצאה לפועל תשכ"ז - 1967, את ראש ההוצאה לפועל להטיל על חייב שאינו פורע את חובו, הגבלות שונות לתקופה ובתנאים שיקבע, ובין היתר גם את: "(6) הגבלת החייב מקבל, מהחזיק או מחדש רישיון נהיגה; הגבלה זו לא תוטל אם שוכנע רשם ההוצאה לפועל כי הטלתה עלולה לפגוע פגיעה ממשית בעיסוקו של החייב וביכולתו לשלם את החוב או שרישיון הנהיגה חיוני לחייב, עקב נכותו או עקב נכות בן מישפחה התלוי בו; לעניין זה יראו את מי שהוטלה עליו הגבלה מהחזיק רישיון נהיגה כמי שרישיון הנהיגה שלו פקע מחמת אי-תשלום אגרה." [ההדגשה בקוו שלי, א.ה.].
אכן אין ספק כי חובות כספיים יש לשלם.
...
אני סבור כי ראוי ליצור מנגנון המבדיל בין מי שרישיונו לא חודש בשל עבירות תעבורה לבין מי שרישיונו לא חודש בשל הגבלה או חובות בהוצל"פ. ראוי להפריד בין עברייני תנועה שמקומם בבית המשפט לתעבורה, לבין המוגבלים בחידוש רישיון בשל חוב בהוצל"פ, שאינם עברייני תנועה מובהקים, ולטעמי מקומם אינו בבית המשפט לתעבורה.
לאחר דיון קצר במידה והנאשם מודה, הוא מורשע ונדון לעונש נוסף, קנס ו/או פסילה בפועל או פסילה מותנית, דבר שאינו משפיע ואינו מקדם את תשלום החוב על ידי החייב.
לאור כל האמור, לאחר ששבתי והזהרתי עצמי, שכן עדות יחידה הוצגה בפני במסגרת פרשת התביעה, אני מרשיע את הנאשם בעובדות כתב האישום, בעבירה המיוחסת לו. הנאשם הודע בדבר זכותו להגשת ערעור לבית המשפט המחוזי במועד הקבוע בחוק.

בהליך פשיטת רגל (פש"ר) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לביסוס הבקשה הפנה הנאמן בין היתר לבקשה שהגיש החייב ביום 14.2.2018, לרשם ההוצאה לפועל, במסגרתה עתר החייב להסיר את ההגבלה על רישיון הנהיגה שלו וטען כי מתפרנס מעבודתו כנהג מונית.
בנוסף, מאחר והחייב אינו משלם מזונות הרי שגרושתו נאלצה לפתוח נגדו תיק הוצאה לפועל בגין חוב מזונות.
יתרה מכך, החייב אינו מבהיר מהם הכספים שהוא מקבל כנכה צה"ל ואינו מפנה למסמך רפואי המעיד על אי כושר העבודה.
...
לאחר שנדרשתי לטענות הצדדים אני סבורה כי דין הבקשה להתקבל בחלקה וזאת מהטעמים הבאים: ראשית, תגובת החייב אשר מכילה טענות עובדתיות רבות ובהן כי עובד בקזינו ומשתכר בטיפים מזדמנים שבשיעורים זניחים לא נתמכה בתצהיר ואף לא בראייה אחת המאמתת את הנטען ודי בכך לדחות את טענות החייב (ראו והשוו: ע"א 409/13 שידורי קשת בע"מ נ' שמעון קופר (11.4.2013), בעמ' 11-9).
מכל מקום סתירות החייב בגרסאותיו לא הובהרו ודי בכך כדי להיעתר לבקשה להגדלת צו התשלומים (ראו והשוו: רע"א 2060/18 אהרון זיסר נ' עו"ד פייסל מוסא, מנהל מיוחד (20.6.2018), פסקה 10).
לאור האמור לעיל, אני מורה על הגדלת צו התשלומים בסך 1,500 ₪ אשר שישולמו החל מיום 1.5.2019 ובראשון לכל חודש שלאחריו.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2021 בשלום קריות נפסק כדקלמן:

בקשתו נעתרה, ולאחר שפנה לרשות האכיפה והגביה, הומצאו מטעמה מסמכים המתייחסים לתיק ההוצאה לפועל בו בוצעה הגבלת רישיון נהיגתו של הנתבע.
לא מדובר בפסילת רישיון עקב צבירות נקודות, או פסילה עקב נהיגה לא זהירה, אלא פסילה עקב אי תשלום חוב כספי, שאין בה כדי ללמד על אופן נהיגתו של הנתבע.
בית המשפט המחוזי היתייחס לשאלה דומה בפסק דינו ברת"ק 61467-10-17 שמיר ואח' נ' שומרה חב' לביטוח בע"מ ואח' וקבע כי- "סע' 66א לחוק ההוצאה לפועל מיפרט את סמכותו של רשם ההוצאה לפועל להטיל הגבלות על חייב בעל יכולת כלכלית, המישתמט מתשלום חובותיו. בין ההגבלות המנויות בסעיף זה, ניתן למצוא את ההגבלה בסוגית רישיון נהיגה, וזו לשון סעיף 66א(6): "הגבלת החייב מקבל, מהחזיק או מחדש רישיון נהיגה; הגבלה זו לא תוטל אם שוכנע רשם ההוצאה לפועל כי הטלתה עלולה לפגוע פגיעה ממשית בעיסוקו של החייב וביכולתו לשלם את החוב או שרישיון הנהיגה חיוני לחייב, עקב נכותו או עקב נכות בן מישפחה התלוי בו; לעניין זה יראו את מי שהוטלה עליו הגבלה מהחזיק רישיון נהיגה כמי שרישיון הנהיגה שלו פקע מחמת אי-תשלום אגרה".לטעמי, התיבה "מקבל, מהחזיק או מחדש רישיון נהיגה" המופיעה בסע' זה מתייחסת לכל אחת מהאפשרויות- לקבל או להחזיק או לחדש רישיון נהיגה- כהגבלה עצמית העומדת בזכות עצמה ולא כמיקשה אחת.
...
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, ושמעתי את עדות הנתבע, מצאתי כי דין התביעה להתקבל במלואה , זאת בהעדר מחלוקת בדבר האחריות ובדבר הנזק.
אם לא די בכל האמור לעיל הרי שהסיבה הרביעית לדחיית טענות צד ג' נעוצה בכך שגם אם הוגבל הנתבע מלהחזיק רישיון נהיגה , הרי שצד ג' לא הוכיח כי הנתבע ידע על הטלת ההגבלה ולכן אין להסיר את הכיסוי הביטוחי.
הנתבע ישלם גם את המחצית השניה של האגרה, זאת לאחר שהתובע ישלמה וימציא לנתבע תיעוד על ביצוע התשלום.

בהליך רשות ערעור על החלטת ראש הוצל"פ (רע"צ) שהוגש בשנת 2015 בשלום צפת נפסק כדקלמן:

המבקש הפנה כאמור להוראת סעיף 66 א' (6) שקובעת: "הגבלת החייב מקבל, מהחזיק או מחדש רישיון נהיגה; הגבלה זו לא תוטל אם שוכנע רשם ההוצאה לפועל כי הטלתה עלולה לפגוע פגיעה ממשית בעיסוקו של החייב וביכולתו לשלם את החוב או שרישיון הנהיגה חיוני לחייב, עקב נכותו או עקב נכות בן מישפחה התלוי בו;..." יחד עם זאת,בעניינינו כאמור ,לא הוטלה הגבלה מכוח סעיף זה,והמדובר בבקשה להפעלת סמכות ביטול ההגבלה מכוח סעיף 66ד לחוק.
כפי שגם נקבע בהחלטת הרשמת ההגבלות הוטלו בשל חובות פיגורי העבר בתיקים השונים.
באיזון בין האנטרס של המשיבים-הנושים לקבל את כספם לאנטרס של המבקש-החייב לשמור על חופש עסוקו והתנועה שלו, מצאתי, כי התנאים לביטול- מידתיים.
...
מחדלו של המבקש בעבר-מחדל שהתבטא כאמור באי ביצוע תשלומים בתיקים הפרטניים ובכך שכבר פוזר תיק האיחוד בעבר, מוביל למסקנה שההגבלה נדרשת על מנת לוודא שהמבקש יעמוד בצו התשלומים שהושת עליו ובכך לא יסכל את החזרת החוב לזוכים.
לאור כל האמור, מצאתי כי החלטת הרשמת על הפקדת 5,000 ₪ על חשבון חוב הפיגורים, כתנאי לשקול את ביטול ההגבלה (או כלשונה: "ויחדש בקשתו לאחר הפקדת הסך הנ"ל), היא החלטה ראויה ונכונה שכן על המבקש חובת ההוכחה להוכחת רצינותו וכוונתו לפרוע את חובותיו ולא להתעלם מהם, לאחר שתבוטל ההגבלה.
אשר על כן, אני מורה על דחיית בקשת רשות ערעור.

בהליך רשות ערעור על החלטת ראש הוצל"פ (רע"צ) שהוגש בשנת 2012 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

סעיף 66 א' (6) לחוק ההוצאה לפועל קובע, לעניין הגבלה על רישיון נהיגה של חייב, כי: "הגבלת החייב מקבל, מהחזיק או מחדש רישיון נהיגה; הגבלה זו לא תוטל אם שוכנע רשם ההוצאה לפועל כי הטלתה עלולה לפגוע פגיעה ממשית בעיסוקו של החייב וביכולתו לשלם את החוב או שרישיון הנהיגה חיוני לחייב, עקב נכותו או עקב נכות בן מישפחה התלוי בו; ..." סעיף 66 ב' לחוק ההוצאה לפועל קובע, כי לא יוטלו ההגבלות האמורות בסעיף 66 א' אלא בהתקיים אחד מהתנאים המפורטים בו, וביניהם אלו שבמסגרת ס"ק (א)(3) המתייחסים לבעל יכולת המישתמט מתשלום חובותיו.
באיזון בין האנטרס של המשיבים-הנושים לקבל את כספם, לאנטרס של המבקש-החייב, לשמור על חופש התנועה שלו, מצאתי, כי ההגבלה על רישיון הנהיגה של המבקש אינה מידתית.
...
דיון והכרעה לאחר ששקלתי את טענות המבקש ובחנתי את הוראת סעיף 66א'(6) לחוק ההוצאה לפועל ותכליתה מצאתי כי דין הערעור להתקבל.
לאור המקובץ, הערעור מתקבל.
אני מורה על ביטול ההגבלה אשר הוטלה על המבקש במסגרת תיק ההוצאה לפועל לעניין רישיון הנהיגה, ועל ביטול העיקול שהוטל על רכבו.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו