הגבלת מספר השאלות בשאלון לפי תקנות סד"א החדשות

כאמור, נשוא הבקשה הנה דרישה להורות למשיבה להשיב לשאלון, בתצהיר ערוך כדין על השאלות הבאות: מהו מספר המנויים אשר הצטרפו באמצעותה להטבת "נטפליקס חצי שנה מתנה", ממועד תחילת ההטבה ועד ליום מתן צו המענה לשאלון? מהו מספר המנויים (מבין המנויים בסעיף א' לעיל), אשר עם תום תקופת ההטבה, חוייבו בתשלום כלשהוא עבור שירות "נטפליקס", באמצעות חשבונית פרטנר? מהו מספר המנויים (מבין המנויים בסעיף ב' לעיל), אשר ביקשו להתנתק משירות נטפליקס בתקופה שלאחר ניצול מלוא ההטבה, באופן זמני או קבוע, מכל סיבה שהיא? (לרבות מנויים שהפסיקו את שירות פרטנר tv ועקב כך נותקו משירות נטפליקס).

אשר לתשובה והתגובה לטענות החדשות שהעלה המבקש בתשובתו, ובהתייחס לאמור בסעיפים 1-7 לתשובתה מיום 09.09.2019, הבהירה המשיבה כי הציגה את חוסר תום לבו של המבקש וצירפה כנספח 1, הודעה לדוגמא של חברת נטפליקס הנשלחת למנויה לקראת תום תקופת ההטבה, בכדי להבהיר כי מושא בקשת האישור היא חברת נטפליקס ולא המשיבה.

cסעיף 19(א) לתקנות נקבע: "(א) בכל עניין של סדר דין בבקשה לאישור או בתובענה ייצוגית, יחולו תקנות סדר הדין האזרחי, בשינויים המחויבים, והכל אם אין בחוק או בתקנות אלה הוראה אחרת לעניין הנידון". ברע"א 10052/02 בועז יפעת נ' דלק מוטורס, פד"י נ"ז(4) 513 (2003) הכיר בית המשפט בזכותו של תובע ייצוגי לקבל צו לגילוי מסמכים מהצד שכנגד ולעיין בהם בכפוף לקיומם של שלושת התנאים הבאים: "ראשית, הזכות לעיין במסמכי הצד שכנגד ראוי שתתייחס אך ורק למסמכים שהם רלוואנטיים לשלב זה של ההליך, דהיינו רק למסמכים שיש בכוחם להשליך אור על שאלת התקיימות תנאי הסף לאישורה של התובענה כייצוגית. על התובע מוטלת החובה לשכנע את בית-המשפט כי זה טיבם של המסמכים אשר גילוים מבוקש על-ידיו. שנית, כדי למנוע בקשות סרק, שכל מטרתן פגיעה בנתבע, על בית-המשפט לוודא עובר למתן צו הגילוי כי המבקש העמיד תשתית ראייתית ראשונית המלמדת על קיומה של עילה אישית כנגד הנתבע ועל סיכוי להתקיימותם של תנאי הסף לאישורה של התובענה כייצוגית. שלישית, על צו לגילוי ועיון בשלב זה יוחלו המיגבלות המוטלות על צו גילוי ועיון שניתן  בשלבים אחרים של הדיון". ברע"א 7956/08 מעדניות האחים בכבוד (94') בע"מ נ' עו"ד שלמה גן צבי (מיום 24.04.09):- "גילוי המסמכים שעליו הורה בית המשפט המ חוזי לא נועד להוכיח עילת תביעה אישית, אלא ללמד על הקף העוולה שבוצעה לפי הנטען ועל גודלה המשוער של הקבוצה הנפגעת. בנתונים אלו יכול ותהיה חשיבות לשם בחינת השאלה האם תובענה ייצוגית היא "הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין", כדרישת סעיף 8 (א) (2) חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006..

...

בנסיבות אלו, לאור השלב הדיוני בו אנו מצויים והעובדה כי בשלב זה יש לקבוע אם ההליך ראוי להתברר כתובענה ייצוגית, בין היתר באשר לגודל הקבוצה והאם ראוי לנהל את ההליך כתובענה ייצוגית, החלטתי לקבל את הבקשה למענה לשאלון באופן חלקי בלבד ולפיו המשיבה תידרש להשיב לנדרש בסעיפים 5 א'-ג' וזאת עד למועד הגשת התובענה, בתוך 45 יום מהיום.

לאור המובהר לעיל, אני דוחה את הדרישה להשיב למבוקש בסעיפים 5 ד'-ה'.

בנסיבות אלו, אני קובעת כי כל צד יישא בהוצאותיו ואיני מחייבת בהוצאות הבקשה והתגובה.

בד בבד קיימים שיקולים שונים המגבילים את זכות העיון.

תקנות סד"א החדשות (מ-2018), מעגנות את הכלל לפיו הליכי הגילוי והעיון הם עקרון מהותי ובסיסי לקיומו של הליך שפוטי ראוי והוגן.

מן הכלל אל הפרט לאחר שבחנתי את מכלול טענות הצדדים, בשים לב לגדר המחלוקת ולתקנות החדשות, אני קובע כדלקמן: בקשת התובעים אתייחס תחילה לבקשת התובעים לחייב את הנתבע בגילוי מסמכים ספציפיים ובתוך כך להשיב על חלק מהשאלון (למעשה במסגרת השאלון עצמו נתבקש הנתבע להמציא מסמכים ולכן הבקשה משולבת): התובעים ביקשו לחייב את הנתבע להשיב על שאלה מס' 10 (שהיא למעשה משולבת עם שאלה מס' 9) מיהם בעלי המיקצוע אשר ביצעו שיפוצים בעסק של הנתבע.

...

אני קובע קדם משפט בתיק העיקרי ליום 27.01.22 בשעה 09:30, זאת לאחר שהצדדים יגישו תצהירי עדות ראשים, וכן ישלימו את הליך הגילוי והעיון במסמכים וכן תשובות לשאלונים בהתאם להחלטה זו. לפני בקשות הדדיות, שעניינן השלמת הליכים מקדמיים, במסגרתן מבוקש לחייב כל צד להמציא מסמכים ספציפיים, וכן לחייב כל צד להשיב על שאלות עליהן נשאל במסגרת שאלונים שהוחלפו בין הצדדים, כאשר נטען כי כל צד לא השלים את הדרוש.

על כן הבקשה נדחית.

באשר לאסמכתאות לגבי הכנסות של התובע מס' 1, לא שוכנעתי כי אסמכתאות אלה רלבנטיות בשלב זה, ודי בכך שהתובע יפרט ויתייחס למקורות ההכנסה שלו בתקופה הרלבנטית.

במקביל ולאור הודעת הצדדים מיום 26.04.21 לפיה אין מקום לנהל מו"מ וכי הם עומדים על ניהול הליך זה אני מורה על הגשת תצהירים כדלקמן: התובעים יגישו תצהירי עדות ראשיים מטעמם, לרבות חוות דעת ככל שנדרש, וזאת עד ליום 20.8.21.

תקנות סדר הדין האזרחי החדשות שעתידות להכנס לתוקפן בעוד פחות משנה, משדרות מסר דומה - במסגרתן הוגבל מספר השאלות שרשאי צד לשלוח במסגרת שאלון ונקבעו הוראות ביחס להליכי גילוי מסמכים.

...

כל האמור לעיל יבוצע תוך 20 יום מהיום.

לאחר עיון בבקשה ובתגובות - אני מורה לסגל להתייחס באופן ספציפי למסמכים שסיגמא ציינה בבקשה לגילוי ספציפי, תוך ציון ביחס לכל קטגוריה - אילו מסמכים מצויים בחזקתו או בשליטתו של סגל.

בכלל זה יגלה סגל גם את המסמך נושא סעיף 1.15, ללא שאני קובעת מסמרות בשלב זה ביחס לרלוונטיות האפשרית שלו, ולאור ההלכה הפסוקה הליברלית בהקשר זה. אינני מורה לסגל להוסיף ולהשיב על שאלות נוספות בשאלון מעבר לאלה שהוא השיב עליהן.

היתנהלות זו של התובע, הנה המשך לזו שהיתה עד כה בהעבירו שאלון ובו למעלה מ- 500 שאלות ודרישה לגילוי מסמכים ובה 84 דרישות.

כתבי טענות ארוכים, לא מביאים רק לבזבוז זמנו של בית המשפט כי מקשים גם על איתור השאלות שיש להכריע ואף גורמת להתשת הצד שכנגד (ראו את דברי ההסבר לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, בעמ' 12; דברי ההסבר פורסמו באתר האנטרנט של משרד המשפטים).

אין בתקנות הוראה המגבילה את מספר העמודים של תצהירי עדות ראשית , ולא בכדי.

דיון והכרעה: תקנה 114א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, שחלה בעניינינו, מורה כי "בעל דין שאינו מגלה מיסמך שיש לגלותו..., לא יהא רשאי להגיש את המסמך כראיה מטעמו באותה תובענה, אלא ברשות שנתן בית המשפט לאחר שנוכח כי היה לבעל הדין הצדק סביר למחדלו". כך גם קובעת תקנה 60(ג) לתקנות (החדשות): "בעל דין שאינו מגלה מיסמך שיש לגלותו..., לא יהיה רשאי להגיש את המסמך כראיה מטעמו באותה תובענה, אלא ברשות בית המשפט לאחר שנוכח לדעת כי היה לבעל הדין הצדק סביר למחדלו" (וראו: רע"א 7606/18 ‏רונן בן דור נ' ד"ר יקותיאל שרעבי (29.11.2018)).

...

התובע טוען מנגד כי אין בסיס לבקשה ודינה להידחות.

עיינתי בתצהיר גופו, חרף הסרבול באופן עריכתו שהביא גם להתארכותו, ואין להגיע למסקנה בשלב מקדמי זה של ההליך, כי חלקים ממנו 'מיותרים' לצורך בירור הפלוגתאות שהוסכם כי ידונו תחילה.

התובע טוען כי לא יכול היה לגלות את המסמכים אלא אך עתה מהטעמים המפורטים: · 'תכניות עסקיות' שהכין התובע לטובת הרחבת היקב - בעת הכנת התצהיר גילה במפתיע כי מסמכים אלו שמורים במחשבו הנייח ולא כפי שטעה לחשוב כי הן היו במחשבו הנייד, שנגנב בחודש יולי 2020.

בענייננו, הסיבות העולות מתצהירו של התובע שהוגש בתמיכה לבקשה, אף שחלק מהמסמכים היו בזמנו תחת ידו ולא שם לבו לכך, יש בהן כדי להביא למסקנה כי יש ליתן רשות להגשת המסמכים.

על הרקע להגבלת מספר השאלות ניתן ללמוד מדברי ההסבר לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (16.12.20): "הניסיון מלמד שלרוב נעשה שימוש לא נאות בהליך השאלון ויש העושים בו שימוש לרעה כדי להתיש את הצד השני.... הנושא מהוה בסיס לחילוקי דיעות ומחלוקות רבות בין הצדדים שמונחות לפתחו של בית המשפט חדשות לבקרים, באופן המעמיס מאד על בתי המשפט. ההסדר שנקבע נועד להגביל את השמוש בכלי זה...." ובהמשך: "לפי תקנה 56 (ב), ועל מנת למזער את החשש לשימוש לרעה בכלי של שאלונים וכן בשל החשש מהעומס שיוטל על בית המשפט במסגרת דיון בשאלונים עצמם, נקבע כי השאלונים יוגבלו ל- 25 שאלות...ובתובענה לפיצויים בשל נזק גוף... שהוגשו לבית המשפט המחוזי – השאלון לא יכלול יותר מ- 50 שאלות כולל שאלות משנה" (הדגשות בקוו – לא במקור – מ.ב.) נשאלת השאלה, מה הועילו חכמים בתקנתם, אם ניתן לעקוף את ההגבלה וההיגיון הרב שלצדה, בדרך של "פיצול" כל בעל דין להרבה חלקיו והכפלת הזכות המוגבלת שניתנה, ובעניינינו: במקום שהנתבעים יבחנו 50 שאלות ויענו ל- 50 שאלות, ובמקום שבית המשפט יקדיש זמן למחלוקת בקשר ל- 50 שאלות, יידרשו כלל העוסקים במלאכה להקדיש פי שישה זמן ל- 14 שאלונים הכוללים במצטבר 300 שאלות.

...

החזרות על השאלות בשאלונים שצורפו תומכות במסקנה זו. הפסיקה שהוזכרה בבקשת התובעים: אין בפסיקה שהתובעים הביאו כדי לסייע להם.

סוף דבר על פי ההיסטוריה החקיקתית, תכלית ההוראה בסעיף 56 (ב) לתקנות החדשות, תכליתן של התקנות החדשות עצמן והיגיון הדברים, יש לפרש את הביטוי "בעל דין אחר" בתקנה 56 (א) ככולל את כל בעלי הדין המהווים גוף או חטיבה אחת.

לפיכך, בקשת התובעים להפניית שאלונים נפרדים לכל אחד מהנתבעים נדחית.