מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הגבלת יישור ברכיים עקב קרע במיניסקוס

בהליך בקשת רשות ערעור (בר"ע) שהוגש בשנת 2018 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

מכאן שמי שיש לו הגבלה תנועה בשיעור 10 מעלות יש לזכותו בדרגות נכות בשל הקרע במנסקוס והן בשל ההגבלה ביישור הברך על מנת לבטא את חומרת הפגיעה.
...
אין בידי לקבל את טענת המבקש לעניין תקנה 11 (ה) – (ד), משלא הועלתה בפני בית הדין האזורי וגם לגופה אין לקבל את הפרשנות לפיה היא מגלמת בתוכה רק את המקרים בהם לא ניתן להעניק כפל נכויות.
סוף דבר – הבקשה נדחית ללא צו להוצאות.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

הועדה הקשיבה לתלונות המערער ולטענות באת כוחו, עיינה בתעוד הרפואי שהונח לפניה וערכה בדיקה קלינית תוך שהיא מפרטת את ממצאיה כדלקמן: "נבדק בהלל יפה ב- 7/7/18 בשל כאבים בברך שמאל בחדר מיון נרשם בן 46 בריא, ישנה הסטוריה של קרע במנסקוס הפנימי מצד שמאל, צילומים ללא עדות למימצא גרמי חריף.
(טעויות במקור) הועדה סיכמה החלטתה וקבעה – "לדעת הועדה נכותו בשיעור 10% לפי סעיף 48(2) ז I ומנכה 10% לפי סעיף 48(2) ז' I בשל קרע ידוע במנסקוס טרם החבלה הנוכחית.
המערער עבד בעיקר בהליכה ברגל ומיום קרות התאונה ועד היום המערער אינו מסוגל לדרוך, ליישר, לייצב את ברכו ולכן נאלץ את רוב שעות עבודתו לבצע ברכבו.
המערער סובל מהגבלה בתנועות הכיפוף והיישור של הברך ומגיעה לו נכות עקב כאביו העזים בעת תנועת הכיפוף והיישור של הברך.
...
מכאן יש לדחות טענות המערער כי פרוטוקול הוועדה "אינו מספק את עובדות המציאות ואף מטעה את העובדות הקיימות", מה גם, חזקה כי פרוטוקול הוועדה משקף את שהתרחש בפניה בזמן אמת ובהעדר ראיה אחרת לסתור, דין טענות המערער בהקשר זה להידחות.
שוכנעתי, כי הוועדה קבעה את מסקנותיה באופן ברור, תוך עיגון קביעותיה הרפואיות בממצאי בדיקתה הקלינית והתיעוד הרפואי שהונח לפניה, ולכן לא מצאתי שנפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה.
סוף דבר לאור כל האמור, הערעור נדחה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2016 בשלום טבריה נפסק כדקלמן:

לאחר טפול בידי רופאים ומספר סדרות של טפולי פיזיותראפיה, שלא הביאו להטבה במצב התובעת, עברה התובעת ביום 31.3.2005 ניתוח ארטרוסקופיה בברך ימין, במהלכו נמצא קרע במנסקוס הלטראלי, הגבלה ביישור הברך ותפליט.
מומחה מטעם התובעת, ד"ר **** משה, קבע בחוות דעתו כי נותרה אצל התובעת נכות בשיעור של 10% לצמיתות בגין קרע במנסקוס וכן נכות בשיעור של 10% לצמיתות בשל שינויים בקונדאיל הפמוראלי הפנימי (נספח ב' לכתב התביעה).
...
טענות הנתבעת הנתבעות טוענות כי דין התביעה להידחות מחמת התיישנות: התביעה הוגשה ביום 27.3.2011 בעוד שהאירוע הנטען, ככל שהתרחש, התרחש לפני המועד המצוין בכתב התביעה (27.3.2004).
מטעם זה, דין התביעה להידחות.
עצם העובדה שהתובעת השתהתה שנים כה ארוכות בהגשת תביעתה, פועלת לחובתה של התובעת בהרמת נטל ההוכחה, שכן בחלוף שנים כה רבות, אך טבעי הוא שהעדים אינם זוכרים מה היה מועד האירוע, כך שהראיות האובייקטיביות המצויות בפני בית המשפט הם אותם ממסמכים רפואיים, אשר נכתבו על ידי שלושה גורמים שונים בסמוך לאחר האירוע וכולם מצביעים על מועד שהינו מוקדם למועד הנטען על ידי התובעת, מה שמוביל למסקנה כי התביעה התיישנה.
על יסוד האמור לעיל, התביעה נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

המערער הגיש למשיב תביעה להחמרת מצב וביום 17.11.20 היתכנסה ועדה רפואית – נפגעי עבודה (החמרת מצב) דרג ראשון שקבעה כי: "מדובר בתובע 25 שנה לאחר הארוע הנידון. כאבים בברך ימין ללא הגבלת תנועה ללא הפרעת יציבות אך תנועות עם כאבים. ללא ירידת כח גס. עפ"י MRI מ30.5.99 קרע במנסקוס המידאלי. ע"פ MRI מ12.4.19 קרע במנסקוס המידאלי וקרע במנסקוס הליטראלי. לאור האמור לעיל הועדה קובעת שישנה החמרת מצב. נותרה נכות בשיעור 10% לפי סעיף 48(2)זI עקב קרע במנסקוס המידאלי וכן נכות צמיתה של 10% ע"פ סעיף 48(3)זI עקב המיניסקוס הליטראלי. הועדה עיינה בחוו"ד – מכתב רפואי של ד"ר חביב מ-12.10.20 וסיכום בדיקה של פרופ' עטר ואינה מקבלת את מסקנותיהם לאור מימצאי הבדיקה בועדה". ביום 12.1.21 סיכמה הועדה את מסקנותיה וקבעה למערער נכות רפואית של 27.1% וכן קבעה כי יש להפעיל את תקנה 15 בשליש, כך שלמערער נקבעה נכות בשיעור 37%.
לטענת המערער, שגתה הועדה בהחלטתה כי אף על פי שהוצגו בפניה שתי חוות דעת של מומחים, שערכו למערער בדיקה קלינית מקיפה וקבעו כי ישנה מיגבלת תנועה ביישור הברך, קבעה הועדה בהתבסס על בדיקה קלינית של דקה או שתיים כי על אף הקרע הנוסף במנסקוס הלטרלי לא הוחמר מצבו של המערער.
...
מנגד טען ב"כ המשיב כי דין הערעור להידחות שכן החלטת הוועדה מנומקת ומפורטת וניתן בקלות להתחקות אחר הלך מחשבתה.
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים הגעתי למסקנה כי דין הערעור להתקבל .
לא מצאתי מקום להיעתר לבקשת המערער להשבת עניינו לוועדה בהרכב חדש, שכן המערער לא הצביע על כל מבוצרות או נעילות דעתה של הוועדה, ויש לפעול בדרך המלך להשבת עניינו לוועדה באותו הרכב על מנת שזו תשלים את מלאכתה.

בהליך בקשת רשות ערעור (בר"ע) שהוגש בשנת 2011 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

בית הדין האיזורי (השופט חיים ארמון; בל 1642/10) קיבל את הערעור שהגיש המבקש, וקבע כי "נכון לבקש מהוועדה שתשקול מחדש אם אכן היה נכון שלא לקבוע למערער דרגת נכות נפרדת בשיעור 10% בגין הממצא של חוסר יישור מלא של הברך לפי פריט 48(2)(ו)(II) למבחנים. אם הועדה תעמוד על דעתה שאכן כך הוא, תתבקש הועדה להרחיב את הנמקתה מדוע הפגימה של חוסר יישור מלא של הברך כלולה בפגימה של אי יציבות". בית הדין האיזורי קיבל גם את טענת המבקש באשר לממצא של הקרע במניסקוס וקבע, כי "בעניין זה, לכאורה, הקרע במנסקוס היה מצדיק קביעת דרגת נכות נפרדת בשיעור 10% לפחות לפי פריט 48(2)(ז)(I) למבחנים..
לפי קביעתו, "בהתחשב בעובדה שמדובר בוועדה שדנה גם בתביעה להחמרת מצב וגם בדיון מחדש על פי תקנה 37, היה בסמכותה של הועדה לשנות משיעור הנכות שהעניקה למערער ולהעמידו על המצב המותאם לאחר ביצוע הניתוח בשנת 2008. הועדה הסבירה בבירור כי המצב המקורי שבגינו הוענקו למערער 20% נכות בשל אי יציבות אחורית קדמית עם התעקמות הברך, אינו המצב הנכון למועד הבדיקה. משכך, שינתה הועדה את פריט הליקוי ואימצה חלקית את מסקנתו של ד"ר ארבל, המומחה מטעמו של המערער, שקבע כי הוא סובל ממגבלה שמקנה 10% נכות בגין אי יציבות קלה (תקנה 35(1)(ב)) ומגבלה נוספת בגין הנזק בקרע במנסקוס שאף היא מעניקה נכות בשיעור 10%.
בבקשתו, טוען המבקש, כי היה על בית הדין האיזורי לקבוע בפסק דינו, כי הועדה הרפואית בהרכבה החדש תדון בהענקת נכויות נפרדות בגין חוסר היישור המלא של הברך ובגין הנזק במנסקוס בנוסף לנכות הצמיתה שנקבעה למבקש בשיעור 20% ובגין אי היציבות של הברך.
...
.לפיכך אני סבור שנכון לבקש מהוועדה לשקול אם נכון לקבוע למערער דרגת נכות נפרדת בשל הקרע במיניסקוס, ואם היא תחליט שאין לעשות כך – עליה לנמק זאת.
אם בעקבות ביצוע האמור לעיל, תגיע הוועדה למסקנה שדרגת הנכות הבסיסית של המערער עולה על שיעור 20%, יהיה עליה לשקול גם את העלאת דרגת הנכות מכח תקנה 15 לתקנות, ובעניין זה – יהיה על הוועדה להביא בחשבון גם את טענות המערער בעניין אובדן מקצועו ואת האמור בחוות דעתו של המומחה ברפואה תעסוקתית, ד"ר י"ש גושן לעניין זה" (להלן: פסק הדין הראשון).
בכך מצא בית הדין האזורי טעות נוספת בעבודתה של הוועדה, המצדיקה אף היא קבלת ערעור באופן חלקי.
לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, בשני פסקי הדין של בית הדין האזורי, בפרוטוקול הוועדה הרפואית לעררים מיום 17.1.11 ובכלל המסמכים שבתיק, הגעתי לכלל מסקנה כי מתבקשת תגובת שני הצדדים לשאלה מדוע לא יוחזר עניינו של המבקש אל הוועדה באותו הרכב, על מנת שתבהיר היטב מהם הליקויים מהם סובל המבקש בברכו הימנית, מהם אחוזי הנכות המתאימים למצבו, ועל פי אילו סעיפי ליקוי.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו