בית הדין האיזורי (השופט חיים ארמון; בל 1642/10) קיבל את הערעור שהגיש המבקש, וקבע כי "נכון לבקש מהוועדה שתשקול מחדש אם אכן היה נכון שלא לקבוע למערער דרגת נכות נפרדת בשיעור 10% בגין הממצא של חוסר יישור מלא של הברך לפי פריט 48(2)(ו)(II) למבחנים. אם הועדה תעמוד על דעתה שאכן כך הוא, תתבקש הועדה להרחיב את הנמקתה מדוע הפגימה של חוסר יישור מלא של הברך כלולה בפגימה של אי יציבות".
בית הדין האיזורי קיבל גם את טענת המבקש באשר לממצא של הקרע במניסקוס וקבע, כי "בעניין זה, לכאורה, הקרע במנסקוס היה מצדיק קביעת דרגת נכות נפרדת בשיעור 10% לפחות לפי פריט 48(2)(ז)(I) למבחנים..
לפי קביעתו, "בהתחשב בעובדה שמדובר בוועדה שדנה גם בתביעה להחמרת מצב וגם בדיון מחדש על פי תקנה 37, היה בסמכותה של הועדה לשנות משיעור הנכות שהעניקה למערער ולהעמידו על המצב המותאם לאחר ביצוע הניתוח בשנת 2008. הועדה הסבירה בבירור כי המצב המקורי שבגינו הוענקו למערער 20% נכות בשל אי יציבות אחורית קדמית עם התעקמות הברך, אינו המצב הנכון למועד הבדיקה. משכך, שינתה הועדה את פריט הליקוי ואימצה חלקית את מסקנתו של ד"ר ארבל, המומחה מטעמו של המערער, שקבע כי הוא סובל ממגבלה שמקנה 10% נכות בגין אי יציבות קלה (תקנה 35(1)(ב)) ומגבלה נוספת בגין הנזק בקרע במנסקוס שאף היא מעניקה נכות בשיעור 10%.
בבקשתו, טוען המבקש, כי היה על בית הדין האיזורי לקבוע בפסק דינו, כי הועדה הרפואית בהרכבה החדש תדון בהענקת נכויות נפרדות בגין חוסר היישור המלא של הברך ובגין הנזק במנסקוס בנוסף לנכות הצמיתה שנקבעה למבקש בשיעור 20% ובגין אי היציבות של הברך.
...
.לפיכך אני סבור שנכון לבקש מהוועדה לשקול אם נכון לקבוע למערער דרגת נכות נפרדת בשל הקרע במיניסקוס, ואם היא תחליט שאין לעשות כך – עליה לנמק זאת.
אם בעקבות ביצוע האמור לעיל, תגיע הוועדה למסקנה שדרגת הנכות הבסיסית של המערער עולה על שיעור 20%, יהיה עליה לשקול גם את העלאת דרגת הנכות מכח תקנה 15 לתקנות, ובעניין זה – יהיה על הוועדה להביא בחשבון גם את טענות המערער בעניין אובדן מקצועו ואת האמור בחוות דעתו של המומחה ברפואה תעסוקתית, ד"ר י"ש גושן לעניין זה" (להלן: פסק הדין הראשון).
בכך מצא בית הדין האזורי טעות נוספת בעבודתה של הוועדה, המצדיקה אף היא קבלת ערעור באופן חלקי.
לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה, בשני פסקי הדין של בית הדין האזורי, בפרוטוקול הוועדה הרפואית לעררים מיום 17.1.11 ובכלל המסמכים שבתיק, הגעתי לכלל מסקנה כי מתבקשת תגובת שני הצדדים לשאלה מדוע לא יוחזר עניינו של המבקש אל הוועדה באותו הרכב, על מנת שתבהיר היטב מהם הליקויים מהם סובל המבקש בברכו הימנית, מהם אחוזי הנכות המתאימים למצבו, ועל פי אילו סעיפי ליקוי.
