הגבלים עסקיים על משרדי עורכי דין

לחלופין טענו הרוכשות, כי אף אם יש לנאמנים הזכות לפנות לבית המשפט של פירוק בבקשות, הרי שבקשה למתן הוראות לא נועדה ליפתור סכסוכים עם צדדים שלישיים, ובודאי לא כאלה המחייבים דיון עובדתי מורכב כבעניין דנן, הכולל בירור בדבר "מאמצי השגת אישורי ההגבלים העיסקיים במספר לא מבוטל של מדינות, הכוללים העברת חומרים רבים בין החברות השונות לרשויות, בתיווך מספר משרדי עורכי דין ובהם פירמת עורכי הדין הבינלאומית Dentons (הנחשבת לגדולה בעולם) ועשרות עורכי-דין שפעלו מטעמה". לטענתן, בקשה למתן הוראות נועדה לבירור מחלוקות עובדתיות פשוטות, שקיים צורך לבררן בדחיפות, וכזה שאינה עלולה לפגוע בזכויות דיוניות של בעלי הדין – תנאים שאינם מתקיימים בעניינינו.

...

אקדים אחרית לראשית ואומר כבר עתה, כי הגעתי לידי מסקנה שבקשה למתן הוראות איננה המסגרת המתאימה לבירור והכרעה במחלוקות דנן, ועל כן ככל שהצדדים יעמדו על בירורן, יהיו רשאים הם לעשות כן על דרך של הגשת תובענה רגילה.

לנוכח האמור, אני סבור שהכרעה בבקשה 48 על ידי בית המשפט של חדלות פירעון עלולה לגרום לתוצאה לא נכונה, ולא תאפשר קבלת הכרעה הוגנת וצודקת במחלוקת רבתי.

סוף דבר לנוכח כל האמור, ככל שמי מהצדדים יהיה סבור שיש מקום להגיש תובענה אזרחית עצמאית על מנת להכריע בשאלת הבעלות על כספי הפיקדון, אני מאשר את הגשתה לבית המשפט המוסמך, כשכל צד רשאי לשמור על טיעוניו הנוגעים לפיקדונות.

לא ראיתי לנכון גם להכריע בתלות שבין ההסדר המתוקן לבין בקשה 41, בין היתר מן הטעמים המפורטים לעיל, ועל כן הבקשה נדחית באופן שמאפשר לכל צד לשמור על טיעוניו במסגרת ההליך האזרחי הנפרד, ככל שיוגש.

בית המשפט המחוזי מרכז-לוד ת"צ 38266-09-13 חנא נ' חברת Siemens AG ואח' ת"צ 47768-09-13 צוקרמן ואח' נ' Siemens AG ואח' בפני כב' השופטת מיכל נד"ב המבקש: ABB Ltd. המשיבות: 1. האני חנא 2. שי צוקרמן 3. אוסי לביא צוקרמן 4. שי צוקרמן ושות', משרד עורכי-דין 5. Siemens AG 6. Alstom Societe Anonyme 7. Alstum Grid SAS 8. Alstum Grid AG 9. חברת החשמל לישראל בע"מ החלטה

בתמצית ייאמר כי בבקשות האישור נטען כי הממונה על הגבלים עיסקיים קבע בהתאם לסעיף 43(א)(1) בחוק ההגבלים העיסקיים, התשמ"ח-1988, בדבר הסדר כובל בין יצרניות מסדרי מתח מבודדי גז, שהמבקשת ומשיבות 8-5 היו צד להסדר כובל בתחום תשתיות החשמל משנת 1988 ועד שנת 2004 (להלן: "הממונה", "קביעת הממונה" ו"הקרטל", בהתאמה) (קביעת הממונה צורפה כנספח 3 לתביעת צוקרמן).

...

לאור כל האמור עד כאן אני סבורה כי בקשת צוקרמן כוללת עניינים מהותיים נוספים מעבר לבקשת חנא.

בנסיבות אלה אני סבורה כי טובתה של הקבוצה, יעילות הדיון ושיקולי רוחב מערכתיים שעניינם בעידוד הגשתן של בקשות אישור מבוססות שמופנות כנגד כל הצדדים הרלבנטיים, מחייבים מחיקתה של בקשת חנא וכך אני מורה.

סוף דבר בקשת חנא נמחקת.

עוד מפנה ורינט לכך, שהואיל ובמסגרת המשא ומתן היו AIS, גבע וגבאי, מיוצגים על ידי משרד עורכי דין המיתמחה בתחום, חזקה היא כי הבינו באופן מדויק את משמעות התניה ופרשנותה כפי המוצג על ידה.

" [ראו גם - רע"א 6233/02, אקסטל בע"מ נ' קאלמא ווי תעשיה, שיווק אלומיניום זכוכית ופירזול בע"מ, פד"י נח(2)635, 647) אציין כי לכלל ולפיו אין מקום לידון בשאלת תוקפה של התניה כהסדר כובל -חריגים- כגון במקרה בו הממונה על ההגבלים העיסקיים קבע כי הסדר מסוים הנו בגדר הסדר כובל, שאז מדובר בראייה לכאורה עליה ניתן להסתמך בשלב הסעד הזמני, או כאשר אי החוקיות הנובעת מהיות ההסדר כובל ברורה ומזדקרת לעין.

...

סוף דבר; לאור האמור והמפורט הנני מקבלת הבקשה לסעד זמני והנני מורה כדלקמן: הנני מורה למשיבים 1-3 להימנע מלקחת חלק ו/או להימנע מלהיות מעורבים, במישרין או בעקיפין בתכנון או בפיתוח של מוצרים זהים או דומים למוצרי וובינט או פיוז'ן ובכלל זה להימנע מלקחת חלק ו/או להימנע מלהיות מעורבים, במישרין או בעקיפין בפעילות כאמור של המשיבה 4.

כן הנני מורה להם להימנע מלפתח ולשווק מוצרים הדומים למוצרי וובינט או פיוז'ן לכל מתחרה של המבקשת ובכלל זה למשיבות 4 ו –7.

הנני מורה למשיבים 4-7 שלא לפעול ביחד עם המשיבים 1-3, במסגרת המשיבה 4 ולא לשתף איתם פעולה בכל דרך אחרת באופן שיאפשר להם להפר את הצו הזמני המפורט בסעיף (א) לעיל.

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו ת"א 40614-12-16 לקסן ישראל בע"מ ואח' נ' בנק הפועלים בע"מ ואח' לפני כבוד השופטת אסתר נחליאלי חיאט תובעים/ 1, 2 - נתבעים שכנגד 1.לקסן ישראל בע"מ 2.אלכסנדר טסלר 3.Malbe Grundstuecksgesellschaft mbH ע"י ב"כ עו"ד שי גנור, יצחק גולדשטיין ועומר הלוי ממשרד א.ש.שמרון, י. מלכו פרסקי ושות', עורכי דין נתבעים/ תובעת שכנגד 1.בנק הפועלים בע"מ ע"י ב"כ עו"ד אלון פומרנץ ו/או עומר מאירי ממשרד ליפא מאיר ושות', עורכי דין 2.ישרוטל בע"מ ע"י ב"כ עו"ד חגי אולמן, נועה סולומון יהודה רוה ושות', משרד עורכי דין פסק דין

אלא שזמן קצר לאחר פירסום ההודעה על העסקה, שבדיעבד הסתבר כי היתה שאפתנית, הודיע הממונה על ההגבלים העיסקיים (כשם תואר התפקיד אז) (להלן: "הממונה") כי העסקה לא הובאה לאישורו עובר לפרסומה וכי הוא ממליץ לצדדים לפנות בהקדם למשרדי הממונה כדי שייתן דעתו לעסקה.

מסיכום השיחה עולה כי "משה מגיד מסר כי במידה והממונה יחליט שלא לאפשר את המיזוג, ישרוטל מוסרת את המפתחות בחזרה ללקסן ואין בכוונתה לפנות לבית המשפט להגבלים עסקים ולבזבז מיליוני שקלים על עורכי דין ובה בעת לנהל את המלון כאשר לא ידוע להם מה יקרה" (מוצג 33 למוצגי לקסן).

...

כבר בשלב זה אומר בעניין טענת חוסר תום הלב כי לאחר שבחנתי היטב את טענות התובעים בנושא זה ראיתי לדחות את התביעה מאחר שלא השתכנעתי כי הוכח חוסר תום לב מצד ישרוטל או מצד בנק הפועלים וגם בשל נימוקים נוספים שיפורטו בפרק ב'.

ראיתי להתייחס אך בקצרה לשאלה זו, כיוון שממילא מסקנתי היא שישרוטל ובנק הפועלים לא חבים בגין הנזקים הנטענים כי נגרמו לתובעים.

כיוון שאין מקום לקבל כראיה את חוות דעתו של רו"ח שגב ביחס לשווי המקרקעין, מהסיבות כאמור, ומאחר שטרייסמן לא הובאה להעיד על חוות דעתה מטעם התובעים, המסקנה המתבקשת היא שהתובעים לא עמדו בנטל הראייה המוטל עליהם להוכיח רכיב נזק זה הקשור לשווי המלון.

סוף דבר כאמור לעיל, התביעה נדחית על כל רכיביה והתביעה שכנגד מתקבלת באופן שעל לקסן לשלם לישרוטל סכום של 9,378,414 ₪, וכן אני מורה להעביר את הסכום שנשמר בנאמנות לישרוטל.

בית משפט השלום באשקלון ת"א 4830-06-22 **** אדזיאשוילי - משרד עורכי דין נ' גרופית נכסים והנדסה (1993) בע"מ ואח' תיק חצוני: מספר בקשה:3 בפני כבוד השופט עידו כפכפי מבקש/תובע **** אדזיאשוילי - משרד עורכי דין ע"י ב"כ עו"ד שי אליאס משיבים 1. גרופית נכסים והנדסה (1993) בע"מ 2. גלובוס אינטרנשיונאל - השקעות בנין ופיתוח (1996) בע"מ ע"י ב"כ עו"ד מלי מתן 3. סיטי מרקט אגמים אגמים אשקלון בע"מ ע"י ב"כ עו"ד שוקי כהן החלטה

מעבר לידרוש יובהר, כי גם לפי הגישה המרחיבה לתחולת החריג לחוק ההגבלים העיסקיים, כפי שהובהרה בע"א (מח' ת"א) 22828-04-15 התחנה המרכזית החדשה בתל-אביב בע"מ נ' כח ע.א. נכסים בע"מ, 6.3.16, נסיבות המקרה הנידון שונות.

...

על כן, גם מבחינת סיכויי התביעה לא שוכנעתי כי ראוי להעניק את הסעד הזמני.

סוף דבר לאחר בחינת סיכויי התביעה, מאזן הנוחות ותום הלב של סיטי מרקט, והשיהוי בו נקט המבקש, מצאתי כי אין מקום למתן צו מניעה שיאסור על סיטי מרקט להפעיל בנכס מרכול.

על כן, הבקשה נדחית.