הגבלות מכירת כרטיסי הגרלה והימורים לקטינים

"איסור מכירת כרטיסי הגרלה והימורים לקטינים

...

משזוהי המסקנה אליה הגעתי הרי שהתובע אינו זכאי לפיצוי על שני רכיביו.

סוף דבר מהמקובץ עולה כי דין התביעה להידחות.

חרף המסקנה אליה הגעתי, ולאור קשרי העבודה ששררו בין הצדדים משך תקופה ארוכה ונסיבותיו האישיות של התובע, החלטתי שלא לפסוק הוצאות במקרה דנן.

לטענת המשיבה, בפרסומים השונים בעתון, עודדה המערערת קטינים להישתתף בהגרלות בהן יזכו בפרסים כגון כרטיסי כניסה למשחקי כדורגל בחו"ל או חדר אימוג'י VIP וזאת בכדי לייצר צורך לרכוש את עתון "ידיעות אחרונות" (בו קיימים גזרי העתון לרכישת האסים) ובכך להפיק רווחים כלכליים.

הימור אסור המערערת טענה כי אין להתייחס להגרלות כהימור אסור הן בשל המשניות של ההגרלות והן בשל מהותן כ"משחק ילדות" אשר אין בו פעולה המעודדת היתמכרות ושכרוך בה "הימור מסוכן". תכליתו של האיסור הפלילי על הימורים קבוע בסעיפים 230-224 לחוק העונשין, והיא מכוונת למנוע היתמכרות להימורים ואפשרות של התעשרות מהירה התלויה בגורל וזאת בנגוד לתכלית חוק הגנת הצרכן אשר קבע איסור במטרה להגן על הקטין מפני הטעה או ניצול תמימותו.

יצירת שיטת החישוב בנויה על מומחיותה של הרשות, והיא נוגעת לידיעותיה בנוגע לכמות האלבומים שחולקו או נמכרו, ידיעה באשר לאיזורי החלוקה, מספר הילדים בכל איזור חלוקה ועוד, שיקולים וידיעות שאינם בידיעתו השיפוטית של ביהמ"ש והנם בתחום מומחיותה של הרשות.

...

אני סבור כי אומנם לא הוכח כי המערערת אכן נקטה בפעולות אקטיביות למניעת הישנות ההפרה וכל שעשתה הוא חתימה על התחייבות.

לאור כך אני סבור שיש ליתן למערערת את ההקלה לפי סעיף 2(3), קרי הפחתה של 30%.

סוף דבר לאור כל האמור לא מצאתי שיש לקבל את הערעור (בניגוד לדעתו של חברי כב' השופט עאסי עבאס בתיק שצוטט לעיל), ואולם, לאור ההפסקה של ההפרה ובמיוחד כשהיא מצטרפת לשאר טענות המערערת, אף שלא היה בהן כדי להביא לביטול העיצומים, יש מקום להפחית את העיצום הכספי ב-30%, בהתאם לתקנה 2 דלעיל, וכך אני עושה.

עוד נטען על ידי המערערות כי, לא נפל בפעילותן כל פגם פלילי או הפרה של הוראות חוק הגנת הצרכן, שכן, האיסור על ארגון ועריכת הגרלות והימורים, לרבות לקטינים, נקבע בחוק העונשין (סעיפים 225 – 231א); איסור זה לא חל על הגרלה שאינה חורגת מגדר שעשוע או בידור, כמו במקרה זה. לטענת המערערות, שעה שהן קיבלו היתר לעריכת ההגרלות מושא העירעור, בהתאם להוראות חוק העונשין, הרי שהן גם פטורות מאחריות פלילית לפי חוק הגנת הצרכן, כאמור בסעיפים 7א לחוק ותקנה 5(3) לתקנות הפרסומת לקטינים.

המערערות ממשיכות וטוענות כי, אין מדובר בהגרלה אסורה המותנית בתשלום כסף, כאמור בסעיף 231(א1) לחוק העונשין, שכן, במקרה דנן, הזכות להישתתף בהגרלה לא הותנתה בתשלום כסף, בשונה מרכישת כרטיס הגרלה שהזכות להישתתף בה מותנה בתשלום כספי, כמו בטוטו ובלוטו.

המערערות 2 – 8 הוסיפו וטענו טענות מיוחדות עבורן לרבות, שהן לא עודדו את רוכשי האלבומים להישתתף בהגרלות אותן ערכה המערערת; כל מעורבותן היתה ניצול השטח הפרסומי שהוקצה להן לצורך קידום מוצריהן; כוונתן היתה כמו בכל פעולת פירסום למכירת מוצרים, לרבות באמצעות עדוד לאסוף מדבקות האסים המופצות על ידיהן והשלמת החוברות, אך לא עדוד להישתתף בהגרלות.

עוד נטען על ידי המערערת 8 כי, יש לפרש את תקנה 5(3) לתקנות פירסומת לקטינים על פי תכליתה לנוכח הדין המסמיך; התנאים להגשת האלבומים יצרו הגנה אינהרנטית על הקטינים; ההישתתפות בהגרלה הותנתה בהסכמתו של ההורה ובליוויו והטילה הגבלות על מספר ההגשות המשפחתיות שניתן לקיים; בכך נוטרל מרכיב הפעילות העצמאית של הקטין וניצול גילו, תמימותו וחוסר ניסיונו של הקטין.

...

אשר להצעת התחייבות חלף עיצום כספי: על פי נוהל הממונה (נספח ט"ו לערעור) שהוצא מכח סעיף 22טז לחוק, התחייבות תוצע כאשר "בוצעה הפרה של הוראה אחת מתוך מכלול הוראות המיועדות להגשים את אותה מטרה ולא בוצעה הפרה של יתר ההוראות בעניין". גם בעניין זה, סבורני כי בשים לב למהות ההפרה הנטענת, עמדת המשיב אפשרית ואינה בלתי סבירה באופן המצדיק התערבות.

סוף דבר הערעורים מתקבלים.

אני מחייב את המשיבה לשלם למערערות 1 – 7 את אגרות המשפט וכן שכ"ט עו"ד בסך 30,000 ₪, ולמערערת 8 אגרת המשפט וכן שכ"ט עו"ד בסך 20,000 ₪.

עוד טען העותר כי על מיפעל הפיס להסיר פרסומים בשבח ההימורים, וכי על משרד האוצר להגביר את הפיקוח והבקרה על דרכי השיווק והמכירה של כרטיסי הגרלות על ידי מיפעל הפיס.

בהקשר זה נטען כי אין מקום "להטיל מיגבלות דראקוניות" על הישתתפות בהגרלות מטעמים פטרנליסטיים, וכי די ברגולציה החלה על מיפעל הפיס כדי לפקח על פעילותו.

בפן המשפטי הטהור, השאלה שבה יש להיתמקד נוגעת לאכיפת התנאים שהוצבו לפעילותו של מיפעל הפיס, על מנת למנוע פגיעה באוכלוסיות מוחלשות, בהיבטים כדוגמת מכירה של כרטיסי הגרלה לקטינים ועוד.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בעתירה על נספחיה ובתגובות לה, באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות על הסף.

לנוכח קביעות אלה, לא ראיתי מקום להיעתר לבקשה מיום 14.4.2021 מטעם העותר להגשת תשובה לתגובת המשיבים.

סוף דבר, העתירה נדחית, וממילא נדחית גם הבקשה לצו ביניים.

העותר ביקש כי בית משפט זה ייתן צו על תנאי בראשים שונים, רובם כנגד שר האוצר ושרת החינוך (המשיבים 1 ו-2), וביניהם: מדוע לא יוטלו הגבלות על מספר ההגרלות וההימורים המופעלים על ידי המשיבים 5 ו-6, ובכלל זה הגבלות על מספר ההגרלות המתקיימות בפרק זמן נתון ועל מספר כרטיסי ההגרלה הניתנים לקניה על ידי גורם יחיד; מדוע לא יוצבו שלטים בנקודות מכירה ואזהרות על טפסי הישתתפות כי "ההימורים ממכרים"; מדוע לא יוטלו הגבלות על הקף הפירסום שמבצעים המשיבים 5 ו-6; מדוע לא יוטלו הגבלות על השתתפותם של קטינים בהגרלות; מדוע לא יחויבו המשיבים 5 ו-6 בהקמת קרנות ומוסדות לטפול בנפגעי ההימורים החוקיים ומדוע לא תאסר עריכת משחקי מזל בדרך של מכונות משחק והימורים.

...

בנוגע לחיוב המשיבים 5 ו-6 להקים קרנות או מוסדות לטיפול בנפגעי ההימורים החוקיים, לא מצאנו מקום להיענות לבקשת העותר.

לאור כל האמור, דין העתירה להידחות.