הבטחת הכנסה לזוגות המתגוררים יחד

על פי הוראות תקנה 7 (2) (א) לתקנות הבטחת הכנסה התשמ"ב- 1982 כלהלן: על פי סעיף 1 לחוק הבטחת הכנסה התשמ"א- 1980, יחשבו כבני זוג "לרבות איש ואשה הידועים בציבור כבני זוג ומתגוררים יחדיו". בעקבות החלטות אלו הוגשה התביעה שלפנינו.

...

לאור כל האמור, לא עלה בידי התובעת להוכיח כי הנתבע שגה כאשר ראה אותה ואת מר ליברמן כידועים בציבור בתקופה הרלוונטית.

לפיכך, ועל אף ההבנה כלפי התובעת, אין מנוס מדחיית התביעה.

התביעה נדחית.

במכתב מיום 7.6.17 שקבלה התובעת מהנתבע נקבע: "הנידון: גמלת הבטחת הכנסה- תביעתך מיום 17/10/2004 בדיקת המשך זכאותך כיחיד. עפ"י סעיף 1 לחוק הבטחת הכנסה, התשמ"א-1980 בני זוג הם " לרבות איש ואשה הידועים בציבור כבני זוג המתגוררים יחדיו".

...

שוכנענו כי מחומר הראיות עולה תמונה לפיה בין התובעת למר יוסף עצאר היה שיתוף כלכלי.

על יסוד כל האמור, מסקנתינו כי הוכח שיתוף כלכלי וחיים משותפים בין התובעת למר יוסף עצאר ומשכך יש לראות את התובעת כידועה בציבור של מר יוסף עצאר, לצורך גמלת הבטחת הכנסה בתקופה מושא ההליך, משכך שוכנענו כי אכן החלטת הנתבע ניתנה כדין.

משכך התביעה נדחית.

אכן, בתביעה להבטחת הכנסה התובעת דיווחה למוסד כי המנוח והיא "לא מתגוררים יחדיו והקשר ביניהם לא טוב, ניכנס ויוצא מבית הסוהר". נוכח מסקנתו דלעיל, לפיה התובעת התגוררה עם המנוח והייתה ידועה בציבור כבת זוגתו, ברי כי ההצהרה שניתנה לצורך התביעה להבטחת הכנסה לא אמינה.

...

תמיכה נוספת בגרסתה של התובעת לגבי המגורים המשותפים מצאנו בעדותה של אימה שגם היא עשתה עלינו רושם מהימן.

] בנוסף, מצאנו תימוכין לגרסתה של התובעת גם מגב' תלמיד, שכנתם של בני הזוג, שהעידה עדות מהימנה, סדורה ומשכנעת.

איננו מקבלים את עמדתו של הנתבע לפיה העובדה כי המנוח ביקש מהתובעת לבצע בדיקת פוליגרף להוכחת נאמנותה תיזקף לחובתה.

סוף דבר נוכח כל האמור, הננו קובעים כי התובעת והמנוח היו ידועים בציבור כבני זוג והתגוררו יחדיו לכל הפחות מתחילת שנת 2019 ועד לפטירתו של המנוח בחודש אפריל 2021.

המחלוקת בתובענה שבפנינו מסתכמת בשתי שאלות, הראשונה – האם בדין יצר הנתבע חוב לתובעת, בשל אי דיווח על בן זוג ידוע בציבור בתקופה שבה קיבלה קצבת הבטחת הכנסה? והשנייה – האם החלטת הועדה לביטול חובות בעיניינה ניתנה כדין? התשתית העובדתית ומהלך ההיתדיינות התובעת ילידת 1945, עלתה לארץ בשנת 1990.

בני-הזוג התגוררו יחד במרבית השנים, אך בשל אילוץ רפואי התגורר המנוח בשנות חייו האחרונות – החל מיום 5.1.17 ועד לפטירתו – בבית האבות "עמל בשרון" ברעננה.

...

" אומנם לא הוגש העתק לבקשת התובעת לבחינת חובה בוועדה, אך סבורים אנו כי טענותיה זהות לאלו שהעלתה בפנינו.

סוף דבר תביעת התובעת בעניין עצם קיומו של החוב נדחית.

בטרם נחתום, נציין כי לסיכומיה צירפה התובעת מסמכים שלפיהם ולטענתה לאחרונה חלה התדרדרות ניכרת במצבה הרפואי, וציינה בקשר לכך כי ללא קשר לתוצאות ההליך היא מתעתדת לפנות פעם נוספת לוועדה לבחינת חובות, על מנת שתשקול גם עניין זה. על מנת לייעל, ולמנוע דיון כפול, אנו קובעים כי התובעת אינה נדרשת לפנות בפנייה חדשה ונפרדת לוועדה לבחינת חובות, והיא רשאית להביא גם מידע חדש זה בפני הוועדה על מנת שתשקול גם אותו בטרם מתן החלטה חדשה.

על פי סעיף 4(א) לחוק הבטחת הכנסה, כאשר מדובר בבחינת זכאותם של "בני זוג" לגימלה, "הזכאות לגימלה של כל אחד מבני זוג מותנית בכך שמתקיימים גם בבן זוגו תנאי הזכאות לפי סעיף 2". סעיף 1 לחוק הבטחת הכנסה, הוא סעיף ההגדרות, מגדיר בני זוג לצורך חוק זה: "בני זוג" - לרבות איש ואישה הידועים בציבור כבני זוג ומתגוררים יחדיו; בחינת השאלה האם יש לראותם כבן או בת זוג על פי הוראות החוק, תערך בדרך כלל בזיקה לדרישה בדבר "ניהול משק בית משותף". חריג לכלל בדבר בחינת הזכאות "הזוגית" על פי ההגדרה כאמור, נמצא בהוראת תקנה 7 לתקנות הבטחת הכנסה, תשמ"ב-1982 (להלן: התקנות), המונה נסיבות שונות בהן זכאותו של אחד מבני הזוג לא תהיה תלויה בזו של בן הזוג האחר.

...

גם עדותה של גב' הכט היא עדות של בעל עניין בתוצאות המשפט וככזו לא מצאנו להישען עליה.

בהעדר כל ראיה כי התובע וגב' הכט הפסיקו לתפקד כבני זו ולקיים משק בית משותף, לא מצאנו כי נפל כל פגם בהחלטת המוסד לחשב את זכאותו של התובע להבטחת הכנסה במסגרת התא משפחתי עם גב' הכט.

סוף דבר על יסוד כל האמור לעיל התביעה נדחית.