מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הבטחת הכנסה לאחר דמי אבטלה

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התובע קיבל גמלת הבטחת הכנסה לאחר שהציג מצג שוא כי אינו עובד וחי בגפו כאשר ההיפך הוא הנכון (להלן – האישום השלישי).
" (ההדגשה של המותב) מלשון הסעיף עולה כי חוב הבטחת הכנסה או דמי אבטלה שנוצר במירמה אינו נכלל בצו ההפטר שניתן לתובע.
...
חמישית, לא מקובלת עלינו טענת התובע כי הסדר הטיעון פוטר אותו מחובותיו כלפי המוסד.
נוכח כל האמור דינה של התביעה להידחות מחמת התיישנות.
סוף דבר התביעה נדחית.

בהליך פשיטת רגל (פש"ר) שהוגש בשנת 2014 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

החייב כימעט ולא שילם דבר על חשבון חובותיו במסגרת הליכי ההוצל"פ. החייב טען כי מאז קריסת העסק הוא מיתקיים מקצבאות מל"ל, דמי אבטלה ולאחר מכן הבטחת הכנסה וקיצבת ילדים.
...
עדיין, על פי ההלכה הקיימת והמחייבת, השאלה העיקרית העומדת בפני בית המשפט בדונו בסוגיה האם להיעתר לבקשת חייב להכריזו כפושט רגל היא האם פעל בתום לב, כפי שקובע סעיף 18ה(א)(2) לפקודה [ראה ספרם של השופטים לוין וגרוניס "פשיטת רגל", מהדורה שלישית, עמ' 173].
לעיתים המסקנה בדבר התנהלות שלא בתום לב הינה תוצאה של נתונים שונים.
המלצתם של המנהל המיוחד והכנ"ר מקובלת עלי.
אני דוחה את בקשתו של החייב להכרזה ומורה על ביטול צו הכינוס שניתן לו. ניתן היום, כ"ד ניסן תשע"ד, 24 אפריל 2014, בהעדר הצדדים.

בהליך ערעור ביטוח לאומי (עב"ל) שהוגש בשנת 2023 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

לטענתו עניין עמר עוסק בזכות הקזוז מתשלומים רטרואקטיביים בלבד, עניין ברוכים עוסק ביחס שבין זכות הקזוז לבין סכום גמלת דמי האבטלה בנסיבות בהן המבוטח לא קיים את צו החיוב בתשלומים ובעניין קובס נפסק כי המוסד כלל לא היה רשאי לקזז מגימלאות החייב בעקבות קבלת טענת "פרעתי" של החייב.
המוסד פרט את אופן יישום הסמכות המוקנית לו מכוח סעיף 14 לחוק המזונות, כך: המוסד יקזז את חוב המזונות הקיים מגימלאות המגיעות לחייב, תוך הותרת סכום בידי החייב השווה, לכל הפחות, לגימלת קיום לפי חוק הבטחת הכנסה, ולאחר שניתנה לו זכות טיעון בכתב.
...
הנה כי כן דין הערעור בסוגיה המשפטית העקרונית של היחס בין צו חיוב בתשלומים לפי החלטת רשם ההוצאה לפועל לבין זכות הקיזוז של המוסד לפי סעיף 14(ג) לחוק המזונות להידחות, וכך אף נדחה הערעור לעניין מתכונת יישומו של הקיזוז בעניינו של המערער.
בנסיבות המיוחדות של העניין, בהן לא הוצגה התמונה העובדתית לאשורה על ידי התובע הלא מיוצג בפני בית הדין האזורי ועובדות לכאוריות מסוימות התבררו לראשונה במהלך הדיון בערעור מצד אחד ולנוכח מאמצי השיקום של המערער העולים מהמסמכים הלא רבים שצורפו להליך, מהצד האחר, מצאנו לנכון להחזיר לפנים משורת הדין את הדיון בסוגית השיהוי המנהלי (בלבד) לבית הדין האזורי ולאפשר למערער להגיש כתב תביעה מתוקן בטענה כאמור, וזאת עד לא יאוחר מיום 30.11.2023.
סוף דבר - הערעור בסוגיה המשפטית העקרונית של היחס בין צו חיוב בתשלומים לפי החלטת רשם ההוצאה לפועל לבין זכות הקיזוז של המוסד לפי סעיף 14(ג) לחוק המזונות ומתכונת יישומו של הקיזוז בעניינו של המערער נדחה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

מעבידו אף לא המציא ולו מיסמך אחד ממנו ניתן ללמוד אודות נתוני השכר של התובע בחברה למרות שכשהתבקש לעשות כן הודיע שמבחינתו אין כל בעיה או מניעה לעשות כן. מתיק המל"ל עולה כי מנובמבר 2010 ועד לחודש מרץ 2016 קיבל התובע בתקופות שונות דמי אבטלה ולאחר מכן הבטחת הכנסה.
...
נוכח כל האמור עד כאן, ובמיוחד לנוכח קביעתי כי מדובר בנכות תפקודית בשיעור 8%, אין בידי לקבל את טענת התובע לפיה פיטוריו בשנת 2010 נבעו מהפציעה בתאונה.
רוצה לומר, גם אם מאז התאונה ב 2018 יש לתובע קושי לשוב לעבודה סדירה, אני סבורה כי קושי זה מקורו במצבור מצבו הרפואי של התובע (לרבות התאונה) ולא רק בתאונה מ 2018 על כל המשתמע מכך.
לסיכום נזקי התובע: הפסד שכר בעבר 179,000 ₪ הפסד שכר בעתיד 119,000 ₪ הפסד פנסיה עבר והעתיד 37,000 ₪ עזרת זולת עבר 7,500 ₪ עזרת זולת עתיד 30,000 ₪ הוצאות רפואיות ונסיעות עבר 2,500 ₪ הוצאות רפואיות ונסיעות בעתיד (-) כאב וסבל 38,850 ₪ סה"כ 413,850 ₪ בניכוי תגמולי מל"ל. 114,700 ₪ בניכוי גמלת תשלום תכוף 38,900 ₪ סה"כ 260,250 ₪ סוף דבר: אני מקבלת את התביעה ומחייבת את הנתבעת, באמצעות הנתבעת ,2 לשלם לתובע סך של 260,250 ₪.

בהליך ערעור עבודה (ע"ע) שהוגש בשנת 2024 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

משיש לנכות את הכספים שהשתכרו העובדים בעבודות חלופיות וכן את הקיצבאות ששולמו לעובדים בשל היותם מחוסרי עבודה (דמי אבטלה או קצבת הבטחת הכנסה לאחר מיצוי הזכאות לדמי אבטלה), תביעתם של העובדים לפצוי ממוני בשיעור שכרם והפקדות לפנסיה בעד כל התקופה שבה לא הועסקו בפועל דינה להדחות.
...
בנוסף, מקובלת עלינו קביעתו של בית דין האזורי כי התנערותה של בריק ממחויבותה כלפי העובדים, לאחר שנהנתה מהתמורה בעד העסקתם נגועה בחוסר תום לב. כמו כן, סעיף 30 לחוק הגנת השכר אינו חל בנסיבות המקרה, שכן כמובהר בריק והרשות המשיכו להעסיק במשותף את העובדים, ואין מדובר בנסיבות שעליהן חל סעיף 30 לחוק הגנת השכר.
סוף דבר ערעור העובדים מתקבל בחלקו, כמפורט בסעיפים 49, 135, 140, 153 ו -155 לעיל.
אשר לחיוב בריק בהוצאות לטובת הרשות – אנו קובעים כי בריק תשלם לרשות שכ"ט עו"ד בסך של 10,000 ש"ח. אשר להוצאות בערעור העובדים כנגד הרשות: מחד – ערעור העובדים התקבל בחלקו, אולם גם לאחר קבלת הערעור בחלקו הסכומים שנפסקו לזכות העובדים נמוכים משמעותית מהסכומים שהעובדים דרשו בערעור.
על כן, אנו קובעים כי במישור היחסים שבין העובדים לבין הרשות כל צד יישא בהוצאותיו.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו