הבחנה בין סחר בסמים לבין תיווך בעסקת סמים

"לגבי שלושת האישומים של מסחר בסם טוען בא-כוח העורר כי אכן יש בהם ראיות לכאורה, אולם ראיות אלה מצביעות רק על תיווך במסחר, בנגוד לסעיף 14 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], ולא על מסחר בסמים, בנגוד לסעיף 13 לפקודה זאת. בית-משפט השלום, שניתח את הראיות, מביא מדבריו של שותפו של העורר לכתב-האישום ומסתמך על ההודעות של הסוכן המשטרתי, והוא מציין כי "נראה כי מעמדו של המשיב לא היה כמעמדו של מתווך, המקשר בין קונה למוכר, אלא כמעמד מעורב ונותן הוראות. "בית-המשפט המחוזי, הסומך ידו על המסקנה בדבר קיומן של ראיות לכאורה לביסוס האישום, מוסיף ואומר כי אינו רואה הבדל בין סוחר סמים לבין מתווך במסחר כזה בשאלת המעצר. אכן, לעניין העונש המירבי לפי פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] אין הבדל בין עבירה של מסחר לבין עבירה של תיווך. גם מבחינת המסוכנות, ואף מבחינת צורכי המילחמה בסמים, אין הבדל גדול בין הסוחר לבין המתווך. זה כמו זה הנו חוליה חשובה שבלעדיה מכונת הסם תעצור מלכת." ראו גם בשפ 5714/03 יזהר ג'ובני נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו) סעיף 6 א להחלטה.

בפסק דין זה בית המשפט קבע כי המבחן להבדיל בין פעולת התיווך לבין פעולת הסחר היא השליטה של הנאשם בעיסקה אותה הוא מבצע.

...

סוף דבר, התרשמותי מעדות הנאשם 2 היא כי אין בה אמת ובמידה מסוימת היא מסבכת אותו ואני מוצא להרשיע אותו על סמך הראיות שהובאו לבית המשפט להרשיע אותו באישומים השני והשלישי.

סוף דבר, אני מרשיע את הנאשם 1 בעובדות כתב האישום באישום 1-3 בשלוש עבירות של יבוא, יצוא, הספקה, סחר בסם מסוכן, לפי סעיף 13 + 19א לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] התשל"ג – 1973.

אני מזכה את הנאשם 2 מהאישום הראשון.אני מרשיע את הנאשם 2 בעובדות כתב האישום באישום 2-3 בשתי עבירות של יבוא, יצוא, הספקה, סחר בסם מסוכן, לפי סעיף 13 + 19א לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] התשל"ג – 1973.

באישום השמיני מתואר, כי במועד לא ידוע, תיווך הנאשם עסקת סחר בסמים בין מכר שלו, לבין אדם אחר, כאשר התאום בוצע באמצעות הטלגרס.

אשר לערך המוגן – העבירות אותן עבר הנאשם פוגעות בערך המוגן של שמירה על שלום הציבור ובריאותו מפני נגע הסמים, שאינו מבחין בין "סמים קלים" ל"סמים קשים", שתוצאות השמוש בהם וההתמכרות אליהם קשות, ארוכות טווח ורחבות הקף וחורגות מעניינו של אדם אחד, ונוגעות לכלל החברה.

...

אני סבור, כי ההליך הפלילי הנוכחי, היה בחזקת נס גלוי לנאשם.

על-כן אני סבור, כי הנאשם הוכיח כי הוא זכאי להקלה משמעותית בעונשו, לנוכח המאמצים הגדולים שהשקיע בדרך השיקום, ולכן יש להעדיף את עניינו הפרטני על פני שיקולים אחרים.

גזירת הדין לפיכך, אני מחליט לגזור על הנאשם את העונשים הבאים: 5 חודשי מאסר, אשר ירוצו בעבודות שירות, החל מיום 8.9.2019 , אשר ירוצו ב"כרמי העיר" בירושלים, וזאת על פי חוות דעת הממונה על עבודות השירות.

כך שאין הבדל בין סחר בסמים לבין תיווך בעסקת סמים לעניין בחינת מסוכנות העורר.

...

כל אלה מביאים למסקנה, כי הנאשם שימש בתפקיד מרכזי בחוליה המפיצה את הסמים המסוכנים.

לענין זה נפסק, לא פעם, כי כאשר המדובר בעבירות מסוג זה – נדחות הנסיבות האישיות של העברין מפני צרכי השיקום.

בדיקה נוספת מיום 22.09.2022 מלדת על החרפה פסיכוטית הנובעת מהסכיזופרניה בה מאובחנת, אולם בבדיקה מעמיקה יותר, שבוצעה בהמשך ולאחר טפול תרופתי נוגד נראה שמצויה בהפוגה סבירה, בעלת שיפוט להתנהגותה ויכולת להבחנה בין מותר לאסור, טוב ורע.

דיון והכרעה מיתחם העונש ההולם בכתב האישום המתוקן 2 אירועים של תווך, 2 אירועים של סיוע לסחר, ו 2 אירועים של החזקת סם. הסם הוא סם הקוקאין, במשקלים קטנים, האירועים היתרחשו בטווח זמנים קצר, העיסקאות גובשו ובוצעו כמסכת עבריינית אחת, בין הסוכן הסמוי לנאשמת, באותו אופן ומקום, מכאן קיומו של קשר הדוק בין העבירות וראוי לקבוע מיתחם עונש אחד לכלל האירועים, שיביא בחשבון כי מדובר במספר עבירות (ראה ע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מדינת ישראל, 29.10.14; רע"פ 4760/14 קיסלמן ואח' נ' מדינת ישראל 07.05.15; דנ"פ 2999/16 מזרחי נ' מדינת ישראל 22.05.16).

הערכים החברתיים הנפגעים בעבירות סמים, הן הגנה על שלום הציבור, בטחונו ובריאותו, כשבנוסף נמצא פגיעה ונזקים כלכליים וחברתיים עקיפים הנגרמים עקב הפצת סמים והשמוש בהם, בין היתר, משתמשי סמים שהופכים לנטל על החברה, ובהנתן שעבירות סמים מחוללות פשיעה בתחומים רבים, בין אם לצורך מימון הסמים ובין לצורך הפצתם.

בת"פ 4179-06-21 מדינת ישראל נגד אבו עסא ואח', (13.06.2022) דובר בנאשם ( נאשם 1) אשר הודה בעובדות כתב האישום בישיבת הוכחות שנייה, והורשע ב 3 עבירות של סחר בסמים מסוג קוקאין בשלוש עיסקאות נפרדות ובמשקלים של 0.4128 גרם נטו תמורת 400 ₪ , 0.2942 גרם נטו תמורת 200 ₪ ובמשקל 4149 0.

...

מכלל הדברים האמורים, לאחר עיון במקרים אליהם הפנו ב"כ הצדדים והענישה הנוהגת בעבירות סמים, בהביאי בחשבון את חלקה של הנאשמת אל מול התנהלות הסוכן ומפעליו כלפיה, סבורני כי מתחם העונש ההולם לכלל העבירות הינו מאסר בפועל בין 6 ועד 24 חודשים.

עם זאת, החלטתי למקם את עונשה בתחתית מתחם הענישה.

סוף דבר לאחר שחזרתי ושקלתי את מכלול השיקולים המתבקשים לבחינת עונשה של הנאשמת בתוך המתחם אותו קבעתי, אני גוזרת עליה את העונשים הבאים: 6 חודשי מאסר בפועל, החל מיום מעצרה על פי רישומי שב"ס. 7 חודשי מאסר על תנאי, לבל תעבור הנאשמת במשך 3 שנים מיום שחרורה מהמאסר, עבירת סמים מסוג פשע.

ביום 9.5.2017 הורשע המבקש בבית משפט השלום, על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון חלקי, בשורת עבירות, במסגרת שבעה אישומים, שעניינן בעיקר סחר, תיווך והחזקה בסמים מסוכנים.

בהקשר זה טען המבקש כי על אף שהקונים בעיסקאות השונות הודו ברכישת הסם, הם לא הועמדו לדין.

בית המשפט המחוזי הוסיף ודחה את טענת האכיפה הבררנית תוך עמידה על ההבדל המהותי בין המבקש, שהורשע בעבירות של סחר בסמים, לבין צרכניו, אשר ביצעו לכאורה עבירות שונות בתכלית.

...

לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

על אף זאת, נדונה הטענה לגופה ונדחתה על ידי בית המשפט המחוזי, ואיני רואה מקום להתערב בקביעתו בענין זה. אשר על כן, הבקשה נדחית.

ממילא נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע.