הבדלים בין יועץ מס לבין רואה חשבון

הקבוצה הראשונה היא של בעלי מקצועות מסוימים שהחברה ראתה לנכון להחיל עליהם שיפוט משמעתי (חוקרים פרטיים, טוענים רבניים, יועצי מס, מהנדסים ואדריכלים, נוטריונים, סוכני מכס, עורכי דין, עורכי פטנטים, רואי חשבון, רופאי שיניים, רופאים, שמאי מקרקעין וקבוצות נוספות).

הפסיקה יצרה הבחנה בין הענישה הפלילית שהיא גמול עונשי על מעשיו של העבריין, לבין ענישה משמעתית, שנועדה להרתיע עובדים נוספים מבצוע עברות משמעת, וכן נועדה להעביר ולחדד את המסרים של היתנהגות ראויה כדי לשמור על רמת תיפקוד נאותה.

...

מקובלת עלי טענת התביעה לפיה בנסיבות העניין יש לקבוע אומדן כללי לכלל הנזקים הממוניים והלא ממוניים של התובע.

סוף דבר מששקלתי את טענות הצדדים נראה כי התרשלה הנתבעת בהגשת הקובלנה כנגד התובע וכי נגרמו לתובע נזקי גוף כתוצאה מהתרשלות זו. בעניין היקף הנזק הרי שאני מורה כי הנתבעת תשלם לתובע פיצוי גלובלי של 180,000 ₪, תוך 30 יום מהיום.

בנוסף תשלם הנתבעת לתובע את הוצאות המשפט וכן שכ"ט עו"ד בשיעור 23.4 % מהסכום דלעיל.

זה המקום לציין, כי יועץ מס, אשר נראה לו, כי לא יוכל לערוך הבחנה בין כספו שלו לבין כספו של לקוחו, אל לו ליועץ המס לאפשר לאותו אדם להיות לקוחו.

היחס בין יועצי המס ורואי החשבון המחוקק, ערך השוואה במסגרת החוק בין יועצי המס לבין רואי החשבון, כל זאת לאור לשון המחוקק בסעיף 14(ד) לחוק, בהאי לישנא (ההדגשות הוספו): "(ד) יועץ מס מייצג לא יעסיק במשרדו יועץ מס מייצג שרישיונו הותלה, בתקופת ההתליה, יועץ מס מייצג שרישיונו בוטל או רואה חשבון שרישיונו הותלה או בוטל לפי חוק רואי חשבון". לא הובאה בפניי פסיקה עניפה בתחום המשמעתי של רואי החשבון.

...

בסופו של דבר, גיבשו חברי הוועדה החלטה, פה אחד, וקיבלו את טענות התובעת, לעניין העונש, וגזרו עליו את העונשים הנ"ל (ראה: פיסקה 22 לעיל ופיסקה 2 לעיל).

הערעור נדחה".

סוף דבר לאור מכלול השיקולים אשר הובאו לעיל, דין הערעור להידחות, הן לעניין ההרשעה והן לעניין העונש.

לאור התוצאה אליה הגעתי, המערער ישלם למשיבה הוצאות משפט, בסך של 10,000 ₪, בתוך שלושים יום מיום מתן פסק הדין, ומאז התווספה לסכום זה "ריבית פיגורים" כמשמעותה בחוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ"א-1961 (על תיקוניו).

שני הצדדים לא צרפו לעיוני את המסמך שצרפה העותרת להצעתה ולכן לא ניתן לראות אם אכן המדובר בחוות דעת של רואה חשבון המנוסחת בהתאם לטופס שבנספח 3, או שהמדובר במסמך שונה או שהוא חתום על ידי יועץ מס (ואין צורך לעמוד על ההבדלים שבין השניים).

...

מהטעם הזה אף לא מצאתי להיעתר לסעד החלופי שהתבקש והוא, החזרת הדיון לוועדת המכרזים (מה גם שסעד זה לא התבקש בעתירה ועלה במהלך הדיון).

סיכום - נוכח האמור לעיל, העתירה נדחית.

העותרת תשלם למשיבה הוצאות בסך 10,000 ₪ (הכולל מע"מ) וזאת בתוך 30 יום מהיום.

יתר על כן: דוקא ציון הכתובת על ידי מי שפתח את התיק במע"מ כעוסק מורשה, מלמד כי הוא התכוון לאותה מאפייה בה נטל חלק עת הוא הוא שהצהיר על הכתובת ולא סתר זאת על ידי היועץ מס או רואה החשבון שככל שהוא אשר ביצע זאת, חזקה שפעל על פי ייפוי כוח מטעמו – חזקה שלא נסתרה על ידי הנתבע.

הוא הסביר כי הגיע למנהלת מחלקת הארנונה כדי להיסתדר משהסתבך עם העסק ובנק ישראל הגביל אותו ולכן הוא צריך לשלם רק במזומן אולם אם זו הייתה מטרת הפגישה, מדוע לא שילם במזומן גם לשיטתו כשהוא מציג חשבוניות כהוכחה שהוא שילם במזומן ולא היה צריך את אביו ומהן אמות המידה שסייעו לו להבחין בין נושה לנושה? אם מאותה תקופה שהפסיק לשלם אביו פתח עוסק מורשה כי אז במסגרת הודעתו על קשייו הוא למעשה הסתייע באביו כ"מחליף" כפי שביטא זאת האב בעדותו כי בנו היה בקשיים, כאילו שימש עבורו "ערב" לחובותיו.

...

על כן, אני קובעת כי בהתאם לרישומי העירייה שהוצגו, יש לקבל את התביעה בנוגע לנכס של 102 מ"ר ו-15 מ"ר החל מחודש יולי 2018.

יוער, כי לו בעניין חישובי הריבית במהלך השגה וערר תוך מיצוי מנהלי מעוכבים הריבית וההצמדה על להכרעה הסופית ומשם נמדדים עד התשלום הסופי (להבדיל ממקום בו נדחית ההשגה, נקודת חישוב הריבית וההצמדה היא מיום דרישת התשלום רטרואקטיבית), כי אז הייתה תחולה בהתאמה משנמנעה מהנתבע זכות ההשגה והערר המנהלית אלא רק דרך בית המשפט (ואף לא הוצעה לו הארכת מועד או עיכוב הליכים).

הנתבע ישלם לתובעת הוצאות משפט בסך של 2000 ₪ הוצאות משפט וכן שכ"ט עו"ד בסך של 7000 ₪ (סכום שנקבע על בסיס מספר הישיבות בתיק, רמת ההכנה הנדרשת, היות ההליך בסדר דין מהיר עת מדובר בארבע תובענות שאוחדו אולם תחת הסכום הכולל של אלו שהתקבלו בסופו של יום והופחת בשל התנהלות הרשות כפי שהביע בית המשפט את מורת רוחו ובכל מקרה לא פחות משכה"ט המינימלי בהתאם לתקנה 153 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.

באשר לטענת הנתבעים למסמכים חיסויים מאחר ומדובר בייעוץ חשבונאי – קשה לקבל טענה זו, מאחר וגם בהקשר זה, הדין אינו מכיר בחיסיון בין רואה חשבון/יועץ מס ללקוח, להבדיל מהחיסיון הסטאטוטורי המוחלט ביחסי עורך דין ללקוח (עמית, עמ' 561-559).

...

מעבר לנדרש, לאור מעורבותו של נדב בהליכים בין הצדדים, כפי שהנתבעים עצמם טענו בכתבי טענותיהם, אני סבור כי גם ביחס לטענה זו, אינטרס הגילוי גובר על פגיעה נטענת אפשרית בפרטיותו.

מנגד, אני סבור כי דרישת התובע אינה ממוקדת דיה ולפיכך, התובע ישלים וימקד את דרישתו לתקופה ספציפית ולאחר מכן, יגלו ויעבירו הנתבעים לתובע את אותם מסמכים.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, הבקשות מתקבלות בחלקן.