הארכת תוקף החלטות בית המשפט לנוער והמינוי אפוטרופוסים נוספים

מאז שנת 2022 מתנהלים מספר הליכים משפטיים בנוגע לילדיו הקטינים של המערער בבית המשפט לעינייני מישפחה: תביעת המערער בעיניין משמורת הקטינים (תמ"ש 3739-06-22); תביעת המשיבה 2, סבתם של הקטינים מצד אמם המנוחה, למתן צו אפוטרופסות בלעדית על הקטינים (א"פ 6917-05-22; להלן: הליך האפוטרופסות); וכן בקשה להכריז על הקטינים כנזקקים לפי חוק הנוער (טפול והשגחה), התש״ך-1960 (להלן: חוק הנוער) (תנ"ז 5898-07-22; להלן: הליך הנזקקות).

ביום 3.5.2022 הורה המותב על הגשת תסקיר עובדת סוציאלית בהליך האפוטרופסות וזה הוגש לבית המשפט ביום 22.5.2022, ובמסגרתו הומלץ על מינוי אפוטרופוס נוסף לקטינים (להלן: התסקיר).

בהקשר זה ציין המותב כי לא מצא מקום לסטות מהמלצות העובדת הסוציאלית בתסקירה והוסיף כי "גורמי הטיפול בתיק זה מכירים היטב את נסיבות חיי הקטינים והמשפחה, כיום ובמשך השנים, ומצאתי שהמלצותיהם משקפות נאמנה את טובת הקטינים". לבסוף, הורה המותב לעובדת הסוציאלית להגיש המלצותיה לעניין הארכת תוקף הצוו, ונקבע כי "ככל שהאב [המערער] ימשיך ויעמוד על היתנגדותו, ייקבע מועד דיון נוסף". כעולה מפרוטוקול הדיון, לאחר דברים אלה הוסיף ב"כ המערער ועמד על בקשתו להורות על גילוי המסמכים ששמשו להכנת התסקיר.

אשר למועד מתן החלטת הפסלות: אכן, הוראת סעיף 77א(ב) לחוק בתי המשפט קובעת כי כאשר מועלית טענת פסלות על השופט להחליט בה "לאלתר ולפני שיתן כל החלטה אחרת". על כן, היה על המותב לידון בבקשת הפסלות ולהחליט בה בטרם קיבל החלטות נוספות.

...

ביום 23.10.2022 הגיש המערער בקשה למתן "זכות תגובה לתגובת מי מהמשיבים" לבקשת הפסלות, אשר נדחתה בו ביום בנימוק כי "הבקשה מקדימה את זמנה. לא מצאתי מקום לדון בזכות מתן תשובה לתגובה שטרם הוגשה". ביום 22.2.2023 ניתנה החלטת המותב בה צוין כי: "עד ליום זה לא הוגשו כלל התגובות בבקשת פסלות מותב אותה הגיש האב, כמו גם זה לא מילא אחר הוראת החלטתי מיום 30.9.22 במסגרתה היה עליו להמציא אישורי מסירה לכלל המשיבים שאם לא כן יחשב כמי שחזר בו מבקשתו. על כן, ככל ולא יעשה כן תוך 7 ימים, יחשב כמי שחזר בו מבקשתו והיא תידחה, ללא צורך במתן החלטה נוספת". ביום 12.3.2023 הודיע המערער כי הוא עומד על בקשת הפסלות.

עיינתי בטענות המערער ובאתי לידי מסקנה כי דין הערעור להידחות.

בנסיבות אלו, ומששוכנעתי כי אין מתקיימת בענייננו עילת פסלות לגופו של עניין – אין בעיכוב זה לבדו כדי להצדיק את פסילת המותב, הגם שמוטב היה לו החלטת המותב הייתה ניתנת מוקדם יותר (ראו והשוו: ע"א 2004/18 פלונית נ' פלונית, פסקה 3 (18.7.2018); ע"א 2310/20 פלוני נ' פלונית, פסקה 7 (9.7.2020); ע"א 7279/20 גבעון נ' ון-אמדן, פסקה 10 (16.12.2020)).

אשר על כן, הערעור נדחה.

במסגרת תנ"ז 21687-08-XXX בעיניינה של הקטינה התנהלו הליכים בבית המשפט לנוער ב ביום 25.10.18 ניתנה החלטתה של כב' השופטת עדנה בן לוי, לפיה הקטינה הוכרזה כקטינה נזקקת והוצאה בצו משמורת כשמקום חסותה נקבע אצל פלונית למשך שנה.

תוקף המינוי נקבע לתקופה של 12 חודשים ממועד מתן פסק הדין, קרי עד ליום 23.5.20 .

בעוד שמטרת החוק לספק לקטין מסגרת שהות זמנית במשפחת אומנה תוך שמירה על קשר רציף עם הוריו והחזרתו למשפחתו בתום תקופת השקום, במקרה דנן הורי הקטינה אינם קיימים בפועל, אין כל קשר עמם והיא אינה צפויה לחזור אליהם.

ההורים, תהא האפוטרופסות על הקטין להורה השני; ואולם רשאי בית המשפט, בנוסף על אותו הורה, למנות לקטין אפוטרופוס באופן כללי או לענינים שיקבע בית המשפט; והוא הדין אם אחד ההורים הוכרז פסול-דין, או שאינו מסוגל למלא חובותיו לפי פרק זה, או שבית המשפט קבע, בהחלטה מנומקת, כי ההורה נימנע, ללא סיבה סבירה, מלמלא את חובותיו האמורות, כולן או מקצתן, או שהאפוטרופסות לקטין נשללה ממנו על ידי בית המשפט, וכן אם אחד ההורים אינו ידוע, או שלא היה נשוי להורה השני ולא הכיר בקטין כבילדו".

...

בשולי הדברים יוער כי גם בעובדה כי מאז החלטתי מיום 5.5.21 , אשר דחתה את בקשת המבקשים למינוי זמני, לא עלה הצורך לפנות לבית המשפט בענייני הקטינה, יש כדי להעיד כי בנסיבות, די בסמכויות המוענקות לפלונית לפי חוק האומנה.

לאור המסקנה אליה הגעתי, דומני כי מתייתר הצורך להידרש להוראות חוק הכשרות.

לאור כל האמור והמפורט לעיל, הבקשה נדחית.

עוד ציינה כי הסבים לא ערערו על ההחלטה או הגישו בקשה לעיון חוזר על הוצאת הקטינה מחזקתם כמשפחת אומנה חרף העובדה כי צו הנזקקות עודנו בתוקף.

הקטינה כאמור בחלוף שנה וחודשיים של שהות בבית סבתה כמשפחת אומנת קרובים הועברה בצו חרום של עו"ס מחוזית מיום 15.7.21 למשפחת קלט חרום בה שהתה מספר ימים (הצוו אושר ע"י בית משפט לנוער ביום 19.7.22) וביום 19.7.21 אישר בית משפט לנוער מעבר נוסף לבית "רעים" שם היא שוהה עד היום.

עוד נתתי את הדעת לעובדה כי הסבתא לא קבלה זכות גישה להליכים בבית משפט לנוער ולא קבלה פרוטוקולים והחלטות מרשויות הרווחה עד למינויה כאפוטרופוס זמני נוסף על הקטינה, וזאת רק כחצי שנה לאחר הוצאתה מחזקתה כמשפחת אומנת קרובים.

...

יוצא אפוא כי בדיון ניתנה לסבתא האפשרות להשמיע את עמדתה ביחס לבקשה הדחופה, ולמעשה בהכרעה זו ניתן רק הביסוס המשפטי לכך, וכן הוקנה מעמד לסבתא בהליך האימוץ עצמו.

אלא שבעקבות החלטתי על העברת הקטינה למשמורת המשפחה המיועדת לאימוץ לפי סעיף 12(ג) לחוק האימוץ, פקיד הסעד הוא שקיבל סמכויות של אפוטרופוס לפי סעיף 15 לחוק , ועל כן בקשתה זו תלויה על בלימה.

ובאשר לסעיף 11 לחוק האימוץ והתכליות המונחות בו, סבורני כי יש לשקול יישום הכלל שכל אימת שמתעוררת שאלה של פרשנות החוק, "לעולם יש לפתוח בלשון החוק, אך לעולם אין לסיים בה". לטעמי ניתן לפרש את החוק בגמישות במקרים חריגים, על פי העיקרון של טובת הילד החולש על הליכי האימוץ, בהתחשב בכך שלסבתא אינטרס ישיר בהליכי האימוץ בהיותה הגורם הקרוב ביותר לקטינה, והיא הייתה ה"הורה דה פקטו" לקטינה מאז פטירת אימה ועד להוצאתה מחזקתה.

אני סבורה כי הנסיבות החריגות בענייננו, בהיות הסבתא הגורם הקרוב ביותר לקטינה ששימשה לה כ"דמות אימהית" למעשה, כמו גם מהעובדה שהאינטרס שלה עלול להיפגע, מקנים לה מעמד כצד לדיון וזכות להיות מיוצגת ע"י עורך דין שיטען בשמה.

בית משפט לנוער בבית המשפט המחוזי בחיפה ענ"א 52173-08-23 היועץ המשפטי לממשלה ואח' נ' ע' ואח' לפני כבוד השופט סארי ג'יוסי בעיניין הקטינה: ע"י אפוטרופסית לדין עו"ד סנא סירייה-חוסין המערערים .1 היועצת המשפטית לממשלה ע"י ב"כ עו"ד נסרין נאסראלדין נאשף 2. עו"ס לחוק הנוער, המחלקה לשירותים חברתיים המשיבה ע"י ב"כ עו"ד ריאד אבו פול פסק דין

משטרת ישראל תסייע לעוח"נ בבצוע הצוו באופן מידי, וככל שתהיה היתנגדות פיסית – מאשרת שימוש בכח סביר על מנת להתגבר על ההיתנגדות ולבצע הוראה זו. מורה כי ימונה אפוטרופוס לדין לקטינה.

בעקבות כך, פנה עו"ס לחוק הנוער לבית-משפט קמא ב-9/8/23 בבקשה נוספת להארכת צו הביניים לעוד 3 חודשים ולשינוי מקום חסותה של הקטינה בשלב זה ממרכז החרום למסגרת נעולה - "..." ב..

אשר לחלקה השני של הבקשה, להאריך תוקף צו הביניים, סבורני כי לא נפלה שגגה בהחלטתו של בית-משפט קמא שלא נעתר גם לחלקה זה של הבקשה, זאת מהטעמים שציינתי לעיל וכן מטעמים נוספים.

...

לנוכח המתואר לעיל וגם הקושי הכרוך באותה עמדה שהציגו המערערים, לפיה תהליך האבחון טרם הגיע לסיומו, ועל-כן יש לקבע את המצב הנוכחי בו שוהה ס', בניגוד לרצונה, הרחק ממשפחתה ואמה, בניגוד לרציונל העומד בבסיס צווי הבינים שנועדו לתקופה קצובה וקצרה, תחת הפיכתם, הלכה למעשה, למעין קבועים וממושכים, סבורני כי לא עלה בידי הרווחה להציג עבור ס' אלטרנטיבה טיפולית טובה, ודומה כי חזרתה לחיק משפחתה בנסיבות דנן מהווה החלופה הטובה ביותר עבורה.

סבורני כי לא נשקלה די הצורך האפשרות של עריכת אבחון במסגרת הקהילה, וזאת בשים לב לתוצאות ולהשלכות הטראומטיות העלולות להיגרם לס' מעצם ההוצאה ממשמורת אמה והקפאת מצב זה למשך חודשים רבים מבלי שחלה התקדמות בבניית תכנית טיפול עבורה.

נוכח האמור לעיל, אני מורה על דחיית הערעור.

על רקע האמור, התבקשה הוצאתו של הקטין בדחיפות למרכז חרום למשך 30 ימים, שבמהלכם יעבור איבחון מקיף ותנתן המלצה באשר להמשך הטיפול בו. בו ביום קיים בית המשפט לנוער דיון בבקשה, בנוכחות הורי הקטין, ובסיומו נתן צו זמני שהורה על הוצאתו ממשמורת הוריו והשמתו במרכז חרום למשך 30 ימים, וכן על מינוי אפוטרופוס לדין עבורו (צב"ן 26198-05-22, השופט נ' שילו).

ביום 9.6.2022 הורה בית המשפט לנוער על הארכת הצוו הזמני למשך 60 ימים נוספים, לצורך השלמת האיבחון.

הדיון בעירעור היתקיים ביום 2.10.2022, ובסיומו בית המשפט המחוזי נתן תוקף להסכמת הצדדים אשר על-פיה, בין השאר, תגיש האם בקשה מנומקת לחזור בה מהסכמתה להכריז על הקטין כקטין נזקק ולאחר מכן בית המשפט לנוער ידון בדרכי הטיפול בו. עוד הוסכם כי הצוים שניתנו יעמדו בתוקפם עד למתן החלטה אחרת בבית המשפט לנוער (ענ"א 37036-08-22, השופט שילה).

לפיכך, בית המשפט לנוער הורה כי "עו"ס לחוק נוער תבנה תוכנית לזמני קשר ומפגשים בין המשיבים [האב והאם – ד' ב' א'] לקטין, בלווי ובפיקוח גורמי הטיפול, והכל על פי רצונו ומצבו הרגשי והנפשי של הקטין אשר יאפשרו מפגשים כאמור ולטובתו של הקטין". האם הגישה ערעור לבית המשפט המחוזי על החלטה זו. בערעורה טענה האם כי לא קיימת עילה להאריך את צו הנזקקות, וכי הקטין הוצא ממשמורתה משיקולים זרים וללא כל הצדקה עניינית.

...

כמו כן, אני סבורה כי קביעותיו של בית המשפט לנוער נשענו על מכלול חוות הדעת של הגורמים הטיפוליים שהוגשו לאורך ההליך.

יש לקוות כי הן הקטין והן האם ישתפו פעולה, ומאמץ זה יישא פרי בסופו של דבר.

הבקשה נדחית אפוא.