הארכת מועד לפי תקנות סדר הדין האזרחי החדשות

בבית המשפט העליון ע"א 122/21 - ג' לפני: כבוד הרשם רון גולדשטיין המערערות: 1. עורב טכנולוגיות 1977 בע"מ 2. עורב מערכות התראה אלקטרוניות בע"מ נ ג ד המשיב: פקיד שומה חולון בקשה להרחבת הקף גוף העירעור ובקשה להארכת מועד להגשת ערעור מתוקן ולהפקדת ערובה ][]החלטה

דיון - הגדלת הקף כתבי טענות לפי תקנות סדר הדין האזרחי החדשות לאחר שעיינתי בטענות המערערות באתי לכלל מסקנה כי אין מקום להעתר לבקשה להרחבת הקפו של העירעור.

...

דיון - הגדלת היקף כתבי טענות לפי תקנות סדר הדין האזרחי החדשות לאחר שעיינתי בטענות המערערות באתי לכלל מסקנה כי אין מקום להיעתר לבקשה להרחבת היקפו של הערעור.

יוער במאמר מוסגר כי גם כאשר נעתר בית המשפט לבקשה מוסכמת להגדלת היקף, אין באמור כדי למנוע קביעת מגבלת עמודים שונה לסיכומי הצדדים בערעור, ככל שיוחלט בסופו של דבר על השלמה לסיכומים בכתב (ראו, תקנה 138(א)(4) לתקנות), תחת או בנוסף להגשת תשובה בכתב.

מן הכלל אל הפרט יישומם של כללים אלה מוביל אל המסקנה כי אין מקום להיעתר לבקשה להגדלת ההיקף שהוגשה במקרה דנן.

לפיכך הבקשה בעניין הרחבת ההיקף נדחית.

תקנה 176 לתקנות, קובעת כי בית המשפט רשאי להאריך מועד לפי שיקול דעתו, וליתן הוראות בכל עניין שבסדרי הדין, לרבות מועדים – אם ראה לנכון צורך.

" הפסיקה האמורה יפה לענייננו גם בימים אלו לאחר שהותקנו תקנות סדר הדין האזרחי החדשות.

בע"א 3641/21 ‏א.א אביבה אלזמי בע"מ נ' מסוי מקרקעין חיפה (מיום 6.7.21), נפסק כי: "עם כניסתן לתוקף של תקנות סדר הדין החדשות הרי שבעת בחינת שאלת התקיימותם של "טעמים מיוחדים", כתנאי להארכת מועד להגשת ערעור, יש ליתן ביטוי משמעותי לעקרונות היסוד של התקנות החדשות בעת פרשנות ויישום הפסיקה הקודמת בנושא (ראו, בש"א 3064/21 שיכון ובינוי נדל"ן בע"מ נ' רשות מקרקעי ישראל, [פורסם בנבו] פיסקה 5 (6.5.2021))".

...

מכאן כי הנסיבות לאיחור בהגשת הערעור תלויות לחלוטין בשליטת המבקש ולפיכך, נוכח כל האמור לעיל – משלא נמצא טעם מיוחד בנסיבות העניין ולנוכח האיחור אשר הפסיקה מלמדת כי יש בו להטות את הכף לטובת דחיית לבקשה – אין מקום להיעתר לבקשה.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

המשיבה טוענת, כי בהתאם לתקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי (מכוחה הוגשה הבקשה, לפני כניסת תקנות סדר הדין האזרחי החדשות לתוקף), הארכת מועד אשר נקבע בחיקוק, תעשה רק מטעמים מיוחדים שירשמו.

...

בזמנים כתיקונם , בנתונים מקבילים, דומני שדין הבקשה לדחייה, מן הטעמים המצטברים שצוינו בפסקה 7.

בהתאמה, ספק בעיני אם אפילו המשיבה עצמה מנועה מלתן הסכמתה לבקשה להארכת מועד להגשת ערעור, אף כי גם הסכמה כזו של שני הצדדים , אינה כובלת שיקול דעתו של ביהמ"ש, שיכול שלא להיעתר לה. אמנע עם זאת מקביעת מסמרות בשאלה כלום המשיבה עצמה מנועה מלתן הסכמה להארכת מועד להגשת ערעור, לאור סע' 36 הנ"ל בשלוב עם המועד להגשת ערעור שנקבע בסע' 22 לאותו חוק.

מכוח סמכותי לתק' 180(ג)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן "התקנות") אני מורה שעל הערעור יחול פרק י"ז לתקנות, עד כמה שלא ניתנו הנחיות ספציפיות על ידי ביהמ"ש, בהחלטה זו או בכלל, הקובעות הסדר שונה (תק' 176 לתקנות).

בכל אופן, נטען כי גם בקשה לפי תקנה 95 יש להגיש במסגרת סד זמנים סביר.

בכל הנוגע להארכת המועד להגשת ערעור על הכרעה בתביעות חוב, החילו בתי המשפט את תקנה 528 לתקסד"א הישנות, שעניינה הוא בסמכות בית המשפט להאריך מועדים שנקבעו בחיקוק "מטעמים מיוחדים שיירשמו" (ע"א 3932/21 אלי בוארן נ' כונס נכסים הרישמי, פסקה 14 (נבו 11.08.2021) (להלן: "בוארן"); רע"א 3010/18 שריף עביד נ' יניב אינסל עו"ד, פסקה 10 (נבו 07.10.2018); פש"ר (מחוזי ת"א) 4584-08-18 חיים אברהמי נ' עו"ד עופר שפירא גלעד ליפקר דגן הנאמנים לחייב בפשיטת רגל, פסקה 20 (נבו 17.10.2019); פש"ר (מחוזי ת"א) 33124-04-19 דורון זהבי נ' כונס נכסים רישמי תל אביב, פסקה 26 (נבו 30.06.2019)).

כיום התקנה המקבילה לתקנה הנ"ל הנה תקנה 176(ב) לתקסד"א החדשות שנוסחה דומה.

כמו כן, יוער כי כיום הוראה זהה לזו שבסדר הדין האזרחי הרגיל עוגנה גם בתקנה 163 לתקנות חידלות פרעון ושקום כלכלי, התשע"ט-2019 (להלן: "תקנות חידלות פרעון").

עמד על כך בית המשפט בבש"א 954/11 הוליס תעשיות בע"מ נ' מדינת ישראל- רשות המיסים (נבו 14.03.2011), בפיסקה 8: "...מטרתם של סדרי הדין לקבוע כללים לניהול משפט באופן יעיל ויציב, הידוע לצדדים מראש, ולשמור על זכויות הצדדים על מנת להוציא לאור משפט צדק ... סטייה מסדרי הדין, והלכה למעשה שינוי כללי המשחק המשפטי, השכם וערב עלולה להרחיק את משפט הצדק, יותר מאשר לקרבו. על כן, בכל מקרה המובא בפניו, על בית המשפט לבחון את נסיבותיו ולאזן בין השיקולים הנוגדים מתוך הכרה שאין להעתר לבקשות להארכת מועדים שנקבעו בחיקוק או תקנה כדבר שבשיגרה "שאילו בית המשפט היה עושה כן, היה למעשה משנה את המועד הקבוע בחיקוק" (זוסמן, עמ' 816).

...

משכך, דינם של הערעורים להידחות על הסף.

בנסיבות אלה אין מנוס אלא להעביר את הענין למשטרת ישראל על מנת שתחקור בדבר.

בטרם אורה כן, מבוקשת התייחסותו של החייב, תוך 15 יום, לאפשרות זו. סיכומו של דבר – הערעורים נדחים על הסף מחמת האיחור בהגשתם.

הבקשה החלופית למתן הארכת מועד להגשת ערעור המשיבים כ'ערעור עצמאי' על פי תקנה 73 לתקנות בית הדין לעבודה על פי הנתונים המתועדים במערכת נט-המשפט, פסק דינו של בית הדין האיזורי מיום 14.10.2022 הומצא לב"כ המשיבים ביום 17.10.2022 בשעה 20:55 באמצעות 'הודעה באתר' בהתאם לתקנה 161(1)(א) לתקנות סדר הדין האזרחי החדשות, החלה בבית הדין לעבודה מתוקף תקנה 129 לתקנות בית הדין לעבודה.

...

המשיבים טוענים בבקשתם החלופית, כי קיימת זיקה עניינית מספקת בין ערעורם לבין הערעור העיקרי, ולפיכך יש לקבל את ערעורם לרישום כערעור שכנגד.

לאחר בחינת טיעוני הצדדים בבקשה ועיון בחומר המצוי בתיק בית הדין, באתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה החלופית לקבלת ערעור המשיבים לרישום כ'ערעור שכנגד' להתקבל באופן חלקי, כמפורט מטה.

התוצאה היא שבחינת העניין נעשית על פי מידת הזיקה שבין הערעור לבין הערעור שכנגד.