טענתה המרכזית של המבקשת בהקשר זה, היא כי האזהרה לא הומצאה לכתובתה הנכונה וכי נודע לה על הגשת הבקשה לבצוע השיטריות רק לאחר שהוטלו במסגרת תיק ההוצאה לפועל עיקולים על נכסיו של מר לוי עצמו.
טענתה הבסיסית של המבקשת בהקשר זה היא כי האזהרה מעולם לא הומצאה לה כדין וכי נודע לה על אודות תיק ההוצאה לפועל רק לאחר שבוצע עיקול בחשבון הבנק של מר לוי (הבעלים והמנהל של המבקשת).
מן העבר השני יש ליתן גם את הדעת לכך כי במקרה של היתנגדות לבצוע שטר, מדובר בבעל דין שזו ההזדמנות הראשונה העומדת בפניו לשכנע את בית המשפט בצדקת טענותיו ומטעם זה יש לנקוט גישה מקילה יותר בבחינת בקשה להארכת מועד (להבדיל, למשל, ממצב דברים שבו מבוקש להאריך מועד להגשת ערעור; וראו לעניין זה, ע"א (מחוזי – ירושלים) 1356/00 הדאיה נ' פלדמן (9.1.2001)).
...
מן הנתונים הנ"ל עולה כי ספק אם המבקשת הניחה פירוט לטענות ההגנה, במידה המניחה את הדעת, במסגרת ההתנגדות ובתצהיר התומך בה. עם זאת, מנגד, סבורני כי לא ניתן להתעלם מהמכתב שצורף לתצהירו של מר לוי, שנערך על-ידי נציג של חיל האוויר, שבו צוין מפורשות כי גופי התאורה שסופקו על-ידי המשיבה למבקשת, ואשר הותקנו על-ידי המבקשת בבסיס חיל האוויר, התגלו כתקולים.
בנסיבות אלה, וחרף היעדר הפירוט הנדרש בהתנגדות ובתצהיר שצורף לה, לא ראיתי להגיע למסקנה שלפיה לא עומדת למבקשת כל טענת הגנה טובה כנגד העילה השטרית.
בנסיבות אלה, ואף שמדובר כאמור באיחור משמעותי וניכר בהגשת ההתנגדות, סברתי כי האיזון הנכון והראוי בנסיבות העניין הוא ליתן למבקשת הארכת מועד להגשת ההתנגדות לביצוע השטר, עד למועד הגשתה בפועל, וכן ליתן לה רשות להתגונן, אך לנוכח הקשיים האמורים בגרסתה של המבקשת, המציבים בפניה משוכה לא פשוטה, ולנוכח האיחור המשמעותי בהגשת ההתנגדות, ראיתי להורות כי מתן הרשות להגן יותנה בהפקדת ערובה בסך של 55,000 ש"ח.
סיכומו של דבר: ניתנת בזאת הארכת מועד להגשת ההתנגדות, עד למועד הגשתה בפועל.
