מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הארכת מועד להגשת השגה על שומת ארנונה

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

דיון והכרעה שקלתי את טענות הצדדים ובאתי לכלל מסקנה כי בנסיבות המיוחדות של העניין, בשים לב למורכבות הדיונית הנובעת מקיומם של שני מסלולים דיוניים להשיג על שומת ארנונה, ונוכח השתלשלות העניינים הפרטנית, יש להעתר לבקשה להארכת מועד, הגם שחלף זמן ממושך מאוד מסיום המועד הסטאטוטורי להגשת העתירה.
...
לטענת המבקשת, היא סברה בתום לב שהמועד להגשת העתירה חל מיום החלטת ועדת הערר, וזה כשלעצמו מהווה טעם מוצדק להיעתר לבקשת הארכה.
גם הסברה כי עתירה שהייתה מוגשת מוקדם יותר הייתה נדחית בשל אי מיצוי הליכים, אין בה ממש.
סוף דבר – הבקשה להארכת מועד מתקבלת.
המבקשת תשלם למשיב הוצאות משפט בסך כולל של 20,000 ₪.

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

כידוע בית המשפט העליון כבר קבע כי ועדת הערר מוסמכת להורות על הארכת המועד להגשת השגות על חיובי ארנונה (בר"מ 901/14 עבוד ויקטור נ' עריית חיפה (06.07.2014)).
בנסיבות המקרה, כאשר ברור כי מי ששלח את ההודעות היה צד שלישי ולא הערייה, כאשר אין אישור מסירה חתום על ידי מקבל דבר הדואר, כאשר ישנו תצהיר הסותר את טענת המסירה וכאשר ברור כי השומות שהוצאו למערערת לשנת 2016 אינן תואמות את ההסכמות שהושגו לשנת 2017, ראוי היה להאריך למערערת את המועד ולאפשר לה לשטוח טענותיה.
...
סוף דבר בשים לב לכל האמור הגעתי למסקנה כי יש לקבל את הערעור.
על כן אני מורה על קבלת הערעור על החלטת ועדת הערר לענייני ארנונה שליד עיריית חיפה בעררים 134/17 ו- 223/17 באופן ששומות הארנונה של המערערת לשנת 2016 יתוקנו כפי שתוקנו שומות הארנונה לשנת 2017.
בשים לב לתוצאת פסק הדין אני מחייב את העירייה לשלם למערת הוצאות בסך של 10,000 ₪.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

העותר הסתיר עובדות מהותיות – היותו המחזיק בדירה משנת 1984, המחזיקים בנכס נהנו מהנחות שעודכנו מעת לעת, העותר יכול היה להשיג על שומות הארנונה במועד החוקי למרות נסיבות חייו.
(3) הוא אינו מחזיק בנכס כמשמעותו בסעיפים 1 ו- 269 לפקודת העיריות; בסעיף 3 (ג) לחוק הערר נקבע: "...מי שחויב בתשלום ארנונה כללית ולא השיג תוך המועד הקבוע על יסוד טענה לפי סעיף קטן (א) (3) רשאי בכל הליך משפטי ברשות בית המשפט, להעלות טענה כאמור כפי שהיה רשאי להעלותה אילמלא חוק זה". בבר"ם 7618/16 עריית תל אביב- יפו נ' קניון רמת אביב בע"מ (4.12.16) (להלן: "עניין קניון רמת אביב") ביהמ"ש העליון דן במסלול ההשגה והערר, הקפו ולתכליותיו.
ומן הכלל אל הפרט – יש בידי לקבל את טענת הערייה לפיה משהגישה תשובה לבקשת העותר להארכת מועד להגשת העתירה וצרפה לה תדפיסי חובות, הנחות, הליכי גבייה וכו', הרי שלא היה מקום לטעון במסגרת העתירה כי העותר שומר על זכותו להעלות טענת היתיישנות או שהוי בהיעדר קבלת פירוט הליכי גבייה שנקטה הערייה לגביית החוב.
...
המסקנה דלעיל, מובילה גם לדחיית טענת העותר כי יש לעדכן את גובה החוב בנוגע לתקופות בהן לטענתו לא היה בגדר "מחזיק". אין מקום לקבל את טענת התיישנות והשיהוי שהעותר טוען ביחס לעירייה.
בנסיבות אלה, אין לקבל את הטענות הכלליות של העותר בדבר שיהוי או התיישנות ודינן להידחות.
לסיכום: לאור האמור לעיל, דין העתירה להידחות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום חדרה נפסק כדקלמן:

נטען, כי המבקשת לא שילמה את חוב הארנונה ואף לא השיגה על שומת הארנונה בדרכים הקבועות בחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), תשל"ו -1976, ומכך שהחוב הפך חלוט.
לטענת המבקשת, קיים טעם מיוחד המצדיק את הארכת המועד להגשת בקשת ביטול העיקולים, והוא קיומו של משא-ומתן בין הצדדים, והסכמתם המשותפת, שהושגה במסגרתו, אודות הקפאת הגשתם של כתבי טענות, לרבות בקשות.
...
בתשובתה היא טוענת, כי הטענות העובדתיות שנטענו בבקשה לא נתמכו בתצהיר כנדרש, ודין הבקשה להידחות, איפוא, ולו מטעם זה בלבד.
דיון ומסקנות לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי לנכון להיעתר לבקשה ולהאריך למבקשת את המועד להגשת הבקשה לביטול עיקולים עד למועד הגשתה בפועל, תוך חיובה בהוצאות המשיבה.
סוף דבר: אני מאריכה למבקשת את המועד להגשת בקשה לביטול עיקולים עד למועד הגשתה בפועל, וזאת בכפוף לתשלום הוצאות על סך של 5,000 ₪ על ידי המבקשת למשיבה בתוך 15 יום מהיום.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

משכך, אין שהוי בהגשת העתירה, לא חלפו המועדים להגשת השגות עבור חיובי הארנונה האמורים, אין מדובר בבקשה להארכת מועד להגשת השגות ו/או ערר, אין מדובר בתקיפה של החלטה כלשהיא לגופה ואין מדובר באי מיצוי הליכים מול המשיבה טרם הגשת העתירה.
טענותי העותרות לעניין התשריטים האמורים הן טענות סתמיות אשר נדמה, כי נועדו לשם חזוק טענותיהן לגבי אי המצאת חשבונות כדין לשנת 2020 ובכדי להביא להארכת המועד להגשת השגה על החיוב לשנה זו וזאת, ללא בסיס אמיתי בשים לב לכך שהתשריטים האמורים היו בידי העותרות ולא נגרם להן כל נזק בגין אי המצאת מסמכים אלו על ידי המשיבה.
הן צטטו את עמדתו של ד"ר הנריק רוסטוביץ לפיה, אין מגישים השגה על דרישת תשלום של מחלקת הגביה אלא על השומה השנתית של הארנונה ויש לקרוא לתוך סעיף 3(א) לחוק הארנונה את המונח שומת ארנונה ולא הודעת תשלום.
...
טענות המשיבה יש לדחות את העתירה על הסף בשל שהוי כבד בהגשתה, מאחר ואין בידי בית המשפט להעניק את הסעד המבוקש ומאחר והעותרת מס' 1 הגישה השגה וערר לחלקות 47 ו- 48 וחתמה על הסכם פשרה בנוגע לחלקות האמורות בשנת 2019.
בהתאם, איני מקבלת את טענתן, לפיה יש לקבוע, כי על המשיבה להפיק הודעות שומה שנתיות מפורטות לחלקות הרלוונטיות לשנת 2020 ותשריט לחלקה 47 לשנת 2021.
כפועל יוצא מכך, אף אינני מקבלת את טענתן, לפיה רק לאחר המצאת הפרטים המבוקשים יחל מניין הימים להגשת השגות.
בנסיבות אלו, העתירה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו