הארכת המועד להגשת ערעור על החלטת מנהל עיזבון

במהלך הטיפול בעינייני העזבון, התגלעו מחלוקות בין המבקש לחלק מיורשי המנוח, והמבקש אף טען כי חלקם פעלו על מנת לפגוע בו. ביום 1.5.2022 הגיש המבקש בקשה לפסילת המותב שדן בהליך, וזאת בטענה כי המותב לוקח חלק באיומים על המבקש (להלן: בקשת הפסלות הראשונה).

לבסוף אציין כי הליך לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט אף אינו האכסניה המתאימה לבקשה להארכת מועד להגשת ערעור, או להשגות על החלטות שנתן המותב לאורך ניהול ההליך – ומשכך אין מקום להדרש לטענות אלו של המבקש (ראו: בש"א 1199/21 גורי נ' נציגות הבית המשותף ברחוב בן יהודה 34, ירושלים, פסקה 7 (28.2.2021)).

...

דין הבקשה להידחות.

בנסיבות אלו, ניסיונו של המבקש להעלות טענות הנוגעות לפסילת המותב במסגרת הבקשה דנן להעברת מקום הדיון בהליך אינו במקומו, ואין בידי לקבלו.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

טרם סיום אציין, כי על אף שחלף המועד להגשת בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי, כאמור לעיל, מנהל העזבון בתשובתו, מבקש לשמור לעצמו אפשרות להגיש בקשת רשות ערעור נגד ההחלטה.

לטענתו, "אין ספק כי במידה ותנתן זכות להגשת ערעור, יוגש גם ערעור שכנגד מטעם מנהל העזבון, שכן גם לטעמי שגה כב' בית המשפט בהחלטתו [מושא] בקשת רשות ערעור [זו], עת העניק למבקשת הארכת מועד כה ארוכה". מנהל העזבון מוסיף בהקשר זה, כי "העירעור לא הוגש עד עתה אך בשל הצורך לקבלת אישור בית המשפט שנתן את ההחלטה, ומנהל הליך פשיטת הרגל". על כך יש להשיב בשניים: ראשית, בנגוד לטענת מנהל העזבון, עיון במערכת 'נט המשפט' מלמד כי עד כה, לא פנה מנהל העזבון לבית המשפט המחוזי, בבקשה לאפשר לו להגיש בקשת רשות ערעור מטעמו.

...

ביום 30.6.2021 החליט בית המשפט המחוזי (סגנית הנשיא ב' טאובר), כדברים האלה: "אין מחלוקת וזו היא נקודת המוצא, כי הערת האזהרה נרשמה לטובת [חברת ייני], להבטחת פירעון חוב כספי [שעמנואל] חייב [לחברת ייני], זאת להבדיל מהערת אזהרה שנועדה להבטיח זכות קניינית בנכס. [...] בהינתן האמור, ברי כי [חברת ייני] אינה יכולה לטעון לזכויות קנייניות בנכס או בדירות שנבנו בו. לצד זאת, אין מחלוקת כי הליכי רישום הנכס כבית משותף אינם מתקדמים, לשיטת המנהלת המיוחדת בשל קיומן של הערות האזהרה הרובצות על הנכס, לרבות זו שרשומה לטובת [חברת ייני], וכן אין מחלוקת כי [חברת ייני] לא פעלה להגשת תביעת חוב במסגרת תיק הפש"ר של [העיזבון] תוך שעמדה לה בטוחתה, ואולם בעניין זה קיימת גם מחלוקת אם [חברת ייני] יודעה אודות הליכי הפש"ר של העיזבון. בנסיבות אלה, נדמה כי קבלת בקשת המנהלת המיוחדת בדרך של חיוב [חברת ייני] להסכים למחיקת הערת האזהרה תוך ויתור על הבטוחה שבידיה, אינה יכולה להתקבל. יחד עם זאת, סבורני כי ראוי לאזן בין זכויותיהם של הצדדים על דרך התניית מחיקת הערת האזהרה באישור מתן הארכת מועד [לחברת ייני] לצורך הגשת תביעת חוב לפי מעמדה כמי שמחזיקה בבטוחה של הערת אזהרה. פתרון זה יש בו כדי לקדם את הליכי רישום הנכס כבית משותף, תוך שמירה על זכויותיה של [חברת ייני] בהתאם לדיני הנשייה המקובלים בהליכי פשיטת רגל. תוצאה זו עומדת גם בקנה אחת עם דעת הרוב בעניין שולמן, שעוסק כאמור בהערת אזהרה שלילית שנרשמה על זכויות במקרקעין של חייב, כדי להבטיח פירעון חוב כספי". נפסק אפוא, כי "הערת האזהרה שרשומה לטובת [חברת ייני] תימחק. במקביל וכתנאי למחיקת הערת האזהרה, יוארך המועד להגשת תביעת חוב על ידי [חברת ייני]". מכאן הבקשה שלפנַי.

בנסיבות הללו, אף לפי אמות המידה המקלות שנקבעו בפסיקה, לגבי הגשת בקשה להארכת מועד להגשת תביעות חוב (רע"א 9802/08 הוועדה המקומית לתכנון ולבניה עיריית ירושלים נ' א.ר מלונות רותם (1994) בע"מ (בפירוק) (21.8.2012)), אין מנוס מלקבוע, כי חברת ייני אינה יכולה עוד לתבוע את חובו של עמנואל כלפיה.

נוכח מסקנה זו, סבורני כי היה מקום להורות על מחיקת ההערה, אף ללא הארכת מועד להגשת תביעת חוב.

אשר על כן, על-פי תקנה 146(א)(2) לתקנות, המסמיכה את ערכאת הערעור "לאשר את ההחלטה שעליה מערערים [...] מנימוק שונה" – הערעור נדחה בזאת.

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רע"א 1389-07-22 מאור ואח' נ' יעקובי ז"ל לפני כב' השופטת אביגיל כהן, סגנית נשיא המבקשים 1. יוסף מאור, עו"ד 2. אילנה בת שבע מאור המשיב עיזבון מריאן יעקובי ז"ל ע"י מנהל העיזבון הזמני עו"ד תומר שלם החלטה

יודגש, כי הגשת בקשה לביטול החלטה או לעיון חוזר אינה מאריכה את המועד להגשת בקשת רשות ערעור על ההחלטה המקורית.

...

דין בקשת רשות הערעור להידחות אף ללא צורך בתשובה וזאת מהנימוקים כדלקמן: א) באשר להחלטה מיום 11.4.22: בקשת רשות הערעור הוגשה באיחור מבלי שהוגשה בקשה להארכת מועד.

ב) על מנת להפיס דעתם של המבקשים אציין, כי דין הבקשה להידחות גם לו היתה מוגשת במועדה.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, נדחית בקשת רשות הערעור.

בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו ת"א 28519-10-22 קפיטולניק ואח' נ' בכור שמול ואח' לפני כבוד השופטת עידית ברקוביץ התובעים (המשיבים) 1.יעל קפיטולניק 2.אילנה סטרניק 3.שלמה שמול הנתבעים (המבקשים) 1.עיזבון המנוח בכור שמול ז"ל 2.גיל גבאי 3.אורנה גבאי 4.אייל גבאי החלטה

על פסק הדין הראשון הוגש ערעור על ידי עיזבון בכור ז"ל, אשר הוביל להחזרת הדיון בתיק לצורך בירור משלים לאחר הצגת ראיות נוספות.

הבקשה לסילוק התביעה על הסף תמצית טענות המבקשים (כפי שעולות מהבקשה והתגובה לתשובה; וכן מסיכומיהם לבקשה): דין התביעה להדחות או להמחק על הסף מחמת העדר כל זכות תביעה לתובעים להגיש את התביעה כ"חליפי" המנוח יהושע שמול ז"ל. התובעים אינם יורשיו של יהושע שמול ז"ל מאחר שבמשך 87 שנה מאז פטירתו לא ניתן אחריו צו ירושה או צו קיום צוואה ואף לא מונה מנהל עיזבון.

התובעים הודו כי מדובר בעירעור על פסק הדין המשלים עת ביום 19.5.2022, הוגשה בקשה לביטול פסק הדין ולהארכת מועד להגשת ערעור על פסק הדין המשלים.

...

לא מצאתי כי בשלב זה עלה בידי הנתבעים להראות כי יש לדחות את התביעה מחמת התיישנות.

טענת הנתבעים לסילוק על הסף מחמת חוסר תום לב ושימוש לרעה בהליכי בית משפט נטענה בעלמא וללא כל בסיס, ודינה להידחות.

סוף דבר הבקשה לסילוק התביעה על הסף- נדחית.

לנוכח חוסר הבהירות שעלתה מהבקשה להארכת מועד, ניתנה החלטת בית דין זה מיום 19.10.2023, בה הובא לידיעת המבקש, כי בהתאם להוראות הדין, לא ניתן להגיש הליך ערעורי 'מאוחד' על החלטות שיפוטיות שונות.

המבקש טען, שבמסגרת הליכים שניהל בבית הדין לעבודה בעיניין עזבון המנוח, הוא הופנה לבירור טענותיו לפני בית המשפט לעינייני מישפחה, אולם עולה לטעמו בסופו של דבר מהחלטתו של בית המשפט המחוזי, כי העניין צריך להתברר לפני בית דין לעבודה.

אלא, שעיון בהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 30.6.2023 מעלה, שאין בה את אשר המבקש מבקש לקרוא לתוכה: בהחלטת בית המשפט המחוזי נקבע, כי ההליך בו נקט המבקש (ערעור על החלטת בית המשפט לעינייני מישפחה מיום 23.4.2023) אינו האכסניה המתאימה לבירור טענותיו בעיניין הבעלות בחשבון בבנק מרכנתיל דיסקונט והחרגתו מנכסי עזבון המנוח, תוך שצויין במפורש (ראו בעמוד 3 שורות 4-5 להחלטה, צורפה כנספח 2 לתגובת המבקש מיום 6.9.2023) כי "איני מביע כל עמדה באשר לגופן של טענות המבקש והדבר נכון אף לשאלת הערכאה המוסמכת לבררן". כלומר, בהחלטת בית המשפט המחוזי לא מצויה אמירה או קביעה לפיה בית הדין לעבודה הוא הערכאה המוסמכת לבירור טענות המבקש בעיניין הבעלות בחשבון בבנק מרכנתיל דיסקונט.

...

דיון והכרעה לאחר בחינת טיעוני הצדדים בבקשה ועיון בחומר המצוי בתיק בית הדין, באתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה להארכת מועד להידחות, כמפורט מטה.

טענתו של המבקש כי איחר בהגשת הערעור משום שהמתין להחלטת בית המשפט המחוזי, אין די בה על מנת להיעתר לבקשה להארכת מועד להגשת הערעור.

המבקש טען, שבמסגרת הליכים שניהל בבית הדין לעבודה בעניין עיזבון המנוח, הוא הופנה לבירור טענותיו לפני בית המשפט לענייני משפחה, אולם עולה לטעמו בסופו של דבר מהחלטתו של בית המשפט המחוזי, כי העניין צריך להתברר לפני בית דין לעבודה.

כללם של דברים - הבקשה להארכת מועד להגשת ערעור, נדחית.

משנדחתה הבקשה להארכת מועד, לאחר שהוצע למבקש בהחלטה מיום 19.10.2023 שלא לעמוד עליה (ללא צו להוצאות), והמבקש בחר לעמוד על הבקשה באופן שהצריך הגשת תגובות, ישלם המבקש לכל אחד מהמשיבים 2-5 בתוך 30 יום הוצאות משפט בסך 400 ש"ח, ובסך הכל 1,600 ש"ח. מזכירות בית הדין תסגור את התיק.