מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

הארכת אשרות עובדי סיעוד זרים בעקבות מחסור במטפלים

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2024 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

רקע: המערער 2 (לעיל ולהלן כאמור - "המערער") ניכנס לישראל בחודש מרץ 2019 באשרת עבודה מסוג ב/1 בתחום הסיעוד.
עוד הדגיש קיום מחסור בעובדים סיעודיים וטען כי ההחלטה שניתנה, ניתנה ללא קריטריונים מסודרים של שלילת רישיון של עובד זר. לדבריו, לא נבחנו טענותיו באופן מספק.
ביום 10.1.24 אף פירסמה המשיבה הודעה על אי אכיפה זמנית כלפי עובדי סיעוד זרים שבקשתם לועדה ההומניטארית לסיעוד להארכת רישיון עבודתם - נדחתה וזאת לנוכח המצב וכדי להקל על מטופלים סיעודיים.
...
אין מקום להתערב בממצאים העובדתיים שבו, אלו תומכים במסקנה שהתקבלה ולא נמצאה טעות שבחוק.
בהמשך לאמור, הערעור אפוא נדחה.
המערער ישלם הוצאות המשיבים בסך 1,500 ₪.

בהליך ערעור מנהלי (עמ"נ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

העירעור הראשון בנושא משמורת, עמ"נ 61746-12-21, התלוי ועומד לפני בית המשפט לעניינים מינהליים מרכז (ושהוגש תחילה בתל אביב), והערעור לפניי על החלטת בית הדין לעררים (מיום 28.12.21, שהוגש ביום 12.1.22), שאישר את החלטת הרשות לדחות את בקשת אמו של המערער למתן אישור למערערת להשאר בישראל ולטפל בה. תמצית טיעוני הצדדים טיעוני המערערים טענתם המרכזית של המערערים הנה כי על פי נהלי הרשות שהותקנו בשל מגפת הקורונה, ניתן להאריך את האשרות של עובדים ששהו בישראל גם מעבר לזמן המאקסימאלי שהיה מותר ערב המגיפה, בשל הצורך להקל על המטופלים לאור המחסור שנותר בעובדי סיעוד זרים, וזאת עד לסוף חודש יוני 2022.
סעיף 3א(ב) לחוק קובע כי אם רישיון לישיבת ביקור ניתן לעובד סיעוד זר - רשאי שר הפנים להאריכו מעבר לחמש שנים ושלושה חודשים, אצל מטופל שלפי חוות דעת מקצועית הפסקת הטיפול תיפגע בו. בשנת 2011 תוקן החוק וניתנה אפשרות לשר הפנים להאריך את תקופת ההעסקה גם לצורך טפול במטופל חדש בתנאים הקבועים בסעיף 3א(ב1), ביניהם כי מדובר בטיפול במטופלים סיעודיים בעלי מוגבלויות קשות במיוחד, שהיה קשה לאתר עבורם מטפלים בענף הסיעוד.
...
ביום 13.1.22 הבהרתי כי החלטתי ניתנה כיון שבניגוד לדברי ב"כ המערערים בגוף הערעור התבקש סעד זמני של מניעת הרחקה, בפתח הערעור ובמודגש.
סוף דבר על אף ההבנה למצוקתו של מר כרמי, ובעיקר למצוקתה של אמו, כפי שאמרתי, לא ניתן לאפשר למערערת להשתחרר ממשמורת ולטפל בה, הן בשל העובדה שקשה להבטיח כי אכן תתמיד בעבודה זו, אך בעיקר, כיון שאין מקום לכך שעה שפנתה למצוא מטופלת חלופית רק עם מעצרה, ומכל מקום לא נעשה כל ניסיון להסדיר את מעמדה קודם למועד זה. לאור כל האמור לעיל הערעור נדחה, הסעד הארעי המונע הרחקת המערערת מבוטל.
אשר להוצאות, אני סבורה כי יש להטיל במקרה זה הוצאות על המערערת בלבד, לאור עשיית הדין העצמי.

בהליך בר"מ (בר"מ) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

מיסמך זה מיפרט הקלות שונות הנוגעות להארכה של תקופת ההעסקה של עובדים זרים בתחום הסיעוד השוהים בישראל יותר מ-63 חודשים, וזאת כדי להיתמודד עם התופעה של מחסור במטפלים סיעודיים זרים מאז פרוץ מגיפת הקורונה.
בעקרו של דבר, הנוהל האמור מאפשר לעובדים זרים להשאר בישראל למשך תקופה בת 90 ימים לאחר תום תקופת רישיונם לעבודה בסיעוד, בהתקיים תנאים מסוימים, וזאת על מנת לתת להם היזדמנות להגיש בקשה להארכת רישיונם, ככל שימצאו מקום עבודה חדש בתחום זה. המבקשת 2 (להלן: המבקשת) היא אזרחית הודו ילידת 1992 אשר נכנסה לישראל לראשונה ביום 7.9.2013 באמצעות אשרה מסוג ב/1 לצורך עבודה בתחום הסיעוד.
...
ראשית, המשיב טוען כי יש לדחות את הבקשה על הסף מכיוון שזו אינה עומדת באמת המידה הנדרשת למתן רשות ערעור "בגלגול שלישי", כמו גם מחמת אי-ניקיון כפיים של המבקשת.
לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.
סוף דבר, הבקשה נדחית.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2021 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בהתאם לעובדות בהן הורשעה, בתקופה הרלוואנטית טיפלה הנאשמת בקשישה סיעודית, ילידת 1943, אשר הסתייעה בכסא גלגלים לצורך הליכה וכן נזקקה לעזרה סיעודית (להלן: "המתלוננת").
לגבי מיקום הנאשם בתוך מיתחם הענישה, טענה כי יש למקמה ברף התחתון וזאת לאור הנתונים הבאים: העדר עבר פלילי; היותו של המקרה ארוע חריג בחייה, כפי שעלה מעדותה של אירית וממכתב ההמלצה שהוגש כראיה לעונש; הגעת הנאשמת לישראל על מנת לפרנס את משפחתה; השלכות הרשעתה על הארכת אשרת השהייה בישראל.
דיון והכרעה קביעת מיתחם ענישה אדם התוקף את זולתו פוגע בזכות לבטחון אישי, לשלמות הגוף ולשלוות הנפש.
בית המשפט העליון היתייחס לא פעם לחומרה בה יש לראות עבירות המבוצעות כלפי קשישים על ידי מטפלים: "בית המשפט לא יגלה הבנה כלפי מי שבחר להוציא חמתו ותסכולו דוקא על חסר הישע העומד מחוסר אונים למולו. חסרי ישע ככלל, והקשישים בהם בפרט, תלויים בחסדיהם של המטפלים בהם. פערי הכוחות בינם לבין האחראים עליהם גדולים ופעמים רבות יתקשו הם בהגשת תלונה או בדווח על המעשים הנעשים בהם" (ע"פ 8301/10 אירנה חיימוב נ' מדינת ישראל, (31.3.2011)).
באשר לטיעון ב"כ המאשימה כי אין להטיל מאסר בעבודות שרות על נתין זר שכן עונש מסוג זה מהוה מעין "אשרת שהיה" לשם ריצויו, נקבע כי לבית המשפט עומדת הסמכות להורות על מאסר בדרך של עבודות שרות אף לגבי נתין זר ללא היתר שהיה (רע"פ 5881/21 אידריס איברהים עבדללה איסמאעיל נ' מדינת ישראל, פסקה 11 (‏18.10.2021)).
...
לאחר ששקלתי את כל האמור לעיל, אני קובע כי מתחם הענישה במקרה זה נע בין מאסר למשך חודשיים שיכול וירוצה בעבודות שרות ועד למאסר למשך 10 חודשים.
לפיכך, החלטתי להטיל על הנאשמת את העונשים הבאים: חודשיים מאסר לריצוי בעבודות שירות, זאת בהתאם למפורט בחוות דעת הממונה על עבודות השרות.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

לאור מאפייניה הייחודיים של פעילות העותר, ובהנתן שגם נוהל מתנדים החדש מכיר בחשיבות הקשר האישי שנוצר בין המתנדבים ובין המטופלים הסיעודיים כהצדקה להארכת רישיון המיתנדב (עד לחמש שנים), העותרים טוענים כי יש להסדיר את מתוה ההתנדבות בעיניינם בדומה למדיניות המשיב המאפשרת להאריך את רישיונם של מטפלים זרים סיעודיים ללא הגבלה כימעט, בכפוף לצורכי המטופל הסיעודי.
לפיכך, מוגשת עתירה מנהלית זו, בה מתבקש בית המשפט הנכבד להורות על ביטול החלטת המשיב המבטלת את מתוה ההתנדבות הייחודי שהחיל המשיב על העותר ומתנדביו ובישראל, מאז שנת 2006 ועד לאחרונה (להלן: "מתוה 2006", שלגביו פירוט נרחב בגוף העתירה), בעקבות נזקים קשים הנגרמים למנגנון ההתנדבות של העותר, למחסור בכוח אדם וכתוצאה לפגיעה בניצולי השואה המטופלים על ידו".
יש אחיזה עניינית לאנלוגיה בין עובד זר למטופל סיעודי, וביחס לעובד זר, כאמור, אכן נוהגת פראקטיקה לפיה, כל עוד המטופל הוא אותו מטופל, היינו, שהמטופל חי עימנו, ואין תחלופת מטופלים, מוארכת אשרת השהיה של העובד הזר מידי שנה, מכח ובמתכונת שקובע סעיף 3א(ב) לחוק.
...
לפיכך, נכון הוא שישקול המשיב דרך לשקף בהנחיות את כל האמור לעיל.
ובהמשך לאמור, אורה כדלקמן:- תוחזרנה ההנחיות לשר הפנים, ותוך 90 יום, תינתן החלטתו בהמלצתי להורות על תיקונן או השלמתן; במישור הפרטני, ניתן בזה צו, ולפיו בתוך 30 יום יגיש כל מתנדב החפץ בכך בקשה להארכת שהייתו בשנה נוספת; הבקשה תיבחן בהתאם לאמור לעיל; ובמישור הזמני - במשך תקופת 30 הימים עד להגשת הבקשות הפרטניות, יוארך אישור השהייה של המתנדבים הנמנים עם העותרים, ככל שיש בכך צורך, וזאת על בסיס החלטתי זו; לאחר מכן יוארך האישור לכל מי שהגיש למשיב בקשה כאמור, עד לחלוף 30 יום ממועד מתן ההחלטה, למען יתאפשר לכל מתנדב לערור לבית הדין לעררים, ככל שסורב; וכמו כן יינתן על ידי בית הדין צו ביניים שיאפשר את הארכת שהיית המתנדב בישראל עד למועד מתן פסק דינו של בית הדין לעררים.
סוף דבר - מדיניות שמשקפת היעדר אבחנה מספקת, בין מתנדבים ייעודיים לשורדי שואה סיעודיים, כבפרשתנו, לבין כל מתנדב אחר, לוקה בעצמה באי סבירות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו