לאור מאפייניה הייחודיים של פעילות העותר, ובהנתן שגם נוהל מתנדים החדש מכיר בחשיבות הקשר האישי שנוצר בין המתנדבים ובין המטופלים הסיעודיים כהצדקה להארכת רישיון המיתנדב (עד לחמש שנים), העותרים טוענים כי יש להסדיר את מתוה ההתנדבות בעיניינם בדומה למדיניות המשיב המאפשרת להאריך את רישיונם של מטפלים זרים סיעודיים ללא הגבלה כימעט, בכפוף לצורכי המטופל הסיעודי.
לפיכך, מוגשת עתירה מנהלית זו, בה מתבקש בית המשפט הנכבד להורות על ביטול החלטת המשיב המבטלת את מתוה ההתנדבות הייחודי שהחיל המשיב על העותר ומתנדביו ובישראל, מאז שנת 2006 ועד לאחרונה (להלן: "מתוה 2006", שלגביו פירוט נרחב בגוף העתירה), בעקבות נזקים קשים הנגרמים למנגנון ההתנדבות של העותר, למחסור בכוח אדם וכתוצאה לפגיעה בניצולי השואה המטופלים על ידו".
יש אחיזה עניינית לאנלוגיה בין עובד זר למטופל סיעודי, וביחס לעובד זר, כאמור, אכן נוהגת פראקטיקה לפיה, כל עוד המטופל הוא אותו מטופל, היינו, שהמטופל חי עימנו, ואין תחלופת מטופלים, מוארכת אשרת השהיה של העובד הזר מידי שנה, מכח ובמתכונת שקובע סעיף 3א(ב) לחוק.
...
לפיכך, נכון הוא שישקול המשיב דרך לשקף בהנחיות את כל האמור לעיל.
ובהמשך לאמור, אורה כדלקמן:-
תוחזרנה ההנחיות לשר הפנים, ותוך 90 יום, תינתן החלטתו בהמלצתי להורות על תיקונן או השלמתן;
במישור הפרטני, ניתן בזה צו, ולפיו בתוך 30 יום יגיש כל מתנדב החפץ בכך בקשה להארכת שהייתו בשנה נוספת; הבקשה תיבחן בהתאם לאמור לעיל;
ובמישור הזמני - במשך תקופת 30 הימים עד להגשת הבקשות הפרטניות, יוארך אישור השהייה של המתנדבים הנמנים עם העותרים, ככל שיש בכך צורך, וזאת על בסיס החלטתי זו; לאחר מכן יוארך האישור לכל מי שהגיש למשיב בקשה כאמור, עד לחלוף 30 יום ממועד מתן ההחלטה, למען יתאפשר לכל מתנדב לערור לבית הדין לעררים, ככל שסורב; וכמו כן יינתן על ידי בית הדין צו ביניים שיאפשר את הארכת שהיית המתנדב בישראל עד למועד מתן פסק דינו של בית הדין לעררים.
סוף דבר - מדיניות שמשקפת היעדר אבחנה מספקת, בין מתנדבים ייעודיים לשורדי שואה סיעודיים, כבפרשתנו, לבין כל מתנדב אחר, לוקה בעצמה באי סבירות.
