האם שינוי נסיבות מהותי מקנה עילה להפחתת דמי מזונות שנקבעו בהסכם

האם יש מקום להפחית את דמי המזונות של הקטינה _____, בתם המשותפת של הצדדים, ילידת 2014 , אשר נקבעו בהסכם גירושין בין הצדדים אשר לו ניתן תוקף של פסק דין ביום 11.9.2017 וזאת בשל שינוי נסיבות נטען ביחס למצבו הכלכלי והאישי של האב.

הפסיקה הכירה בשוני זה, מאחר שפסק דין למזונות הוא פסק דין שביצועו הולך ונמשך בעתיד, וככזה הוא מסווג כעילה הולכת ונמשכת.

בכל הנוגע להסכמי גירושין, נקבע לא אחת כי יש להקנות להסכם גירושין יציבות ואמינות "אחרת לא יהיה ערך להסכם גירושין וכל הסכם יהיה רק בגדר שלב ביניים עד לפניה

לנוכח כל האמור אני קובעת כי אכן חל שינוי נסיבות מהותי במצבם של הצדדים שניהם מאז נערך הסכם הגירושין אשר קבע את דמי המזונות ולפיכך יש מקום להתערב בסכום שנקבע ולקצוב מחדש את סכום המזונות שעל התובע לשלם.

...

2 ₪ לנוכח האמור, אני קובעת כי צרכי הקטינה, לרבות מדור ואחזקת מדור עומדים על 2,500 לחודש.

1.10.2019 ועד ליום 30.9.2022 בשלב שני, החל מיום 1.10.2022 ועד ליום 30.9.2025 יעמדו דמי המזונות (כולל מדור ואחזקת מדור) שישלם התובע לנתבעת על סך של 1,400 ₪ לחודש.

החל מיום 1.10.2025 ועד שימלאו לקטינה 18 (או סיום התיכון, המאוחר מבין השניים) ישלם התובע לנתבעת בגין מזונות הקטינה סך של 1,600 ₪ לחודש.

האם יש מקום להפחית את דמי המזונות של הקטינים, ילידי 2009 ו - 2012 שנקבעו בהסכם גירושין בין הצדדים אשר לו ניתן תוקף של פסק דין ביום 20.7.14 וזאת בשל שינוי נסיבות נטען הן ביחס למצבם הכלכלי של הצדדים בכלל והשתכרותו של האב בפרט והן ביחס לחלוקת זמני השהות של הקטינים עם ההורים, ועוד, האם יש ליתן משקל לכך שהסכם הגירושין נחתם טרם פסיקת בית המשפט העליון בבע"מ 919/15 ואילו התביעה הוגשה לאחר פסיקה זו ומסתמכת, בין השאר, על הלכה זו – זו הסוגיה שבפני.

הפסיקה הכירה בשוני זה, מאחר שפסק דין למזונות הוא פסק דין שביצועו הולך ונמשך בעתיד, וככזה הוא מסווג כעילה הולכת ונמשכת.

בכל הנוגע להסכמי גירושין, נקבע לא אחת כי יש להקנות להסכם גירושין יציבות ואמינות "אחרת לא יהיה ערך להסכם גירושין וכל הסכם יהיה רק בגדר שלב ביניים עד לפניה

זאת ועוד, אין בהילכת 919/15 כדי לשנות, לרכך או להשפיע על מבחן שינוי הנסיבות המהותי בתביעות להפחתת מזונות שנקבעו – בין בפסק דין חלוט שאישר הסכם כולל או הסכם קונקריטי, ובין בפסק דין חלוט שניתן לאחר הליך משפטי – טרם שנפסקה הלכה זו. עם זאת, ככל שבית המשפט שוכנע כי היתרחש שינוי נסיבות מהותי המצדיק עיון מחודש בגובה המזונות – מן הראוי כי עיון זה יעשה בהתאם להילכת 23 , בע"מ 919/15 שהרי מרגע שנגזר לקיים דיון מחודש בגובה המזונות, אין הצדקה לקיימו על פי דין ישן, שאיננו נוהג עוד.

...

סבורני כי בנסיבות דנן יש לראות בבית האם כביתם המרכזי של הקטינים ואף מטעם זה לא ניתן לראות בהרחבת זמני השהות כשינוי נסיבות המצדיק הפחתת מזונות.

סוף דבר משלא מצאתי לקבל את טענות התובע בדבר הרעה במצבו הכלכלי לעומת מועד חתימת ההסכם ואף להיפך, סברתי כי מצבו הכלכלי השתפר ומשלא מצאתי כי השינוי הקל (לטובה) שחל במצבה הכלכלי של האם יש בו כדי להוות שינוי נסיבות משמעותי ברמה הכלכלית, הרי שמטעם זה בלבד מצאתי לדחות את התביעה.

לנוכח האמור לא עלה בידי התובע להרים את הנטל הנדרש לצורך הוכחת תביעתו ומכל הטעמים שנמנו – התביעה נדחית.

במסגרת התביעה להפחתת מזונות, טוען התובע כי יש מקום להקטין את דמי המזונות שנקבעו בהסכם הגירושין וזאת לאור שינוי נסיבות נטען, קרי, הסכמת הצדדים להפחתת דמי המזונות לסך של 4,000 ₪ לחודש, הלוואות חדשות שנוצרו לתובע לאחר הליך הפש"ר בסך של כ 156,000- ₪.

במקרה זה, להתרשמותי, מעבר לעובדה כי לא ברור אם התובע מעוניין לצמצם או להרחיב את זמני השהות, אזי להתרשמותי, הוא כורך את תביעתו להפחתת מזונות בתביעה להסדרי שהות באופן שאינו עולה בקנה אחד עם חובת תום הפחתת דמי המזונות - פסק דין למזונות, אינו יוצר מחסום סופי מפני חידוש ההיתדיינות, וניתן לחזור ולפנות לבית המשפט בקשה לנושא המזונות, בכפוף להוכחת התנאי כי חל שינוי מהותי בנסיבות המצדיק את שינוי הקביעה המקורית.

עמדתי היא כי כאשר עסקינן בתביעה להפחתת מזונות, לא תשמש הילכת בע"מ 919/15 ]פורסם בנבו[ כעילה לשינוי הנסיבות.

מכאן, שההפרדה בין מזונות הילדים לבין מכלול הנושאים בהסכם הגירושין, היא לעיתים קרובות הפרדה מלאכותית" על כן, יש להקנות להסכם גירושין יציבות ואמינות "אחרת

...

אינני מקבל את דבריו של התובע ביחס למה שהוסבר לו על ידי בא כוחו דאז, וזאת בין היתר, לנוכח העובדה כי הוא לא טרח לזמנו לעדות.

התביעות נדחות.

₪ התובע ישלם לנתבעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד, בסך 30,000 זכות ערעור כחוק.

טענות האם דמי המזונות נקבעו על ידי הצדדים לאחר מחשבה ובחינת צרכי הקטינים ולאחר שהנתבעת עשתה ויתורים רכושיים וכספיים לא מבוטלים.

יש להקנות להסכם גירושין שנחתם בין הצדדים יציבות ואמינות ויש לנהוג בזהירות לגבי שינוי שיעור מזונות שנקבעו.

בבע"מ 7670/18 פלונית נ' פלוני (פורסם במאגרים משפטיים) (להלן: "הילכת פלונית") נקבע כי הילכת בע"מ 919/15 כשלעצמה אין בה עילה לפתיחת פסקי דין חלוטים בעינייני מזונות ויש להותיר על כנו את המבחן המחמיר שהוחל ערב פסיקתו של בע"מ 919/15 ולפיו, יש להוכיח שינוי נסיבות מהותי לשם דיון מחודש בעינייני מזונות קטינים.

כן נקבע כי : "אין בהילכת בע"מ 919/15 כדי לשנות, לרכך או להשפיע על מבחן שינוי הנסיבות המהותי בתביעה להפחתת מזונות שנקבעו...". עוד נקבע בהילכת פלונית, שגם כאשר יוכח כי חל שינוי נסיבות מהותי המצדיק דיון מחודש במזונות, הרי שעל בית משפט לשקול בזהירות את הקף הפתיחה של הרכיב בו חל שינוי נסיבות מהותי וביחס אליו בלבד, יש לפסוק בהתאם לתנאים שנקבעו בהילכת בע"מ 919/15.

בעיניין הנידון, עסקינן בהסכם גירושין שקבל תוקף של פסק דין טרם תחולתו של בע"מ 919/15 וככל שייקבע כי קיים שינוי נסיבות מהותי, הרי שאין להיתעלם מההלכה שנקבעה בו ובכל מקרה, על התובע להוכיח שינוי מהותי שחל בנסיבות לצורך קבלת טענותיו ובחינה מחודשת של מזונות הקטינים.

...

בנסיבות אלו ולאור פוטנציאל ההשתכרות העתידי הגבוה של התובע ולאור אופי עבודתו הקודמת והצפי הברור לפיו לא יוכל להיות כדורגלן לעד, המדובר בשינוי צפוי ושעה שהתרשמתי שרב הנסתר על הגלוי והתובע בחר להסתיר מידע רב, דין הטענה לפיה קיימת ירידה בשכר התובע, אשר יש בה בכדי להוות שינוי נסיבות מהותי, להידחות וכך הינני מורה.

סוף דבר משלא הוכח שינוי נסיבות מהותי, דין התביעה להידחות וכך הינני מורה.

נוכח תוצאות פסק הדין ושעה שנדחתה תביעת התובע, אני קובעת כי יישא בהוצאות הנתבעת בגין ההליך בסך של 7,500 ₪.

ההסכם כלל גם התחייבות של המבקש לא לנקוט בהליך כלשהוא להפחתת המזונות, בכפוף לקיום התחייבות המשיבה לזון את הילדים (ס' 6.4 להסכם).

לסיכומם של דברים קבע ביהמ"ש קמא בהחלטתו כי " על האב ככל שחפץ בשינוי הקבוע במזונות על פי ההסכם לעמוד בתנאי הפסיקה לשינוי נסיבות מהותי. אשר על כן, אין מקום לידון בתביעה בנוסחה הנוכחי. שקלתי האם יש מקום להורות על מחיקתה כבקשת האם או על תקונה. בעילה הנוכחית שפורטה על ידי האב אין עילה לגביה ביהמ"ש יכול לידון. בסופו של יום, באיזון בין טענות הצדדים סברתי שיש מקום להורות על תיקון כתב התביעה תוך חיובו של האב בהוצאות מאחר שהאם נדרשה להגשת כתב הגנה ולקיומו של דיון. " (ס' 23-25 להחלטה ).

בכל הנוגע לעתירת המבקש בתביעתו לחייב את המשיבה בהגשת פירוט כל הוצאות הילדים 7 שנים אחורה, לפרט את השמוש שעשתה בכספי המזונות ששילם כמו גם להשיב למבקש את הכספים "שנטלה לעצמה מתוך מזונות הילדים על מנת שהתובע יעבירם לילדים" – המבקש לא הצביע בתביעתו או בבקשת רשות העירעור שלפניי על כל מקור חוקי, בדין או בפסיקה, המקנה בידו זכות שכזו.

המבקש טוען למעשה כי המשיבה מפרה את ההסכם בין הצדדים בכך שהיא אינה משתמשת בכספי המזונות אותם הוא משלם לצרכי הקטין (תוך מתן דוגמאות רבות לכך בכתב תביעתו – מלבישה את הקטין בבגדים בלויים; בנעליים במידה לא מתאימה; אינה מספקת את צרכי הלימוד לקטין; נימנעה מלרכוש משקפיים מתאימים לקטין ועוד) ומכאן הצורך בשינוי הוראות ההסכם באופן שדמי המזונות לא ישולמו עוד לידיה, אלא יוותרו בידיו והוא יעשה בהם שימוש לצרכי הקטין.

...

המבקש אמנם גם חולק על קביעת ביהמ"ש קמא לפיה במסגרת ההסכם קבעו הצדדים הוראות שלובות הקשורות לנושאי רכוש ומזונות (בס' 8 להחלטה) אך בהינתן העובדה כי ביהמ"ש קמא לא מצא בכך, ולו בשלב זה, כטעם המונע מהמבקש לבסס את תביעתו המתוקנת באמצעות הוכחת שינוי נסיבות מהותי (וראו בס' 15 להחלטה) לא מצאתי מקום להעניק רשות ערעור לצורך בחינת המחלוקת בעניין זה, שאין לדעת אם תימצא לה רלוונטיות בפסה"ד. סוף דבר לאור כל האמור לעיל, בקשת רשות נדחית.