כך שהנתבעת לא טירחה לברר, לפחות עם עובדיה שלה, את טענות התובע בנוגע למניעים הפסולים של אישתו, אחותה ויו"ר ועד העובדים, זאת כאשר התובע העלה כבר בשיחת הבירור גם טענות ספציפיות בדבר פניית אישתו לעובד בנתבעת, תוך שנקב את שמו (תמליל הבירור, עמ' 13, ש' 19 – 28; עמ' 14, ש' 1 – 21) .
מעבר לידרוש, נוסיף שתי הערות: ראשית, היתנהלות הנתבעת בזמן אמת, עולה לכאורה בקנה אחד עם האמור בהסכם הקביעות החל על יחסי הצדדים, שבו נקבע כזכור כי: "לא יפוטר עובד קבוע מן העבודה, אלא לאחר בירור עם ועד העובדים.", וכן נקבע כי: "לא הופיע העובד ו/או נציג הוועד לבירור, על אף שזומנו בכתב מבעוד מועד, תחליט ההנהלה על צעדי המשמעת ללא קיום בירור.". אומנם בהסכם הקביעות אין הבחנה בין הליך בירור לבין הליך השימוע, אלא יש תהליך דו-שלבי: בירור שלאחריו החלטה על צעדי משמעת.
כאמור, ביקשה הנתבעת להיבנות מכך שבמהלך הבירור התובע הצהיר כי הוא מוכן לעבור בדיקה פרטית, ושבכוונתו להתייעץ עם עו"ד. לעמדתנו, מעבר לכך שיש לראות את ההצעה לעבור בדיקה פרטית על רקע הלחץ בו היה נתון התובע במהלך הבירור, הרי שאין בכוח אותה אמירה להוות תחליף לקבלת הסכמת התובע מדעת ומרצון חופשי לבדיקה שנערכה בסופו של יום מטעם המעסיקה.
...
כאמור, מדובר במעסיקה גדולה במיוחד, אשר מעסיקה אלפי עובדים ומרכזת כוח, ומקובלת עלינו טענת התובע כי התנהלותה אינה מתיישבת עם המצופה מארגון גדול כדוגמתה, שבו גם קיים ארגון עובדים והסכמים קיבוציים.
לאור כל האמור לעיל, אנו מעמידים את הפיצוי בעד נזק לא ממוני, על סך של 130,000 ₪.
סוף דבר
לאור כל האמור לעיל, התביעה מתקבלת כך שאנו קובעים כי התובע פוטר שלא כדין, בחוסר תום לב ובחוסר הגינות, ללא עילה, ומחייבים את הנתבעת לשלם לתובע, תוך 30 ימים מיום קבלת פסק הדין, את הסכומים הבאים:
· סך של 25,413 ₪ בגין פיצוי בעד נזק ממוני, אשר יישא הפרשי הצמדה וריבית החל מיום 15/11/2020 ועד ליום התשלום המלא בפועל.
