בית המשפט המחוזי בירושלים
בשבתו כבית-משפט לערעורים פליליים
עפ"ת 31362-06-22 מדינת ישראל נ' דבש
תיק חצוני: 612043/2021
לפני
כבוד השופט מרדכי כדורי
בעיניין:
מדינת ישראל
ע"י ב"כ עוה"ד זהר גיאת, תמר איבלמן
מפרקליטות מחוז ירושלים (פלילי)
המערערת
מוחמד דבש
ע"י ב"כ עו"ד עבד ג'יג'יני
המשיב
פסק דין
בגין עבירה זו דן אותו בית המשפט לתעבורה בירושלים ביום 19/5/2021, בין היתר, לעונשי מאסר בפועל למשך שישה חודשים בדרך של עבודות שירות, פסילה מלנהוג בפועל למשך ארבעה חודשים, מאסר על תנאי של ארבעה חודשים למשך שלוש שנים ופסילה על תנאי של שישה חודשים למשך שלוש שנים.
על פי עובדות כתב האישום שהוגש נגד המשיב בהליך דנן, ביום 27/8/2021, בעוד פסילתו מלנהוג לפי שני פסקי הדין הקודמים שניתנו נגדו עומדת בתוקפה, המשיב נתפס פעם נוספת כשהוא נוהג ברכב.
גזר דינו של בית המשפט קמא:
בגזר דינו, עמד בית המשפט קמא על החומרה הרבה של עבירת הנהיגה בזמן פסילה, על הסכנה הרבה הטמונה בחובה למשתמשי הדרך, על הזלזול שהיא משקפת בחוק ובצווי בית המשפט ועל כך שבנוסף לדופי הפלילי יש בה גם דופי מוסרי, בשל הסיכון שהנהג עובר העבירה גורם לו עצמו ולמשתמשים האחרים בדרך, ובשל הקשיים הצפויים להתעורר במימוש פיצויים לנזקים שייגרמו בעקבות תאונת דרכים – אם תתרחש במהלך הנהיגה.
...
דיון:
לאחר שעיינתי בהודעת הערעור על נספחיה ושמעתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להתקבל באופן חלקי.
אני סבור כי במקרה מסוג זה, בו המשיב הוכיח שהוא לא מתרשם מעונש הפסילה שהוטלה עליו, רכיב הענישה שמביא לידי ביטוי באופן מיטבי את מטרות הענישה, הוא רכיב המאסר בפועל.
התוצאה:
לאור כל האמור, ולאחר שביצועו של גזר הדין עוכב על ידי בית המשפט קמא, אני מורה כדלהלן:
עונש המאסר בפועל שהוטל על המשיב יעמוד בעינו.