מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

האם סיכום עקרונות מהווה חוזה מחייב

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מקוצר (תא"ק) שהוגש בשנת 2017 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כידוע, זכאות לדמי תיווך מותנית בין היתר בכך שהמתווך היה הגורם היעיל שהביא להתקשרות הצדדים בהסכם מחייב (סעיף 14 (3) לחוק המתווכים).
בסיכום העקרוני נספח ג'2 אליו הפנה האדריכל ומהוה סיכום פגישה מיום 25.4.2007 בין האדריכל ציפור לבין מר יעקב אשר ממלא ראש העיר, עולה כי כל הגדלה של מספר יחידות הדיור הייתה כרוכה בהגשת תכניות אשר אמורות היו לעבור לאישור ועדות שונות לאחר שמיעת התנגדויות וכי כל אלה לא התבצעו בפועל.
...
לאור כל האמור וכמפורט בהרחבה בגוף פסק הדין שוכנעתי כי התובע אינו זכאי לתשלום שכר מוסכם כטענתו או שכר ראוי כלשהו.
סוף דבר התביעה נדחית.
בנסיבות העניין ועל אף דחיית התביעה, אני סבור שלא יהיה זה נכון לפסוק הוצאות לחובת התובע ולפיכך איני עושה צו להוצאות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2020 בשלום רחובות נפסק כדקלמן:

חתימה על הסכם הנה דרישה ראייתית באופן עיקרוני, אי חתימה על הסכם, אינה מאיינת קיומו של הסכם מחייב, אלא היא מהוה נדבך ראייתי להיעדר גמירות דעת להיתקשר בהסכם (ע"א 565/79 רובינשטיין ושות' חברה קבלנית בע"מ נ' מולי לויס, פ"ד לד(4) 591)).
תאריך כניסה 10 ליולי 2016 מכיוון שהדירה לא סיימה שפוץ הבעלים מתחייב כי כל הפסולת תפונה מהחצר בסיום השפוץ יעשה גינון בשטח, גידור כולל, יוצב שעון חשמל ומים בנפרד ויותקנו מזגנים בדירה בשעה טובה ובשורות טובות אשר לי בבקשה בהודעה חוזרת את הסכמתך העקרונית לסיכום" "קבלתי הודעתך יוסי" (ההדגשות שלי, א.ד) תשובת הנתבע להודעת התובעת, איננה מהוה הודעת קיבול –הסכמה לתנאיה לצורך כריתת חוזה יש צורך בקיומם של מספר יסודות: גמירות דעת, מסוימות וקיבול ההצעה.
...
יש לדחות את התביעה על הסף שכן אינה מגלה כלפיו עילת תביעה ואינה מעמידה תשתית ראויה לסעדים המבוקשים בה. המדובר בתביעה עפ"י חוקי החוזים, בעוד שהתובעת לא צירפה לכתב התביעה חוזה כלשהו או זיכרון דברים, חרף טענתה כי נחתם בין הצדדים.
אני מקבל את טענת הנתבע כי דרישתו הסופית מהתובעת לעניין דמי השכירות הייתה בסך של 3,800 ₪ לחודש 100 ₪ בלבד מעבר להערכתו, כאשר מדובר במחיר סביר ואף מתחת למחיר השוק.
לסיכום, אני קובע כי התובעת לא הוכיחה כי הנתבע ניהל את המו"מ עמה בחוסר תום לב לפיכך, אני דוחה רכיב תביעה זה. סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את התביעה על כל מרכיביה.
בהתאם לסמכותי על פי תקנה 512 ו- 514 לתקנות, בשים לב לסכום התביעה שנדחתה לגמרי, לדרך ניהול ההליך ע"י הצדדים, לרבות השחרת פניו של הנתבע ע"י העלאת טענות סרק כמפורט בסעיפים 69-70 לעיל, שגרמו להארכת ההליך, אני מחייב את התובעת לשלם לנתבע הוצאות משפט בסך של 1,200 ₪ וכן שכ"ט עו"ד בסך כולל של 11,700 ₪, סכומים אלו ישולמו בתוך 30 ימים מהיום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד למועד התשלום המלא בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

המסקנה המתקבלת מכל האמור היא כי מיסמך סיכום הישיבה אינו מהוה הסכם מחייב בדבר הקניית מקרקעין לתובע.
כפי שכבר צוין, במסמך לא נכללה היתייחסות לטיב זכויותיו של התובע, ולמעשה כלל לא צוין בו על מה מוותר התובע כנגד קבלת השטחים הנקובים בו. לכל היותר ניתן להסיק מהמסמך הכרה של הנתבעים בכך שבפי התובע טענה לזכויות במקרקעין, ונכונות עקרונית מצד הנתבעים לשלם בתמורה לוויתורו של התובע על טענת הזכויות (נכונות אשר כאמור לעיל, לא התגבשה לכדי הסכם מחייב בין הצדדים).
...
אעמוד עתה על הטעמים ביסוד מסקנה זו. תחילה אדון במחלוקת בין הצדדים לעניין ההסכם לו טוען התובע.
משנדחתה טענת הבעלות, נדחית גם התביעה לסעד האמור.
התוצאה היא כי התביעה נדחית.
התובע ישלם לנתבעים שכר טרחת עו"ד והוצאות משפט בסך כולל של 30,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בין היתר נטען כי עילות התביעה הן לכל הפחות "רציניות" ואינן "טורדניות" וכן כי עילות ההמצאה הן לכל הפחות "ראויות לטיעון". ביחס להסכמות הושב כי אמנם לא נערך בין הצדדים הסכם מסגרת בכתב אך המסגרת העסקית שפורטה בהרחבה בכתב התביעה היתה מוסכמת על הצדדים ומהוה חוזה מחייב.
עיקרון זה אומץ בפסיקה נוספת: "בעיניין ראדא ציין השופט גרוניס ואליו הצטרפה השופטת פרוקצ'יה... כי כאשר הטענה בדבר פורום לא נאות מועלית בפני בית משפט ישראלי במסגרת הליך הנוגע למתן היתר להמצאת התובענה אל מחוץ לתחום השיפוט, דהיינו בטרם רכש בית המשפט הישראלי סמכות לידון בה, הנטל מוטל על התובע להראות כי הפורום הישראלי הוא הפורום הנאות (והוא הדין כאשר דן בית המשפט בבקשה לביטול היתר המצאה שניתן על פי צד אחד, שהדיון בה הנו למעשה דיון בבקשה המקורית, שם, בעמוד 472). לעומת זאת, מקום שטענה בדבר נאותות הפורום מועלית בפני בית משפט ישראלי המוסמך לידון בתובענה, הנטל הוא על הנתבע הטוען לאי-נאותות הפורום הישראלי לשכנע כי פורום זר (שיש לו סמכות לידון בתובענה) הוא הפורום הנאות וה"טבעי" לידון בתובענה" (ע"א 3908/08 תיקו בע"מ נ' FOREM BAGCO INC (26.8.10), פסקה 17; להלן – ענין תיקו; ההדגשה איננה במקור).
טוענת התובעת בסיכומיה כי לאחר התקנת התקנות השתנה מצב זה ומפנה בין היתר לת.א. (מחוזי מר') 72717-11-20 HR סוכנויות נ' Gree Electric (28.8.22) ולת.א. (מחוזי מר') 70704-12-20‏ ‏ קראוס נ' רובוגרופ ט.א.ק. בע"מ (16.10.22)).
...
במקרים אלה הפנה בית המשפט המחוזי לרע"א 2705/97 הגבס א' סיני (1989) בע"מ נ The Lockformer Co., פ"ד נב(1) 109 (1998) (להלן - ענין הגבס), ממנו אכן משתמעת מסקנה שונה מהקביעות בענין ראדא וענין תיקו.
התובעת תשלם לנתבעת הוצאות הבקשה בסך 17,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

התובע כופר באמור במסמך וטוען כי חוץ מהמחיר הכולל לא סוכמו תנאי התשלומים וכי הובטח לו בע"פ כי יקבל הדירה לשיפוצים טרם תשלום כל הסכום וכי תנתן לו שהות מספקת אחרי קבלת טופס 4 כדי שיוכל לקחת משכנתא.
עו"ד נפתלין הוסיף בכתב ידו את התאריך 2.8.17 בכותרת המסמך, הנתבעים הוסיפו חתימתם, וכך במקום להכין הסכם רכישה שיהיה מותאם למכירת דירה יד 2, למעשה הסכימו הצדדים שהמסמך שחתם עליו התובע במהלך שנת 2016 (נספח 3 לתיק מוצגי התובע), שהוא בעצם הסכם קבלני אליו צורף נספח א' ובו התנאים הספציפיים, יהווה הסכם מחייב בין הצדדים.
ראו גם ת"א (מחוזי ים) 62139-12-15 רבינוביץ נ' כהן ((2017) שם נדחתה טענת הקונים לפיה הם זכאים לתבוע במצטבר פיצוי מוסכם ופצוי בגין נזק מוכח, בגין אותן הפרות וכך נאמר: "הכלל השולל כפל תרופה נחשב לכלל קוגניטי שלא ניתן להתנות עליו. כך, כותבים המלומדים שלו ואדר כי "הדעת נותנת שעקרונות צירוף התרופות... הנם כופים. אין בכוחם של צדדים לחוזה לקבוע כי במקרה של הפרה יהיה הנפגע זכאי לתרופות סותרות, וקביעה כזו תהא חסרת תוקף משפטי. בדומה, ספק רב בעינינו אם יכולים הצדדים להסכים על צירוף תרופות שיהיה בו משום כפל תרופה" וכן ראו גבריאלה שלו ויהודה אדר, דיני חוזים – התרופות: לקראת קודיפיקציה של המשפט האזרחי, מהדורה 2009, בעמ' 99; יהודה אדר ומשה גלברד, "השבה, פיצויים, צירוף תרופות וחופש חוזים", משפטים מ 827, 864-863 (2011); ת"א (מחוזי ת"א) 9555-08-12 חנסב נ' י.ד. לוי אלברט (2000) חברה לבנין (1997) בע"מ (10.5.2015), וע"א (חי) 35450-03-20 אלמוכתר בע" נ' עופר פיתוח והשקעות בע"מ (22.6.2020), אליו הפנה ב"כ התובע.
...
סוף דבר אשר על כן אני מחייבת את הנתבעים ביחד ולחוד להשיב לתובע סך של 250,000 ₪ בצרוף הפרשי הצמדה וריבית החל מיום 14.4.18 ועד התשלום בפועל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו