לא היו לה ילדים, ובעלה נפטר לפניה.
בהצעת חוק הירושה, תשי"ח-1958 (בעמ' 217) נאמר בסעיף 21, כי "מי שנימצא פסול לרשת ומי שוויתר על חלקו בעיזבון, שלא לטובת בן זוגו של המוריש, חלקו מתווסף לשאר היורשים לפי חלקיהם".
מכאן ניתן ללמוד, שלפני מנסחי החוק עמדה השאלה, באיזה פתרון לעניין חלקו של המסתלק יש לבחור, ובסופו של דבר נזנח הרעיון, שלפיו חלקו של המסתלק מיתוסף לחלקים של יורשים אחרים, והועדפה האפשרות, שאם יש לאותו מסתלק ילדים, ילדיו מקבלים את חלקו, כשהוא מסתלק מעיזבון שלא לטובת בן-זוגו או ילדיו של המוריש.
...
לדעתי הגיע השופט המלומד למסקנה נכונה במקרה דנא.
בהצעת חוק הירושה, תשי"ח-1958 (בעמ' 217) נאמר בסעיף 21, כי "מי שנמצא פסול לרשת ומי שויתר על חלקו בעזבון, שלא לטובת בן זוגו של המוריש, חלקו מתווסף לשאר היורשים לפי חלקיהם".
מכאן ניתן ללמוד, שלפני מנסחי החוק עמדה השאלה, באיזה פיתרון לעניין חלקו של המסתלק יש לבחור, ובסופו של דבר נזנח הרעיון, שלפיו חלקו של המסתלק מיתוסף לחלקים של יורשים אחרים, והועדפה האפשרות, שאם יש לאותו מסתלק ילדים, ילדיו מקבלים את חלקו, כשהוא מסתלק מעזבון שלא לטובת בן-זוגו או ילדיו של המוריש.
אנו דוחים את העירעור.