מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

האם מידע לפי חוק חופש המידע יכול להתנגש עם הגנת הפרטיות

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

הולנד – השמות מוסרים מהתגובות לבקשות למסירת מידע לפי חוק חופש המידע בשל פרטיות החברים בועדות ושיקולים הנוגעים לקניין רוחני.
ביוש אינטרנטי יכול לעתים לקבל בדיעבד מענה באמצעות כל אחד מהכלים הפליליים, אך השאלה העומדת לדיון בפנינו היא האם החשש מפני ביוש עתידי יכול להוות עילה למניעת מסירת מידע? נפנה איפוא לבדוק את התקיימות הסייגים למסירת מידע לפי חוק חופש המידע.
תנאי שני – מטרת מסירת המידע השלב השני של הבחינה הוא האם המידע שהמועצה נתבקשה למסור נימסר למטרה שונה מהמטרה שלשמה הוא ניתן כאמור בסעיף 2(9) לחוק הגנת הפרטיות.
בהתנגשות בין הזכות החוקתית לקבלת המידע לבין האנטרס הצבורי של שמירה על תקינות פעולת הועדות והמועצה, רק בהוכחה בדרגת וודאות קרובה שתפקודה של הרשות תיפגע באופן קשה, רציני וחמור, יהיה כדי לגבור על הזכות לקבלת המידע (אהרון ברק "חופש המידע ובית המשפט" קרית המשפט ג 95, 102-103 (התשס"ג)).
בגדריו של האיזון שנערך בין השיקולים השונים יש להעמיד את תכליותיו של חוק חופש המידע, האנטרס הצבורי בגילוי המידע ומשקלו של האנטרס לעומת אינטרסים אחרים (עניין דרוקר, פסקה 27) ובמקרה שלפנינו גם את הוראת החיסיון לפי חוק הניסויים שיש בה כדי להשליך על יישום הוראות חוק חופש המידע במקרה זה. יישום הדברים לענייננו מחייב לתת ביטוי לחשיבות ההגנה על בעלי החיים.
...
האיזונים הנדרשים לפי סעיפים 10 ו-11 לחוק והסמכות למסירת המידע לפי סעיף 17(ד') לחוק חופש המידע משהגעתי לכלל מסקנה כי בידי הרשות יש מידע, וכי סייגים למסירתו מתקיימים – יש לדון בשאלה האם האיזונים שיש לערוך לפי סעיפים 10 ו-11 לחוק מחייבים להגיע למסקנה שונה, שתביא למסירת המידע במלואו או למסירתו באופן חלקי.
מקור סמכות נוסף להורות על מתן מידע למרות התקיימות הסייגים שבחוק חופש המידע הוא סעיף 11 לחוק, שמאפשר להורות על נקיטת אמצעים לקידום מידתיות ההחלטה: "היה המידע המבוקש מידע אשר הרשות הציבורית רשאית או חייבת שלא למסרו כאמור בסעיף 9, וניתן לגלות את המידע, ללא הקצאת משאבים בלתי סבירה או הכבדה ניכרת על פעולתה של הרשות, תוך השמטת פרטים, תוך עריכת שינויים או תוך התניית תנאים בדבר דרך קבלת המידע והשימוש בו, תמסור הרשות את המידע בהשמטות, בשינויים או בתנאים המחויבים, לפי הענין; נעשו השמטות או שינויים כאמור, תציין זאת הרשות, אלא אם כן אין לגלות עובדה זו, מהטעמים המפורטים בסעיף 9(א)(1)". נוכח השאיפה לממש את זכות הציבור לדעת, על הרשות לבחון האם ניתן לגלות את המידע ולו באופן חלקי – תוך נקיטת צעדים לאיזון ובהם השמטה, שינוי פרטים במידע המבוקש או התנאה של מסירת המידע בתנאים, אם פעולות אלו (כל עוד אינן כרוכות במאמץ בלתי סביר) יאפשרו את גילוי המידע (ר' עניין המועצה להשכלה גבוהה, פסקה 21, עניין גישה פסקה 10).
לפיכך, אני דוחה את העתירה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

היא טענה כי כללית מסרה נתונים שגויים הן במסגרת הסכם הפשרה שנכרת עימה הן במסגרת חשיפת המידע לפי חוק חופש המידע.
עומדת לצדדים לתביעה שלפני, לכל הפחות, הזכות ל"פרטיות עסקית" שהגנה עליה הוכרה כיכולה להתגבר על זכות העיון של המבקשת.
לא ניתן להעלות על הדעת ביצוע pre-ruling ביחס לכתבי הטענות שיוגשו בתיק בכל שלב ושלב של הדיון, תוך עריכת האיזון הפרטני בין הערכים המתנגשים.
מכאן שממילא המבקשת לא תוכל לקבל אפשרות לעיין בחלק משמעותי מהמידע שהיא עותרת לו. ניתן לבצע בכל זאת מלאכה של השחרה של כתבי טענות ושל נספחים, אלא שמלאכה זו עלותה בצידה, ויהיה על המבקשת לשאת בה, ככל שהיא מעוניינת בכך, ובנוסף להתחייב בסודיות.
על רקע זה תודיע המבקשת עד תאריך 30.11.20 האם היא עומדת על בקשתה באופן שיצדיק מעבר על כתבי הטענות ושהיא נכונה לשאת בעלויות הנילוות לכך, וזאת בשים לב לכך שחלק משמעותי מהמידע המבוקש על ידה לא יימסר מטעמים של פרטיות עסקית.
...
לאחר עיון אני סבור שאין לאפשר, בנסיבות העניין, את העיון הגורף כמבוקש.
העובדה שההליך שלפני אינו חוסה תחת צו איסור פרסום אינה משנה את המסקנה, שכן אין לצדדים שלישיים זכות קנויה לעיין בכתבי הטענות ללא בקשה מתאימה, והבקשה הנוכחית תוכיח.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

הוסף כי אין כל פגיעה בצדדי ג' - נותני ההלוואות, ומכל מקום עמדתם אינו יכולה לבוא מפי מקבלי ההלוואות.
נטען בנוסף כי גם לגופו יש לדחות את העתירה שכן המידע המבוקש אסור בפירסום לפי חוק חופש המידע בשל הפגיעה בפרטיות המלווים בהתאם למספר סעיפים בחוק הגנת הפרטיות.
דיון והכרעה חוק חופש המידע מכוחו טוענת העותרת כי היא זכאית לקבל את רשימת המלווים, אינו קובע זכות מוחלטת לקבל כל מידע מרשות ציבורית אלא קובע הסדרים המאזנים בין הזכות לקבלת מידע לבין אינטרסים וזכויות מתנגשים.
...
בנסיבות אלו, שבהן מדובר ברשימת מלווים של סיעת אופוזיציה במועצת העיר שהמלווים נתנו את ההלוואה בתנאי שלא יפורסמו שמותם, בשים לב לאיזון בין שני עקרונות – עקרון ההסתמכות של המלווים שהמידע אודותם לא יפורסם, ועקרון פרסום המידע לפי חוק חופש המידע אנו מקבלים את התנגדות הסיעה, הואיל ומדובר בסיעת אופוזיציה בשילוב עם עקרון ההסתמכות של המלווים".
מטעם זה גם אינני סבורה כי יש מקום להגיע למסקנה אחרת מכח סעיף 17(ד) לחוק חופש המידע הקובע כי "על אף הוראות סעיף 9, רשאי בית המשפט להורות על מתן מידע מבוקש, כולו או חלקו ובתנאים שיקבע, אם לדעתו העניין הציבורי בגלוי המידע, עדיף וגובר על הטעם לדחיית הבקשה, ובלבד שגלוי המידע אינו אסור על פי דין" (ר' עע"מ 7678/16 דרוקר נ. הממונה על יישום חוק חופש המידע במשרד ראש הממשלה).
לנוכח המסקנה אליה הגעתי לא ראיתי מקום להידרש לטענות הנוספות שהעלו המשיבים לרבות לא לשאלה האם חוק הרשויות המקומיות כפי שתוקן בשנת 2005 וההנחיות מכוחו אינו בגדר דין מיוחד ביחס לחוק חופש המידע (שקדם לו) הקובע הסדר שלילי לגבי היקף הזכות לחופש המידע באותם עניינים לגביהם לא נקבעה חובת פרסום.
העתירה נדחית.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

העותרת הגישה עתירה מנהלית על פי חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998 (להלן "חוק חופש המידע" או "החוק"), וביקשה להורות לעריית חיפה (להלן "המשיבה") לגלות לה כיצד מסווגים לצורכי חיוב בארנונה המפעלים של מתחרותיה בעיר חיפה.
האם המידע המבוקש הנו מידע שהרשות איננה חייבת למוסרו מכוח ס' 9(ב)(6) לחוק חופש המידע? 5.1 הטענה המרכזית של העיריה היא כי מיתקיים החריג הקובע כי הרשות איננה חייבת למסור מידע הנוגע לעניינים מסחריים או מקצועיים הקשורים לעסקיו של אדם, שגילויו עלול לפגוע פגיעה ממשית באנטרס מקצועי, מסחרי או כלכלי.
במסגרת האיזון בין הערכים המתנגשים – גילוי המידע יימנע רק כאשר עלולה להגרם פגיעה ממשית בערכו של הסוד המסחרי או המקצועי.
אשר על כן, גם אם ביחס לשאלה החוקתית הנ"ל – הדיעות עדיין חלוקות, נראה כי בהקשר שלנו אין מניעה לקבוע כי מחזיקי נכסים שהם תאגידים אינם עלולים להפגע ממסירת המידע, שכן לא עומדת להם הזכות לפרטיות, בהתאם לסעיפים 2 ו-23ב לחוק הגנת הפרטיות (והרי חוק חופש המידע מפנה לחוק הגנת הפרטיות בסעיף 9(א)(3) שבו).
בנסיבות אלה נותרנו איפוא עם ההגנה ה"פחותה" יותר, אשר נוגעת לפגיעה באינטרסים מקצועיים, כלכליים או מסחריים של אותם מפעלים מתחרים.
הפגיעה בפרטיות באה לידי ביטוי בכך שהמידע "בדבר גודל וסיווג הנכסים כשמצטרפים אליו נתונים בדבר שמותיהם וכתובתם של האנשים המחזיקים בו – מאפשר גם הסקת מסקנות בנוגע לטבע השמוש בנכס וקבעת מידע על השתמש בו, כגון יכולתו הכלכלית, עסוקו וכיוצא בזאת" (פס' 11).
...
לסיכום 6.1.
העתירה מתקבלת בחלקה.
ברוח הפתרון שהציע כב' המשנה לנשיאת השופט מלצר בעניין שנרום, אני קובעת כדלקמן: המשיבה תעביר לעותרת בתוך 14 יום מהיום דיסק או פלט מחשב הכולל טבלה המרכזת את האופן שבו סיווגה את המפעלים המתחרים לצורכי ארנונה, בכל אחת מבין השנים 2019-2015 וזאת ככל הנוגע לסיווג הכללי, גם אם הוא מעורב.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בפני עתירה לפי חוק חופש המידע, תשנ"ח-1998 (להלן: "חוק חופש המידע") במסגרתה מבקשת העותרת שימסרו לידיה את סירטוני מצלמות האבטחה של אצטדיון סמי עופר בחיפה בקשר לארוע אלימות שהתרחש בתום משחק בין קבוצות מכבי חיפה להפועל חיפה בתאריך 10.2.2021 בתנאים שיורה עליהם בית המשפט.
נטען כי סעיף 9(א)(3) לחוק חופש המידע מגן על ערך הפרטיות וכי הסעיף עורך איזון בין הערכים המתנגשים של זכות הציבור לדעת והזכות לפרטיות.
נטען שחוק חופש המידע נועד לסייע לקידום ערכי שויון, שילטון החוק וכיבוד זכויות אדם וכי חריגה מהוראות החוק על ידי הרשות בהמנעות ממסירת מידע פוגעת ביכולת הציבור לבקר את מעשי השילטון.
בעניינינו, רלוואנטי הסייג למסירת מידע הקבוע בסעיף 9(א)(3) לחוק חופש הקובע כי: "רשות ציבורית לא תימסור מידע שהוא אחד מאלה: ...(3)   מידע שגילויו מהוה פגיעה בפרטיות, כמשמעותה בחוק הגנת הפרטיות, תשמ"א-1981 (להלן – חוק הגנת הפרטיות), אלא אם כן הגילוי מותר על פי דין;". חוק חופש המידע מפנה בעיניין זה לחוק הגנת הפרטיות, אשר קובע בסעיף 1 שאין לפגוע בפרטיותו של אדם ללא הסכמתו, ואילו סעיף 2 לחוק מגדיר מהי פגיעה בפרטיות.
...
כמו כן, צוין כי בקשה לקבלת ההקלטות התקבלה גם מטעם משטרת ישראל, אולם למיטב ידיעת נציגי החברה בסופו של דבר המשטרה לא הייתה מעורבת באירוע.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים בעניין זה, אני סבור שמדובר באזורים בהם מתקיימת ציפייה לגיטימית של המצולמים לפרטיות, אם כי ברמה מוחלשת, ולצורך הדיון יש לראות בהם כ"רשות היחיד".
סוף דבר - בהתאם לכל האמור לעיל, על המשיבות להעביר לידי העותרת את הסרטונים ממצלמות האבטחה המכונות ""מתנייעת דרום מערבית" ו-"מתנייעת צפונית" הממוקמות בפתח מנהרת השחקנים.
התוצאה הינה שהעתירה מתקבלת בחלקה ונידחת בחלקה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו