הולנד – השמות מוסרים מהתגובות לבקשות למסירת מידע לפי חוק חופש המידע בשל פרטיות החברים בועדות ושיקולים הנוגעים לקניין רוחני.
ביוש אינטרנטי יכול לעתים לקבל בדיעבד מענה באמצעות כל אחד מהכלים הפליליים, אך השאלה העומדת לדיון בפנינו היא האם החשש מפני ביוש עתידי יכול להוות עילה למניעת מסירת מידע? נפנה איפוא לבדוק את התקיימות הסייגים למסירת מידע לפי חוק חופש המידע.
תנאי שני – מטרת מסירת המידע
השלב השני של הבחינה הוא האם המידע שהמועצה נתבקשה למסור נימסר למטרה שונה מהמטרה שלשמה הוא ניתן כאמור בסעיף 2(9) לחוק הגנת הפרטיות.
בהתנגשות בין הזכות החוקתית לקבלת המידע לבין האנטרס הצבורי של שמירה על תקינות פעולת הועדות והמועצה, רק בהוכחה בדרגת וודאות קרובה שתפקודה של הרשות תיפגע באופן קשה, רציני וחמור, יהיה כדי לגבור על הזכות לקבלת המידע (אהרון ברק "חופש המידע ובית המשפט" קרית המשפט ג 95, 102-103 (התשס"ג)).
בגדריו של האיזון שנערך בין השיקולים השונים יש להעמיד את תכליותיו של חוק חופש המידע, האנטרס הצבורי בגילוי המידע ומשקלו של האנטרס לעומת אינטרסים אחרים (עניין דרוקר, פסקה 27) ובמקרה שלפנינו גם את הוראת החיסיון לפי חוק הניסויים שיש בה כדי להשליך על יישום הוראות חוק חופש המידע במקרה זה.
יישום הדברים לענייננו מחייב לתת ביטוי לחשיבות ההגנה על בעלי החיים.
...
האיזונים הנדרשים לפי סעיפים 10 ו-11 לחוק והסמכות למסירת המידע לפי סעיף 17(ד') לחוק חופש המידע
משהגעתי לכלל מסקנה כי בידי הרשות יש מידע, וכי סייגים למסירתו מתקיימים – יש לדון בשאלה האם האיזונים שיש לערוך לפי סעיפים 10 ו-11 לחוק מחייבים להגיע למסקנה שונה, שתביא למסירת המידע במלואו או למסירתו באופן חלקי.
מקור סמכות נוסף להורות על מתן מידע למרות התקיימות הסייגים שבחוק חופש המידע הוא סעיף 11 לחוק, שמאפשר להורות על נקיטת אמצעים לקידום מידתיות ההחלטה:
"היה המידע המבוקש מידע אשר הרשות הציבורית רשאית או חייבת שלא למסרו כאמור בסעיף 9, וניתן לגלות את המידע, ללא הקצאת משאבים בלתי סבירה או הכבדה ניכרת על פעולתה של הרשות, תוך השמטת פרטים, תוך עריכת שינויים או תוך התניית תנאים בדבר דרך קבלת המידע והשימוש בו, תמסור הרשות את המידע בהשמטות, בשינויים או בתנאים המחויבים, לפי הענין; נעשו השמטות או שינויים כאמור, תציין זאת הרשות, אלא אם כן אין לגלות עובדה זו, מהטעמים המפורטים בסעיף 9(א)(1)".
נוכח השאיפה לממש את זכות הציבור לדעת, על הרשות לבחון האם ניתן לגלות את המידע ולו באופן חלקי – תוך נקיטת צעדים לאיזון ובהם השמטה, שינוי פרטים במידע המבוקש או התנאה של מסירת המידע בתנאים, אם פעולות אלו (כל עוד אינן כרוכות במאמץ בלתי סביר) יאפשרו את גילוי המידע (ר' עניין המועצה להשכלה גבוהה, פסקה 21, עניין גישה פסקה 10).
לפיכך, אני דוחה את העתירה.
