מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

האם מותר לשלם שכר למלצר מטיפים

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לכן הוא העריך את ההכנסה מטיפים בהתאם לשכר השנתי ברוטו ששולם למלצרים.
...
בנסיבות אלה יש מקום להיעתר לבקשתם ולהורות לנתבעים לרכוש את מניותיהם במחיר ה"מעקר" את הפגיעה הזו, קרי המחיר שנקבע על-ידי המומחה בחוות-דעתו, הנוגע לשווי החברה בשנת 2016.
סיכום לאור כל האמור לעיל בפסק-הדין, אני מורה לנתבעים 4-1 יחד ולחוד לשלם לתובעת 2 סכום של 369,981 ₪ כאשר סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 31.12.2016 ועד התשלום בפועל.
אני מורה לכן כי הנתבעת 7 תשלם לכל קבוצת תובעים הוצאות בסך 5,000 ₪.

בהליך סכסוך עבודה (ס"ע) שהוגש בשנת 2015 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התובעת הועסקה על ידי הנתבעת תחילה כמלצרית ולאחר מכן כאחראית משמרת מחודש יוני 2006.
העד נישאל האם יוסי הודיע לתובעת שבכוונתו להפחית בשכרה והשיב: "לא. יוסי עובד בקפה מצדה. בביץ' בר היה מנהל אחר. אולי שם נתנו לה שכר גבוה יותר אבל אני לא סגור על זה וגם אם כן, זה היה מטיפים ולא משכר בסיס וכשהיא חזרה למצדה היא חזרה לשכר של מצדה. זה היה אותו שכר בסיס ... .
מהתמליל עולה שהתובעת לא הסכימה להמתין: "אני, מותר לי לבחור לא, אה, לא לעבוד בשכר מסויים כאן?" (עמ' 10 ש' 12).
הנתבעת לא הציגה דו"ח נוכחות ולפיכך לא עמדה בנטל הראיה המוטל עליה בסוגיה זו. בכתב התביעה, התובעת דורשת תשלום 50% מהשכר בסך 260 ₪, סה"כ 130 ₪ לכל יום עבודה בשבת.
...
סוף דבר התביעה מתקבלת.
הנתבעת תשלם לתובעת: פיצויי פיטורים בסך 19,500 ₪.
בשים לב להליכים הרבים שהתקיימו בתיק, לרבות פסקי דין שניתנו ובקשות לביטולם ובשים לב לתוצאות ההליך, הנתבעת תשלם הוצאות שכ"ט עו"ד בסך 15,000 ₪, צמודים כחוק מהיום.

בהליך דנג"ץ (דנג"ץ) שהוגש בשנת 2013 בעליון נפסק כדקלמן:

נטען כי ההלכה היא קשה גם במישור דיני המס, שכן מחד גיסא המעסיק איננו מנכה מס במקור עבור תשלום התשר, ומאידך גיסא על המלצר לא מוטלת חובת דיווח על הכנסה זו. בנוסף, נטען כי ההלכה היא הלכה חדשה, העומדת בסתירה לפסיקות קודמות של בית הדין הארצי לעבודה, לפיהן תשרים אינם חלק ממשכורתו של העובד לצורך חוק שכר מינימום ולצורך חוק חופשה שנתית, התשי"א-1951 (להלן: חוק חופשה שנתית).
כיום הצדדים שבפנינו אינם חולקים עוד במסגרת ההליך כאן כי יש לסווג את הכנסתם של מלצרים מטיפים שהם מקבלים – כהכנסה מעבודה לפי סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה (בעבר גישת רשויות המס היתה שהכנסה זו נכללת בסעיף 2(1) לפקודה, כהכנסה ממשלח יד).
(2) (א) הישתכרות או ריווח מעבודה; כל טובת הנאה או קצובה שניתנו לעובד ממעבידו; תשלומים שניתנו לעובד לכסוי הוצאותיו, לרבות תשלומים בשל החזקת רכב או טלפון, נסיעות לחוץ לארץ או רכישת ספרות מקצועית או ביגוד, אך למעט תשלומים כאמור המותרים לעובד כהוצאה; שוויו של שימוש ברכב או ברדיו טלפון נייד שהועמד לרשותו של העובד; והכל - בין שניתנו בכסף ובין בשווה כסף, בין שניתנו לעובד במישרין או בעקיפין או שניתנו לאחר לטובתו.
...
יחד עם זאת נראה לי כי שלושה מעקשים עומדים עדיין בדרכה של תיאוריה זו: (א) היא יוצרת חיוב מכוחה של קונסטרוקציה משפטית מונחת, או מוסקת, ולא מכוחם של נתונים עובדתיים ריאליים.
לאור כל האמור לעיל – דומה עלי שלעת הזו – ובאין חקיקה חדשה מסדירה אחרת, יש להשאיר בעינה את הלכת עניין ספארי הולדניגס, כפי שיושמה בעניין כהן, מושא הדיון הנוסף.
בהקשר זה אוסיף כי ההנמקה שניתנה לתוצאה זו על ידי חברתי, השופטת ע' ארבל בפיסקה 5 לחוות דעתה – מקובלת עלי, והנני מצטרף אליה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2008 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפי דבריו של הנתבע 1, הקהל שבסיבתו נמצא התובע ושהיווה את הפוטנציאל של האנשים שהוא ציפה כי יתנו לו טיפים תמורת שירותו היה בין 10 ל-15 אנשים, וזה יכול להצביע על היקף ההכנסה מטיפים לה זכה התובע.
באשר לתשלום לתובע ע" המשחקים, העד מוסיף = "ש. מי היה נותן טיפים, באיזה מצב? ת-רק כשמי שהוא מרוויח והם קוראים לזה טיפים, אני קורא לזה נדבות ש-אם מי שהוא מרויח ורוצה שיביאו לו סיגריות הוא נותן טיפ על זה ת-הוא משלם על הסיגריות ואם נשארים שני שקלים הוא נותן לו את השני שקלים " כמובן שאותו אדם יכול לבקש גם שיביאו לון שתייה או קפה, וקיימת האפשרות שברוב הפעמים שהתובע מביא למשחק דבר, שיותיר בידו את העודף.
הפנתה אל קביעת הביטוח הלאומי, ואל בדיקה שבוצעה ע"י רופא מטעם המוסד אשר קבע את אשר קבע, ועל סמך אותה קביעה טוענת באת כוח התובע כי המומחה מטעם בית המשפט קיפח את התובע והציעה לאמץ את קביעת הביטוח הלאומי במקום אלו של המומחה מטעם בית המשפט, מבלי לטרוח ולהסביר מדוע, שעה שמדובר בתאונה שאינה תאונת עבודה, וקביעות המוס ד לביטוח לאומי אינן מותרות בהגשה לצורך קיבעת הנכות.
עזרת הזולת התובע בסיכומיו, בלי אסמכתא כלשהיא טוען כי מגיע לו פיצוי בראש הנזק של עזרת הזולת לחודש, על בסיס 3000 עד 4500 ₪ לחודש בתור שכר ראוי לעזרת הזולת.
שלישים עדותו של מר שמעון מרדכי, בתצהירו, אומר כי לאחר שהתובע נפגע בתאונה " הבנתי כי הוא איבד את מקום מגוריו ", העד אומר, הבנתי כי ", משמע שהוא שמע את הדברים מאת התובע עצמו. עדות זו של העד מהוה עדות שמיעה, שאינה מהוה ראיה, ואינה יכולה להוסיף משקל לדבריו של התובע עצמו שטען כי הוא עבד כמלצר במועדון, והשתכר סכום מסוים, לאחר שקבעתי שאינני מקבל את גרסתו זו.
...
בשאלה הראשונה, האם עצם הרישום במשרד הרישוי, מביא למסקנה כי מי שרשום כבעליו של רכב במשרד הרישוי הוא גם בעליו בפועל? ת"א (תל-אביב-יפו) 20298/05-קרנית-קרן לפצוי נפגעי ת"ד נ' אנקווה משה ואח'.
ואני דוחה את ההודעה לצד ג' כנגד הצד ג' 2.
הנתבעת תשלם לצד ג' 2 הוצאות משפט כולל שכ"ט עו"ד בסכום של 3000 ₪ בתוספת מע"מ. ניתן היום 29/10/2008

בהליך תובענה ארגונית (בין עובד לארגון עובדים) (תע"א) שהוגש בשנת 2012 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

מדבריו עולה כי לדידו, העובדה שהעובד איננו מקבל את זכויותיו על פי דין ממעסיקו, יכולה לשמש הצדקה או הסבר לפעולה מצד העובד שמנוגדת לחובת האימון המחייבת ביחסי עובד מעביד, בלשון אחרת, הרושם הוא כי הנתבע סבור כי לעובד מותר לקחת את החוק לידיים ולנהוג בכספי וברכוש המעסיק ככל העולה על רוחו, לרבות נטילתם לידיו לא כדין, כאשר המעסיק נוהג כלפיו שלא כדין, כמו התובעים, שבאותה תקופה נטען כי לא משלמים שכר למלצרים ושכרם בא רק מטיפים.
...
התביעה מתקבלת בחלקה הגדול כמפורט לעיל, אי לכך, על הנתבע לשלם לתובעים סך של 37,500 ₪ בצרוף הפרישי הצמדה וריבית כחוק החל מיום סיום עבודתו במסעד, 1/6/05 ועד התשלום המלא בפועל.
התביעה בגין נזק לא ממוני ונזק ממוני נוסף-נדחית בזאת.
כמו כן אנו מחייבים את הנתבע לשלם לתובעים הוצאות את האגרה ששולמה על ידם, בנוסף לשכ"ט עו"ד בסך של 10,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק, החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו