האם מותר לשלם לעובד במזומנים

אני לא יודע אם מותר, אני בעל עסק, אני מקבל 6,000 שקל במזומן, רוצה לשלם לעובדים.

...

נוכח האמור – דין רכיב תביעה זה להידחות.

משכך, לא מצאנו מקום לחייב בהלנת שכר.

סוף דבר על הנתבעים לשלם לתובע 1 את הרכיבים הבאים: פיצויי פטורים בסך של 30,118 ₪; חלף הודעה מוקדמת בסך של 8,000 ₪; פדיון חופשה שנתית בסך של 32,464 ₪; דמי הבראה בסך של 7,144 ₪; גמול שעות נוספות בסך של 120,000 ₪; שעות עבודה בשבת ובחג בסך של 50,000 ₪; פיצוי בגין הפרשי הפרשות לפנסיה בסך של 7,961 ₪; שכר בגין משמרת מיום 23.3.19 בסך של 600 ₪; פיצוי בגין תשלום לביטוח לאומי בסך 500 ₪; פיצוי בגין פיטורים שלא כדין בסך 10,000 ₪.

בעיניין רזנה התעוררה סוגיה זהה, ובית הדין קיבל את עמדת הנתבע, מן הנימוקים הבאים (ההדגשות, כאן ולהבא, אינן במקור – ד.ו.): "כאמור לעיל, עולה מחומר הראיות כי מדי שבוע שולם לתובע במזומן שכר בסך 2500 ₪ (כ-10,000 ₪ לחודש). הנתבע טען כאמור כי שכר זה כלל בחובו גם את התשלום בגין השעות הנוספות.

להלן הסעיף : "עובד שחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951 חל לגביו ונקבע לו שכר עבודה הכולל תשלום בעד שעות נוספות או גמול עבודה במנוחה השבועית כאמור בחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951, או הכולל דמי חופשה, תמורת חופשה או פדיון חופשה כאמור בחוק חופשה שנתית, התשי"א-1951- רואים את השכר שנקבע כשכר רגיל בלבד, אלא אם נקבע אחרת בהסכם קבוצי לגבי תשלום בעד שעות נוספות או גמול עבודה במנוחה השבועית וההסכם אושר לענין זה על ידי שר העבודה והרווחה". עם זאת, עוד נקבע בהלכה הפסוקה כי מותר למעביד לשלם מראש או להתחייב מראש לשלם גמול שעות נוספות בעד מספר שעות נקוב, אם המוסכם לא יכלול גמול בעד שעות עבודה מעבר למותר לפי החוק, וזאת אף אם ידוע ומוסכם שלא תמיד ולא בכל חודש יעבוד העובד את מלוא מיכסת השעות הנוספות שבעדן שולם (דב"ע (ארצי) מד/3-34 דוד אלון נ' בנק ישראל פד"ע טז 76 (1984)).

...

אשר על כן התביעה לתמורה בגין עבודה בשעות נוספות נדחית.

בנסיבות אלה, ישלם הנתבע לתובע פיצויים בסך 50,000 ₪, כנתבע על ידו, בגין מסירת תלושי שכר שאינם משקפים כלל את הסכומים ששולמו לתובע בפועל.

לסיכום האמור לעיל, התביעה מתקבלת באופן חלקי ועל הנתבע לשלם לתובע את הסכומים הבאים: פדיון חופשה בסך 7,998 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.5.2016 ועד התשלום בפועל; פדיון הבראה בסך 5,292 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.5.2016 ועד התשלום בפועל; חלק המעסיק בפנסיה (תגמולים ופיצויים) בסך 28,146 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.5.2016 ועד התשלום בפועל; פיצויים לפי סעיף 26א'(ב)(1) לחוק הגנת השכר, תשי"ח – 1958, בסך 50,000 ש"ח. בנוסף, בהתחשב בכך שהתביעה התקבלה באופן חלקי, הנתבע ישא בהוצאות התובע, לרבות שכ"ט עו"ד, בסך 5,000 ₪, שאם לא ישולמו בתוך 30 ימים, ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד התשלום בפועל.

בכל הנוגע לעובדים זרים מומחים אין כל חובה לפתוח חשבון בנק בישראל עובד, ומותר לשלם את שכרו במזומן, כפי שאכן היה עם התובע, שאישר בחתימתו את קבלת הסכומים.

...

נוכח התנהלות זו, יחד עם הפער המשמעותי מאוד בין סכום התביעה (שעמד על למעלה משני מליון שקלים) לתוצאה אליה הגענו, מצאנו כי אין לפסוק הוצאות לטובת התובע על אף שתביעתו התקבלה (בחלקה הקטן) וכי עליו לשאת בהוצאות הנתבעים בשל התנהלותו הכוללת בהליך בסך 10,000 ₪.

כמו כן, נוכח הנזקים שנגרמו לבעלי המניות, אשר נגררו להליך בעל כורכם וללא נימוק או כל הוכחה לצורך היותם צד להליכים אלה מאז שנת 2014, מצאנו כי יש לחייב את התובע בהוצאות בעלי המניות בהליך זה בסך של 10,000 ₪ לכל אחד מבעלי המניות (מר מעתוק, מר בר-און, מר חכם ומר שחר).

כל הסכומים שלעיל - יקוזזו מהסכום שנפסק לטובת התובע בהליך זה. דהינו: בסיכומו של דבר על הנתבעת 4 לשלם לתובע בתוך 30 ימים מהיום, סכום כולל בסך 64,395 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום סיום העבודה (9.3.2014) ועד למועד התשלום בפועל.

לטענתו, הנתבעת חרגה משעות העבודה המותרות לעובד ואילצה אותו להפר את הוראות תקנות התעבורה בדבר שעות נהיגה ושעות הפסקה.

לשאלת בית הדין מר שפירא חידד, כי החישוב לא כלל את הסכום של 1,500 ₪ (הסכום ששולם לתובע במזומן בכל חודש) וכי יש לחשב את השכר השעתי מחדש בהיתחשב בנתון זה (עמ' 21 ש 5, עמ' 22 ש' 6-1).

...

נסיבות המקרה בענייננו, מניחות אומנם מסד בדבר חיוב הנתבעת בהוצאות לטובת התובע, אך בשים לב לאשר יפורט להלן, נחה דעתנו כי יש להעמיד שיעור ההוצאות על הצד המתון.

ואולם, בחוות דעתה של המומחית מטעם בית הדין, הגב' פנינה אריאלי, נקבע כי בחתימתו הנטענת של התובע, נמצאו סימני זיוף מובהקים, שהובילו אותה למסקנה "שקיימת סבירות גבוהה מאוד שהחתימה שבמחלוקת זויפה ולא נכתבה על ידי אלעד בן שטרית". כן ציינה המומחית כי המזייף ניסה לחקות את הדגם הצורני של החתימות.

האיזון שבין השיקולים הנוגדים מוביל למסקנה כי בנסיבות העניין, ראוי להשית הוצאות מופחתות לטובת התובע.

עוד טען המבקש כי ביחס לסכוי ההגנה, יש לו טענת הגנה ראויות מפני התביעה הואיל ויש בידיו הקלטות של מנהל המשיבה באשר להודאתו כי סוכם בין הצדדים על תיקון רכבו של המבקש תמורת תשלום על סך של 10,000 ₪, סכום אשר שולם לתובע במזומן לטענת המבקש.

ניתנה החלטה על פי צד אחד או שניתנה בהיעדר באין כתבי טענות מצד שני והגיש בעל הדין שנגדו ניתנה ההחלטה בקשת ביטול תוך שלושים ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה, רשאי בית המשפט או הרשם שנתן את ההחלטה- לבטלה, בתנאים שייראו לו בדבר הוצאות או עניינים אחרים, ורשאי הוא, לפי הצורך, לעכב את ההוצאה לפועל או לבטלה; החלטה שמטבעה אינה יכולה להיות מבוטלת לגבי אותו בעל דין בלבד, מותר לבטלה גם לגבי שאר בעלי הדין, כולם או מקצתם.

...

דהיינו אף אם מתברר כי אי הגשת כתב ההגנה או אי ההתייצבות נבעו מאי הבנה, או אפילו מתוך רשלנות מסוימת מצד המבקשת ואין בכך בכדי הבעת זלזול מופגן בבית המשפט, ייטה בית המשפט להיעתר לבקשה לביטול פסק דין ולברר המחלוקת גופה במעמד שני הצדדים מבלי לשלול מהמבקשת את זכות הגישה לערכאות שהוכרה כזכות חוקתית, וכל זאת תוך ריפוי הפגם באמצעות פסיקת הוצאות.

לפיכך, במצב דברים רגיל, אפילו נמנע הנתבע מהגשת תצהירי עדות ראשית, יש ליתן לו את יומו בבית המשפט כדי שיוכל לנסות ולשכנע שיש לדחות את התביעה שהוגשה נגדו.

בנסיבות אלו, ונוכח הסיבה המפורטת באי התייצבות המבקש לדיון וסיכויי הגנתו מפני התביעה, אני מורה כי פסק הדין שניתן בהעדר הגנה כנגד המבקש ביום 24.6.2019 יבוטל.