מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

האם לעובדים נכים יש חסינות מפני פיטורים

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2016 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כמו כן חוק השויון אינו מקנה לעובד "חסינות" מפני פיטורים ואינו מטיל על מעסיק חובה להעסיק עובד בעל מוגבלות.
האם התובע פוטר בנגוד לחובת ההיוועצות בועד הארצי כנדרש בחוקת העבודה? סעיף 88 לחוקת העבודה קובע כי: "רצה הבנק לפטר עובד שאינו עובד זמני תודיע הנהלת הבנק על כך לוועד הארצי בציינה את הנימוקים לפיטורין". לפיכך, לדעת התובע, הוא פוטר בנגוד להוראות החוקה שכן הנהלת הבנק לא פנתה לועד הארצי בעיניינו.
בע"ע 141/10 ג'קי רבח - דן חברה ציבורית לתחבורה בע"מ, (6.12.2012) חזר בית הדין הארצי על ההלכה שלפיה: "מצב של נכות צמיתה, אשר אינה מאפשרת לעובד לבצע את התפקיד לשמו היתקבל, יחד עם העידר אפשרות לאתר תפקיד חלופי מתאים - כבר הוכר בפסיקה כ"סיכול" של חוזה העבודה".
...
התביעה לפיצוי בגין עגמת נפש התובע עתר לפיצוי בסך 30,000 ₪ בגין עגמת נפש באופן סתמי, מבלי להוסיף או לפרט בעניין זה. משמצאנו כי התובע לא פוטר שלא כדין, אין הצדקה לחייב את הבנק בפיצוי בגין עגמת נפש.
אנו סבורות כי דין הטענה להידחות משעה שזו לא הוכחה הן ברמת העילה, והן ברמת כימות הסכום הנטען לקיזוז.
לסיכום התביעה נדחית ברובה המוחלט.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כך באיחורים למשמרת, בהעדרות לא מאושרת ובהמצאת אישורי מחלה בדיעבד, בנטישת הישתלמות בלא אישור, בנסיונו להיתחמק מעבודה בשבת (לה הסכים רק לאחר שאויים בפיטורים), ובהמצאת אישור מחלה בדיוק לאחר שלא אושרה בקשתו לחל"ת וחזרה לעבודה בדיוק לאחר שמיצה את ימי המחלה ולאחר שנקבעו לו 0% נכות במל"ל כאשר בתקופת המחלה הוא ניצפה עובד בעבודה פרטית, והתרשמותנו כמפורט דלעיל כי אין זו הפעם הראשונה שבה עבד בעבודה פרטית בתקופה בגינה נעדר מחמת מחלה.
מלכתחילה התובע זומן מספר פעמים לבירורים שתכליתם הייתה להתריע בפניו כי עליו לתקן את דרכיו ולהפגין רצינות בעבודה, אלא שהתובע אשר היה עסוק בענייניו ובכלל זה בעסקיו הפרטיים, לא שעה להתראות וטעה לחשוב כי קבלת הקביעות מקנה לו חסינות מפני פיטורים.
...
כך או כך משמדובר בפגם שאיננו יורד לשורש העניין, ואשר תוקן באופן מלא מבלי שנגרם לתובע כל עיוות דין, ומאחר שהתביעה דנן נדחתה ברובה, החלטנו לקזז את הפיצוי בגין התקלה בניסוח הזימון לשימוע מיום 15/9/14 אל מול סכום הוצאות המשפט בהם היה מקום לחייב את התובע בגין דחית התביעה דנן ברובה המוחלט.
בסופו של יום על פי דעת רוב חברי המותב, לפנים משורת הדין, ובהתחשב במצבו הכלכלי ובהוצאות שכבר נגרמו לתובע החלטנו לפטור אותו מתשלום הוצאות משפט.
כללו של דבר לנוכח כל האמור לעיל החלטנו לדחות את התביעה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2009 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בגין הגבלת תנועות עמוד השידרה הצוארי נקבעה לתובע נכות צמיתה בשיעור 5% לפי סעיף 37 (5) א' לתוספת תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז – 1956 (להלן: "תקנות הביטוח הלאומי") ובגין הגבלת תנועות עמוד השידרה המתני נקבעה לתובע נכות צמיתה בשיעור 5% לפי סעיף 37(7) א' לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי.
כמו כן, גם אם הוא עובד קבוע, הרי שאין חסינות מוחלטת מפני פיטורין.
...
איני סבורה כי ניתן להגיע למסקנה כי נגרם לו אז טנטון, בהעדר רישום על תלונות כלשהן.
ניתן לסכם ולומר כי, בהתבסס על כך שהתובע לא התלונן מעולם על טנטון לפני התאונה, על כך שכבר ביום התאונה התלונן על צפצופים באוזניו, על כך שטיב החבלה מתאים לגרימת טנטון, על כך שבדיקות השמיעה שנערכו לתובע תומכות בתלונותיו ועל עדותו האמינה בעני, המסקנה המסתברת יותר היא כי לתובע נגרם טנטון עקב התאונה.
אין חולק כי נכות בגין טנטון עומדת על 10% ואני קובעת כי זו הנכות הרפואית בתחום א.א.ג שנגרמה לתובע בתאונה.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2016 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

הנסיבות בהן איבד התובע את כושרו לבצע תפקידו, בין אם לצמיתות ובין אם באופן זמני, אינן מעניקות לו חסינות מפני פיטורים, מה שלא ניתן לו לפי דין.
קבלת גרסת התובע כי אין לפטרו בתקופת מחלה תביע לתוצאה אבסורדית ומרחיקת לכת כי לא ניתן לפטרו במשך שנים וחודשים אם נכותו תמשך תקופה זו. הנתבעת פיטרה את התובע עקב סיבה מוצדקת ולגיטימית ושילמה לו את מלוא זכויותיו בקשר עם פיטוריו ולא ניתן לטעון שפיטרה אותו בחוסר תום לב. דיון והכרעה כפי שפורט לעיל, התובע פוטר לאחר שנעדר מהעבודה עקב תאונה בעבודה במשך חודש וחצי בעודו מקבל דמי פגיעה, כאשר התברר לנתבעת כי אינו יודע מתי יהיה מסוגל לשוב לעבודתו.
בהתייחס לשאלה האם התובע הוזמן לישיבת שימוע בעל פה – הרי שהתובע העיד כי הוא הוזמן לשיחה על ידי הפקידה יפעת אשר לא מסרה לו כי מדובר בישיבת שימוע ו/או כי שוקלים את פיטוריו וכי הוא סבר שמדובר בשיחת היתעניינות בשלומו בשל היותו בתאונת עבודה.
...
בהקשר זה יצוין, כי בין הצדדים קיימת מחלוקת האם הבירור שנערך לתובע בעניין השימוש ברכב היווה שימוע אם לא, ואולם אנו סבורים שסוגיה זו אינה רלוונטית לתיק זה, ועל כן אין טעם להכריע בעניינה.
מאחר והתובע ממילא לא היה זכאי לקבל דמי מחלה, איננו מקבלים את טענתו כי הוא פוטר על מנת להתחמק מתשלום דמי מחלה.
נציין עוד, כי חוק דמי מחלה אינו קובע פדיון ימי מחלה ועל כן, אין מקום לקבל את תביעתו של התובע ברכיב זה. באשר לתביעה להפרש פיצויי פיטורים – משהתובע פוטר באוקטובר 2013 אין הוא זכאי להפרש פיצויי פיטורים בגין התקופה שלאחר מכן ועל כן דין תביעתו ברכיב זה להידחות אף היא.
סוף דבר מכל המפורט לעיל – התובע זכאי לסכומים הבאים: 67.1.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו