האם יש לשלם פיצויים לעוזרת בית

כפי שעולה מהתשתית העובדתית לעיל, התובעת עבדה אצל הנתבעת כעובדת משק בית, משך שש שנים, יום קבוע בשבוע (למעט חריגים מוסכמים), ובצעה באופן אישי עבודות ניקיון ותחזוקת בית, כפי שהתבקשו על ידי הנתבעת כמקובל.

הנתבעת העידה כי בחודש יוני 2010 או בסמוך לכך ביקשה ממנה התובעת תשלום פצויי פיטורים, "בטענה כי היא נימצאת בקשיים כספיים ועקב המצאות טרמיטים בארונות המטבח שבביתה היא נידרשת להוצאה גבוהה" (סעיף 43 לתצהירה).

...

לטענת הנתבעת – דמי הנסיעות עמדו על 20 ₪ בלבד, בעוד שסך של 30 ₪ ליום עבודה שולם כפיצוי על הזכויות הסוציאליות, להן אמורה הייתה התובעת לדאוג בעצמה בהתאם לסיכום בין הצדדים בדבר מעמדה.

עם זאת, לא מצאנו לנכון לפסוק פיצויי הלנת פיצויי פיטורים, שכן שוכנענו שהייתה טעות כנה בקשר לכך מצד הנתבעת.

סיכום סוף דבר – התביעה מתקבלת בחלקה.

הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים כדלקמן: דמי הבראה בסך של 447 ₪, בצירוף ריבית כדין והפרשי הצמדה מיום 4.8.10 ועד התשלום בפועל; פדיון חופשה בסך של 1,760 ₪, בצירוף ריבית כדין והפרשי הצמדה מיום 4.8.10 ועד התשלום בפועל; דמי חגים בסך של 1,440 ₪, בצירוף ריבית כדין והפרשי הצמדה מיום 4.8.10 ועד התשלום בפועל; דמי מחלה בסך של 600 ₪, בצירוף ריבית כדין והפרשי הצמדה מיום 4.8.10 ועד התשלום בפועל; פיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לפנסיה בסך של 326 ₪, בצירוף ריבית כדין והפרשי הצמדה מיום 4.8.10 ועד התשלום בפועל; פיצויי פיטורים בסך של 4,128 ₪, בצירוף ריבית כדין והפרשי הצמדה מיום 4.8.10 ועד התשלום בפועל; חלף הודעה מוקדמת בסך של 688 ₪, בצירוף ריבית כדין והפרשי הצמדה מיום 4.8.10 ועד התשלום בפועל; פיצוי בגין פיטורים שלא כדין בסך של 5,000 ₪, לתשלום תוך 30 יום מהיום שאם לא כן יתווספו לסכום זה ריבית כדין והפרשי הצמדה מהיום ועד התשלום בפועל; הוצאות המשפט בסך 500 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך של 3,000 ₪, לתשלום תוך 30 יום מהיום שאם לא כן יתווספו לסכום זה ריבית כדין והפרשי הצמדה מהיום ועד התשלום בפועל.

בפני תביעה לתשלום פיצויים בגין פגיעה בתאונת דרכים.

התובעת במקצועה היא עובדת משק בית והתאונה התרחשה עת עשתה דרכה לביתה של אחד מהבתים בהם עבדה.

...

אני סבורה כי יש לקבוע, בהתאם לקביעת המוסד לביטוח לאומי כי התובעת לא יכולה היתה לעבוד מיום התאונה ועד יום 31.3.2020.

כאמור לעיל, אני סבורה שהנכות הרפואית שנקבעה במל"ל, לרבות ההגדלה בגין תקנה 15 ל- 30% משקפת את נכותה התפקודית של התובעת, אולם באשר לגריעה מכושר ההשתכרות, לא ניתן להתעלם מהעובדה העולה המסמכים הרפואיים ומעדות התובעת כי התובעת מתמודדת מאז אוקטובר 2021 עם חשד לטרשת נפוצה שהיא מחלה נוירולוגית פרוגרסיבית שבעטיה כנראה לא יכולה היתה התובעת לשוב לעבודתה וזאת ללא קשר לתאונה נשוא התביעה.

אני סבורה כי אין ספק שהתובעת היתה זקוקה לסיוע אינטנסיבי במחצית השנה שלאחר התאונה אולם סביר כי מאז מצבה התייצב, בכל הנוגע לנכות הנובעת מהתאונה.

לפנינו תביעתה של גברת לאונילה קלויה (להלן – התובעת) שהועסקה על ידי איתן וטליה ססלר (להלן – הנתבעים) כעובדת משק בית.

המדיניות הכללית של בית הדין לעבודה היא לתת תוקף לכתבי ויתור רק בנסיבות חריגות ולא לתת תוקף לכתבי ויתור במידה בין היתר אם "העובד לא קיבל חשבון בו מפורטים הסכומים שישולמו לו עם חתימת כתב הוויתור" (דב"ע (עבודה ארצי) 2-10/98 אלדד קנטי נ' דיגיטל אקויפמנט (זק) בע"מ (ניתן ביום 01.06.1999).

החישוב מבוצע לאחר חצי שנה ותוך היתחשבות בכך שנקבעו 52 חודשי העסקה – סה"כ רכיב הפיצויים רכיב הגמל אחוזים שכר בסיס מס' חודשים לחישוב תקופה 4,004 ₪ 2,002 2,002 12% 3,750 8.9 10.4.15-30.6.16 2,756 ₪ 1,350 1,406 12.25% 3,750 6 1.7.16-31.12.16 14,578 ₪ 6,997 7,581 12.5% 3,750 31.1 (השלמה ל- 46 חודשים) 1.1.17-4.4.2020 21,338 ₪ 10,349 10,989 46 סה"כ לאור האמור תשלום עבור חופשה הבראה ופנסיה לכל תקופת ההעסקה מסתכמים בסך 32,433 ₪ (21,338 + 11,095).

...

זאת ועוד, התשלום האחרון שבוצע לתובעת ביום 23.3.2020 יכול היה לכלול קיזוז הודעה מוקדמת, אולם הנתבעים בחרו שלא לעשות כן. פעולתם זו מחזקת את הקביעה כי בזמן אמת לא סברו כי הדבר נדרש ולמעשה ויתרו על זכותם זו. על כן, ובהתאם לפסיקה שהובאה ביחס לכך לעיל, גם טענת הנתבעים לקיזוז הודעה מוקדמת - נדחית.

סוף דבר הנתבעים ישלמו לתובעת ביחד ולחוד סך של 10,433 ₪ בגין השלמת הפרשות לפנסיה.

באשר להוצאות, לאור התוצאה אליה הגענו לפיה התובעת זכתה בפחות משליש מתביעתה אולם מנגד לא שולמו לה מלוא ההפרשות לפנסיה בזמן אמת – מצאנו לקבוע כי כל צד יישא בהוצאותיו.

רע"פ 1960/15 ברוקס נ' מ"י (24.3.15) נדחתה בקשתו לרשות ערעור של המבקש, אשר נדון לשמונה חודשי מאסר בפועל, תשלום פיצוי בסכום של 75,334 ₪, וענישה נלווית, בגין גניבה בשווי סכום הפצוי שהוטל, ועבירות נילוות, במסגרת עבודתו בחברה להחזקת מבנים.

       ניתן לעיין גם במקרים הבאים: רע"פ 1524/21 מרים משייב נ' מ"י (4.4.21) – ביהמ"ש העליון דחה בקשה לרשות ערעור של המבקשת, אשר ביהמ"ש המחוזי, בהליך ערעור, העמיד את עונשה על 15 חודשי מאסר בפועל (במקום 24 חודשי מאסר בפועל שנגזרו בבית משפט השלום), ענישה נלווית ופיצויים בסכום כולל של 47,500 ש"ח. המבקשת ביצעה גניבות מחמשה בתים בהם עבדה כעובדת משק בית.

ניתן היה להתרשם כי עיניו של ראש המועצה, פוליטיקאי מקומי כריזמטי, שהעיד בלהט לטובת הנאשמת, עיוורות לחלוטין לגבי פגיעה אשר הנאשמת פגעה במתלונן, חוליה חלשה בקהילתו, תושב קצרין גם הוא, קשיש וחולה, שלגביו ראש המועצה הפטיר כי מדובר ב"מי שאינו שולט בעצמו" וכי המועצה "עוזרת לו מאד". גם העדה גב' נמר ציינה כי אינה יכולה להאמין שהנאשמת ביצעה את העבירות.

...

       איני מתעלמת מכך שלבקשת הנאשמת, הוזמנה והוגשה בתיק זה חוו"ד מטעם הממונה על עבודות שרות, ואולם אין לראות בהזמנת חוות הדעת כשלעצמה כל הבטחה לנאשמת בעניין העונש, וראוי להביא כלשונה, את ההחלטה מיום מתן הכרעת הדין, 27.6.22, שבה נקבעה ישיבת טיעונים לעונש רק ליום 15.9.22: "על מנת לנצל את זמן הדחייה, לבקשת ב"כ הנאשמת, ומבלי שיהיה בדבר כל אמירה לגבי העונש, אני מורה לממונה על עבודות השרות להגיש חוו"ד לגביה" מיותר לציין כי בעת ההיעתרות לבקשת הנאשמת לקבל חוו"ד מטעם הממונה, טרם נתן ביהמ"ש את דעתו למתחם העונש, לרמת הענישה הנוהגת ולטיעוני הצדדים, ולכן, כפי שצויין במפורש, אין לראות בהוראה שניתנה לממונה על עבודות השרות משום נתון שיש לו משקל.

       החלטתי כי יש למקם את עונשה של הנאשמת בחלקו הנמוך של מתחם הענישה ואולם לא בקצה הנמוך.

אני סבורה כי יש לעשות כל הניתן כדי לחסוך מהמתלונן הליך אזרחי בגילו המתקדם, וכי הוא זכאי להשבת כספי הגניבה לידיו.

רע"פ 1960/15 ברוקס נ' מ"י (24.3.15) נדחתה בקשתו לרשות ערעור של המבקש, אשר נדון לשמונה חודשי מאסר בפועל, תשלום פיצוי בסכום של 75,334 ₪, וענישה נלווית, בגין גניבה בשווי סכום הפצוי שהוטל, ועבירות נילוות, במסגרת עבודתו בחברה להחזקת מבנים.

       ניתן לעיין גם במקרים הבאים: רע"פ 1524/21 מרים משייב נ' מ"י (4.4.21) – ביהמ"ש העליון דחה בקשה לרשות ערעור של המבקשת, אשר ביהמ"ש המחוזי, בהליך ערעור, העמיד את עונשה על 15 חודשי מאסר בפועל (במקום 24 חודשי מאסר בפועל שנגזרו בבית משפט השלום), ענישה נלווית ופיצויים בסכום כולל של 47,500 ש"ח. המבקשת ביצעה גניבות מחמשה בתים בהם עבדה כעובדת משק בית.

ניתן היה להתרשם כי עיניו של ראש המועצה, פוליטיקאי מקומי כריזמטי, שהעיד בלהט לטובת הנאשמת, עיוורות לחלוטין לגבי פגיעה אשר הנאשמת פגעה במתלונן, חוליה חלשה בקהילתו, תושב קצרין גם הוא, קשיש וחולה, שלגביו ראש המועצה הפטיר כי מדובר ב"מי שאינו שולט בעצמו" וכי המועצה "עוזרת לו מאד". גם העדה גב' נמר ציינה כי אינה יכולה להאמין שהנאשמת ביצעה את העבירות.

...

       איני מתעלמת מכך שלבקשת הנאשמת, הוזמנה והוגשה בתיק זה חוו"ד מטעם הממונה על עבודות שרות, ואולם אין לראות בהזמנת חוות הדעת כשלעצמה כל הבטחה לנאשמת בעניין העונש, וראוי להביא כלשונה, את ההחלטה מיום מתן הכרעת הדין, 27.6.22, שבה נקבעה ישיבת טיעונים לעונש רק ליום 15.9.22: "על מנת לנצל את זמן הדחייה, לבקשת ב"כ הנאשמת, ומבלי שיהיה בדבר כל אמירה לגבי העונש, אני מורה לממונה על עבודות השרות להגיש חוו"ד לגביה" מיותר לציין כי בעת ההיעתרות לבקשת הנאשמת לקבל חוו"ד מטעם הממונה, טרם נתן ביהמ"ש את דעתו למתחם העונש, לרמת הענישה הנוהגת ולטיעוני הצדדים, ולכן, כפי שצויין במפורש, אין לראות בהוראה שניתנה לממונה על עבודות השרות משום נתון שיש לו משקל.

       החלטתי כי יש למקם את עונשה של הנאשמת בחלקו הנמוך של מתחם הענישה ואולם לא בקצה הנמוך.

אני סבורה כי יש לעשות כל הניתן כדי לחסוך מהמתלונן הליך אזרחי בגילו המתקדם, וכי הוא זכאי להשבת כספי הגניבה לידיו.