מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

האם הערת אזהרה גוברת על עיקול

בהליך רשות ערעור על החלטת ראש הוצל"פ (רע"צ) שהוגש בשנת 2017 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

כלומר: במקרה בו נמכרו הזכויות במקרקעין ונרשמה הערת אזהרה בגין המכירה, לא יוכל צו עיקול שניתן לאחר המכירה, בקשר עם זכויותיו של מוכר הזכויות, לגבור על הערות האזהרה; ולרוכש נתונה הזכות להעביר את הזכויות בנכס על שמו.
...
החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה רשות ערעור והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה.
לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הערעור להידחות.
בספרו של בר אופיר, עמ' 619-620, צויין כי: "הערת אזהרה לטובת צד שלישי, שנרשמה לפני הטלת העיקול, מוסיפה לעמוד בעינה והיא עדיפה על פני העיקול. כלומר: הצד השלישי, שההערה נרשמה לזכותו, יוכל להשלים את ביצוע העסקה ולרשום את הנכס על שמו, למרות הטלת העיקול ורישומו במרשם המקרקעין. הנכס יירשם על שמו של הצד השלישי, אולם ניתן יהיה להעלות נגד עסקה זו כל טענה הנובעת מפשיטת רגל או מפירוק, שאפשר היה להעלות אילו בוצעה העסקה במועדה. סעיף 127 יצר זכויות עדיפות לבעל הערת אזהרה כלפי מעקלים, נושים בפשיטת רגל ובפירוק חברות וכונס נכסים שנתמנה על נכסי בעל המקרקעין. הדבר נדרש לצורך הגנת רוכשי דירות שלעיתים נמצאים במצב ללא נשוא (ע"א 205/83 חובאני נ' דיקלה , פ"ד מא(3) 105). ובמילים אחרות: אם נרשמה הערת אזהרה לטובת קונה, ההערה גוברת על כל עיקול שנרשם לאחר שנרשמה, והעיקול לא יהיה תקף כלפיה (השופט ח' פיזם ת"א (חיפה) 1309/95 הרשקוביץ נ' תעל תעשיות עץ לבוד בע"מ, דינים מחוזי כו(9) 630))" סוף דבר לאור המקובץ לעיל, דין הערעור להידחות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הלכה פסוקה היא כי הערת אזהרה גוברת על עיקולים מאוחרים לה. בית המשפט העליון היתייחס לבכירות והזכות המהותית בנכס שהערת האזהרה מקימה לבעליה על פני אחרים בע"א 261/88 בנק המזרחי המאוחד נ' זלמן רוזובסקי, פ"ד מח (2) 102 (1994).
...
לא זו אף זו, מעיון בפסקי הדין שאזכר התובע בסיכומיו ( עניין "לולה ישראלי" וענין "ניו סיטי גרופ") עולה כי בית המשפט מצא להפחית את הריבית בהתאם לחוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, כאשר הריבית הייתה נקובה בהסכמים שבין הצדדים והמחלוקת הייתה אך באשר לשיעורה.
בנסיבות אלו, ולאור כל האמור לעיל, דומה כי רחוקה הדרך מלקבוע כי התובע זכרי לקבלת ריבית בהתאם לחוק זה, שממילא אינה באה בגדרי הסכם ההלוואה.
סוף דבר התביעה נדחית במלואה.

בהליך פשיטת רגל (פש"ר) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

כללי: האם זכותו האובליגטורית של המבקש 2, אחי החייבת בנכס מקרקעין שהוענק לו על ידה לפני 12 שנה, בעסקת מתנה שלא נסתיימה ברשום ושלא נרשמה בגינה הערת אזהרה, גוברת על עיקול ומינוי כונס נכסים מאוחרים בזמן שנרשמו על הנכס? זוהי השאלה העיקרית הטעונה הכרעה.
...
סיכום: אשר על כן, מתקבלת בזה בקשה מספר 5 בתיק זה. אני קובעת, כי הדירה המצויה ברח' רוטשילד 56, בת-ים והידועה כגוש 7149 חלקה 207/19 הרשומה בלשכת רישום המקרקעין ע"ש החייבת, אינה מוקנית לקופת הכינוס וכי זכותו של המעקל המאוחר בזמן נסוגה מפני זכותו האובליגטורית של אח החייבת ז"ל. אין מניעה משפטית מצד תיק הפש"ר לרשום את הזכויות בדירה זו על שמו.
אני מורה על ביטול העיקולים ומינוי כונס הנכסים שנרשמו על הדירה, במסגרת תיק זה ובהליכי הוצל"פ שננקטו כנגד החייבת.
הגם שלא פעלו בזדון, גרמו באדישותם לחוסר הבנה של מצב הזכויות בדירה זו. משכך, אני מחליטה לקבוע כי כל צד יישא בהוצאותיו.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

נטען, כי הערת אזהרה גוברת על עיקול ואף לא הייתה מניעה כי הנתבעת תשעבד את זכויותיה בנכס, על סמך הערת האזהרה שנרשמה לזכותה (סע' 8.1-8.3 לסיכומי התשובה).
...
אף טענת התובעת לפיה הנתבעת היא שעשתה שימוש חורג בנכס והיא זו שגרמה לצורך בשינוי ייעוד ולעיכוב ברישום המשרדים (סעיף א 1-4 לכתב התשובה, סעיפים 88-91 לסיכומי התובעת), אין בה כדי להביאני למסקנה כי הנתבעת הפרה את ההסכם וכי התובעת זכאית לפיצוי הנתבע על ידה.
מטעמים אלו, על משקלם המצטבר, אני קובעת, כי התובעת לא עמדה בנטל השכנוע להוכחת תביעתה, ויש לדחות תביעה זו. התביעה שכנגד כאמור לעיל, בגדרה של התביעה שכנגד, עתרה הנתבעת – התובעת שכנגד, לחיוב התובעת – הנתבעת שכנגד בפיצוי החוזי המוסכם בסך של 182,500 ₪ כפיצוי מוסכם (סעיף 11.3 להסכם).
משכך, אף התביעה שכנגד, נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

המבקשים טוענים לסכויי התביעה גבוהים משנרשמה לטובתם הערת אזהרה הגוברת על העיקול שהוטל רק אחריה.
...
לאחר שעיינתי בבקשה ובתביעה שביסודה ושמעתי את טיעוני הצדדים, ועיינתי בכלל החומר שהונח לפני, מצאתי כי אכן יש מקום למתן סעד זמני כמבוקש, אם כי להכפיפו למתן ערובה, בנוסף לעיקול ולצו המניעה שהוטל על הנכס.
לעניין גובה סכום הערובה, לאחר שהבאתי בחשבון את העובדה כי בין המשיבים מתנהלים הליכים משפטיים כבר כשבע שנים, במסגרתם אוחז המשיב 1 בפסק דין חלוט שאינו נפרע על ידי המשיב 2, ובהביאי בחשבון את ההוצאות הכרוכות בניהול ההליך והמשמעות של עיכוב ההליכים והנזקים העלולים להגרם בעטיו, אל מול מתן יומם של המבקשים בהליך, נראה לי בשלב זה, כי סך של 100,000 ₪ יהיה ראוי בנסיבות העניין.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו