האם המדינה יכולה לתת ערבות להבטחת אשראי שניתן על ידי בנק

בהתאם לנטען בכתב התביעה, ביום 10.12.2019 נחתם בין הצדדים הסכם מישכון להבטחת הלוואה בסך של 750,000 ₪ שהועמדה ע"י הנתבעת לחברה בערבות מר עמיר כהן, אחיו של התובע 1, חברת "האחים כהן שיווק והפצה בע"מ" (להלן: "עמיר" "החברה" ו- "ההסכם").

בכתב ההגנה נטען, כי בין הצדדים נכרת "הסכם מישכון מסגרת" להבטחת אשראי משתנה ואשראי שוטף "סולו" שנתן מעת לעת על ידי הנתבעת לחברה ולא להבטחת הלוואה ספציפית.

בבקשה שלפניי עותרת הנתבעת לחייב את התובעים להפקיד ערובה בנקאית להבטחת הוצאות המשפט, אשר יפסקו בסופו של ההליך ככל שהתובענה נגדה תידחה.

נטען כי, מקום בו סכויי קבלת התביעה קלושים, יש ליתן ביטוי מידתי להגנת האנטרס של הנתבעת להבטחת הוצאותיה בהליך (רע"א 3601/04 ו'נצ'ון נ' מדינת ישראל (18.10.2007)).

"מצב כלכלי ירוד של התובע – שיקול זה מעורר בעייתיות. בודאי כשיקול יחיד, ולטעמי אף כשיקול מן המניין. כאשר עסקינן בתובע השרוי במצב כלכלי ירוד, מתעורר ביתר שאת החשש שמא לא יוכל לשפות את הנתבע בגין הוצאותיו בתום ההליך. חרף זאת, בית משפט זה קבע לא אחת כי אין מטילים על תובע חיוב בהפקדת ערובה מחמת עוניו בלבד". (ר' עניין קרמין עמ' 8).

...

המדובר בתביעה לסעד הצהרתי, מתן צו עשה, לביטול שטר המשכון על יסוד טענות התובעים שעיקרן כי ההלוואה שלהבטחת פירעונה נתן המשכון - נפרעה.

זאת ועוד, איני מקבלת טענת הנתבעת לפיה דחיית בקשתם של התובעים לסעד זמני מלמדת כי סיכויי ההליך אינם גבוהים.

איני מקבלת טענתה כי אין בנכס על מנת לגבות מלוא החוב שהובטח, בעת שסוגיה זו היא לב ליבה של המחלוקת הנעוצה בין הצדדים.

מכל המקובץ לעיל, לאחר ששקלתי כל אלו, מצאתי כי משקלם המצטבר של השיקולים שפורטו לעיל, מטים את כפות המאזניים לדחיית הבקשה לחיוב התובעים בהפקדת ערובה.

התוצאה היא איפוא שהבקשה נדחית.

בקשה למתן צו מניעה זמני שהגישה המבקשת – עטון אינסטלאציה בע"מ (להלן: "המבקשת"), המורה למשיבה – עירית ראשון לציון (להלן: "המשיבה" או "העיריה") ולבנק הבנלאומי בע"מ (להלן: "הבנק"), להמנע מחילוט ערבות בנקאית ע"ס של 200,000 ₪ (שמספרה: 0942018000880), שהוצאה לבקשת המבקשת על ידי הבנק הבנלאומי בע"מ, ונמסרה על ידה כערבות לבצוע עבודות אינסטלאציה עפ"י מיכרז (מס' 57/18) בו זכתה והסכם המסגרת מכוחו, וזאת עד לבירור בתביעה העיקרית.

במישור המשפטי טוענת המבקשת כי אין מדובר בערבות אוטונומית אלא ערבות רגילה וזאת לאור העובדה כי חילוט הערבות אמור להיות מבוצע ככל ובוצעה הפרה, ועל כן מדובר בערבות ביצוע ההולכת ופוחתת, שלא נועדה לפצוי נזקים, אלא לצורך הבטחת ביצוע עבודות באופן ראוי ותקין ותיקונן.

גישה פרשנית זאת מבוססת על כך שהמטרה העיקרית שהביאה ליצירת המוסד המשפטי של אשראי דוקומנטרי ושל ערבות בנקאית הייתה יצירת בטחון עסקי שיאפשר קיום עסקות מסחריות ללא חשש.

בטחון זה יכול להווצר רק אם הצדדים לעיסקה יידעו בודאות שבידיהם חיוב הניתן למימוש ללא קשר לעסקת היסוד וללא חשש ליכולת הפרעון של המתקשר השני.

(ר' למשל: בר"ע 239/80 יוטבין בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד לה(2), 335; ע"א 3130/99 שובל הנדסה ובנין (1988) נ' י.ש.מ.פ. חברה קבלנית לבנין בע"מ הנ"ל, רע"א 4256/93 שיכון עובדים בע"מ נ' ארז תעשיות בניה בע"מ, פ"ד מח (1), 450 ועוד).

...

נוכח האמור, לא מצאתי מקום לקבלת הבקשה והיא נדחית.

המבקשת תשלם למשיבה הוצאות הליך זה בסך של 7,500 ₪.

משלא הוגש כתב תביעה, מתבקשת המזכירות להעביר החלטתי זו לב"כ הצדדים ולסגור את התיק.

אחד הפתרונות המאפשרים איזון בין שקולי היציבות ובין צרכי האשראי של המשק הוא מילווה בערבות מדינה: "במדינות מפותחות אחד הכלים העקריים לסיוע לעסקים קטנים ובינוניים הוא קרנות אשראי בערבות מדינה, המופעלות על ידי בנקים פרטיים וגופים מוסדיים. במסגרת קרנות האשראי בערבות מדינה, הבנקים מלווים כספים לעסקים קטנים ובינוניים באמצעות מינוף הסכום אשר המדינה העמידה כערבות, ובמקרה של חידלות פרעון (דיפולט) הבנקים מפעילים את הערבות, וכך הממשלה משתתפת בחלק מסיכוני האשראי. הניסיון מלמד כי פעילות קרנות אלו מגדילה את זמינות האשראי המוצע לעסקים קטנים ובינוניים רבים, ובהיעדרה לא היו עסקים אלו מקבלים אשראי מהבנקים או היו מקבלים אשראי שעלותו גבוהה יחסית" (מרכז המחקר והמידע של הכנסת סיוע לעסקים באמצעות קרנות הלוואה בערבויות מדינה להתמודדות עם משבר נגיף הקורונה 5-4 (2020)).

הקבוצה בשמה מבוקש אישור התובענה כייצוגית הוגדרה כ"קבוצת העסקים הקטנים (כהגדרתם בכל אחד מהמכרזים מכוחם מעניקים ו/או העניק הבנק את ההלוואות) אשר לקחו בפועל ו/או ביקשו ו/או התכוונו לקחת הלוואה מבנק מרכנתיל במסגרת הקרנות בערבות מדינה לעסקים קטנים ו/או בינוניים והפקידו ו/או התבקשו ו/או ידעו שידרשו להפקיד פקדון כספי להבטחתה, וזאת גם אם בפועל לא לקחו הלוואה" (שם, סעיף 313).

לגופו של עניין שלל מרכנתיל את טענות המבקשת ודחה למעשה את הטענות העובדתיות שנטענו ובכך, לטענתו נשמט עצםקיום הטענות העובדתיות שיכולות להקים עילת תביעה: טוען הבנק כי כלל אינו כופה על הלווים להעמיד כבטוחה פקדון כספי שאינו תנאי להיות בטוחה וכי מבחינת הבנק אין משמעות לשאלה מה סוג הבטוחה שתועמד כל עוד הבטוחה הולמת את ההלוואה שניתנה על ידי הבנק.

לכל הנסיבות האלו יש לתת משקל של ממש בעיקר על רקע העובדה שלא היה זה מרכנתיל לבדו שהחליט על דעת עצמו לתת אשראי לגרינפלד, אלא שהאשראי ניתן בסוף הליך ארוך ששלביו ותוכנו הוכתבו על ידי המדינה, כפי שפרטתי לעיל, וכן שהחלק הארי מההליך בוצע על ידי גורמים חצוניים שאינם מרכנתיל.

לציין כי ענייננו פשוט יותר שכן בעיניין ציביאק ההון שנידרש לגייסו היה באמצעות הבנק ולא באמצעות הקרן, היא גם לא עברה בדיקה כלכלית מקיפה על ידי הבנק ועל ידי גוף מתאם, שם גם הכתיב הבנק באופן בלתי אמצעי את תנאי ההלוואה שניתנו לה, שלא כמו כאן, עת הוכתבו תנאי ההלוואה על ידי ועדת אשראי המורכבת משלושה חברים, ואשר נציג הבנק הוא מיעוט בקרב אלה.

...

המסקנה היא שיש הבדל משמעותי בין שני שירותים הניתנים כאחד כתוצאה משימוש שעושה הבנק בכוחו כנותן שירותים חיוניים ובין מתן שני שירותים כששירות אחד הוא כתוצאה מבקשת הלקוח או מהוראה שניתנת לבנק על ידי צד ג' חיצוני לבנק.

סיכומו של עניין מן הטעמים המפורטים לעיל, ונוכח משקלם המצטבר, בקשת האישור נדחית.

בשל כל האמור לעיל אני מחייבת את המבקשת בהוצאות המשיב בסך 15,000 ₪.

סעיף 353א לחוק החברות קובע כדלקמן: "הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט שלו הסמכות לידון בתביעה, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם זכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתנתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות הענין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין" (ההדגשות אינן במקור – מ.ב.).

לפי הפסיקה, בכל שלבי הבדיקה ניצבות ברקע הדברים גם הזכויות החוקתיות: זכות הגישה לערכאות וזכות הקניין של התובע ושל הנתבע ועל בית המשפט ליתן אף להן את המשקל הראוי (ראו: רע"א 3601/04 וינצ'ון נ' מדינת ישראל – מנהלת ההגירה /משטרת ישראל (18.10.2007)).

כלומר, גם האישור שניתן על ידי הבנק, שאינו מיפרט דבר ביחס למצבה הכלכלי של החברה, הוא מסויג.

בהקשר זה כבר נקבע בפסיקה שעל חברה הטוענת לאיתנות כלכלית לפרוס בפני בית המשפט תמונה עובדתית מלאה אודות חוסנה הכלכלי ויכולתה לעמוד בהוצאות, בין היתר על ידי ראיות אודות נכסיה, זכויותיה, חובותיה והתחייבויותיה, נתונים אלו יש לבסס על דפי חשבון, מסגרות אשראי, מאזנים, חוות דעת של רואה חשבון, זכויות רשומות בנכסים, זכויות החברה מכוח הסכמים (ראו: ת"א (מחוזי ת"א) 40844-01-16 יעקובוביץ' נ' ליסאני (13.12.18)).

לסיכום, מאחר שמדובר בחברה בע"מ שלא הוכיחה איתנות כלכלית בהתאם להוראות הדין ובשים לב לסכום התביעה, מצאתי לחייב את התובעת בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבעים בסכום של 100,000 ₪ או ערבות בנקאית אוטונומית בסכום זה עד יום 13.6.21 כערובה להבטחת הוצאות הנתבעים, שאם לא כן, תימחק התביעה.

...

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה, ולאחר שעיינתי בנספחים מצאתי כי בנסיבות העניין יש לחייב את התובעת בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבעים, כפי שיפורט להלן.

לסיכום, מאחר שמדובר בחברה בע"מ שלא הוכיחה איתנות כלכלית בהתאם להוראות הדין ובשים לב לסכום התביעה, מצאתי לחייב את התובעת בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבעים בסכום של 100,000 ₪ או ערבות בנקאית אוטונומית בסכום זה עד יום 13.6.21 כערובה להבטחת הוצאות הנתבעים, שאם לא כן, תימחק התביעה.

כך למשל, בע"פ 1269/15 פלוני נ' מדינת ישראל (23.12.15) אישר בית המשפט העליון מיתחם שנע בין 3-6 חודשי מאסר בגין החזקת חומרי תועבה ובהם דמותו של קטין שאינם פרי יצירתו של הנאשם; בת"פ (שלום י-ם) 52399-09-16 מדינת ישראל נ' כדוג'סטי (14.1.19) נקבע מיתחם שנע בין 3-12 חודשי מאסר בפועל בנסיבות שבהן הנאשם החזיק במחשבו למעלה מ-20 קבצי וידאו ו-10,000 תמונות של קטינים וקטינות, בעיקר בגילאים 7-14, בעירום חלקי, בעירום מלא ובמהלך אקטים מיניים, הכוללים מין וגינלי או אוראלי עם בגירים או עם קטינים אחרים; בת"פ (שלום חיפה) 44952-02-17 מדינת ישראל נ' שריי (ניתן על ידי ביום 19.6.19) נקבע מיתחם שנע בין מאסר על תנאי ובין מספר חודשי מאסר בפועל, שיכול וירוצה בעבודות שירות, בנסיבות שבהן הנאשם החזיק 5,124 תמונות ו-38 סרטונים, שבהם דמותם של ילדים קטינים בעירום, בעירום חלקי וחלקם מקיימים מגע מיני לרבות יחסי מין מלאים.

הפצוי ישולם לנפגעות העבירות באמצעות המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה, עד ליום 7.1.24 באחת הדרכים הבאות: בכרטיס אשראי – באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il   במזומן בכל סניף של בנק הדואר – בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום).

ההפקדה בתיק המ"ת (בש"ע 6277-09-21), לצד הערבויות שנחתמו באותו תיק, ולצד עיכוב היציאה מהארץ שניתן באותו תיק, ישמשו להבטחת התייצבותו של הנאשם לריצוי המאסר.

...

אשר לפיצוי שיש לפסוק לנפגעות - רואה להזכיר כי גזר הדין משקלל בסופו של דבר את הפגיעה הכוללת בנפגעות העבירה.

סוף דבר לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים אני סבורה כי האיזון הראוי בין חומרת מעשיו של הנאשם (האינטרס הציבורי) ובין החשש מהשפעות המאסר על הנאשם (האינטרס הפרטי של הנאשם) מוביל לגזירת עונשו של הנאשם ברף התחתון של מתחמי העונש שנקבעו לעיל.

<#5#> החלטה בנסיבות שבהן אנו מצויים בפתח פגרת הקיץ, רואה להעתר לבקשת ב"כ הנאשם ומורה על עיכוב ביצוע עונש המאסר עד ליום 20.8.23.