האם בית משפט השלום הוא הסמכות המקומית לדון בהליכי חדלות פירעון

משנקלעה פילקום להליכי חידלות פירעון, וגם מר סליטא נקלע להליכי חידלות פירעון, הגישה התובעת את השטר לבצוע בלישכת ההוצאה לפועל בכפר סבא.

בעקבות בקשה שהגישה הנתבעת, לבית משפט השלום בכפר סבא, ובה נטען לחוסר סמכות מקומית, הועבר ההליך לבית משפט זה, שכן בית המשפט השלום בכפר סבא נטול סמכות מקומית לידון בהתנגדות.

...

לאור האמור לעיל, אני קובע, כי שיק הבטחון נמסר לידי מר גל, לאחר שפילקום צברה חובות רבים כלפי התובעת, וכי במעמד מסירת שיק הבטחון, בו נוכחו מר גל ומר סליטא, לא התקיימה שיחת טלפון עם הנתבעת.

אך מעבר לכך, הגב' סליטא נשאלה באופן ספציפי לגבי מסירת שיק הבטחון שבמחלוקת, ובסופו של דבר עולה מעדותה לגישתי, כי גם אם דעתה יתכן ולא הייתה נוחה ממסירת השיק, הרי שבסיטואציה שבה מר סליטא היה פונה אליה ואומר לה כי הדבר דרוש לצורך המשך פעילות עסקו, הרי שהרשאה זו הייתה ניתנת.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, התביעה מתקבלת באופן חלקי, ואני מחייב את הגב' אנה סליטא לשלם לחב' גל מהנדסים אי.אן.ג'י. בע"מ, סך של 142,500 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת השיק לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל ועד למועד התשלום בפועל.

המידע שפורט באותה תשובה לתגובה להודעת העידכון היה כי בהליך אחר, המתנהל נגד הנתבע ונגד מנהל המשיבה, ת.א. 62774-07-18 בבית משפט השלום בתל אביב-יפו, עלתה סוגית הסמכות המקומית.

הוא ציין כי היות ובמועד הגשת התביעה הכתובת הרשומה הייתה בירושלים, יש לבית המשפט סמכות מקומית לידון בהליך.

אלא, שדומה כי נפלה מלפני המבקשים טעות, שכן המועד הקובע לבחינת הסמכות הוא יום הגשת התביעה.

מכאן, שדו"ח החקירה המתייחס למועד מאוחר יותר, פנייתו של הנתבע להליכי חידלות פרעון בשנת 2020 וגם מתן פסק הדין המורה על סילוק ידו של הנתבע מהדירה בירושלים אינם יכולים לסייע למבקשים, שכן הם מתייחסים למועדים אחרים ואינם יכולים לתת מענה לשאלה האם הנתבע לא התגורר בדירה בירושלים ביום הגשת התביעה.

...

אין מנוס מן המסקנה כי לא הונחה לפני בית משפט קמא תשתית עובדתית מספיקה על מנת לסתור את החזקה הנלמדת מהמען הרשום, כל זאת, אף בהנחה שניתן היה להסתמך על צירוף הראיות מטעם המבקשים, שנעשה במסגרת תשובה לתגובה ותשובה לתגובה להודעת העדכון (מבלי שניתנה למשיבה הזדמנות להגיב לכך).

סיכום על יסוד האמור, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית.

המבקשים ישלמו למשיבה שכר טרחת עורך דין בסכום של 7,500 ₪.

בית משפט השלום בתל אביב - יפו חדל"פ 37110-11-19 מוסדות נירים ירושלים בע"מ נ' ממונה על חידלות פרעון – מחוז תל אביב ואח' לפני כבוד השופט דן סעדון המבקשת: מוסדות נירים ירושלים בע"מ ע"י עו"ד אנקווה המשיבים: 1. ממונה על חידלות פרעון – מחוז תל אביב – ע"י עו"ד אבן - ספיר 2. רינה גלמור – ע"י עו"ד יצחק ינקו החלטה

טופס בקשת נושה בהתאם לתקנות חידלות פרעון ושקום כלכלי קובע כי על המבקשת להציג בבקשה את הזיקות המקימות את סמכות הדיון של בית משפט זה, את סכום החוב ואת הטעם לכך שהחייבת היא חידלות פרעון.

במקרה שלפני אין חולק כי מקום מגוריה של המבקשת הוא בעיר תל אביב ומכאן שלבית משפט זה נתונה סמכות מקומית לידון בבקשה.

המבקשת פירטה מהו ( להשקפתה) חובה של החייבת אליה וציינה כי הטעם לכך שיש לראות בחייבת חדלת פרעון הוא אי עמידתה בדרישת ההתראה שהוציא בית המשפט המחוזי באופן המהוה "מעשה פשיטת רגל". מבחינה מהותית, אי מילוי דרישת התשלום שהציגה המבקשת לחייבת (שכונתה "התראה") מקים חזקה כי החייבת היא חדלת פרעון ועל החייבת מוטל הנטל לסתור חזקה זו. נובע מכל האמור כי דרישות הבסיס המקימות את סמכותו של בית משפט זה לידון בבקשה והעילה להוציא בעיניינה של החייבת צו לפתיחת הליכים עולים בבירור מתוך בקשת המבקשת ונספחיה.

...

בנסיבות אלה אני סבור כי אי נקיטת המונחים המתאימים לפי החוק במסגרת הבקשה אינו פגם היורד לשורשו של עניין ואין בו כדי למנוע מבית משפט זה להעניק למבקשת את הסעד המבוקש בהתקיים עילה לכך, כפי שאפרט.

פועל יוצא מכל האמור הוא כי דין הבקשה להתקבל.

במצב דברים זה הבקשה מתקבלת.

הבקשה לפניי בקשת הנתבעים (להלן גם: "המבקשים") להורות על העברת הדיון לבית המשפט המוסמך, בית המשפט השלום בבאר שבע, בטענה של העידר סמכות מקומית, בהתאם להוראות תקנה 7 (לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט -2018 (להלן: "תקנות סדר הדין האזרחי").

נטען כי במהלך שנת 2018 נכנסה חברת סיף מתכות להליכי חידלות פרעון.

...

הכרעה לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הבקשה להתקבל.

משכך, נחה דעתי כי תביעה זו דינה להתברר בהתאם לחלופה של כתובתו או מקום עסקו של נתבע, ואין להתייחס לחלופה של "המעשה או המחדל" כמחדל חוזי או כספי של אי-תשלום חוב נטען, מאחר ו-"מחדל" רלוונטי ומתייחס לאירוע נזיקי ולא כספי, כל זה נוכח האמור לעיל ובהיקש מהתקנות החדשות שצמצמו את החלופות לקביעת הסמכות המקומית (ראו גם תאד"מ (חיפה) 24658-06-22 אטיאס נ' ל.י.ד גד תכנון וייעוץ בע"מ (29/11/2022)).

אין בידי לקבל טענות המשיבה בכל הקשור למקום יצירת ההתחייבות, או המקום שנועד לקיום ההתחייבות, או מקום מסירת הנכס, מאחר וחלופות אלה אינן קיימות עוד.

סוף דבר לאור המקובץ לעיל, הגעתי לכלל מסקנה, כי הסמכות המקומית נתונה לבית משפט השלום במחוז דרום.

בית המשפט השלום קבע כי סוגיית הסמכות העניינית הוכרעה כבר על ידי בית משפט זה, תוך שהוא מפנה לפרוטוקול הדיון מיום 18.10.2022 בבקשה 48, שם נקבע כי "הסיכסוך הנוכחי, שעניינו איחור במסירה ... דינו להתברר בבית משפט זה" (שם, בעמ' 30, שור' 21-20).

גם אם בעלי הדין מסכימים ביניהם על בירור המחלוקת בבית משפט של חידלות פרעון דוקא, הדבר איננו מעלה או מוריד, שהרי בית משפט של חידלות פרעון לא ידון בסכסוכים שבין צדדים סולוונטיים, שההכרעה בהם אינה דרושה לשם ניהול הליך חידלות הפרעון שבפניו.

במקרה דנן לא היתה מניעה למתן הכרעה בשאלה העקרונית של עצם החבות, שהרי כונס הנכסים היה אחד הנתבעים בתיק, אך הוא איננו חלק מן ההליך הנוכחי שמתנהל כאמור בין שני צדדים שלישיים וסולבנטיים ואין אפוא כל הצדקה שהמחלוקת תדון בבית משפט זה. יוער כי אף אם בהסכמי המכר או בהסכם שבין כונס הנכסים ובין הקבלן הראשי ישנן אי אילו הוראות המתיימרות להקנות סמכות עניינית בלעדית לבית משפט זה (ראו סעיף 19.6 להסכם בין כונס הנכסים ובין הקבלן הראשי), הרי שאין בכוחן לכבול את שיקול דעתו של בית המשפט, שלא לידון בעניינים החורגים מהליך חידלות הפרעון.

יש לברר את הסיכסוך במסגרת תביעה אזרחית רגילה שתוגש לבית המשפט המוסמך מבחינה עניינית ומקומית.

...

דא עקא, נראה כי החלטתי לא הובנה כהלכה.

להשלמת התמונה, נציין כי בהליך דנן ישנן עוד בקשות תלויות ועומדות אשר הוגשו בעקבות החלטתי הקודמת בבקשה 48.

בבוא העת תיבחן לגבי כל אחת מהן השאלה האם ראוי לדון בה בגדרו של הליך חדלות הפירעון אם לאו (ראו החלטתי בחדל"ת (מחוזי ת"א) 49937-12-20 שמים ורודים בע"מ נ' הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, בפסקאות 11-10 (נבו 21.11.2022) והאסמכתאות שם).