האם בונוס מהווה חלק מהשכר

התקנה קובעת כי: "היה שכר עבודתו של עובד כולו או מקצתו משתלם בעד ביצוע עבודה מסוימת או בחלק מהפדיון או שהיה עיקר שכר עבודתו לפי כמות התוצרת, יראו כשכרו האחרון ביחס לשכר כאמור את השכר הממוצע של שנים עשר החודשים שקדמו לפיטורים". אם כן בעניינינו, עלינו לבחון האם הבונוסים ששולמו לתובע בגין הפדיון ובגין הרווחים של חטיבת הפתרונות העיסקיים עליה אחראי התובע, מהוים חלק משכר היסוד על פי תקנה 1(א) לתקנות פצויי פיטורים, או שמא מדובר ברכיבים שתשלומם מותנה בהתקיימותו של תנאי או בגורם כלשהוא ולכן אינם מהוים חלק מהשכר הקובע.

...

אין בידינו לקבל את טענת הנתבעת, לפיה התובע לא עמד כביכול בתנאי המקדמי בדבר היותו עובד הנתבעת במועד תשלום הבונוס.

אנו סבורים כי יש קושי בהתנהלות הנתבעת, אשר מלכתחילה הציגה תכנית בונוסים לשנת 2013 תוך שיצרה עמימות לגבי תנאיה, אשר נדמה כי נקבעו רק בדיעבד (ערב התשלם בחודש יוני 2014).

סוף דבר: הנתבעת תשלם לתובע, תוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין, את התשלומים כדלקמן: הפרשי בונוסים בגין שנת 2012 בסך 88,330 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 1.1.14 ועד לפירעון.

] כפועל היוצא מכל האמור, אנו סבורים כי רכיב הבונוס מהוה רכיב קבוע אשר לא תלוי בדבר ומשכך, יש לראותו כחלק מהשכר הקובע של התובע.

...

סוף דבר על הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הבאים: הפרשי גמול שעות נוספות 3,811 ₪ הפרשי שכר 2,325 ₪ פיצוי בגין חוסר בהפרשות לתגמולים 3,064 ₪ פיצוי בגין חוסר בהפרשות לפיצויים 2,581 ₪ דמי חגים 2,440 ₪ פדיון חופשה 3,340 ₪ תוספת וותק 2,179 ₪ פיצוי בגין הפקת תלושי שכר פיקטיביים 3,000 ₪ סה"כ 22,740 ₪ אנו דוחים את תביעת התובע לתשלום פיצויי פיטורים מלאים, ופיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד על תנאי עבודה.

בנסיבות העניין החלטנו לחייב את הנתבעת בהוצאות משפט סמליות בלבד בסך 2,500 ₪.

לא מצאנו לנכון, בנסיבות דנן, לפסוק פיצויי הלנה לזכות התובע.

לשם כך יש לקבוע האם הרכיב שכונה בתלושי השכר "בונוס" מהוה חלק משכר העבודה.

...

משכך טענת הקיזוז נדחית.

סוף דבר תוך 30 יום תשלם הנתבעת לתובע את הסכומים הבאים, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל: עבור אי מתן הודעה על תנאי עבודה- סך של 500 ₪.

בנוסף, הנתבעת תשלם לתובע סך של 5,000 ₪ בגין השתתפות בהוצאות ושכ"ט עו"ד. ניתן היום, י"ח ניסן תשפ"א, (31 מרץ 2021), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

דיון והכרעה האם רכיבי הפרמיה והבונוס מהוים חלק מהשכר הקובע? לטענת התובע, על מנת למנוע מהתובע זכויות סוציאליות, הנתבעת החליטה לשלם לו שכר לכאורה בגין "פרמיה", "בונוס" ו"מאמץ מיוחד", כאשר התובע ביצע את עבודתו ללא כל שינוי מהותי בגינו היה אמור לקבל בונוס או פרמיה.

...

לאחר ששקלנו את טענות הצדדים, בחנו את המסכת הראייתית והתרשמנו מהעדויות שבפנינו, הגענו לכלל מסקנה כי הנתבעת לא הוכיחה כי מסרה לתובע הודעה על תנאי עבודה.

לאחר ששקלנו את טענות הצדדים, בחנו את המסכת הראייתית והתרשמנו מהעדויות שבפנינו, החלטנו לדחות את טענות הקיזוז, זאת חרף העבודה שהתובע לא התייחס לטענות אלה בסיכומיו (סע' 37 לסיכומי הנתבעת).

ספק בעינינו האם התובע עבר מספר עבירות במועד זה. סוף דבר התביעה נדחית ברובה, כך שהנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים תוך 30 יום מהיום כדלקמן: שכר עבודה בעד חודש אפריל 2018 אשר נוכה משכרו בסך של 2,765 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.5.2018; וכן פיצויי הלנה בסך של 1,000 ₪.

לבסוף השיב "התחלתי לעבוד בחברה ב-11/2020 על התלוש הספציפי של יוני לא הייתי מנהל כספים או בחברה לא יודע להגיד. על סמך הידע שלי, יש קריטריונים מתי בונוס נחשב חלק משכר עובד ומתי לא. זה דיון בפני עצמו". כאשר נישאל "רכיב של בונוס שמופיע באופן רציף לא אמור להכנס למשכורת?" הוא השיב "תלוי" (ע' 35 ש' 17-22).

...

לאחר ששקלנו את טענות הצדדים, בחנו את המסכת הראייתית והתרשמנו מהעדויות שנשמעו בפנינו, הגענו לכלל מסקנה כי התובע אינו זכאי לפיצויי פיטורים ו/או להשלמת פיצויי פיטורים.

אנו סבורים כי אין ללמוד מהמסמך את שביקש התובע ללמוד הימנו, זאת לנוכח העובדה כי "בפירוט תשלומים בגין פרישה וסכומים/זכויות שנצברו לעובד בגין תקופת העבודה" נכתב 116,652 ₪ בלבד, ללא כל התחייבות נוספת מצד המעסיק להשלמה.

סוף דבר אשר על כן, התביעה נדחית ברובה, למעט בסוגיית ההפקדות לביטוח פנסיוני אשר על הצדדים כאמור לפעול בהתאם לקבוע בסעיפים 56 ו-57 לעיל.