האם "נט המשפט" פוגעת בפרטיות בעלי דין

יצוין בהקשר זה כי נראה שלכתחילה ניסגרו הדלתיים באופן אוטומאטי על ידי מערכת "נט המשפט", על רקע בקשת המבקש למתן צו עיקול זמני במעמד צד אחד.

בפרשת יהל, כבעניינינו, היתנהל הדיון בסוגיית פומביות הדיון בין בעלי הדין – פקיד השומה והנישומים (להבדיל מעניין ליפסון למשל, שם התבקש פירסום ההליך על ידי עתונאי שלא היה בעל דין), לנוכח בקשת הנישומים שלא לפרסם את פסק הדין או למצער את שמם, תוך שהם נסמכים על עובדת ניהול הדיון בדלתיים סגורות מכח הוראת חקיקה מפורשת ועל הוראת סעיף 70(ד) לחוק המאפשרת לאסור פירסום בין היתר "לשם מניעת פגיעה חמורה בפרטיות" של בעל דין.

בשני המקרים העדיף בית המשפט העליון את האנטרס של פומביות הדיון על האנטרס של בעל הדין להגן על פרטיותו והורה על חשיפת הסכם הפשרה בתיק (פרשת ליפסון) ועל פירסום פסק הדין כולל שמות הצדדים (פרשת יהל), תוך שבעניין יהל נקבע כך: "... הכלל הוא שיש לפרסם את פסקי הדין לרבות שמותיהם של בעלי הדין, גם כאשר ההליך בערכאה הדיונית היתנהל בדלתיים סגורות. סטייה מן הכלל – אף אם מדובר בסטייה חלקית בלבד – תתאפשר רק בשעה ש'התכלית שלשמה ניסגרו הדלתיים עומדת בעינה'... וכאשר הפרטים שנחשפו בהליך אכן מתבררים בדיעבד כפרטים שפרסומם יחטא למטרת סגירת הדלתיים." השופט י' דנציגר, אשר כתב את פסק הדין העקרי בפרשת יהל, הבהיר בפסק דינו ש"עיקרון פומביות הדיון הוא בעל 'מעמד על' בראי החקיקה והפסיקה והוא פורש את חסותו לא רק על הנעשה בדיונים בזמן אמת, אלא גם על כלל סוגיות הפירסום של פסקי דין והחלטות בתום ההליכים" ואף הדגיש כי "עיקרון פומביות הדיון משמעו גם חשיפה וגילוי של שמות הצדדים המתדיינים", הן לצורך פקוח ובקרה על ההליכים המשפטיים והן לצורך הגנה על ערכים נוספים כגון אזהרת הציבור מלהתקשר עם אדם מסויים".

...

ממילא, דוגמאות מסמכים אינן מלמדות כי חובת הסודיות כלולה ב"כל הסכמי המשיבה/ות" כנטען, כך שאף אם היתה מוגשת בקשה מתאימה (על מתכונת הגשת בקשה לצירוף ראיות בערעור, ראו בין היתר: ע"ע (ארצי) 453/05 מועצה מקומית דיר חנא – סמיר עלי (19.1.2006), בסעיף 40 לפסק הדין), דינה היה, על פני הדברים, להידחות.

הערה טרם סיום בשולי הדברים ולמען הזהירות מצאנו לנכון להדגיש, כי נקודת האיזון בסוגית פרסום פסקי דין ושמות בעלי הדין בהליכים לפי החוק למניעת הטרדה מינית, התשנ"ח-1998 (להלן – החוק למניעת הטרדה מינית) שונה מנקודת האיזון בהליכים אחרים, מהשיקולים שפורטו בהרחבה בפסקי הדין בעניין אומ"ץ ו – מענית, ואין להקיש מפסק דיננו לעניין הליכים לפי החוק למניעת הטרדה מינית.

סוף דבר דין הערעור להתקבל.

זאת, שכן הגישה לתיק במסגרת מערכת נט-המשפט, היא רק של בית הדין עצמו, כמו גם בעלי הדין שהם הצדדים לתובענה עצמם (לעניין זה הובהר לאחר מכן על ידי המבקש, בתגובתו לתשובה, כי הוא אינו מבקש להסתיר מידע מהצד שכנגד, אלא רק מצדדים שלישיים).

איסור פרסומים מתוך דיון – סעיף 70(ד) לחוק בתי המשפט קובע נסיבות שבהן רשאי בית המשפט לאסור פירסום, כשהוא רואה צורך בכך, ובין היתר לשם מניעת פגיעה חמורה בפרטיותו של בעל דין, עד או אדם אחר ששמו הוזכר בדיון.

...

שנית, מקובלת עלי – לעת הנוכחית ולצורכי הבקשה שבנדון – טענתה של המשיבה כי נושאים רפואיים או נפשיים, כאלה או אחרים, אינם נמצאים בליבת ההליך.

מעבר לכך, גם אם יוצגו בעתיד מסמכים רפואיים כלשהם על ידי המבקש, או מידע דומה בהקשר זה, מקובלת עלי עמדת המשיבה שניתן יהיה לאסור פרסום מידע זה באופן נקודתי.

ביחס לכך, ראו בפרשת פלונית (בר"ע (ארצי) 43560-09-16 פלונית – פלוני, ניתן ביום 5.12.2016): "דברי החקיקה העוסקים הן באופן ניהול ההליך המשפטי בדלתיים פתוחות או סגורות, והן בשאלת פרסום פרטים מההליך, אינם כוללים כל הוראה המאפשרת פגיעה בעקרון פומביות הדיון מטעמים, כשלעצמם, של פגיעה בפרנסה או בשם הטוב או בתדמית המקצועית של מי מבעלי הדין". לסיכום – דין הבקשה להידחות.

בתמיכה לאמור בתשובה לתגובה, הוגש תצהירה של הגב' מאיה רוזן, עובדת בחברה משנת 2009 וממלאת תפקיד של מנהלת משאבי אנוש בחברה ועוזרת אישית בכירה למנכ"ל. המסגרת הנורמאטיבית: ס' 23 לחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999 (להלן: "חוק עוולות מסחריות") קובע כדלקמן: "23.(א) בית המשפט רשאי, מיוזמתו או על פי בקשה, לתת צו להבטיח כי סוד מסחרי של בעל דין או של אדם אחר שהתגלה בהליך משפטי לא יפורסם.

עם זאת, כאשר יש בגילוי מיסמך כדי לפגוע באינטרסים לגטמיים של בעל דין, כגון הגנה על סוד מסחרי שלו או בפרטיות של צדדים שלישיים בהליך, כפי שנטען מצד החברה במקרה שלנו, יש לערוך איזון בין הזכויות המתנגשות בהתאם לנסיבותיו של כל מקרה (רע"א 9322/07Gerber Products Company - רנדי בע"מ, 15.10.08).

סוף דבר: לאור טענות החברה כי המסמכים שצורפו לתצהיר גילוי המסמכים מכילים סודות מסחריים שלה ומידע פרטי אודות עובדים שלה שאינם צד להליך, טענה שלאחר עיון במסמכים מצאתי כי הונחה לגביה תשתית ראייתית מספקת בשלב מקדמי זה של ההליך, נקבע בזאת כדלקמן: מזכירות בית הדין תמשוך מתיק בית הדין במערכת "נט המשפט" את תצהיר גילוי המסמכים שהוגש ביום 16.12.18 והמסמכים שצורפו לו. התצהיר על מלוא נספחיו, יועבר ללשכתי במעטפה סגורה.

...

כחלק מכך, מקובלת עליי גם טענת החברה, כי ככל שתתקבל טענת ב"כ המנוחה, אזי שהליכים רבים בבית הדין לעבודה, בין עובד למעסיק, היו מתנהלים בדלתיים סגורות מחשש לפגיעה בשם הטוב של מי מהצדדים.

לפיכך, בקשת ב"כ המנוחה לחסות את ההליך כולו, נדחית.

סוף דבר: לאור טענות החברה כי המסמכים שצורפו לתצהיר גילוי המסמכים מכילים סודות מסחריים שלה ומידע פרטי אודות עובדים שלה שאינם צד להליך, טענה שלאחר עיון במסמכים מצאתי כי הונחה לגביה תשתית ראייתית מספקת בשלב מקדמי זה של ההליך, נקבע בזאת כדלקמן: מזכירות בית הדין תמשוך מתיק בית הדין במערכת "נט המשפט" את תצהיר גילוי המסמכים שהוגש ביום 16.12.18 והמסמכים שצורפו לו. התצהיר על מלוא נספחיו, יועבר ללשכתי במעטפה סגורה.

העותר ביקש לקבל ביחס לכל התיקים החסויים שבנט המשפט את פרטי המידע הבאים: מספר התיק; סוג התיק (למשל: ת"א, תמ"ש וכו'), סוג עניין (בהתאם לתת הקטגוריה שבנט המשפט, למשל: תביעה כספית, תביעה למזונות ומדור, הטרדה מינית וכו'); תאריך פתיחה; תאריך סגירה; מצב; סכום התביעה (כאשר רלבאנטי); תוצאה; סיבת תוצאה; בית משפט; ושופט.

תיקים אחרים יכול שיסווגו כחסויים מכוח החלטת בית המשפט לאסור פירסום, למשל לשם הגנה על ביטחונו של בעל דין או עד או לשם מניעת פגיעה חמורה בפרטיות (ס' 70(ד) לחוק בתי המשפט).

...

בנסיבות העניין אינני סבור שיש באמור כדי לשנות מהמסקנה.

כאשר בוחנים את הדברים גם על רקע מכלול פרטי המידע שהוסכם למסור לעותר – למעשה כלל הפרטים שביקש זולת מספרי ההליכים – המסקנה היא כי נעשה איזון ראוי בין השיקולים הרלבנטיים וכי לא קמה עילה להתערב בהחלטת המשיבה שלא למסור את מספרי ההליכים החסויים.

סיכום ותוצאה עתירתו של העותר לקבלת מספרי התיקים החסויים במערכת נט המשפט – היא הסוגיה היחידה שנותרה במחלוקת בסופו של יום – נדחית.

המבקשת עותרת לכך כי ההליך יתנהל בדלתיים סגורות ככל שהוא נוגע למידע הסודי והחסוי, כן עתרה לאסור על העברתו או פירסומו מחוץ למסגרת ההליך, ולקביעת הוראות בנוגע לדרכי הגשת המידע לבית המשפט על מנת שהמידע לא יימצא בתיק בית המשפט ולא יועלה למערכת "נט המשפט" והעיון בו לא יתאפשר למי שאינו צד לתיק.

בהתאם לסעיף 70(ד) לחוק בתי המשפט רשאי בית משפט לאסור כל פירסום בקשר לדיונים לשם מניעת "פגיעה חמורה בפרטיות" של בעל דין ופגיעה כזו, כאמור, לא הוצגה בבקשה דנא.

...

אשר לטענה לפגיעה בפרטיות יחידי השותפות בעבר ובהווה בשל הטענה לחשיפת עניינים כספיים הקשורים אליהם, לא שוכנעתי כי מהחומר אותו ציינה המבקשת שמבוקש להציג תגרם פגיעה משמעותית ודאי שלא חמורה בפרטיותם, שוב מדובר בטענות כלליות שלא פורטו דיין וגם לא השתכנעתי כי מדובר במידע יוצא דופן או חריג ושונה מתיקים אחרים שעניינם סכסוכים עסקיים המתנהלים כדבר שבשגרה בבתי המשפט כהליך לא חסוי.

מאחר שאינני מבקשת לגרום כל נזק, ומאחר שכפי שהטעמתי אני דוחה את הבקשה במתכונת זו ולא ראיתי לתת צווים גורפים אני מורה כי בשלב זה ימשיכו הצדדים לבצע את ההליכים המקדמיים בהם החלו, קרי את הבקשות לגילוי מסמכים ותשובות לשאלונים, וימלאו זאת לפי הבנתם באופן מלא כאשר אם מי מהצדדים מתנגד לדרישה כלשהי, לשאלה כלשהי או לגילוי מסמך כלשהו, יציין מהי הסיבה לכך ומהו הבסיס על פי דין להתנגדותו.

משקבלתי את עמדת הצדדים המתיישבת עם עמדתי כי יש לאחד את הדיון אומר כי הדרך הנכונה לבירור הדיון בשני התיקים המאוחדים היא בדרך הרגילה של בירור תובענות, ועל כן מתוקף סמכותי על פי תקנה 258 לתקנות סדר הדין ומאחר שאני סבורה כי אין זה מן הראוי לטפל בהליכים המאוחדים בשני מסלולי דיון שונים, אני מעבירה את התובענה לפסים רגילים קרי, התובענה תידון בדרך הרגילה.