האחריות הפלילית בשליחות מתי הוא קיים

בעיניין זה נקבע בע"פ 4946/07 עלי מקלדה נגד מדינת ישראל (ניתן על ידי כבוד השופטים ארבל, ריבלין ואלון, ביום 19.2.2009) שאין לקבל שלילת אחריות פלילית מן הטעם שאדם פעל כאורגן או שלוח של תאגיד, זאת גם כאשר היסודות העובדתיים והנפשיים נעשים על דרך המחדל: "אכן, אין לקבל מצב שבו נושא משרה אינו נושא באחריות פלילית למעשה שעשה אך מן הטעם שפעל כאורגן או שלוח של התאגיד ובמטרה להיטיב עמו. כמי שפועל בתאגיד אחראי אותו נושא משרה בפלילים אישית אם הוא מקיים בעצמו את יסודותיה של העבירה שבגינה הוא מואשם. אחריות התאגיד במצב זה, לאותה עבירה או לעבירה אשר לשם גיבושה נידרשות נסיבות אחרות, מצטרפת לאחריות האורגן אך היא אינה בהכרח מבטלת אותה...בהקשר זה יצוין, כי גם עבירות שהרכיב העובדתי שבהן הוא מחדל של העדר פקוח או אי מניעתה של היתנהגות עבריינית של גורמים אחרים בתאגיד עשויות לגבש אחריות אישית וישירה שכן גם בעבירות אלה קיים רכיב היתנהגותי המתבטא בהפרת חובת הפיקוח (לדרמן, בעמ' 126).

...

בבוקר ה-1.11.2015 בשל קלקול במשאבה, החלה זרימת מים חלשה מהמנהרה, והתברר שבור השיקוע לא בוצע, זאת בניגוד לסיכום שנקבע בסיור.

על כן אני מורה על דחיית הבקשה ומותיר את כתב האישום המתוקן בשנית על כנו.

אפנה לע"פ 4946/07 עלי מקלדה נ' מ"י (19.2.2009), שם נקבע כי אין לקבל שלילת אחריות פלילית מן הטעם שאדם פעל כאורגן או שלוח של תאגיד: "אכן, אין לקבל מצב שבו נושא משרה אינו נושא באחריות פלילית למעשה שעשה אך מן הטעם שפעל כאורגן או שלוח של התאגיד ובמטרה להיטיב עמו. כמי שפועל בתאגיד אחראי אותו נושא משרה בפלילים אישית אם הוא מקיים בעצמו את יסודותיה של העבירה שבגינה הוא מואשם. אחריות התאגיד במצב זה, לאותה עבירה או לעבירה אשר לשם גיבושה נידרשות נסיבות אחרות, מצטרפת לאחריות האורגן אך היא אינה בהכרח מבטלת אותה (עניין מודיעים; ראו גם ע"פ 137/79 גלנט נ' מדינת ישראל, פ"ד לה(3) 746, 748 (1981); ע"פ 5734/91 לאומי ושות' בנק להשקעות בע"מ נ' מדינת ישראל, פ"ד מט (2) 4, 23 (1995)). בהקשר זה יצוין, כי גם עבירות שהרכיב העובדתי שבהן הוא מחדל של העדר פקוח או אי מניעתה של היתנהגות עבריינית של גורמים אחרים בתאגיד עשויות לגבש אחריות אישית וישירה שכן גם בעבירות אלה קיים רכיב היתנהגותי המתבטא בהפרת חובת הפיקוח (לדרמן, בעמ' 126)". עוד אפנה לע"פ 7295/95 דיסנצ'יק נ' מ"י, פ"ד נא(2), 193, שם, נקבע כי: "עקרונית, אחריותו של אורגן הפועל בתאגיד יכולה לנבוע משני מקורות עקריים: האחד, אם האורגן מקיים, על-ידי היתנהגותו שלו, את היסודות (העובדתיים והנפשיים) של עבירה. "בני האדם הפועלים בתאגיד אחראים בפלילים אישית, אם הם מקיימים את יסודותיה של הנורמה" (ע"פ 3027/90 חברת מודיעים בינוי ופיתוח בע"מ נ' מדינת ישראל (להלן – פרשת חברת מודיעים [1]), בעמ' 384).

...

בית משפט קמא הוסיף כי לטעמו גם אם היה קיים מקור חובה לפעול, הרי פעולותיו של המשיב, לרבות אי בדיקת קיומו של היתר, הן פעולות שביצע כאורגן של החברה "ועובדת היותו מודע לצורך לקבלת היתר שכזה, אין בה כדי לשנות מהות חלקו כאורגן ולא כמבצע ישיר ונפרד מהחברה". לסיכום נקבע: "לפיכך, ועל אף שמכתב האישום המתוקן עולה כי הנאשם 2 ביצע פעולות לקידום ההתקשרות והעבודות, הללו נעשו אך ורק "בכובעו" כאורגן של נאשמת 1 ולא "בכובעו" כאדם פרטי".

לאחר שנשמעו הצדדים ונבחנו טענותיהם, המסקנה היא כי ערעור זה בדין יסודו, עובדות כתב האישום המתוקן מגלות עבירה שבוצעה ע"י המשיב (הנאשם 2) באופן אישי, ויש להורות על ביטול החלטת בית משפט קמא מיום 26.9.16.

ההליך נושא אופי מיוחד, משום שאינו מטיל אחריות פלילית, אך הוא גם אינו הליך אזרחי טהור (רע"א 9182/08 פאנדנגו איסוף ומיחזור בע"מ נ' דוד דהן (12.4.2009)).

רק לאחר שטענתן נדחתה ושתי ערכאות שיפוטיות, ביניהן בית המשפט העליון, קבעו באופן מפורש כי סכומי הכסף שנפסקו למשיבות כוללים בתוכם את מרכיב המע"מ, שינו המשיבות את הלך טעונן וטענו, כאמור לראשונה, כי הן פטורות ממע"מ לאור קיומם של יחסי נאמנות-שליחות בינם לבין המבקשת.

...

סוף דבר המשיבות נדרשות לקיים לאלתר את פסק הדין ולהמציא למבקשת את חשבוניות המס, הכול כקבוע בפסק הדין, כל אחת על פי חלקה היחסי, כאשר שיעור המע"מ הנקוב בחשבוניות המס הוא שיעור המע"מ כפי שהיה במועד ביצוע התשלומים למשיבות.

אינני מקבלת את טענת המבקשת לקבוע כבר כעת את הסנקציה בגין הפרה עתידית של פסק הדין.

המשיבות ישלמו למבקשת הוצאות משפט בגין בקשה זו בסכום של 25,000 ש"ח. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית אם לא ישולם תוך 30 ימים.

יצוין, שאף ועוד קודם לבירור השאלה האם היה לאחים שפירא עניין אישי בהנפקת הערבות, נראה כי העובדה שהערבות הונפקה בקשר עם ההליך הפלילי נגד החברה הרומנית שהייתה בבעלותם בשרשור של האחים שפירא בתקופה בה נעשו הפעולות הפליליות המיוחסות לה ולמנהלה מר מורגנשטרן, מקיימת לכאורה את הריבוי בהגדרת "עניין אישי" לפיו, עניין אישי של תאגיד שנושא המשרה בעל עניין בו, מהוה עניין אישי.

הדבר הבא, ההיבט האנושי, בסופו של דבר יש שמה מנכ"ל שהוא היה שלוח מטעם חברתנו, לפחות מבחינתי הוא לא הורשע עדיין ולכן החברה נכון שתסייע כמיטב יכולתה.

בסכמה את הדיון בסעיף 3.8.2 לחוות הדעת, קובעת הועדה: "גם בהנחה שכנגד הראל וגיל שפירא הייתה קיימת עילת תביעה, לכאורה, בגין התנהלותם בתקופה שלפני ההנפקה, הרי שלדעת הועדה, הנזק בר הפצוי, הוא לכל היותר, סכום הקנס הפלילי (אם החברה שילמה אותו), ואולי עלויות נוספות שנשאה בהן החברה". מסקנה זו של הועדה מהוה נדבך נוסף, המלמד שבזמן אמת הייתה אפשרות סבירה שתקום להראל וגיל שפירא אחריות אישית בגין הפעילות של החברה הרומנית ברומניה.

...

לסיכום, משכולם מודים שלחברה לא הייתה חובה משפטית להנפיק את הערבות לטובת ההליכים הפליליים ברומניה ו/או לטובת תשלום המס של החברה הרומנית, על פניו נראה כי למצער מדובר בהחלטה לא סבירה על הנפקת הערבות.

משכך ובהתחשב בסכום הערבות נראה כי המבקש עמד בנטל להראות לכאורה שתביעה נגזרת תהיה לטובת החברה, לא כל שכן, בהתחשב בכל האמור לעיל באשר לעניין האישי שהיה לאחים שפירא והפגמים שנפלו בהתנהלות חברי הדירקטוריון ו/או החברה כפי שפורטו לעיל ובחוות דעת הוועדה.

סוף דבר בקשת האישור להגשת תביעה נגזרת מתקבלת.

באשר לנסיבות שאינן קשורות בבצוע העבירה, המאשימה ציינה כי הנאשם הודה בעובדות כתב האישום המתוקן רק לאחר סיום פרשת התביעה ולא בהזדמנות הראשונה; כי הנאשם יכול היה להבין את הפסול במעשיו ויכול היה להמנע מבצוע העבירה; וכי לא סבל ממצוקה נפשית וכן כי אין לו כל קרבה לסייג לאחריות פלילית.

הסנגור טען כי חלקו של הנאשם התבטא בהיותו "שליח" כהגדרתו, עת מסר את הסכום עבור האקדח למוחמד.

בבוא בית המשפט לקבוע את מיתחם העונש, עליו לעשות כן בהתאם לעקרון המנחה, כלומר קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו.

...

אשר לטענה כי חלקו של הנאשם בביצוע העבירות הוא קטן לעומת מועתסם – אני סבור כי יש להבחין בין העבירות הקשורות לנשק לבין יתר העבירות.

לאור האמור לעיל, אני קובע כי מתחם העונש ההולם בנסיבותיו של מקרה זה נע בין 48 לבין 72 חודשים לצד מאסר על תנאי.

גזר הדין בשים לב למתחם העונש שקבעתי ולשיקולים הקשורים לגזירת העונש, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: (-) מאסר בפועל לתקופה של 48 חודשים בניכוי ימי מעצרו מיום 24.3.2022 ועד היום.