דרישות תצהיר עדות ראשית בתקנות סד"א החדשות

התיק נקבע להוכחות, והצדדים נדרשו להגיש תצהירי עדות ראשית מטעמם.

יתרה מכך, תקנות סדר הדין האזרחי החדשות דוקא קובעות את העדות הראשית בעל פה, ולא בתצהיר, כבררת מחדל; אשר למר אריק פז, הרי שהעדויות בתיק זה מהוות "פסיפס של עדויות" להוכחת גרסת התביעה.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה, בהחלטה ובכלל החומר המצוי בתיק, החלטתי לדחות את הבקשה ללא קבלת תשובת הצד שכנגד.

סוף דבר – דין הבקשה להידחות.

דיון מקדמי היתקיים ביום 21.3.2022 ובאותו יום ניתנה החלטה המפרטת את המועדים השונים לקידום ההליך (מועדים לגילוי מסמכים, הגשת תצהירי עדות ראשית וקיום דיון הוכחות).

אשר כל מטרתה היא השחתת זמן שפוטי תוך ניצול בתי המשפט השונים להמנעות מתשלום המס בו הוא חב, ובפרט ניסיונו של התובע להפסיק תובענה כדי 'למצוא' מותב אחר, באופן המנוגד לחלוטין לעקרונות הקבועים בתקנות סד"א החדשות והמהווה שימוש קצוני לרעה בהליך המשפטי, יש להורות על דחיית התביעה ולא על מחיקתה באופן שאין לאפשר לו עוד להביא עניין זה בפני ערכאה שיפוטית בעתיד.

אשר לתיבה "מכל נימוק אחר" שבתקנה 43, דומה כי משזכתה עילת המחיקה בשל "שימוש לרעה בהליכי משפט" לתקנה נפרדת משלה (תקנה 42), אזי דרך המלך באותם מקרים בהם נמצא שימוש לרעה תהיה להפעיל את תקנה 42, ולא לקבוע כי השמוש לרעה מהוה "נימוק אחר" לצורך תקנה 43 (אם כי אינני נידרש כאן לקבוע מסמרות בשאלה זו).

...

אשר כל מטרתה היא השחתת זמן שיפוטי תוך ניצול בתי המשפט השונים להימנעות מתשלום המס בו הוא חב, ובפרט ניסיונו של התובע להפסיק תובענה כדי 'למצוא' מותב אחר, באופן המנוגד לחלוטין לעקרונות הקבועים בתקנות סד"א החדשות והמהווה שימוש קיצוני לרעה בהליך המשפטי, יש להורות על דחיית התביעה ולא על מחיקתה באופן שאין לאפשר לו עוד להביא עניין זה בפני ערכאה שיפוטית בעתיד.

שקלתי את נימוקיה של הנתבעת אולם הגעתי למסקנה כי יש מקום לפעול לפי המבוקש בבקשת התובעים מיום 5.6.2022, דהיינו, למחוק את התובענה.

עם זאת, ועל מנת להבטיח שקיפות מלאה בעתיד (וברוח תקנה 10(11) לתקנות הנ"ל), אני מתנה ומצווה לאמור: בכל הליך שיפוטי עתידי שייפתח על ידי התובעים בנוגע לעניינים הנדונים בתובענה הנוכחית, עליהם לציין במפורש את שני אלה: (א) קיומה של החלטה זו; (ב) קיום החלטתי מיום 19.5.2022 בבקשה לעיכוב הליכים.

בתצהירי עדות ראשית שהוגשו מטעם המבקשים נטען בין היתר כי המסמך שנחזה להיות הסכם שכר טירחה בינם לבין המשיב 3, לא נחתם על-ידם וכי החתימה המופיעה במסמך הנה מזויפת, תוך שצרפו חוו"ד גרפולוגית.

עוד הם טוענים כי הבקשה הוגשה בטרם הגשת תצהירי הנתבעים כך שלא ייגרם להם נזק של ממש מהתרת התיקון, וכי התיקון נידרש על מנת לאפשר הכרעה מלאה בטענותיהם נגד המשיב 3 והתנהלותו.

זאת ועוד, בשורה של החלטות שניתנו על-ידי בהמ"ש העליון לאחר חקיקת תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ח - 2018, צוין כי לאור חשיבות האנטרס הצבורי הרחב בניהול יעיל של הליכים משפטיים אזרחים, כפי שבא לידי ביטוי בתקנות, יש מקום ליתר קפדנות בבחינת בקשות לתיקון כתבי טענות בראי השיקולים הנזכרים; "תקנה 46 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ח – 2018 (להלן: תקסד"א החדשות) קובעת כי לצורך כך יש להיתחשב בין היתר 'בהתנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה והמטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג'. וזאת לשם 'קיומו של הליך שפוטי ראוי והוגן' (והשוו לנוסח תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984). נוסח זה, כמו גם הדגש שנותנות תקנות הקסד"א החדשות לאנטרס הצבורי שב'קיומו של דיון משפטי צודק, מהיר ויעיל", תוך 'חיסכון במשאבי זמן ועלויות' (תקנה 5 לתקנות תקסד"א החדשות), מצדיק בחינה קפדנית יותר של בקשות לתיקון כתבי טענות כיום, משהיה מקובל בעבר" (רע"א 3509/22 רבץ השקעות בע"מ נ' דורקס לעבודות אלומיניום בע"מ ואח' (13.7.22),ההדגש הוספה).

...

זאת, בהינתן המסמכים הנוספים הנוגעים לעסקה (הסכם המכר + הנספח לו), המצויים בלב המחלוקת בין הצדדים, שתוכנם דומה (אף כי לא זהה) לאמור בהסכם שכה"ט, לרבות - ציון בהם בדבר קיום חריגות בניה בנכס; בדבר ההצעה למבקשים לבדוק הדבר באמצעות אנשי מקצוע מטעמם וויתור על טענות בהקשר זה כלפי עוה"ד. סוף דבר, הבקשה נדחית.

בקשתו נדחתה בהחלטה מיום 29.11.2021 בתיק רע"א 6685/21 דוד יעקב נ' לביב נבואני (להלן: "עניין רע"א יעקב הראשון"), והכל בזו הלשון: "7. [...] במסגרת הבקשה טוען המבקש כי בהתאם למגמה הקיימת בפסיקה של מעבר מכללי פסלות וקבילות לכללי משקל, אין מקום לפסול את עו"ד חורי מלהעיד אך מהסיבה שזה נחשף לראיות הצדדים ולעדויות בתיק, אלא מן הראוי לאפשר את הגשת תצהירו, תוך מתן ביטוי לחשיפתו האמורה לחומר הראיות ולעדויות, במשקל שייוחס לעדותו. אשר לעיתוי הגשת הבקשה להגשת התצהיר, נטען כי גירסתו של נבואני בכל הנוגע למעשים המיוחסים לעו"ד חורי הייתה גרסה מתגלגלת אשר התפתחה לאורך הדיון בתיק, ובעוד שמלכתחילה עו"ד חורי סבר שאין צורך בהגשת תצהיר מטעמו, עו"ד מויס אשר מונה אך לאחרונה כבא-כוח המבקש, גרס כי עדותו של עו"ד חורי נידרשת. עוד טוען המבקש כי לאור חשיבות הערך של גילוי האמת, היה על בית המשפט לאפשר את הגשת התצהיר, חרף הגשתו לאחר המועד שנקבע לכך. לבסוף, טוען המבקש, כי לא יגרם לנבואני עוות דין כתוצאה מקבלת הבקשה להגשת התצהיר, שכן טרם הסתיימה חקירת עדי הנתבעים בהליך, וממילא לבא-כוחו של נבואני שמורה הזכות לחקור את עו"ד חורי בחקירה נגדית.

במאמר מוסגר, יצוין כי בתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקסד"א החדשות), אמנם לא קיימת הוראה מקבילה לתקנה 168(ב) לתקסד"א הישנות, ואולם תקנה 62 לתקסד"א החדשות קובעת מועדים קשיחים להגשת רשימת העדים שבכוונת כל אחד מהצדדים להזמין במסגרת ההליך, כאשר חריגה מאותם המועדים, ובכלל זאת הגשת בקשה לזמן עד אשר לא הופיע ברשימה האמורה, תתאפשר רק ברשות בית המשפט, ומטעמים אשר יהיה בהם כדי להצדיק חריגה זו (ראו: יששכר רוזן-צבי הרפורמה בסדר דין האזרחי: מורה נבוכים 351-350 (2021); יעקב שקד סדר הדין האזרחי החדש 300 (2019)).

וכן, בהתאם להחלטה מיום 12.12.2019, על הצדדים היה להגיש תצהירי עדות ראשית של כל עדיהם במצוות תקנה 143 ו-168 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984(להלן: "תקנות סד"א הישנות"), התובע עד יום 29.2.20 ואילו הנתבעים עד 31.3.20, כאשר המועד הוארך בהמשך ותצהירי התובע הוגשו ב-31.5.20 בעוד שתצהירי הנתבע ביום 16.10.20.

...

מהמקובץ לעיל עולה תמונה ברורה של הטעיה אף אם לא היה נעשה מצג וננקט אי גילוי ביחס למשמעות הסכם הנאמנות בלבד.

על כן, ועל אף שמבלי לקבוע מסמרות ציינתי לעיל כי פני הדברים נראים נוטים לכיוון טענות התובע אף בעניין זה. לעניין טענות הנתבע 4, אדגיש למען הסר ספק כי כאמור רישום זכויות התובע היה דבר שברור לו וידוע לו – ועל כן בין היתר טענותיו נדחות.

סוף דבר דין התביעה להתקבל.

בין הצדדים היתקיים דיון מקדמי בהתאם לתקנה 36 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: "תקנות סד"א החדשות"), הגישו רשימת עדים מצידם בהתאם לתקנה 62 לתקנות סד"א, וקיימו הליך גילוי מסמכים ותשובה על שאלון.

ודוק, התובענה הוגשה בחודש 7/2022, ועתה כשנה וחצי לאחר הגשתה, הנתבע מבקש לתקן את כתב ההגנה, תוך שהוי ושעה שממילא הוא יכול לצרף ראיות רלוואנטיות לתצהירי העדות הראשית מטעמו, שכבר נקבע מועד להגשתו, חלף הצורך בתיקון כתב ההגנה ועיכוב בירור התובענה.

ברע"א 2915/23 אבישג לוי נ' חיה לאה רדלר ז"ל  (31.7.2023) היתייחס בית המשפט העליון לשינוי שחל בתקנות ולגישות השונות בבית המשפט העליון ביחס לתיקון כתבי טענות, כך: "עובר להתקנתן של התקנות החדשות השתרשה בפסיקה התפישה לפיה יש לנקוט בגישה ליבראלית ביחס לבקשות לתיקון כתבי טענות (ראו למשל: רע"א 1656/22 בן שטרית נ' הרשות לזכויות ניצולי השואה, פסקה 10 [פורסם בנבו] (25.8.2022); רע"א 3510/21 נצר נ' קונפינו, פסקה 9 [פורסם בנבו] (25.8.2021))). בהחלטות שניתנו לאחרונה על ידי בית משפט זה נשמעה העמדה לפיה נוסחה של תקנה 46 לתקנות החדשות ותכליותיהן של התקנות החדשות בכללותן, מצדיקים בחינה של בקשות לתיקון כתבי טענות באופן קפדני יותר מאשר בעבר (רע"א 6652/22 לאומית שירותי בריאות נ' פלונית, פסקה 8 [פורסם בנבו] (14.11.2022); רע"א 3509/22 רבץ השקעות בע"מ נ' דורקס לעבודות אלומיניום בע"מ, פסקה 7 [פורסם בנבו] (13.7.2022)). לעומת זאת, יש גם הסבורים כי יש לדבוק בגישה הליבראלית גם כיום (וראו למשל: רע"א 6192/22 פלונית נ' שירותי בריאות כללית, פסקה 15 [פורסם בנבו] (4.1.2023))." על המדיניות הנוהגת תחת תקסד"א החדשות בכל הנוגע לבקשות לתיקון כתבי טענות עמד ביהמ"ש העליון ברע"א 3510/21 נצר נ' קונפינו, פסקה 9 (25.8.2021): "... בפסיקה שנהגה לאורך השנים בהן חלו תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: התקסד"א הישנות) נהגה גישה ליבראלית ביחס לבקשות לתיקון כתבי טענות, אשר נבחנו בהתאם לתקנה 92 לתקסד"א הישנות, כאשר על פי רוב היו נעתרים להן ברוחב לב [...]. לעומת זאת, התקסד"א החדשות משקפות דרישה להקפדה גבוהה יותר מצד הצדדים על עמידה בדרישות סדרי הדין, ונראה כי במסגרתן תהיה ידו של בית המשפט קפוצה יותר כשמדובר בבקשות לתיקון כתבי טענות. כך, במיוחד, באותם מקרים בהם ניתן היה בהשקעה סבירה ובמיומנות ראויה לכלול את התיקון המבוקש כבר במסגרת כתב הטענות המקורי". בעניינינו, המחלוקת העיקרית בין הצדדים היא מי הגוף שסיפק לנתבע לחצי מים, האם זה קולחי הגלבוע או התובעת, וכן האם הנתבע התקין מפחית לחץ מים כפי שנטען, והיה זקוק בכלל לאספקת לחצי מים מהתובעת מכוח ההסכם שנחתם בין התובעת למועצה על מנת לעמוד בדרישות הדין ורשויות הכבוי.

...

ככל שתיקון כתב טענות מיועד להביא להכרעה בשאלות שבמחלוקת ואין בו בכדי לגרום נזק או עיוות דין לבעלי הדין, נוטה בית המשפט להיעתר לבקשות לתיקון ברוחב לב (ראו לדוגמא: רע"א 2345/98 סלים דנגור ו-3 אח' נ' חנוך ליבנה ו-3 אח', פ"ד נב (3) 427, בעמ' 431-432; ע"א 3092/90 צבי אגמון נ' זוהר פלדבוי, פד"י מו(3), 214).

בשים לב לכך שבקשת התיקון הוגשה בטרם החל הליך שמיעת הראיות, שוכנעתי כי ההיעתרות לבקשת התיקון עשויה לסייע בהעמדת הפלוגתאות האמיתיות לדיון ובהכרעה מלאה במחלוקות שבין הצדדים, לשם קיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן, ובשים לב לעקרונות היסוד שבתקנות החדשות, תוך ריפוי מחדלי הנתבע באמצעות פסיקת הוצאות לחובתו.

אשר על כן, אני מקבלת את הבקשה לתיקון כתב ההגנה, ומורה על מחיקת סעיף 40 לכתב ההגנה המקורי והוצאת נספחים 2 ו- 3 שצורפו לו. הנתבע יגיש כתב הגנה מתוקן אשר יכיל התייחסות לבדיקה מיום 26.8.21 ולמכתב כבאות והצלה לישראל מיום 22.6.23, אך לא יכלול טענות נוספות מעבר לכך, וזאת תוך 20 ימים מהיום.