מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

דמי חכירה למנהל מקרקעי ישראל: תנאים וזכויות

בהליך המרצת פתיחה (ה"פ) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

עוד טען המבקש, כי המנוחה פרץ או מי מטעמה נשאו בתשלום דמי הסכמה/ הוון ודמי חכירה למנהל מקרקעי ישראל בגין הנכס, וכן כי בגין עסקת המכר שנערכה בין מישפחת שמחוביץ לבין המנוחה פרץ ניתנו אישורי מס שבח ומס רכישה, אשר יש בהם כדי ללמד על תוקפה.
כפי שצוין שם, במשך שנים רבות מאז פסיקתה של הילכת בוקר [בר"ע 178/70 בוקר נ' חברה אנגלו ישראלית לניהול ואחריות בע"מ, פ"ד כה(2) 121 (1971)] שלטה הדיעה שמאז כניסתו לתוקף של חוק המקרקעין, זכותו של מי שהתחייבו להעביר לו זכות קניין במקרקעין הנה זכות חוזית-אובליגאטורית גרידא, שאינה מוכרת על ידי חוק המקרקעין.
בנסיבות האמורות, אין בידי לקבוע כי מתקיימים התנאים הקבועים בפסיקה לשם דחיית תובענה לסעד הצהרתי על בעלות בזכויות בנכס מקרקעין בשל שהוי בהגשתה, או כי המבקש פעל בחוסר תום לב. משכך, טענת המשיבים לפיה יש לדחות התובענה על הסף בשל שהוי בהגשתה נדחית.
...
בנסיבות האמורות, אין בידי לקבוע כי מתקיימים התנאים הקבועים בפסיקה לשם דחיית תובענה לסעד הצהרתי על בעלות בזכויות בנכס מקרקעין בשל שיהוי בהגשתה, או כי המבקש פעל בחוסר תום לב. משכך, טענת המשיבים לפיה יש לדחות התובענה על הסף בשל שיהוי בהגשתה נדחית.
סוף דבר לנוכח כל האמור לעיל, נחה דעתי כי המבקש, באמצעות היורשים החוקיים, הרים את הנטל המוטל על כתפיו להוכחת ביצוע עסקת מכר הזכויות בנכס ודין התובענה להתקבל.
לפיכך אני מורה כדלקמן: ניתן בזאת סעד הצהרתי כנגד המשיבים לפיו המבקש באמצעות היורשים החוקיים הינו הבעלים המלא והבלעדי של הזכויות בנכס ברח' דגניה 21א בחולון, הידוע כחלקה 293 תת חלקה 16 בגוש 6021, והינו זכאי להירשם כבעל זכויות חכירה בנכס בלשכת רישום המקרקעין, וזאת בכפוף להמצאת המסמכים הנדרשים ולביצוע כל התשלומים הנדרשים, ככל שנדרשים, לפי נהלי הרשות ו/או לפי חוזה החכירה בעת העברת הזכויות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

אין מקום להטיל הפצוי מכח חוק עשיית עושר ולא במשפט, שכן לנתבעת אין כל ענין ו/או צורך במחוברים בקרקע שהושבה לה ע"י התובע: הנתבעת לא עושה שימוש בתשתיות או בעצים והם, כאמור, אינם נחוצים לה לשם החכרתם או השכרתם לאחרים שכן ממילא השכרה או החכרה של קרקע למטעים על ידי הנתבעת נעשית בתנאי תשלום דמי חכירה שנתיים ע"פ מחירון חקלאי קבוע, בין אם הקרקע נטועה עצים, ובין אם לאו, בין אם יש בה תשתית חקלאית ובין אם לאו.
יצויין כי החלטה 1023 אשר התקבלה בשנת 2005 בטלה החלטה קודמת של המנהל (החלטה 343), בה נקבע בהקשר של "סיבה אחרת" כי היא "אינה תלויה בחוכר ושלא היה באפשרותו למנעה...". כלומר על מנת שתקום זכות לפצוי יש לעמוד בתנאי כי זכות החכירה בוטלה בעקבות שינוי ביעוד הקרקע או מחמת סיבה שלא תלויה בחוכר, אותה לא יכול היה למנוע.
עוד באשר לפרשנות החלטה 1023 ראה דברי כבוד השופט פוגלמן בע"א 7434/10 קבוץ מגל נ' מנהל מקרקעי ישראל ניתן ביום 21/10/2012: "החלטה 1023 ישימה במצב שבו השבת המקרקעין נעשיית ביוזמת המנהל בשל "צורך" כלשהוא, תוך פגיעה בעיניינו של השוכר" במקרה דנן לא מדובר, כאמור, בהחזרה הנובעת מצורך של המנהל אלא בהחזרה שנעשתה עקב הפרת תנאי החכירה, ובפרט עקב העובדה שבית הספר חדל מלפעול ובכך נעקרה מטרת החכירה המקורית.
...
לאמור לעיל אוסיף כי אין בידי לקבל פרשנות ב"כ התובע למשפט תושב הקרקע מחמת שינוי יעוד או – "מכל סיבה אחרת", כהתרחשות "סיבה אחרת" החלה על המקרה דנן.
סוף דבר – בנסיבות העניין לא קמה לתובע זכות לקבלת פיצוי בגין השקעותיו בקרקע, ודין התביעה להידחות.
התובע ישלם לנתבעת הוצאות משפט שיעמדו בנסיבות העניין על 12,000 ₪.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2019 בעליון נפסק כדקלמן:

על רקע זה הודיעה הרשות לעירייה ביום 7.10.1988 כי אם לא תיפסק הפעילות המסחרית יבוטל חוזה הפיתוח, וכן כי "אם בדעת הערייה לחכור השטח או חלקו בתנאים מסחריים רגילים – עליה להגיש בקשה מתאימה". ואכן, בעבור כחודש הגישה הערייה בקשת חכירה הנוגעת לקרקע שעליה הוקמו העסקים הנ"ל בהתאם לתנאי החכירה המתאימים לשימושם.
בהמשך, ונוכח בקשות הערייה לבחון את האפשרות לבצוע חכירת משנה, הסכימה הרשות ביום 23.8.2000 לאשר חכירת משנה לחברה "בכפוף לתשלום מלוא ערך הקרקע כפי שנקבע בשומת השמאי הממשלתי מיום 4.6.89 בתוספת הפרישי הצמדה עד ליום הוצאת ההודעה ובקיזוז הכספים ששולמו למינהל". במכתב ששלחה הרשות לעירייה כשבועיים לאחר מכן (ביום 4.9.2000), הובהר כי חכירת המשנה תאושר "בכפוף לתשלום יתרת דמי החכירה המהוונים שלא שולמו בסמוך למועד החתימה על חוזה החכירה, ובקיזוז הסכומים ששולמו ע"י הערייה" בשיערוך נכון לאותו מועד ובתוספת מע"מ. מקור הדרישה לתשלום הסכום הנ"ל, כפי שטענה הרשות, הוא בכך "שהאתר ניבנה, מוחזק, ומתופעל מאז בנייתו ועד עצם היום הזה ע"י חברת גלי גיל כעסק מסחרי לכל דבר ועניין [...] ובמיוחד לאור העובדה שהחברה הפועלת בשטח אמורה לקבל זכויות חכירת משנה" (ראו מכתב הרשות לעירייה מיום 14.12.2000).
טענה זו נסמכה על כך שבהליך אחר (ת"צ (ת"א) 5127-07-10 כפתורי נ' מנהל מקרקעי ישראל (10.5.2012) (להלן: עניין כפתורי)) הודיעה הרשות ביום 16.11.2010 על חדילה מגביית חובות בגין דמי חכירה שנתיים שהתגבשו לפני יותר מ-7 שנים, זולת אם "דיני ההתיישנות עצמם מאפשרים גבייה כזו, כגון במסגרת תובענה שכנגד, באמצעות קזוז, בנסיבות בהן הופסק מירוץ ההתיישנות וכדומה". טענת הערייה הייתה כי הסדר החדילה האמור חל גם על עניינה אולם בית המשפט דחה את הטענה וקבע כי הערייה לא הוכיחה שדיני ההתיישנות אכן חוסמים את דרכה של הרשות מלפעול לגביית החוב.
...
באיזון הנדרש בין מחדלי הרשות בגביית החוב מזה ובין התנהלותה הבעייתית ביותר של העירייה מזה, אינני סבורה כי ידה של העירייה על העליונה עד כי יש להיעתר לתביעתה ולהורות על בטלות החוב.
נטל ההוכחה בהקשר זה רובץ לפתחה של העירייה, ומשאלה פני הדברים לא ראיתי מקום לסטות ממסקנתו של בית המשפט קמא גם בהקשר זה. בשל כל הטעמים המפורטים לעיל, אציע לחבריי לדחות את הערעור אך בשל מחדליה של הרשות לפעול לגביית החוב לאורך השנים אוסיף ואציע שכל צד יישא בהוצאותיו.
אשר על כן, אין לאפשר לעירייה לייצר הזדמנות "יש מאין" לטעון טענות התיישנות במסגרת בקשתה לסעד הצהרתי – ויש לדחות את בקשתה למתן סעד זה אף מבלי להכריע בטענות העירייה בעניין התיישנות החוב והשיהוי בגבייתו.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

הכלל שעניינו "השתק פלוגתא" מקים מחסום דיוני בפני בעל דין המבקש לשוב ולהתדיין בכל שאלה, עובדתית או משפטית, שנדונה בין הצדדים בעבר; בתנאי' שהייתה חיונית לתוצאה הסופית, והוכרעה באותו הליך, במפורש או מכללא, שאז בעלי הדין מושתקים מלהתדיין בעיניינה מחדש במשפט נוסף, וזאת, גם אם עילתו שונה מעילתה של התביעה הראשונה" (ע"א 735/07 צמרות חברה לבניין נ' בנק מזרחי טפחות בפסקות 26-24 (פורסם בנבו).
בפס''ד מחוזי חיפה נקבע כי בקסיס שילם סכומים משמעותיים בגין דמי חכירה: "כמו כן, הוצגו לפני מספר מסמכים, אשר סומנו ת/1- ת/10, מהם עולה כי המבקש הוא ששילם דמי חכירה למנהל מקרקעי ישראל עבור הנכס. שוב, המדובר בסכומי כסף ממשיים, אשר ניתנו בשנת 2011, והמשיב לא נתן כל הסבר הגיוני מדוע בחר המבקש לשלם אותם מכיסו, כאשר לשיטתו אין לו כל זכויות בעלות בנכס. אף תשלום דמי חכירה למנהל מהוה לטעמי אינדיקאציה לבעלות המבקש במחצית הנכס." כאשר אני בוחן את משמעות קביעה זו ביחס לטענת הקזוז בהתאם לכללים שהותוו ברע''א 682/07 הנ''ל, קרי זהות הפלוגתא, קיום דיון ביחס אליה במסגרת ההיתדיינות הראשונה, הכרעה מפורשת במימצא פוזיטיבי והיותה של ההכרעה חיונית לתוצאה הסופית בהליך המקביל, ברור כי הכלל חל. המדובר בדיון באותה הפלוגתא – דמי החכירה ששולמו על ידי הצדדים.
...
ביחס לטענה בכתב התביעה בנוגע להתחשבנות שנערכה בין הצדדים בפני רו''ח מטעם פרץ, בסופה נכתב מכתב ההתחייבות טוען פרץ כי אין המדובר בהתחשבנות אלא מסמך שנכתב מתוך מטרה להציגו בפני בנק מטעם בקסיס תוך שבקסיס מטעה את פרץ כי זה השימוש היחיד שייעשה בו. על כן, טוען בקסיס כי דין התביעה להדחות; ולחלופין, יש להורות על קיזוז הסכומים שנטענו בכתב ההגנה.
סוף דבר על כן, בסופו של יום אני מקבל את התביעה במלואה.
אני מורה לפרץ לשלם לבקסיס סך של 370,252 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד למועד פסק הדין, סה''כ 379,832 ₪.
כן אני מחייב את פרץ לשלם לבקסיס שכר טרחת עו''ד בסך של 86,500 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

עם זאת, ביום 4.8.1981 נחתם זכרון דברים (נספח ג' לתצהיר פוקס) ממנו עולה כי חברת חמת גדר תהא פטורה מתשלום דמי חכירה שנתיים, בין היתר מהטעם כי "האתר מהוה חלק מאמצעי הייצור של ארבעת היישובים, ובכפוף לתשלום בגין המחוברים (המבנים הסורים) בהתאם לשומת השמאי". במשך שנים רבות, החזיקה חמת גדר בשטח ללא הסדר חוזי, עד אשר ביום 19.11.1998 התקבלה החלטת מועצת מקרקעי ישראל, מספר 845 (נספח ד' לתצהיר פוקס), בדבר "הסדר עם מפעלי נופש בחמת גדר בע"מ" אשר קבעה את המתוה להסדרת זכות החזקת השטח בידי חמת גדר וביום 1.5.2000 נחתם חוזה חכירה בין המנהל לחמת גדר (נספח ה' לתצהיר פוקס ונספח 10 לתצהיר כהן), לתקופה של 49 שנים בצרוף תקופת חכירה נוספת ל- 49 שנים, המבוסס על החלטת מועצה 845.
נקבע בהמשך אותו סעיף, כי המנהל רשאי להתנות את הסכמתו להעברת הזכויות כאמור, בתנאים שונים על פי החוזה או על פי החלטות מועצת מקרקעי ישראל או על פי כל דין.
...
טענת רמ"י כי פניית ב"כ התובעים בשנת 2016 מעידה על כך שידעו שצפויה דרישת תשלום בגין העברת מניות חמת גדר אין בה ממש ואינני מקבלת אותה, מה גם שכאמור, הדבר היה ממילא לאחר שתהליך השינוי כבר התקדם ולא ניתן היה לעוצרו.
סיכומו של דבר, בנסיבות כאן, מצאתי כי רמ"י יצרה בפני התובעים מצג אשר עליו הסתמכו ושינו בתום לב, את מצבם לרעה.
התביעה מתקבלת, כאמור, באופן שאני מורה, כמבוקש, כי העברת הזכויות בנתבעת 2 מן התובעת 1 לתובעת 2, לא תחויב בתשלום כספי לרמ"י, כפי שדרשה זו האחרונה, בהסתמך על החלטה 845 שלה ועל חוזה החכירה בין הנתבעות 1-2.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו