דמי אבטלה התייצבות בלשכת התעסוקה זכאות לתשלום

כך נכתב במבוא להצעת החוק: "החוק המוצע בא להוסיף על ענפי הביטוח הקיימים ענף ביטוח חדש: ביטוח אבטלה. בהצעה הגדרות של המבוטחים בענף ביטוח לאומי זה והזכאים לדמי אבטלה. תנאי הזכאות עקרם תקופת אכשרה שבהם שולמו דמי ביטוח כנדרש, רישום בלישכת העבודה כמחוסר עבודה, והיותו של המובטל מוכן ומסוגל לעבודה וללא הצעה מתאימה לכך מאת לישכת העבודה." (הדגשות הוספו) (הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 6), התשל"א-1971, ה"ח 928 עמ' 146) בהתייחס לרציונאליים העומדים בבסיס תקופת האכשרה נכתב כך: "תנאי יסודי בכל מערכת ביטוח האבטלה הוא קיום תקופת אכשרה שבה שולמו דמי ביטוח." (הדגשות הוספו) (הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 6), התשל"א-1971, ה"ח 928 עמ' 150) ביחס לעניין הגדרתו של מובטל וחובת ההתייצבות בלישכת שירות התעסוקה נכתב כך: "מובטל הזכאי לדמי אבטלה צריך להרשם בלישכת העבודה כמחוסר עבודה לפי התנאים והמועדים הקבועים בתקנון שירות התעסוקה, והוא צריך להיות מוכן ומסוגל לעבוד במקצועו בכל עבודה מתאימה אחרת והעבודה הוצעה לו." (הדגשות הוספו) (הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 6), התשל"א-1971, ה"ח 928 עמ' 146) מדברי הסבר אלה ניתן ללמוד כי דמי האבטלה למעשה נועדו לאפשר רשת בטחון לאנשים הנפלטים ממעגל העבודה עד אשר יצליחו לשוב לתוכו.

...

מוסיפה דעת המיעוט ומדגישה שלטעמה לו פנה העובד ב"זמן אמת" לתבוע דמי אבטלה "הייתה תביעתו בוודאי נדחית, ובדין הייתה נדחית". נזכיר כי במקרה שלפנינו, בגמר מיצוי החופשה השנתית לא שולמו למשיבה תשלומים כלשהם.

סוף דבר – עם כל ההבנה למצב אליו נקלעה המשיבה אין מנוס מקבלת הערעור.

סוף דבר על דעת כל חברי המותב הערעור מתקבל.

התובע טען כי לולא הוטעה על-ידי נציגי הנתבע באשר לזכויותיו – היה מתייצב בלישכת התעסוקה במהלך שנת האבטלה, וכך הוא זכאי לגימלה מלאה בגין תקופה זו. התובע טען כי החל להתייצב בלישכת התעסוקה בחודש 8/15 והפסיק להתייצב לאחר שהוטעה על-ידי נציגי הנתבע או נציגי לישכת התעסוקה לחשוב כי ממילא לא יהא זכאי לתשלום הגימלה במהלך תקופת חל"ת ו/או לאחר שנדחתה תביעתו.

עוד נטען כי כדין שולמו לתובע דמי אבטלה בגין חודש 7/16 בלבד, שכן זהו החודש היחיד בו התייצב התובע באופן מלא וכנדרש בלישכת התעסוקה במהלך תקופת האבטלה.

...

" בנסיבות המקרה כאן, מצאנו כי לא ניתן לתלות את מחדלו של התובע מלהתייצב בלשכת העבודה כדורש עבודה ומלהגיש את התביעה לתשלום דמי אבטלה במועד – אך ורק בהתנהלות הנתבע או מי מטעמו, וזאת מהטעמים שיפורטו להלן.

אין בידינו לקבל את תביעתו החילופית של התובע לפיה יש לקבוע את שנת האבטלה החל מחודש 6/16 או בסמוך לכך, ולאחר שתביעתו אושרה והוא החל להתייצב בלשכה באופן רצוף.

שנית, התובע עצמו ציין בסעיף 3 לטופס התביעה את חודש 8/15 כ"תאריך הקובע" כהגדרתו בסעיף 158 לחוק, ממנו תחל תקופת האבטלה בת שנה כאמור בסעיף 171(א) לחוק, ולא הצביע על התקיימותן של נסיבות המצדיקות על-פי הדין את הארכתה של תקופה זו. סוף דבר התביעה נדחית.

במעמד הדיון שקוים טען ב"כ המשיב כי המערערת הפסיקה להתייצב לאחר רישום הסרוב נשוא העירעור, כך שהדיון הופך להיות אקדמי למעשה, משום שהמערערת לא תהא זכאית לתשלום דמי אבטלה, מחמת אי התייצבות מלאה בלישכת התעסוקה.

...

עם זאת, די במקרה זה בעיון בגירסת המערערת כפי שמופיעה בתמצית ונימוקי הערר שהגישה לועדה כדי לתמוך במסקנה בדבר נכונות גירסתו של המעסיק דווקא.

בנסיבות אלו כדין נרשם הסירוב ודין הערעור על ההחלטה האחרונה של הועדה, נשוא תיק זה שבפני, להידחות.

סוף דבר: א. הערעור נדחה.

בתאריך 22.5.16 הגישה התובעת תביעה לדמי אבטלה ובחודש 5/16 התייצבה בלישכת התעסוקה.

יחד עם זאת בהתאם להוראות חוק הביטוח הלאומי סעיף 166 (ב') אינך זכאי/ית לתשלום דמי אבטלה מ 1/5/2016 עד 29/07/2016 הואיל ו – הפסקת לעבוד מרצונך מבלי שהוכח שהיתה הצדקה לכך.

...

על כן, לא מצאנו כי היתה הצדקה להפסקת עבודתה מרצון של התובעת.

סוף דבר, התביעה נדחית.

על כן, טוענת המערערת כי היא זכאית לתשלום דמי אבטלה החל מחודש 9/20.

על כן, טוען המשיב כי הזכאות לדמי אבטלה ניתנת וכן מגיעה לאדם שפוטר, המעוניין ומוכן לעבוד, אך לא נמצאה עבורו עבודה - "התנאי של "מעוניין ומוכן לעבודה" נאכף ונבדק באמצעות התייצבות בלישכת התעסוקה, ובתקופת הקורונה- באמצעות התייצבות מרחוק.

...

אשר על כן, ולאור העובדה כי המערערת לא עמדה בתנאי זכאותה לפי נוהל רישום דורש עבודה רטרואקטיבית, בתקופת משבר הקורונה, דין הערעור להידחות.

לפיכך, צדקה ועדת הערר שקבעה כי - "גם בחינת הנוהל בדבר רישום רטרואקטיבי לא מעלה שהלשכה פעלה שלא כדין שכן דו"ע לא הראתה כי היא נכנסת בגדר סעיף 2.2 לנוהל". לאור האמור לעיל, בהינתן כי החלטת ועדת הערר היתה עניינית ולא נפל בה כל פגם, אין לי אלא לקבוע כי הדין עם המשיב ועל כן דין הערעור להידחות.

סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, דין הערעור להידחות.