דמי אבטלה בזמן הכשרה מקצועית: זכויות וחובות

התייצבות בלישכת שירות התעסוקה כעת משהתייחסנו לתנאי הנוגע לתקופת האכשרה נבחן את חובות המוטלות בזמן תקופת האבטלה וממועד הגשת התביעה לתשלום דמי אבטלה.

דברים אלו משתלבים בתכלית הקמתו של שירות התעסוקה המוגדרת בסעיף 2 לחוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959: "2. שירות התעסוקה ירכז ידיעות על המצב בשוק העבודה ועל מגמות ההתפתחות בו על מנת להסדירו; הוא יעסוק בהשגת עבודה לדורשיה ובהפניית עובדים לדורשיהם באמצעות לשכות שירות התעסוקה שהוקמו לפי חוק זה וישתף פעולה עם גופים אחרים בעניני הכשרה מקצועית והדרכה בבחירת מיקצוע." (הדגשות הוספו) מכאן אנו למדים כי אחד מתפקידיו העקריים של שירות התעסוקה הוא השמת דורשי עבודה וסיוע להם במספר דרכים להישתלב במעגל העבודה.

שני תנאים נדרשים לכך: הראשון צופה פני עבר – דרישה לתקופת אכשרה אשר מטרתה לוודא כי המבקש להנות מכיסוי של ביטוח אבטלה היה חלק ממעגל התעסוקה תקופה משמעותית; השני, צופה פני עתיד ומטרתו למזער את תקופת האבטלה עד כמה שניתן – התייצבות בלישכת שירות התעסוקה, שם יקבל המובטל סיוע בחזרה למעגל העבודה באמצעות הצעות עבודה והכשרות מתאימות, ובמקביל תבחן נכונותו לשוב למעגל העבודה.

מכאן שבנסיבות שכאלו בהן, המשיבה יצאה לחל"ת יותר ביוזמת המעסיק מאשר מרצונה, שהחל"ת היה לתקופה בלתי מוגדרת בזמן, ומשהיה ברור שלא מדובר בתקופה קצרה, ושהחל"ת החל לאחר שהמשיבה ניצלה את כל ימי החופשה שצברה, הרי שהתכלית של קבלת דמי אבטלה בסמיכות להפסקת תשלום השכר והשעיית קשר העבודה מחייבת את המסקנה שזכאותה של המשיבה החלה ביום שבו יצאה לחופשה ללא תשלום, ביום 1.3.2013.

...

מוסיפה דעת המיעוט ומדגישה שלטעמה לו פנה העובד ב"זמן אמת" לתבוע דמי אבטלה "הייתה תביעתו בוודאי נדחית, ובדין הייתה נדחית". נזכיר כי במקרה שלפנינו, בגמר מיצוי החופשה השנתית לא שולמו למשיבה תשלומים כלשהם.

סוף דבר – עם כל ההבנה למצב אליו נקלעה המשיבה אין מנוס מקבלת הערעור.

סוף דבר על דעת כל חברי המותב הערעור מתקבל.

על –פי עדותו, במסגרת ההכשרה המקצועית שעבר בישראל ובעקבותיה, ביקש להתמחות בתחום התיירות בטורקיה, למד את שפת המקום ובמשך מספר שנים ניסה למצוא תעסוקה באמצעות מעסיק ישראלי, וזאת משום "שידע שזו התשובה אם אני רוצה להמשיך לחיות בטורקיה." התובע נפרד מאישתו בשנת 2012.

בסיכומים מטעמו נטען שהנתבע שילם לידיו דמי אבטלה במהלך שנת 2020 על יסוד תקופת עבודתו אצל המעסיק.

גם אם בחלק מההחלטות לא צוין החוב הכספי הנובע מההחלטה בדבר שלילת התושבות, הרי שככל שמדובר בפגם במתן זכות טיעון, הרי שזה נרפא במסגרת בירור תביעה זו. על יסוד האמור והמפורט עד כה, אנו קובעים כי דין התביעה להדחות לאחר שלא הוכח שנפל פגם בהחלטות הנתבע מהחודשים 6/17 ו- 12/17 המורות על שלילת מעמד התושבות של התובע החל מחודש 4/09 עד לחודש 5/17.

...

כל אלה מלמדים על ניתוק זיקת התושבות לישראל בתקופה זו. לא מצאנו שיש בטענות בדבר העסקה על-ידי מעסיק ישראלי במהלך התקופה שמחודש 5/15 ועד לחודש 5/17 כדי לבסס זיקה לישראל המלמדת על תושבות.

לא מצאנו שנפגעה זכות הטיעון של התובע.

גם אם בחלק מההחלטות לא צוין החוב הכספי הנובע מההחלטה בדבר שלילת התושבות, הרי שככל שמדובר בפגם במתן זכות טיעון, הרי שזה נרפא במסגרת בירור תביעה זו. על יסוד האמור והמפורט עד כה, אנו קובעים כי דין התביעה להידחות לאחר שלא הוכח שנפל פגם בהחלטות הנתבע מהחודשים 6/17 ו- 12/17 המורות על שלילת מעמד התושבות של התובע החל מחודש 4/09 עד לחודש 5/17.

סעיף 40 (ב) (1) מורה: (ב) מבוטחת לדמי לידה היא אחת מאלה: (1) עובדת או עובדת עצמאית שמלאו לה 18 שנים והיא מועסקת בישראל, ואם היא ומעבידה הם תושבי ישראל וחוזה העבודה נקשר בישראל, אף אם היא עובדת מחוץ לישראל; (2) אישה שמלאו לה 18 שנים והיא נימצאת בהכשרה מקצועית.

מי שטוען כי היחסים בינו לבין קרובו חורגים מגדר היחסים של עזרה משפחתית הדדית, ולבשו אופי של יחסי עובד-מעביד, עליו לשכנע כי קיימת מערכת חובות וזכויות מכוח קשר חוזי (ראה דב"ע לג/159-0 בטי מרקו – המוסד לביטוח לאומי, [פורסם בנבו] פד"ע ה 134; עב"ל 20105/96, אורלי יהלום נ' המוסד, [פורסם בנבו] פד"ע לו 603).

עם זאת, בית הדין הארצי לעבודה היה מודע לחשש כי תינתן הכרה ל"העסקה" פיקטיבית של בני מישפחה, אשר נעשתה למראית עין בלבד ותכליתה היתה פסולה ועמד על האיזון בין שני השיקולים כך: "יחד עם כך, לצד ההקלה הטמונה בשרטוט גבולות ההגדרה, זו המביאה בחשבון את "טיבה וטיבעה" של הקרבה המשפחתית בהקשר התעסוקתי, ואולי דוקא בשל "הטיב והטבע" של אותה קרבה הוחמרו אמות המידה הראייתיות הנדרשות על פי הפסיקה לצורך הוכחתו של "הגרעין המהותי" של ההיתקשרות הנידרש לשם גיבוש הזכאות של קרוב מישפחה המבצע עבודה לדמי אבטלה.

ראשית נציין כי מהראיות שהובאו לפנינו לא עולה כי בתקופת ההעסקה היתקיימו הסממנים המקובלים ביחסי עבודה, לא נחתם הסכם עבודה, לא נוהלו פנקסי נוכחות / יומן חופשה וכיו"ב. בתלושי השכר שהונפקו בזמן אמת לא פורטו הפרשות לקרן פנסיה, והתשלום הראשון שהעביר משרד האדריכלים לקופת הפנסיה של התובעת נעשה ביום 28/1/20 (בעת שהתובעת היתה בחופשת לידה).

...

מן הכלל אל הפרט מהראיות שהובאו בפנינו לא שוכנענו כי בנסיבות דנן מערכת היחסים שנוצרה בין התובעת לבין משרד האדריכלים של בעלה בתקופה הרלוונטית לתובענה דנן, נשאה אופי של יחסי עובד מעביד, ואנו סבורים כי היא לבשה לכל היותר מאפיינים של עזרה משפחתית שנובעת מהאינטרס המשותף בקידום העסק המשפחתי.

אנו ערים לכך שבתקופה הרלוונטית הונפקו עבור התובעת תלושי שכר, ואולם לא שוכנענו כי בפועל שולם לתובעת "שכר" בגין פעילותה בעסק, וזאת להבדיל מהתועלת שהפיקה מרווחי העסק המשפחתי, שבהתאם לתזרים שבו, נמשכו כספים לכלכלת הבית.

לנוכח כל האמור לעיל הגענו לכלל דעה כי דין התביעה להידחות.

לטענתו, הוא אינו יכול עוד לעבוד כעורך דין, במקצוע בו עסק כ-13 שנה וכיום בגיל 46 שנה הוא מוצא עצמו ללא כל מקור הכנסה ללא יכולת לפרנס את משפחתו, שעה שאין בידו כל הכשרה מקצועית מלבד מיקצוע עריכת הדין שבו נבצר ממנו לעסוק.

לא ברור מדוע המבקש אינו עובד בכל עבודה אחרת, או שמא הוא כן עובד, ומדוע אינו מקבל דמי אבטלה או הבטחת הכנסה.

בנוסף, היחיד לא פונה מביתו לאחר שלבקשתו, פדו אחיו את הזכויות ורכשו את הנכס, ולמיטב ידיעת הנאמן, היחיד עדיין מתגורר בנכס.

למרות זאת, אישור לו בית המשפט קמא דיור חלוף בסכום משמעותי למשך 18 חודשים ובדין קיזז מהדיור, סכומים שהיחיד צבר כחוב לקופת ההליך, אך חסד עשה עמו ולא קיזז מהחוב תשלומי ארנונה שהיחיד צבר, כך שהסכום שאושר עולה על מה שמגיע ליחיד ועל כן סכויי העירעור נמוכים ביותר.

...

ראו לעניין זה החלטתו של רשם בית המשפט העליון, כב' השופט רון גולדשטיין ב-בר"מ 7760/19 מטרונה גליצנקו נ' שר הפנים (5.12.19): "המבקשת – אשר מיוצגת בידי עורך דין פרטי – לא הציגה בבקשתה תשתית עובדתית, ולו מינימלית, המעידה על היעדר יכולת כלכלית לשאת בהפקדת העירבון. המבקשת אף לא הסבירה כיצד היא מממנת את ייצוגה המשפטי; כיצד עלה בידה לשלם את האגרה בהליך דנן (וכן סכומי אגרה וערבונות בערכאות אחרות)" ביחס לסיכויי ההליך, מעיון בהחלטתו המנומקת והמפורטת של בית משפט קמא, אני סבורה, מבלי לקבוע מסמרות, כי תקופת דיור החלוף שנפסקה תואמת את הוראות החוק והפסיקה בנושא, ועל כן לא ניתן לקבוע שסיכויי הערעור גבוהים.

לאור כל האמור, משלא הוכחו שני התנאים הנדרשים למתן פטור מתשלום האגרה או מהפקדת הערובה, דין הבקשה, על שני ראשיה, להידחות, וכך אני מורה.

המבקש ישלם את האגרה ויפקיד את הערובה לא יאוחר מיום 20.10.22, שאם לא כן יימחק יובא התיק בפני המותב שידון בו על מנת לשקול מחיקת ההליך.

העובדה כי מאז הדיון בחודש דצמבר 2022 ועד עתה לא השתלבו במעגל התעסוקה באופן המבטא את יכולתם המירבית ומנגד לא מיצה היחיד זכויותיו הסוציאליות, ככל שאמנם קיימת פגיעה בכושר העבודה, מובילה למסקנה לפיה מדובר בשני אנשים צעירים המסוגלים ומצופה כי יעבדו למחייתם וישאו הן בחובות עבר שיצרו והן בעלויות שוטפות לכלכלת התא המשפחתי המונה 4 קטינים.

עד לחודש יוני 2023 היה זכאי לדמי אבטלה ומאז טוען כי נתמכים בשכרה של היחידה בלבד.

התעוד הרפואי שהוצג מעיד כי היחיד מתמודד עם ליקויים בתחומים שונים, אולם רוב התעוד שהוצג הנו לפני למעלה מחצי שנה וממילא אין בו די כדי לבסס קביעה בדבר העדר כושר תעסוקתי, קביעה שאמורה להתבצע על ידי הגופים המקצועיים האמונים על כך דוגמאת המוסד לביטוח לאומי.

היחידה קיבלה דמי אבטלה במשך מספר חודשים עד כי השתלבה במקום עבודה חדש בחודש מאי 2023.

הכשרה להתנהלות כלכלית נכונה – לאור אופן צבירת החובות, יש מקום לטעמי להפנות את היחידים להכשרה להתנהלות כלכלית נכונה.

...

לאחר שבחנתי את עמדות הצדדים, אני סבורה כי התנהלות היחידים פועלת לחובתם.

העובדה כי מאז הדיון בחודש דצמבר 2022 ועד עתה לא השתלבו במעגל התעסוקה באופן המבטא את יכולתם המירבית ומנגד לא מיצה היחיד זכויותיו הסוציאליות, ככל שאמנם קיימת פגיעה בכושר העבודה, מובילה למסקנה לפיה מדובר בשני אנשים צעירים המסוגלים ומצופה כי יעבדו למחייתם וישאו הן בחובות עבר שיצרו והן בעלויות שוטפות לכלכלת התא המשפחתי המונה 4 קטינים.

על כן, אני מורה על מתן צו לשיקום כלכלי בהתאם לסעיף 161 לחוק ובהתאם לתנאים כדלקמן.