ביום 03.03.20 הורשע ונגזר דינו של המבקש בהיעדרו, לאחר שזומן כדין לדיון שנקבע ליום 03.03.20.
הפקחית אישרה למבקש להחנות את רכבו במקום והוא אף שילם בגין החניה באמצעות יישומון "פנגו". ככל שלא יבוטל פסק הדין ייגרם למבקש, שהנו עורך דין, נזק ועוות דין.
המבקש בתשובתו טען, כי יש בידיו ראיות נוספות "לרבות סרטונים, תצלומים אישור הפעלת פנגו בגין תשלום עבור החניה ותמליל של מילותיה של הפקחית לרבות קללות וגידופים כלפי המבקש" (סעיף 6 לתגובה).
חרף האמור לעיל, על בית המשפט, לבחון האם ישנה הצדקה לביטול פסק הדין מטעמים שאינם פגם בהליך עצמו, אלא באפשרות שטענותיו של המבקש לגופם עשויים להביא לשינוי התוצאה בתיק.
לאחר שהמשיבה היתנגדה לבקשה וצרפה את התמונות שלפיהן לשיטתה מוכיחות שהחניה במקום אסורה, הרכב הוחנה בתוך נתיב נסיעה, וכי במקום מוצב תמרור המורה על חניה במקומות המוסדרים בלבד צירף המבקש תמליל שיחה שהתקיימה בינו לבין הפקחית לאחר רישום הדוח.
בנסיבות אלה, בהן הדברים הוכחשו באופן מפורש על ידי הפקחית בסמוך לארוע וכל שנטען על ידי המבקש הוא שניתן לו אישור להחנות במקום בתנועת יד של הפקחית, לא שוכנעתי שיש בדברים ולו הגנה בדוחק.
...
בנסיבות אלה, בהן הדברים הוכחשו באופן מפורש על ידי הפקחית בסמוך לאירוע וכל שנטען על ידי המבקש הוא שניתן לו אישור להחנות במקום בתנועת יד של הפקחית, לא שוכנעתי שיש בדברים ולו הגנה בדוחק.
איני מתעלמת מטענות המבקש כלפי הפקחית או תגובתה לנוכח צילומה וצילום רכבה בניגוד לרצונה, אך אלה מקומן להתברר בפני הגורמים הרלוונטיים ואינם מהווים שיקול בהכרעה בבקשה זו.
מכל האמור לעיל, עולה שאין מחלוקת, כי רכבו של המבקש הוחנה במקום בו נאסרה החניה, והמבקש לא הצביע על ראשית ראיה להגנה מפניו ולא הצביע על עיוות דין שייגרם לו מאי ביטול פסק הדין.
נוכח כל האמור לעיל, הבקשה לביטול הכרעת הדין וגזר הדין ומחיקת כתב האישום נידחות.
