מחדלם מתבטא גם בכך שאיכלסו מישפחה אחרת בדירה, מבלי שנימצא קודם לכן פיתרון דיור חלופי לעותרת.
בהמשך היתנהלה תיכתובת בין גורמי המשיב 1 ועמידר, ממנה עולה כי, לאחר שעניין תמ"א 38 ירד מהפרק, צריך לברר עם העותרת ובעלה האם הם מעוניינים לבצע את ההרחבה בדירת החי"ל, שעליה דובר בזמנו (ר' פיסקה 9 לעיל), ומר דוד שמש מדווח, במייל מיום 19/5/19, כי הם "לא מעוניינים, החזירו את הדירה, מבקשים סיוע בשכ"ד, ולהכנס לתור הממתינים לדירה בת 4 חדרים" (ר' נספח מש/14).
ניתן, אם כן, לפי הנוהל, להקצות דירה בקומת קרקע לא רק לנכים רתוקים לכסא גלגלים, ולא רק למשפחה שועדה רפואית מצאה כי יש הכרח למגורים בקומת קרקע, אלא גם – בעדיפות שלישית – לעותרת, בהיותה "מישפחה שיש בה נכה שנקבע לו אי כושר הישתכרות 75% ומעלה לצמיתות".
רכישת דירת נ"ר
אחד מן הסעדים שנתבקשו בעתירה המתוקנת הוא להקצות תקציב לצורך רכישת דירה מותאמת לעותרת ולמשפחתה בדיור הצבורי.
...
אכן, נספח מש/7 לכתב התשובה לעתירה המקורית מראה כי העותרת קיבלה ומקבלת, מדי חודש בחודשו, את מלוא הסכום של 3,800 ש"ח, ואין בסיס לטרונייתה בעניין זה.
לסיכום, למרבה הצער, וחרף מאמץ ניכר שנעשה על ידי בתיק זה למצוא פתרון, פתרון כאמור לא נמצא, ואני נאלץ לדחות את העתירה, זולת הסעד האמור להלן.
התוצאה היא, שהעותרת היא במקום הראשון בתור הממתינים לקבלת דירת 4 חדרים בקומה 1 ברעננה, ובנוסף, אני קובע, כי היא במקום השלישי בתור הממתינים לקבלת דירה בקומת קרקע (כאמור בפיסקה 63 לעיל).
בשים לב לכך, שהעתירה היא זו שקידמה והשיגה עבור העותרת זכאות לדירה בקומה 1 (פיסקאות 26 – 27), ואף – בעדיפות שלישית – בקומת קרקע (פיסקאות 63, 71), דברים שהמשיבים סירבו לאשר לעותרת, טרם הגשת העתירה (פיסקה 19), ובשים לב גם להתנהלותם של המשיבים, הן ההתנהלות, שאינה מניחה את הדעת, בעניינה של העותרת, והן ההתנהלות הדיונית בתיק זה (ר' החלטתי מ-2/6/21), הרי, על אף שהעתירה נדחתה ברובה, יישאו המשיבים בהוצאות העותרת בסך 9,000ש"ח.
ניתן היום, כ"א תמוז תשפ"א, 01 יולי 2021, בהעדר הצדדים.