דיון פומבי שמתקיים בתביעה שהגישה צ'רלטון

המשיבה (להלן: צ'רלטון) הגישה תביעה נגד המבקשים (להלן: זלצמן), המבוססת בעיקרה על טענה להפרת זכויות יוצרים של זכויות שידור.

בבקשה הודגש כי צ'רלטון לא צירפו תצהיר לבקשתם, ודי בכך כדי לחרוץ את גורלה לשבט; כי בית המשפט היתעלם מכך שסכויי התביעה קלושים, וכן מכך שהפגיעה בפרטיותם של זלצמן, בשלומם ובשלום ילדיהם, צריכה לגבור על עיקרון פומביות הדיון.

כאמור, הנטל להראות כי מיתקיים חריג לעיקרון פומביות הדיון מוטל על זלצמן.

...

עיינתי בבקשה על נספחיה ושקלתי את נימוקיה, והגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 11970-07-13 צ'רלטון בע"מ נ' א.י. פיצה שותפות ואח' תיק חצוני: לפני כב' השופטת הבכירה ריבה ניב תובעת צ'רלטון בע"מ ע"י ב"כ עו"ד דן וסטריך נתבעים 1.א.י. פיצה שותפות 2.יניב מויאל 3.אורן חן ע"י ב"כ עו"ד ד. זילברשלג פסק דין

על פי כתב התביעה שהוגש כנגד הנתבעים, ביקורת שנערכה ביום 21/6/12 העלתה כי באותו מועד שידר בית העסק לציבור לקוחותיו את משחקי היורו לשנת 2012, מבלי שרכש מאת התובעת רישיון לכך.

הנתבעים אף הכחישו כי שידרו ערוצי טלויזיה באופן פומבי ביום הרלבנטי לתביעה, וטענו כי החוקר שערך את הבקורת ואף צילם אותה, עמד במרחק רב מבית העסק.

" (ע"א 2173/94 Tele Event Ltd. נ' ערוצי זהב ושות', פ''ד נה((5529). כך גם בדיון הנוסף באותו עניין (דנ"א 6407/01): "הקביעה ששידורי הספורט של התובעת הנם "יצירה מקורית" הזוכה להגנת דיני זכויות היוצרים, אינה יכולה להיות שנויה במחלוקת נוכח פסקי הדין מפורשים של בית המשפט העליון בעיניין.

משלא נטענה טענה מסוג זה, די בעובדה שהוכח השידור, בביקור אקראי זה, ולו לזמן מועט- כדי לקבוע כי ההפרה אכן היתקיימה.

...

הנני דוחה את טענות הנתבעים בסיכומיהם לפיהם: "עד תביעה זה הודה כי צילם ממרחק רב מחוץ לעסק את מקלט הטלויזיה שהיה מותקן על קיר פנימי בעסק הקטן של הנתבעים, קיר המופנה לקיר פנימי אחר." אלמלא היה מסך הטלוויזיה פונה לחלקו החיצוני של בית העסק, לא היה העד, שעבר מצידו האחר של הרחוב- מבחין בה, ואין לי אלא להפנות לדבריו, כפי שצוטטו לעיל.

אינני מקבלת אף את הטענה כי לא הוכח שהשידור היה מלווה בהשמעת קול.

" הנני מקבלת את טענות התובעת כי זכותה לגבות תמורה עבור הרשות לצפות בשידוריה קמה מכוח זכות כפולה- זכות היוצרים ביצירה, והרשיון שרכשה מאת UEFA.

הנני קובעת כי הנתבעים, ביחד ולחוד, ישלמו לתובעת סכום של 30,000 ₪.

עוד טוענת המשיבה, כי בעניינינו מתקיימות שתי החלופות בהן בית המשפט לא יחייב תובעת שהיא חברה בהפקדת ערובה- מצבה הכלכלי של התובעת איתן וכן נסיבות המקרה אינן מצדיקות חיוב בהפקת ערובה.

במקרה דנן, אין כל ספק כי סכויי הצלחת התביעה גבוהים- שכן הנה בעלת זכויות היוצרים בשידורים והמבקשים הפרו זכויות אלה- עת נימצאו מקרינים את שידוריה באופן פומבי וללא הרשאתה.

דיון והכרעה- סע' 353א' לחוק החברות קובע כי : " הוגשה לבית המשפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ,

כפי שהצביעה המשיבה בתגובתה, תביעות דומות שהוגשו התקבלו ובת"א 11970-07-13 צ'רלטון בע"מ נ' א. י. פיצה שותפות ואח' כבר קבעתי- "הנני מקבלת את טענות התובעת כי זכותה לגבות תמורה עבור הרשות לצפות בשידוריה קמה מכוח זכות כפולה- זכות היוצרים ביצירה, והרשיון שרכשה מאת UEFA . שני אלה כבר הוכרו בבתי המשפט השונים, בהליכים רבים, ואין הנתבעים יכולים לשמוט את הבסיס לזכות כפולה זו, בהתנגדויות שאין בהן ממש" .

...

אמנם, במקרה זה לא נידונה שאלת מצבה הכלכלי ביחס להפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבעים, כי אם ביחס לעיכוב ביצועו של פסק דין- וההבדלים ברורים- אולם סבורתני כי הואיל ושם הסכום אשר היה נתון במחלוקת עמד על למעלה ממליון שקלים, ניתן להקיש מכך אף לענייננו בו גובה התביעה כולה הינו 85,000 ₪ וברי כי סכום ההוצאות בו תחוייב התובעת במידה ותידחה תביעתה, יהא נמוך באופן ניכר: "במקרה דנן, לא שוכנעתי כי חוסנה הכלכלי של המשיבה מוטל בספק עד כדי שלא יעלה בידה להשיב את הסכום שנפסק לזכותה אם וככל שיתקבל ערעור המבקשת". לפיכך, הגם שלא הוצגה בפני אסמכתא מטעם המשיבה אשר יש בה כדי להעיד על איתנות כלכלית, סבורתני כי מן האמור לעיל נראה כי דין טענת המבקשים ביחס לחשש כי לא יוכלו להיפרע מהוצאותיהם- להידחות.

כפי שהצביעה המשיבה בתגובתה, תביעות דומות שהוגשו התקבלו ובת"א 11970-07-13 צ'רלטון בע"מ נ' א. י. פיצה שותפות ואח' כבר קבעתי- "הנני מקבלת את טענות התובעת כי זכותה לגבות תמורה עבור הרשות לצפות בשידוריה קמה מכוח זכות כפולה- זכות היוצרים ביצירה, והרשיון שרכשה מאת UEFA . שני אלה כבר הוכרו בבתי המשפט השונים, בהליכים רבים, ואין הנתבעים יכולים לשמוט את הבסיס לזכות כפולה זו, בהתנגדויות שאין בהן ממש" .

מכל האמור לעיל- נדחית הבקשה.

בית משפט השלום בבית שמש ת"א 19232-09-16 צ'רלטון בע"מ נ' ל.מ. ניהול ברים בע"מ ואח' ת"א 2300-11-17 צ'רלטון בע"מ נ' ל.מ. ניהול ברים בע"מ ואח' ת"א 40444-10-17 צ'רלטון בע"מ נ' ל.מ. ניהול ברים בע"מ ואח' ת"א 19107-09-16 צ'רלטון בע"מ נ' ל.מ. ניהול ברים בע"מ ואח' תיק חצוני: בפני כבוד השופט, סגן הנשיא שמואל הרבסט תובע צ'רלטון בע"מ באמצעות ב"כ עוה"ד אייל שפיר נתבעים 1. ל.מ. ניהול ברים בע"מ 2. ליאור משה באמצעות ב"כ עוה"ד סימה סלע פלקס פסק דין

גם ת"א 19107-04-16 דן בשני שידורים: האחד, שידור משחק שהתקיים בין קבוצות הכדורגל ליברפול- סביליה מיום 18.5.16, השני, משחק שהתקיים בין קבוצות הכדורגל מכבי חיפה- הפועל קריית שמונה מיום 27.4.15, אשר הוקרנו בפומבי בתחום בית העסק "זוליס" המשמש כמקום בידור צבורי.

אשר לפצוי המבוקש, טענה התובעת כי מכלול השיקולים המנויים בסעיף 56(ב) לחוק, עומדים לחובת הנתבעים, ומאחר שמדובר במקרה חמור ביותר, במערכת בלתי פוסקת של הפרות במסגרת עסקים רבים, יש לפסוק לזכותה פיצוי ברף הגבוה ביותר ובשעור שבו הוגשו התביעות במלואן, נוסף להוצאות משפט ושכר טירחת עו"ד. טענות הנתבעים הנתבעים טענו כי פעילותה העסקית של הנתבעת הסתיימה ברובה באוגוסט 2016, פעילות העסקים שבהם שודרו המשחקים הייתה מצומצמת, לא רווחית והסתיימה בהפסדים רבים, כפי שעלה מהדוחות הכספיים שהוגשו.

ואכן, בפרשת טלאיבנט נקבע כי צלום והפקה של ארועי ספורט מוכרים כיצירה המוגנת בזכות יוצרים (ראו: פרשת טלאיבנט, בעמ' 541-540; קביעה זו אף אושרה בדיון נוסף: דנ"א 6407/01 ערוצי זהב ושות' נ' Tele  Event Ltd ([פורסם בנבו], 16.6.2004).

...

בהתחשב במכלול נסיבות ההפרות, כפי שהוסכם עליהן, וכפי שבאו לידי ביטוי גם בעדות ותצהירי הצדדים, שוכנעתי כי מדובר בהפרות אשר על הפיצוי הקבוע לצדן להיות ברף הנמוך.

בהינתן נתונים אלה, ולנוכח מכלול נסיבות ההפרות, אני קובע כי עבור כל אחת מההפרות ישלמו הנתבעים סך של 14,000 ₪.

סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעת סך של 84,000 ₪ סך הכל, כפיצוי עבור הפרת זכויות היוצרים של התובעת.

בהקשר זה נקבע כי אינטרס מניעת הפגיעה בשם הטוב אינו שיקול עקרי בבחינת הגבלת פירסום הדיון – "האנטרס המרכזי הניצב אל מול עיקרון פומביות הדיון, בשאלה האם יש להורות על איסור פירסום אם לאו, הוא – כמוסבר – הפגיעה החמורה בפרטיות, ולא פגיעות אחרות כמו פגיעה בפרנסה או פגיעה בשם הטוב, גם אם לא אחת מיתקיים קשר הדוק בין אלה. פגיעה בפרנסה (או בזכות לשם טוב) עלולה להתרחש גם מקום שבו כלל לא היתה פגיעה בפרטיות, לא כל שכן פגיעה חמורה, ומכאן שאין היא בבחינת השיקול העקרי הרלוואנטי" (רע"א 482-13 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' פלונית (23.4.13)).

לא זו אף זו, טענותיו של המבקש לפגיעה בשמו הטוב ומשפחתו נטענו בעלמא ואין בכוחן כדי לבסס עילה לפגיעה שהנה מיוחדת ונבדלת מהפגיעה הכרוכה בהגשת תביעה או כתב אישום פלילי כלפי כל אדם.

על כגון דא נקבע במקרה אחר – "עם כל הכבוד, טענתם של זלצמן לפיה ההליך הוא בעל סכויים קלושים, וכי חשיפתן של הטענות המועלות כלפיהם בהליך תיפגע בהם – אינה מבססת פגיעה חמורה בזכות לפרטיות, יתר על מה שנפגעת פרטיותו של כל אדם הנתבע בהליך אזרחי. הטענות שהעלו זלצמן בבית המשפט המחוזי, שלפיהן ’עצם מתן פומביות להליך יסכן את שלום משפחתם במיוחד במקום בו מייחסים להם פעילות עבריינית... יקשה עליהם בחייהם הפרטיים על כל צעד ושעל... עצם תיוגם כאנשים העוסקים בפעילות פיראטית מסכנת את שלומם וביטחונם של הנתבעים וילדיהם‘ – נטענו בעלמא, וממילא אין די בהם על מנת להצדיק סטייה מעיקרון פומביות הדיון" (רע"א 3644-18 עופר זלצמן נ' צ'רלטון בע"מ (31.5.8)).

...

גם אם אקבל את חוות הדעת שאומרת שפרסום ההליך יחמיר את מצבו הנפשי, אין בכך כדי להביא לידי מסקנה שמצבו הנפשי יתדרדר לכדי אובדן שליטה ופגיעה עצמית, כפי שטען.

סוף דבר הבקשה נדחית.

המבקש ישלם את הוצאות כל אחת מהמשיבות בסכום של 3,000 ₪ (6,000 ₪ סה"כ).