דיון מקדמי לפי תקנות סדר הדין האזרחי החדשות

לאור חשיבות הדברים, יובא הציטוט באריכות (הדגשות אינן במקור, י.כ.): "שעה שנטענת טענת חיסיון לגבי שאלה או מיסמך, הן לפי תקסד"א הישנות והן לפי תקסד"א החדשות, רשאי ביהמ"ש לעיין במסמך כדי להחליט אם יש ממש בטענה זו. ביהמ"ש מבהיר כי התקנות עושות אמנם שימוש במילה "חיסיון", אולם ההלכה הפסוקה נוהגת לפרש את סמכותו של ביהמ"ש בהרחבה אף מעבר לגבולות החיסיון.

פסיקה זו יפה גם לגבי סמכות ביהמ"ש לפי תקנה 59(ב) לתקנות החדשות.

העיון שמוסמך ביהמ"ש לבצע מאפשר לו לעמוד, בין היתר, על הנזק העלול להגרם עקב חשיפת המסמך; התכליות שביסוד הכנת המסמך; והחשוב לענייננו – על חשיבות המסמך עבור בעל הדין מבקש העיון ועל התועלת הגלומה בו. במילים אחרות, באמצעות השמוש בתקנות אפשר למצוא איזון בין האינטרסים הנוגדים ולתת ביטוי לקולו של מבקש העיון שאינו חשוף למסמך" ובהמשך: "על מנת להורות על עיון במסמך פלוני נידרש מבקש העיון להוכיח כי המסמך רלוואנטי לבירור התביעה, או למצער כי קיים יסוד סביר להניח כי הוא רלוואנטי לבירורה (וראו: רע"א 5823/20 ‏פלונית נ' פלוני, [פורסם בנבו] פסקה 9 (23.11.2020); רע"א 1625/17 פלוני נ' מדינת ישראל – ביה"ח ברזילי אשקלון, [פורסם בנבו] פסקה 6 (5.3.2017) (להלן: עניין ביה"ח ברזילי)). מקום בו נמצא כי אין רלוואנטיות למסמך הנידון, אין מקום להורות על גילוי ועיון בו (רע"א 4627/14 פז חברת נפט בע"מ נ' דיעי, [פורסם בנבו] פסקה 8 (10.11.2014) (להלן: עניין פז)). הראציונאל העומד ביסוד תפישה זו הוא כי מטרת-העל של הליכי הגילוי והעיון היא חקר האמת, ואילו מיסמך שאינו רלוואנטי לבירור מחלוקת עובדתית בהליך אינו נחוץ לבירור האמת (וראו: י' עמית חסיונות ואינטרסים מוגנים – הליכי גילוי ועיון במשפט האזרחי והפלילי 59 (2021) (להלן: עמית – חסיונות ואינטרסים מוגנים)). כפועל יוצא מכך, הכרעה בשאלת רלוואנטיות המסמכים תיעשה בשלב הראשון ולפני בירור טענות אחרות הנוגעות לגילוי המסמכים ולעיון בהם (ראו למשל: רע"א 5906/19 פלוני נ' לאומית שירותי בריאות, [פורסם בנבו] פסקה 11 (5.11.2019); עניין פז, פסקה 8).

חשיבותו של גילוי רחב ככל האפשר של כלל המסמכים המצויים בידי הצד הנגדי, ככל שיש להם קשר עם התביעה המתבררת – רחבה כל כך שהיא אף מאפשרת גמישות מסוימת בנוגע לסדרי הדין באשר לקבילותם של המסמכים הללו, במידה ויש בהם כדי לסייע לחקר האמת וליבון המחלוקות הקיימות (בעיניין זה ראו למשל: רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' הנרי אזולאי, מט(4) 54, 60 (1995); רע"א 8290/01 איזוטופ נ' דן רנט א-קאר בע"מ ואח' (פורסם בנבו, 22.8.2002), י.כ.).

יודגש כי את המסמכים שהועברו לנתבעת על ידי התובע, בהתאם להודעה שנמסרה בתאריך 9.12.2020 (ראו סעיף 2 להודעת העידכון ובקשה לקביעת דיון מקדמי נוסף שהגישה הנתבעת, י.כ.), לא נידרש התובע להמציא בשנית.

...

מסמכים שיועברו לעיון הנתבעת ישנם מסמכים שבית הדין מצא כי יש להעבירם ישירות לנתבעת, על מנת לייעל את הדיון ועל מנת לנסות להגיע לפתרון המחלוקות בין הצדדים.

סוף דבר הנתבעת תפעל להעברת המידע והצווים הרלוונטיים לצדדים שלישיים המחזיקים במידע, על מנת לקדם את ההליך בהתאם לסד הזמנים שפורט.

נוכח העובדה כי נדרשת שהות הן לקבלת המידע והמסמכים ואף לשם בחינת המידע שיתקבל על ידי בית הדין, לא ניתן יהיה לקיים את דיון ההוכחות במועד שנקבע, בתאריך 13.12.2021, ועל כן, אני מורה על ביטולו.

הטענה שלפיה הנתבעת טענה להתיישנות בדיון המקדמי הראשון אינה נכונה, כעולה מהפר', אולם יתרה מכך, גם לו הייתה מועלית טענת היתיישנות בדיון הנ"ל, לא היה בכך לכדי לחפות על המחדל של העידר הטענה בהזדמנות הראשונה בכתב ההגנה.

כעולה מהפר', הנתבעת לא נחקרה על ידי ב"כ התובע, אלא התבקשה לגשת לדוכן העדים כדי לענות לשאלות של בית המשפט, כפי שבית המשפט מוסמך לעשות בקדם משפט ומוסמך לעשות גם אם התובע לא התייצב לדיון, שכן בנגוד לחקירות נגדיות ולפרשת הראיות, כאשר בית המשפט שואל את בעלי הדין שאלות, גם אם תחת אזהרה, רשאי בית המשפט לפי שיקול דעתו להתחיל דוקא עם הנתבע או להסתפק בתשאול אחד מבעלי הדין ולא יכול הדבר להחשב כסטייה מסדר הבאת הראיות.

בקשת התובע לגביית עדות מוקדמת וכן לגביית עדות בהוועדות חזותית, דינה להיתקבל וזאת נוכח מצבו הרפואי והאסמכתאות שצורפו בעיניין זה לרבות החמרת מצבו, כמו גם נוכח מצב הקורונה, אשר מקיימים כולם את התנאים הנדרשים לפי תקנות 72 ו-73 לתקסד"א החדשות.

הדיון יתקיים בבית המשפט ברח' שוקן 25 ת"א. עדות התובע תישמע בהוועדות חזותית בהתאם לתנאים שנקבעו על ידי לעיל וכן בהתאם לתנאים הנזכרים בתקנה 72 לתקסד"א החדשות ובהתאם לדרישות הטכניות של מנהל בתי המשפט כמפורט בתקנה הנ"ל. ככל שתהיה קיימת ערכה פנויה לבצוע היועדות חזותית, בית המשפט ידאג לערכה הנדרשת לאולם בית המשפט ואילו התובע ידאג בכל מקרה על חשבונו לקיומם של האמצעים במקום עדותו של התובע, כדי שהוא יוכל להיתחבר לשידור ולקיים את שאר התנאים הנזכרים בתקנה 72.

...

מסקנה זו נכונה גם אם הנתבעת לא הייתה מיוצגת בעת שהגישה את כתב ההגנה.

לגבי מחיקת סעיפים 14 – 18 בשל כך שנטענה במסגרתם טענת פרעתי של ההלוואה, מקום שלפי טענת התובע, לא נטענה טענה כזו בכתב ההגנה, מצאתי, לא בלי לבטים, כי דין הבקשה להידחות, אולם תוך הושתת סעד מתאים לתובע, כפי שיפורט להלן.

בשל מצבו של התובע, אתיר את גביית העדות בביתו ולא אעמוד על כך שתינתן דווקא במשרד בא כוחו בחו"ל. למרות האמור לעיל, אתיר את נוכחות הבת בעדות התובע (לצד עו"ד מטעם התובע, שבכל מקרה חייב להיות נוכח), בתנאי שגם הבת תעיד בחקירה ראשית לבאת כוח הנתבעת, שכן בית המשפט מוסמך להורות לכל נוכח באולם להעיד, אם עדותו נדרשת ועל כן אין לאפשר לבת, מחד, להיות נוכחת בעדות התובע ומאידך, שלא לתת עדות כבקשת הנתבעת.

מאחר ותצהירי העדות כבר הוגשו וכמות העדים מעטה והחקירות יהיו קצרות יחסית, אני מחליט לקבוע מועד מוקדם לשמיעת העדים כולם.

לנוכח תוצאות הבקשות, אשר הוכרעו ברובן לטובת התובע, תשלם הנתבעת לתובע את הוצאות הבקשות בסך כולל יחד של 5,000 ש"ח. התיק נקבע לתז"פ ליום 3.3.21 כדי לקצוב את זמני החקירה.

דיון והכרעה לאחר שבחנתי את התביעה בסדר דין מקוצר וכן את טענות ההגנה שהעלה הנתבע במסגרת הבקשה למתן רשות להיתגונן, מצאתי לנכון לעשות שימוש בסמכותי לפי תקנה 205(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי ו/או "התקנות"), ולהורות על מתן רשות להגן, על יסוד הבקשה בלבד.

תקנה 205(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי קובעת כדלקמן- "בית המשפט או הרשם יחליט בבקשת הרשות להיתגונן על יסוד הבקשה וחקירת המצהיר, ואולם רשאי הוא ליתן רשות להיתגונן על יסוד הבקשה בלבד, ורשאי הוא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לדחות בקשת רשות להיתגונן על יסוד הבקשה בלבד". ויודגש- בתקנות החדשות התקפות היום, הליך זה של סדר דין מקוצר נגנז ואין אפשרות להגיש תובענה במתכונת זו של סדר דין מקוצר.

לקראת ישיבת קדם המשפט יפעלו הצדדים כדלקמן:- בעלי הדין ישלימו כל ההליכים המקדמיים, בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ח – 2018 (להלן:- "התקנות"), כל בקשה תוגש בהתאם לתקנות.

...

דיון והכרעה לאחר שבחנתי את התביעה בסדר דין מקוצר וכן את טענות ההגנה שהעלה הנתבע במסגרת הבקשה למתן רשות להתגונן, מצאתי לנכון לעשות שימוש בסמכותי לפי תקנה 205(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי ו/או "התקנות"), ולהורות על מתן רשות להגן, על יסוד הבקשה בלבד.

ביום 26.7.21 נתתי החלטה יזומה, לקראת מועד ישיבת קדם משפט שנקבעה בפניי ביום 14.12.21, ובה מתן הוראות דיוניות רלוואנטיות (הגשת רשימות עדים, רשימות בקשות וכן דיווח באשר לדיון מקדמי).

ביום 29.7.21 הוריתי כי, בנסיבות, ישיב הנתבע (המבקש) לתשובת התובעת, בתוך 5 ימים (עפ"י דיני בקשה בכתב בתקסד"א החדשות לא קיימת למבקש זכות תשובה כזו, אך מצאתי שראוי שישיב בנסיבות).

ניכר כי שני הצדדים (בעיקר התובעת אך גם הנתבע) לא הציגו מלוא העובדות הרלוואנטיות והנכונות בכתב התביעה, וגם לא צרפו כל המסמכים הרלוואנטיים הקיימים, שמשליכים גם על הבנת המחלוקת ועל האפשרות להכריע בה, למרות חובתם עפ"י דין לעשות זאת, גם עפ"י דיני סדר דין מהיר המחייבים גילוי וצרוף של כל המסמכים הרלוואנטיים כבר בכתבי הטענות.

...

הכרעה לאחר שנתתי דעתי למכלול מסמכי וטענות הצדדים, אני מחליט כך: בשלב זה לא אכריע סופית בשאלת התיישנות התביעה.

מאחר שהדבר חיוני ביותר, אני מורה ביוזמתי לתובעת להגיש כתב תביעה מתוקן מתאים, עד יום 10.9.21.

התובעת תשלם לנתבע הוצאות הליך זה בסך 4,000 ₪ ללא קשר לתוצאות הליך אחר כלשהו.

החיוב הנ"ל בהוצאות מתבקש, הן לאור בקשת הנתבע לחייב בהוצאות והן ובעיקר לאור מסקנתי לפיה התובעת, בשל האופן הבעייתי שבו הגישה את כתב התביעה, מנעה למעשה אפשרות להכריע ביום הזה בבקשת הסף, באופן רציני.

עוד צוין בתגובת המשיבה, כי כבר בדיון המקדמי וגם לאחר מכן, במסגרת התכתבויות בין באי כוח הצדדים, הובהר למבקשות כי הטענה העובדתית החדשה אינה נכונה כלל וכי העבודות להקמת שצ"פ התמר לא בוצעו בתחום פארק אופירה נבון, אשר גבולותיו נקבעו בתכנית מק/כר/424/3.

עוד טענה המשיבה כי בנגוד לגישה הליבראלית, שנהגה בעיניין תיקון כתבי טענות על פי תקנות סדר הדין האזרחי הקודמות משנת 1984, הרי שעל פי תקנות סדר הדין האזרחי החדשות משנת 2018 יש לבחון באופן קפדני יותר בקשות לתיקון כתבי טענות.

דיון והכרעה: סמכותו של בית המשפט לעניינים מינהליים להדרש לבקשה לתיקון כתב עתירה שואבת כוחה ממספר תקנות בתקנות בתי משפט לעניינים מינהליים (סדרי דין) תשס"א-2000 (להלן – תקנות סדרי דין מינהליים), ביניהן תקנה 7(4), תקנה 18(1), תקנה 36 ותקנה 20 לתקנות הנ"ל. כעקרון, מאחר ובתקנות סדרי דין מינהליים לא קיימת הוראה מפורשת בנושא תיקון כתב טענות, הרי שמכוח תקנה 20 לתקנות אלו, יש לפנות לתקנות הרלבנטיות בתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן – תקנות סד"א).

...

עוד נטען, כי נפל פגם בחישוב שטח הנכס לצורך הטלת החיוב בהיטל השצ"פ. המשיבה הגישה כתב תגובה לעתירה ביום 26.12.23 וטענה כי יש לדחות את העתירה מאחר והדרישה לתשלום היטל השצ"פ הוצאה למבקשות כדין, שכן העבודות לפיתוח שצ"פ התמר מהוות עבודות לפיתוח שצ"פ כהגדרתן בחוק עזר והחיוב הוטל כדין, ללא שיהוי וללא אפליה ונחתם על ידי גזברית העירייה המוסמכת להטיל חיובים בהיטלי פיתוח מטעם המשיבה.

בעבר, עת חלו תקנות סד"א הקודמות משנת 1984 ובאופן ספציפי – תקנה 92 לתקנות סד"א הקודמות, נהגה בפסיקה גישה ליברלית בכל הנוגע לבקשות לתיקון כתבי טענות ועל פי רוב נטו בתי המשפט להיעתר לבקשות אלו ביד רחבה.

בענייננו, בין אם לפי גישת תקנות סד"א הקודמות ובין אם לפי גישת תקנות סד"א העדכניות – דין בקשת התיקון להידחות.

אשר על כן, ולאור כל אחד מן הטעמים שפורטו לעיל, לא כל שכן בשל משקלם המצטבר של טעמים אלו – אני מורה על דחיית הבקשה לתיקון העתירה ולהוספת טיעונים וראיות.