דיון באיחור מסירת דירה עקב מגפת הקורונה

במסמך זה נרשם, כי הוא נעשה הואיל ועבודות בניית הבניין הסתיימו בחודש מאי 2020 אולם בגלל מגיפת הקורונה חלים עיכובים בקבלת תעודת איכלוס ובחיבור הסופי של הבניין לחשמל, והואיל והתובעת פנתה בבקשה לקבל את החזקה בדירה קודם לקבלת תעודת איכלוס מן הטעם שאין לה מקום חלופי למגורים.

דיון והכרעה למען הסדר הטוב, להלן מועדים מרכזיים הרלוואנטיים לגדרי המחלוקת: 17.1.2019 - כריתת הסכם המכר 16.4.2020 - מועד המסירה החוזי 16.8.2020 - חתימת כתב הויתור והכניסה הפיזית של התובעת לדירה 17.12.2020 - מתן תעודת גמר 31.12.2020 - הגשת התביעה 17.1.2021 - פרוטוקול מסירה וחיבור הדירה לחשמל אציין כי בעלות הדין לא הבחינו בין "תעודת הגמר" לבין טופס 4 (תעודת הגמר צורפה בעמוד האחרון לנספח 1 לתצהירו של מר דוד סגל).

הסכם המכר כפוף מטבע הדברים לסעיף 5א לחוק המכר (דירות) אשר קבע (בנוסחו לפני תקונו בחוק המכר (דירות) (תיקון מס' 9), התשפ"ב-2022), כי הצדדים רשאים להסכים שלא תחול חובת פיצוי בשל איחור במסירה "שניגרם כתוצאה מנסיבות שאינן בשליטת המוכר ושהסכון להתרחשותן ולתוצאותיהן אינו מוטל עליו". אשר למגפת הקורונה, כפי שנפסק, "...המילים "משבר קורונה" אינן מילות קסם המזכות את הקבלן בדחייה אוטומאטית של מועד המסירה.

...

אין לאפשר למוכר לעשות כן בניסוח עקלקל באמצעות תקופת החסד (עיינו, ע"א (מחוזי מרכז) 50273-02-19 רויאל נתניה בע"מ נ' אטלי, פיסקה 13 (22.9.2019); עניין פנחסוב ("סעיף 5א לחוק המכר יישם למעשה הגיונה של הפסיקה הנ"ל ולאחר תיקונו ניתנו פסקי דין מהם עולה למעשה כי תניה בהסכם המכר הקובעת כי במקרה של איחור המזכה בפיצוי יהיה הרוכש זכאי לפיצוי רק מעבר לתקופת ה"גרייס" של 60 ימים, מנוגדת היא להוראתו הקוגנטית של סעיף 5א לחוק המכר"); לשורה של פסקי-דין שבהם נקבע כי לאחר חלוף תקופת החסד הפיצוי נמנה ממועד המסירה החוזי, עיינו, עניין חי, פיסקה 66, והאסמכתאות שם).

על כן, התביעה לגבי רכיבי הנזק הנוספים נדחית.

על אלו יתווספו הוצאות בגין האגרה כפי ששולמה, וכן הוצאות חוות-דעת המומחה מטעם התובעת בסך 2,925 ש"ח. סוף דבר לסיום, התביעה מתקבלת באורח חלקי, במובן זה שהנתבעות ביחד ולחוד תשלמנה לתובעת: (א) פיצוי בסך (ב) שכר-טרחת עורך-דין בסך 35,000 ש"ח, הוצאות אישיות לתובעת בסך 5,000 ש"ח, הוצאות בגין עלות חוות-דעת המומחה בסך 2,925 ש"ח והאגרה כפי ששולמה.

יצוין, כי בכתב התביעה עתרו התובעים לפיצול סעדים באופן שיתאפשר להם בעתיד להגיש תביעה נוספת בגין ליקויים בדירה או ברכוש המשותף אולם במסגרת הדיון חזרו בהם מבקשה זו. הנתבעת טענה, כי איחור במועד מסירת הדירה של עד 60 יום, מכל סיבה שהיא לא יחשב כאיחור.

יתירה מכך, המתוה האמור נועד לסייע לצדדים להסדיר את מערכת היחסים ביניהם בשל מגפת הקורונה, שאיש לא יכל לצפותה ואשר גרמה נזקים לצדדים כולם, כאשר דירת התובעים הייתה צריכה להימסר עוד קודם לפרוץ הקורונה, כך שאין לתלות את האיחור במסירה במגיפת הקורונה.

...

משכך אני מקבלת את התביעה ברכיב זה ומחייבת את הנתבעת בפיצוי בגין עוגמת נפש בסך של 8,000 ₪.

סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, אני מקבלת את התביעה בחלקה ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים סך של 15,589 ₪ בגין איחור במסירה.

כן תשלם הנתבעת לתובעים סך של 8,000 ₪ בגין עוגמת נפש בשל מסירת הדירה כשהיא לא מחוברת למים ולגז ובשל מספר אירועי הצפה בדירתם.

דיון והכרעה אמנם, התביעה מתבררת בבית המשפט לתביעות קטנות, בו ישנה גמישות בסדרי הדין, אולם גם בהליך זה חל על התובעים נטל השיכנוע, הוא החובה להוכיח את תביעתם, על פי הדרישה "המוציא מחברו עליו הראיה". בהתאם, על התובעים להוכיח הן את עובדות הארוע, הן את הנזק שניגרם ואת הקשר בין הנזק לבין אותו ארוע, והן את אחריות הנתבעת העולה מאותן עובדות שהוכחו.

בתיק זה, להבדיל מת"ק 51730-01-21 שלמה חגאי נ' אביסרור משה ובניו עבודות בנין ופתוח בע"מ, עלה בידי הנתבעת להוכיח, כי היתקיימו נסיבות שאינן בשליטתה, וכי חרף מאמציה לא ניתן היה להשלים את הבניה ולמסור את הדירה בזמן בשל נסיבות שלא היו תלויות בה. בעיניין חגאי התקבלה התביעה לאחר קביעה מפורשת של בית המשפט, כי הנתבעת לא הצליחה להוכיח שהאיחור במסירה נגרם בשל מגפת הקורונה, זאת בשל אי צירוף ראיות להוכחת הקשר הסיבתי בין שני הדברים.

...

בנסיבות אלה עתרו התובעים לחייב את הנתבעת בסך של 5,000 ₪ בגין ראש נזק זה. לטענת הנתבעת דין התביעה להידחות שעה שהאיחור במסירת הדירה נבע מחמת מגיפת הקורונה ובתמיכה לטענתה הפנתה להמלצות "הצוות לבחינת השפעות משבר הקורונה על קיום חוזים – חוזי מכר דירות". על פי אותן המלצות, לתקופת האיחור של 60 הימים יתווספו 60 ימים נוספים.

אין בידי לקבל טענת התובעים בעניין הדיווחים לחברת אתגר אשר ריכזה חסמים/עיכובים בבניה שנוצרו בעקבות משבר הקורונה ובהתאם לכך נמסרו הדיווחים על ידי הנתבעת כמו גם חברות בניה אחרות, שגם דיווחיהן נכללו באותן הודעות דוא"ל. מדובר בדיווחים שנמסרו בזמן אמת לגורם מוסמך ולא בנתונים שנערכו לצורך תביעה זו. הגם שענף הבניה הוחרג מחלק מהמגבלות בתקופת הקורונה, בפועל הענף נפגע גם הוא מהעדר כח אדם.

אין בידי לקבל גישה זו של התובעים.

סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, אני מורה על דחיית התביעה.

דיון והכרעה אין חולק כי הדירה נימסרה שלא במועד הקבוע בחוזה והוראות החוק, קובעות פיצוי מוגדר.

השפעתו של כוח עליון ומגפת הקורונה הנתבעת טענה בהגנתה כי העיכוב במסירת הדירה נוצר בשל מגפת הקרונה, ועל כן שעה שהאיחור נוצר בשל "כוח עליון" הוא לא נחשב לאיחור.

...

אין בידי כדי לקבל טענה זו, שורה ארוכה של פסקי-דין התייחסה למונח "כוח עליון" או "Force Majeure" – וצמצמה את הנסיבות העשויות להיחשב ל"כוח עליון" ומגיפת הקורונה אינה חוסה תחת מונח זה. כך למעשה נקבע בשורה של פסיקה העוסקת במקרים כגון דא. אי צירוף חוזה שכירות הנתבעת טענה בהגנתה כי התובעים לא הוכיחו נזק, ולא צירפו חוזה שכירות לסכום הנטען ואף מטעם זה יש לדחות את תביעתם.

סוף דבר- פסק הדין מיום 15.9.23 יעמוד בעינו.

הנתבעים ישלמו לתובעים פיצוי בסך 33,502 ₪ בהתאם לחוק המכר.

ביצוע התיקונים נמשך זמן רב, כאשר כל צד מטיל את האחריות לכך על מישנהו וכן על מצב החרום ששרר באותה עת בשל מגיפת הקורונה.

במקרה שנידון בהילכת שמש לא נחתם הסכם שינויים כבמקרה שלנו, אולם נקבע כי ניתן לקבוע בהסכמה מועד חדש, כאשר על הסכמה זו להיות קונקרטית וקצובה בזמן: "לכאורה, עצם האפשרות לקבוע מועד חוזי חדש אינה נוגדת את הוראות החוק, שהרי האיחור במסירת הדירה יימנה על פי החוק רק מן היום שעליו הוסכם כיום המסירה. זאת, בשונה מתניית פטור מחבות בגין איחור במסירה. יש איפוא לבחון בכל מקרה ומקרה האם בפנינו הסכמה עדכנית על מועד המסירה או שמא תניית פטור "המוצגת" או "המתחפשת" לתניה שעניינה הסכמה על מועד מסירה חדש, אך בפועל נועדה לפטור את הקבלן מחובת הפיצויים המוטלת עליו מכוח החוק.

...

סוף דבר אשר על כן, אני מורה על קבלת התביעה בחלקה.

הנתבעת תשלם לתובעים סך של 155,451 ₪, תוך 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין לידיה.

הנתבעת תשלם לתובעים שכ"ט עו"ד בתוספת מע"מ בסך כולל של 18,000 ₪, וכן תשלם הוצאות משפט בסך של 32,145 ₪, והכל תוך 30 ימים ממועד המצאת פסק הדין לידיה.