מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

דחיית תביעת רשלנות רפואית כנגד קופת חולים לאומית

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2019 בעליון נפסק כדקלמן:

ביום 11.6.2015 הגיש המשיב תביעה בגין רשלנות רפואית נגד קופת חולים לאומית (להלן: המבקשת) וכנגד המדינה.
ככל שבקשת התיקון הוגשה מאוחר יותר על פני ציר הזמן של ההליך המשפטי – כך נטיית בית המשפט תהיה לדחותה (רע"א 7192/14 דוד צוקר ובניו חברה לבניין ולהשקעות בע"מ נ' דוד צוקר (1.1.2015)).
...
המקרה שלפנינו הוא גבולי, והוא ממחיש שוב כי "קו הגבול בין עילת תביעה חדשה - שאז אין לאפשר התיקון מקום בו יש בכך כדי לעקוף טענת התיישנות - לבין תיקון גרידא של כתב התביעה, אינו תמיד פשוט" (רע"א 8073/18 קופת חולים לאומית נ' פלונית, בפסקה 6 (‏19.12.2018) (להלן: עניין קופת חולים)).
הגענו אפוא למסקנה, כי חוות הדעת השניה אינה בגדר עילה חדשה.
סוף דבר, שהבקשה נדחית.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2020 בעליון נפסק כדקלמן:

בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט א' רובין) בת"א 57437-03-16 מיום 23.6.2020, אשר בגדרה נדחתה בקשת המבקשת לזימון עד. רקע בתמצית בבית המשפט המחוזי מתבררת תביעת רשלנות רפואית שהגישו המשיב 1 (להלן: הקטין) והמשיבים 3-2 (להלן: הורי הקטין, וביחד: המשיבים) נגד קופת חולים לאומית, היא המבקשת.
...
דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובתשובות לה, ולאחר שנתתי לצדדים הזדמנות לטעון בעניין החלת תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, ושוכנעתי כי לא ייפגעו זכויותיהם כבעלי דין אם אנהג בהתאם לאמור בתקנה זו, החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה הרשות לערער והוגש ערעור על-פיה.
אקדים ואומר כי דין הערעור להתקבל, כמפורט להלן.
סוף דבר – דין הערעור להתקבל, כך שיותר למבקשת לזמן לעדות את ד"ר קאופמן כמפורט לעיל.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2020 בעליון נפסק כדקלמן:

בבית המשפט העליון רע"א 2892/20 לפני: כבוד השופט י' עמית המבקשים: 1. פלוני 2. פלונית נ ג ד המשיבים: 1. קופת חולים לאומית 2. פלוני 3. מדיקל פיס סנטר 4. אל חיאת מדיקל סנטר בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי ירושלים בת"א 042542-08-19 שניתנה ביום 08.03.2020 על ידי כבוד השופטת מרים אילני בשם המבקשים: עו"ד עמוס גבעון ][]החלטה
המבקשים הגישו לבית המשפט המחוזי בירושלים תביעת רשלנות רפואית נגד המשיבים.
החלטה זו חוסה בגדריו של סעיף 1(7) לצוו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תנתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009 (להלן: הצוו), שעניינו "החלטה שהיא קבלת בקשה לביטול פסק דין או לביטול החלטה". הוא הדין לגבי החלטת בית המשפט שלא לפסוק הוצאות בשלב זה של ההליך, הנכנסת בגדריו של סעיף 1(8) לצוו, שעניינו "החלטה בעיניין הטלת הוצאות משפט ושכר טירחת עורך דין ושיעורם...". מטעם זה כשלעצמו יש לדחות את הבקשה שלפניי.
...
דין הבקשה להידחות אף ללא צורך בתגובה.
החלטה זו חוסה בגדרו של סעיף 1(7) לצו בתי המשפט (סוגי החלטות שלא תינתן בהן רשות ערעור), התשס"ט-2009 (להלן: הצו), שעניינו "החלטה שהיא קבלת בקשה לביטול פסק דין או לביטול החלטה". הוא הדין לגבי החלטת בית המשפט שלא לפסוק הוצאות בשלב זה של ההליך, הנכנסת בגדרו של סעיף 1(8) לצו, שעניינו "החלטה בעניין הטלת הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין ושיעורם...". מטעם זה כשלעצמו יש לדחות את הבקשה שלפניי.
אשר על כן, הבקשה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בירושלים ת"א 41413-01-18 פלוני נ' לאומית בפני כבוד השופטת מיקה בנקי תובע פלוני נתבעת קופת חולים לאומית פסק דין
התובע הופנה להמטולוג, עבר הקרנות ומאז סיומן לפני כ-13 שנה לא נמצא עוד ממצא הקשור לגידול זה. בתביעה טוען התובע לרשלנות רופאות הנתבעת בעת ביקורו אצלן בשנת 2005 בכך שלא איבחנו שהוא סובל מלימפומה ולא מסרו לו את המידע הרפואי הרלוואנטי למחלה זו. לטענת התובע הוא סובל מנכות בשיעור 10% שנקבעה ע"י מומחה בתחום רפואת מישפחה מטעמו, שקבע את הנכות בהקבלה לקביעת נכות לסובלים מגזזת, ומנכות בשיעור 15% שקבע מומחה פסיכיאטרי מטעמו לאור תגובת התובע לגילוי המחלה.
פגיעה באוטונומיה התובע טען בסעיף 34 בכתב התביעה לפגיעה באוטונומיה "עת לא יידעו אותו בסכוני המחלה ובאפשרויות הטיפול בה". דא עקא, משנדחתה הטענה שהיה על רופאות הנתבעת לחשוד בשנת 2005 בקיומה של למפומה ואף לא התקבלה הטענה שהלימפומה אכן החלה באותה עת – ממילא לא נעשתה כל פגיעה באוטונומיה באי-יידוע על סכוני מחלה שלא עמדה על הפרק ומדובר בטענה תיאורטית שאין לה אחיזה בתיק זה. התובע הוסיף בסיכומיו וטען לפגיעה באוטונומיה גם בכך שד"ר קוצק היא רופאה כללית והוא הוטעה לחשוב שהיא רופאת מישפחה ועל כן לטענתו לא היה מודע ל'חוסר מקצועיותה', דבר שמנע ממנו לקבל טפול רפואי ע"י רופא מיומן יותר.
...
התיישנות הנתבעת טוענת להתיישנות התביעה ואולם אין בידי לקבל טענה זו. הרשלנות הנטענת אירעה לכאורה ביום 26.5.2005 וביום 6.6.2005, אך הנזק, וסמוך לאחריו טענת הקשר הסיבתי, נגלו לתובע רק ביום 5.5.2009.
לאור האמור אני קובעת שלא הוכח שיש לתובע נכות כלשהי וממילא לא הוכחה כאמור טענת קשר סיבתי בין טענת האיחור בגילוי לקיומה של נכות כלשהי.
סוף דבר ענייננו בתביעת רשלנות רפואית בה נטען שרופאות הנתבעת התרשלו עת בדקו את התובע בשנת 2005 ומצאו בלוטה בצווארו אך לא אבחנו שמדובר, לטענת התובע, בלימפומה, ולא הפנו אותו לבדיקות ולהמשך טיפול ומעקב.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

התביעה הוגשה תחילה גם כנגד קופת חולים לאומית (להלן: "קופת חולים") וכנגד בית החולים אסותא (להלן: "אסותא") אשר בו בוצעה הבדיקה עצמה ע"י רופא של קופת חולים.
בהקשר זה נאמר בפסיקה כי "רשלנות רפואית מתגבשת כבר בעצם אי ניהול תקין של הרישומים שחייבים בהם הרופאים המטפלים במוסדות הרפואיים השונים" (ע"א 2932/92 קופת חולים של הסתדרות העובדים בארץ ישראל נ' יעקב רחמן ואח', פ"ד מט(2) 376)).
בהקשר זה ראוי להדגיש גם את אחריות קופת החולים אשר התביעה נגדה נדחתה כחלק מהסכם פשרה עם התובעת.
...
לסיכום שאלת האחריות, הנני קובע כי לבית החולים אחריות של 20% בגרימת הנזק.
בהקשר לפגיעה באוטונומיה מקובלת עלי עמדת הנתבעת כי כאשר נפסק פיצוי בגין כאב וסבל הפיצוי כולל את כלל הפיצוי על נזק לא ממוני לרבות פגיעה באוטונומיה ולא מצאתי מקום לפסוק פיצוי נפרד בגין פגיעה באוטונומיה (ע"א 2278/16 פלונית נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 12.03.18).
סוף דבר התביעה מתקבלת כאמור לעיל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו