בית משפט השלום בירושלים
ת"א 41413-01-18 פלוני נ' לאומית
בפני
כבוד השופטת מיקה בנקי
תובע
פלוני
נתבעת
קופת חולים לאומית
פסק דין
התובע הופנה להמטולוג, עבר הקרנות ומאז סיומן לפני כ-13 שנה לא נמצא עוד ממצא הקשור לגידול זה.
בתביעה טוען התובע לרשלנות רופאות הנתבעת בעת ביקורו אצלן בשנת 2005 בכך שלא איבחנו שהוא סובל מלימפומה ולא מסרו לו את המידע הרפואי הרלוואנטי למחלה זו.
לטענת התובע הוא סובל מנכות בשיעור 10% שנקבעה ע"י מומחה בתחום רפואת מישפחה מטעמו, שקבע את הנכות בהקבלה לקביעת נכות לסובלים מגזזת, ומנכות בשיעור 15% שקבע מומחה פסיכיאטרי מטעמו לאור תגובת התובע לגילוי המחלה.
פגיעה באוטונומיה
התובע טען בסעיף 34 בכתב התביעה לפגיעה באוטונומיה "עת לא יידעו אותו בסכוני המחלה ובאפשרויות הטיפול בה".
דא עקא, משנדחתה הטענה שהיה על רופאות הנתבעת לחשוד בשנת 2005 בקיומה של למפומה ואף לא התקבלה הטענה שהלימפומה אכן החלה באותה עת – ממילא לא נעשתה כל פגיעה באוטונומיה באי-יידוע על סכוני מחלה שלא עמדה על הפרק ומדובר בטענה תיאורטית שאין לה אחיזה בתיק זה.
התובע הוסיף בסיכומיו וטען לפגיעה באוטונומיה גם בכך שד"ר קוצק היא רופאה כללית והוא הוטעה לחשוב שהיא רופאת מישפחה ועל כן לטענתו לא היה מודע ל'חוסר מקצועיותה', דבר שמנע ממנו לקבל טפול רפואי ע"י רופא מיומן יותר.
...
התיישנות
הנתבעת טוענת להתיישנות התביעה ואולם אין בידי לקבל טענה זו.
הרשלנות הנטענת אירעה לכאורה ביום 26.5.2005 וביום 6.6.2005, אך הנזק, וסמוך לאחריו טענת הקשר הסיבתי, נגלו לתובע רק ביום 5.5.2009.
לאור האמור אני קובעת שלא הוכח שיש לתובע נכות כלשהי וממילא לא הוכחה כאמור טענת קשר סיבתי בין טענת האיחור בגילוי לקיומה של נכות כלשהי.
סוף דבר
ענייננו בתביעת רשלנות רפואית בה נטען שרופאות הנתבעת התרשלו עת בדקו את התובע בשנת 2005 ומצאו בלוטה בצווארו אך לא אבחנו שמדובר, לטענת התובע, בלימפומה, ולא הפנו אותו לבדיקות ולהמשך טיפול ומעקב.
