מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

דחיית תביעת מזונות מביטוח לאומי בשל התיישנות

בהליך פשיטת רגל (פש"ר) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

בית המשפט ציין, שעדיין שמורה לנושה הזכות לגבות את חובה בהליכי ההוצאה לפועל, אם תדחה שם טענת "פרעתי". בעיניין פש"ר (י-ם) 6227/09 אלדד מכמל נ' איבן ****ס (נאמן) [פורסם בנבו] (14.8.17) (להלן: עניין מכמל) נדחתה תביעת חוב המזונות מטעם המוסד לביטוח לאומי הן מאחר שהוגשה באיחור, והן משום שהנושה היתעלם מבקשת הנאמן להשלים פרטים בדבר התשלומים ששולמו.
לענייננו: תביעת החוב של המוסד לביטוח לאומי נדחתה הן בשל העדר פרטים ומסמכים והן בשל היתיישנות.
...
באיזון בין כל השיקולים שציינתי אני קובעת כך: אין מקום למתן הפטר גורף מחוב המזונות.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לטענת הנתבע, דין התביעה להדחות על הסף, מחמת היתיישנות; ולגופה, שכן ההחלטה התבססה על הממצאים לפיהם התובעת והמנוח ניהלו משק בית משותף, כידועים בציבור עד לחודש ספטמבר 2018 בלבד.
"אלמנה" - מי שהיתה אישתו של המבוטח בשעת פטירתו, להוציא - (1) מי שהיתה אישתו פחות משנה, ואם היא בת 55 שנים ומעלה - פחות מחצי שנה, ולא ילדה לו ילד; (2) מי שבחמש השנים האחרונות שלפני פטירת המבוטח היתה נפרדת ממנו שלוש שנים לפחות ובכללן 12 חודשים שלפני פטירת המבוטח ולא היתה זכאית למזונות ממנו על פי פסק דין של בית משפט או בית דין מוסמך או על פי הסכם בכתב, או שהמבוטח לא נשא למעשה במזונותיה תוך 12 החודשים שלפני פטירתו; פסקה זו לא תחול על אישה שבעת פטירתו של המבוטח שולמה בעדה תוספת תלויים לפי סעיפים 200 או 244;"
ואולם, בכך לא נסתם הגולל על תביעתה של התובעת, שכן על פי הפסיקה בית הדין מוסמך להאריך מועד (עב"ל (ארצי) 59462-12-15 מאלו – המוסד לביטוח לאומי (מיום 24.8.2018), בין היתר משיקולים אלה: סכויי ערעור, האם מדובר במבוטח הנמנה על אוכלוסייה מוחלשת המתקשה במימוש זכויותיו, האם נפגעו האינטרסים של המוסד בדמות קושי בהתגוננות מפני התביעה וכן מהותו של העניין וחשיבותו, קרי חשיבותה של הזכות מושא ההליך למבוטח ומידת הנזק שייגרם לו. מאחר שבנסיבות העניין לא מצאנו כי נפגעו האינטרסים של המוסד ובשים לב לאוכלוסייה עליה נמנית התובעת, סברנו כי יש לידון בתביעה לגופה, שכן התביעה אינה מופרכת מיסודה.
...
לטענת הנתבע, דין התביעה להידחות על הסף, מחמת התיישנות; ולגופה, שכן ההחלטה התבססה על הממצאים לפיהם התובעת והמנוח ניהלו משק בית משותף, כידועים בציבור עד לחודש ספטמבר 2018 בלבד.
ואולם, נוכח התקופה שבמחלוקת ומצבו הרפואי, עת סביר להניח כי מיעט מלצאת מביתו למעט לטיפולים רפואיים, כאשר בחודשיים האחרונים מצאנו כי המנוח התגורר בעיקר בביתה של נטליה, לא מצאנו בנסיבות העניין לזקוף את הדבר לחובת התובעת.
עם זאת, מאחר שאין מחלוקת כי עד לחודש ספטמבר 2018 התובעת והמנוח היו ידועים בציבור, ובשל העובדה כי מוקד המחלוקת שהובאה לפתחנו סב על עניין המגורים המשותפים בתקופה שבמחלוקת, ומצאנו כי הקשר בין התובעת למנוח נמשך עד ימיו האחרונים של המנוח, לסירוגין, אפילו זה דעך קמעה, הגענו למסקנה כי התובעת והמנוח היו ידועים בציבור בעת פטירתו.
סוף דבר אשר על כן, התביעה מתקבלת.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

[footnoteRef:3] עוד נטען, כי התביעה הוגשה לבית דין זה רק ביום 18.1.2017, שנתיים ועשרה חודשים לאחר הדחייה, בנגוד להוראת תקנה 1(ב) לתקנות הביטוח הלאומי (מועדים להגשת תובענות), התש"ל-1969 (להלן:" "תקנות המועדים"), הקובעת כי תובענה כנגד החלטת המוסד לביטוח לאומי יש להגיש לבית הדין לעבודה תוך 12 חודשים מקבלת ההחלטה.
זאת, לאור המועד שבו הוגשה התביעה בחלוף תקופת ההתיישנות שנקבעה בתקנות המועדים, ולאור ההלכה שהיתה נהוגה, לפיה בית הדין לעבודה נעדר סמכות להאריך את המועדים הן ביחס להגשת ערעורים על החלטות של ביטוח לאומי והן ביחס להגשת תובענות בגין החלטות המוסד לביטוח לאומי (להלן: "פסק הדין הראשון").
21.12.1995 – מכתב לביטוח לאומי הבטחת הכנסה, בבקשה לסייע למנוחה בהבטחת הכנסה משום שנוצר חוב גדול לביטוח לאומי עקב תשלומי מזונות למנוחה.
...
] מאחר שכמפורט לעיל, נדחית תביעת התובע, הרי שמתייתר הצורך לדון בטענת השיהוי.
עם זאת, למעלה מן הצורך נציין, כי גם אם היתה מתקבלת התביעה, הרי שמקובלת עלינו טענת הנתבע כי התובע לא זכאי לקצבה בעד תקופה הקודמת לחודש 03/2013 בהתאם לסעיף 296 לחוק הביטוח הלאומי ולפסיקת בית הדין הארצי לעבודה[footnoteRef:47], שקובעת כך: [47: בל (ת"א) 39926-06-17 שלמה שער נ' המוסד לביטוח לאומי ( פורסם בנבו, 23.12.18)] "בנוסף, חלה על ציבור המבוטחים החזקה בדבר ידיעת הדין,על מכלול זכויותיהם וחובותיהם ואי ידיעת החוק אינה יכולה להצדיק שינוי הוראותיו והרחבת תקופת התשלום למפרע לפי סעיף 296 לחוק' (עניין דוד ליבוביץ). אכן, הוראות החוק ופירושו הנכון עלולים להביא למצבים בהם מבוטח לא יוכל לממש את זכותו בשל הגשת תביעה באיחור, אך זה גורלו של כל אדם שזכותו מותנית בעשיית מעשה תוך פרק זמן קצוב הקבוע בחוק ... אי ידיעת החוק אינה מהווה טעם לפעולה באיחור...".[footnoteRef:48] [48: עב"ל (ארצי) 677/08 ברש נק המל"ל (פורסם בנבו, 14.6.2009).
סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, התביעה נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2018 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

במכתב הדחייה שנשלח לתובעת על ידי הנתבע, נכתב שהנתבע עזב את ישראל ביום 6.10.2006 וטרם חזר ארצה, בעוד שפסק הדין למזונות ניתן ביום 23.3.10 ומעמדו של הנתבע במנהל הגבייה של המוסד לביטוח לאומי (להלן – המוסד), טרם נקבע.
בכתב ההגנה המתוקן הנתבע העלה לראשונה טענת היתיישנות, מאחר שהתביעה המבקשת לתקוף את מכתב דחיה מיום 13.5.13, הוגשה ביום 8.6.14 לבית הדין.
...
לגופה של תובענה, לאחר ששקלתי את הראיות שהוצגו, אני סבורה כי אין מנוס מדחיית התביעה.
לסיכום האמור לעיל – במועד מתן פסק הדין שקבע את החיוב במזונות וכן בתקופה שקדמה לכך, הנתבע לא היה "תושב", אלא החזיק באשרת "תושב ארעי", כל זמן שהיה בן זוגה של התובעת.
סוף דבר - התביעה נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב ב"ל 18926-11-17 23 ינואר 2020 לפני: כב' השופטת שרה מאירי-אב"ד נציג ציבור (עובדים) מר יהונתן דקל נציג ציבור (מעסיקים) מר יוסף רובינשטיין התובע הרצל גביזון ע"י ב"כ עו"ד אלון לוריה הנתבע המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ עו"ד אירית רייכנברג פסק דין
הנתבע בהגנתו עתר לדחיית התביעה על הסף מחמת היתיישנות ביחס לכל החלטה שקדמה להליך, ודאי ביחס להחלטות הנתבע מ- 2016.
עפ"י ההסכם עם הָאם הילד גר אצל האם והתובע לא משלם לה מזונות.
...
בח.ח. משנשאל בנדון, השיב כי בהתחלה אמרו לו להגיש בקשה למל"ל. איננו מקבלים טענת התובע בסיכומיו, כביכול, "עילת התביעה" נולדה בבקשה או בהחלטה השלישית – עילת התביעה היא בשלילת התוספת וכתוצאה מכך, בקביעת החוב, שנוצר עוד ביוני 2016, מעת שנשללה מהתובע התוספת ונקבע חובו.
התוספת לבן אינה אמורה, בכל הכבוד, "לסייע לתובע", אלא מיועדת היא לַבֵּן ומנגד, אין מדוע ישלם הנתבע לתובע, תוספת לַבן, משאין פרנסתו עליו.
כך או כך, לא מצאנו פגם בשק"ד בהחלטות הוועדה ובהחלטת פקיד התביעות.
התביעה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו