מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

דחיית תביעת לשון הרע נגד עורכת דין על סף וללא דיון

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום הרצליה נפסק כדקלמן:

וכן ר' בשורה ארוכה של פסקי דין בהם בית המשפט העניק חסינות לעורך הדין בגין אמירות שזה אמר במהלך ניהול ההליך המשפטי: ת"א (פ"ת) 22452-12-15‏ אלה אבוביץ' נ' עו"ד אורלי אתלה גלמן [פורסם במאגר נבו] (25.2.2018); ת"א (ראשל"צ) 93/08 עו"ד הורוביץ צחי נ' עו"ד בן דוד איתן [פורסם במאגר נבו] (18.10.2009); ת"א (י-ם) 8892/06‏ עו"ד בורשטיין יואל נ' עו"ד זהר גיאת [פורסם במאגר נבו] (21.02.2007); ת"א (י-ם) 5118/01‏ ‏יורם זריפי נ' משה כהן [פורסם במאגר נבו] (19.08.2001) במקרה דומה למקרה שלפניי, במסגרת ת"א (ת"א) 58577/05 כהן-שטרקמן מירה, עו"ד נ' גרטש איתן, עו"ד [פורסם במאגר נבו] (24.10.2007), דחה בית המשפט תביעת לשון הרע כנגד עורכת דין אשר במכתב ללקוח שלה כתבה דברי לשון הרע על עורך דין אחר, וזאת על סמך קיומו של חיסיון מכוח סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע.
מסקנה זו כי יש להעניק את החיסיון מכוח סעיף 13(5) הן ללקוח והן לעורך הדין, כל עוד השיחה ביניהם מתייחסת להליך המשפטי, אף מתיישבת היטב עם הראציונאל של סעיף 13(5) כפי שזה משתקף בעיניין חיר לעיל: "אולם נקודת המבט של סעיף 13 אינה מצטמצמת למקרה הספציפי. הסעיף נועד להגן על שיקולים רחבים הנוגעים לאנטרס הצבורי, כאשר חלק מסעיפי המשנה – וסעיף-קטן (5) בכללם – מתייחסים לפרסומים שנעשים על-ידי רשויות השילטון או תוך כדי פעילותן. סעיף-קטן (5) נועד למנוע מצב שבו ירחף מעל מי מהגורמים הנזכרים בסעיף, תוך כדי דיון משפטי, האיום של תביעת לשון הרע. הסעיף נועד למנוע מצב שבו העילה לפי חוק איסור לשון הרע תהווה גורם מצנן על התבטאויות בגדרי הליך משפטי ותמנע מהגורמים השונים המעורבים בהליך המשפטי להתבטא באופן חופשי" (הדגשה שלי – ג.ה.).
ביחס לטענת התובע כי כאשר הנתבע לא טען חיסיון כטענת סף יש לראות בכך ויתור על הטענה, הרי יש לדחות טענה זו. ראשית, בנגוד לטענת התובע, הנתבע בסעיף 70 לכתב ההגנה טען את טענת החיסיון גם כטענת סף ואף ציין "ודין התביעה להדחות על הסף". בכל מקרה, אין כל חובה בדין להעלות את טענת החיסיון מכוח סעיף 13(5) לחוק כטענת סף וניתן להעלותה כטענה במסגרת כלל ההליך.
...
לפיכך, אף אם אניח כי מדובר בדברי לשון הרע, ואף אם אניח כי לא עומדת לנתבע הגנת האמת בפרסום (ולמען הסר ספק איני קובע זאת), דין התביעה להידחות.
סיכום והוצאות אשר על כן, אני דוחה את התביעה על כל חלקיה.
אשר על כן אני קובע כי התובע ישלם לנתבע שכר טרחת עו"ד בסך של 22,000 ₪ (כולל מע"מ) וכן הוצאות משפט (צילומים, נסיעות וכיוצ"ב) בסך כולל של 1,500 ₪.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2010 בעליון נפסק כדקלמן:

המבקש הגיש תביעת לשון הרע כנגד המשיבים בגין ביטויים פוגעניים שנכתבו על ידם במסגרת כתבי טענות בהליך משפטי.
המשיבים הגישו בקשה לסילוק התביעה על הסף בשל העידר סמכות מקומית.
בית משפט השלום דחה את הבקשה לסילוק על הסף.
בעניינינו, מתעוררת השאלה האם סעיף 1(8) הקובע שלא תנתן רשות ערעור ב"החלטה בעיניין הטלת הוצאות משפט ושכר טירחת עורך דין ושיעורם, למעט אם ניתנה לאחר מתן פסק הדין ואינה נבלעת בו", חל על מקרה בו כלל לא הוזכרו הוצאות משפט ושכר טירחת עורך דין בהחלטה.
הפסיקה שהכירה באפשרות השגה זו ראתה בהיעדר החלטה בעיניין הוצאות משפט כ"השמטה מקרית" אשר רצוי לאפשר לתקנה, ואף הכירה בכך שאפשרות זו תחסוך הליכי ערעור שכל עניינם בסוגיה זו בלבד, ובלשונה של השופטת חיות: "... אין כל מניעה להשקיף על חוסר היתייחסות לשאלת שכר טירחה והוצאות בפסק דין כעל השמטה מקרית הנתנת לתיקון על ידי בית המשפט שנתן את פסק הדין, מכוח סעיף 81(א) לחוק בתי המשפט. גישה זו יש בה היגיון נוכח החובה המוטלת על בית המשפט לפי תקנה 511(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ''ד-1984 להחליט בתום הדיון בשאלת שכר הטירחה והוצאות המשפט... זאת ועוד, סיווג הפסיחה על שאלת שכר הטירחה או ההוצאות בפסק דין כ"השמטה מקרית" רצוי הוא גם מטעמים של מדיניות משפטית.
...
דין הבקשה להידחות וזאת לאור פרשנותו של צו בתי המשפט, הנתמכת בדרכי ההשגה האחרות שעמדו למבקש.
משכך, דין הבקשה להידחות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

האם עומדת עילת תביעה בלשון הרע, לאדם אשר מסוכסך עם אחר, כנגד עורך דינו של אותו אחר, בגין ייעוץ משפטי שנתן עורך הדין ללקוחו, אותו אחר, במסגרתו ייעץ ללקוחו כי היתנהלותו של אותו אדם כלפיו הינה שלא כדין והאם עומדת עילה כאמור, כשדברי עורך הדין נאמרו למי שטרם שכר שירותיו ובקש תחילה לשמוע את חוות דעתו, בטרם יחליט האם להיות מיוצג על ידו? אלה השאלות העקרוניות שעומדות לדיון במסגרת פסק דיני זה, הניתן בעטיה של בקשת הנתבעים לסילוק התביעה על הסף.
וכן ר' בשורה ארוכה של פסקי דין בהם בית המשפט העניק חסינות לעורך הדין בגין אמירות שזה אמר במהלך ניהול ההליך המשפטי: ת"א (פ"ת) 22452-12-15‏ אלה אבוביץ' נ' עו"ד אורלי אתלה גלמן [פורסם במאגר נבו] (25.2.2018); ת"א (ראשל"צ) 93/08 עו"ד הורוביץ צחי נ' עו"ד בן דוד איתן [פורסם במאגר נבו] (18.10.2009); ת"א (י-ם) 8892/06‏ עו"ד בורשטיין יואל נ' עו"ד זהר גיאת [פורסם במאגר נבו] (21.02.2007); ת"א (י-ם) 5118/01‏ ‏יורם זריפי נ' משה כהן [פורסם במאגר נבו] (19.08.2001) במקרה דומה למקרה שלפניי, במסגרת ת"א (ת"א) 58577/05 כהן-שטרקמן מירה, עו"ד נ' גרטש איתן, עו"ד [פורסם במאגר נבו] (24.10.2007), דחה בית המשפט תביעת לשון הרע כנגד עורכת דין אשר במכתב ללקוח שלה כתבה דברי לשון הרע על עורך דין אחר, וזאת על סמך קיומו של חיסיון מכוח סעיף 13(5) לחוק איסור לשון הרע.
...
לסיכום, לתובעים לא עומדת עילה בלשון הרע נגד הנתבעים, משום שלזכות הנתבעים עומדת במקרה דנא החומה הבצורה של הגנת סעיף 13(5) לחוק.
סוף דבר אשר על כן, התביעה נדחית על הסף.
בהתחשב מחד גיסא, בתוצאה ובסכום התביעה הגבוה והעובדה שלא היה מקום מלכתחילה להגשת התביעה, ומאידך גיסא, בהתחשב בכך שהתביעה מסתיימת כבר עתה, בשלב מוקדם, ישלמו התובעים לנתבעים שכר טרחת עו"ד ריאלי וסביר, בסך של 30,000 ₪, עבור ההליכים שהתקיימו עד כה. ניתן היום, י"ח טבת תשפ"ב, 22 דצמבר 2021.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

דיון והכרעה לאחר שקילת טענות הצדדים מצאתי כי דין הבקשה להדחות.
ברם, אינני סבור שהמקרה שבפניי ניכנס לגדר אותם מקרים חריגים, בהם נחסמת דרכו של תובע מלברר את תביעתו לגופה על סמך טענת סף מסוג זה. נזכור, כי הכלל בסילוק על הסף ביחס לטענה המכוונת להעדר עילה הוא שאף אם כל הנטען בכתב התביעה יוכח כנדון, הדבר לא ייזכה את התובע בסעד המבוקש, ואין זה המקרה שבפנינו (וזאת כמובן מבלי לקבוע מסמרות ביחס לפלוגתות העובדתיות והמשפטיות המתעוררות בין הצדדים).
גם לא ניתן לקובע כי הטענות שביסוד התביעה הן טענות סרק, להבדיל מטענות הראויות לבירור מחלוקות רלוואנטית, כאשר התביעה עוסקת בפרסומים שעשה הנתבע, בהיותו עורך דין מייצג, מחוץ להליך המשפטי, המכילים, כך נטען, לשון הרע ברת פיצוי, וטענות התובעת בנידון ראויות לבירור עובדתי ומשפטי.
גם לא הוכח כי מתן אפשרות לברר את התביעה תרתיע את הציבור מהשתתפות בדיון בעיניין צבורי, כאשר בנידון יש להדגיש שהתביעה הנוכחית אינה כנגד בעל דין שהגיש תביעה נגד התובעת, אלא כנגד עורך דין ביחס לפרסומים אותם בחר לפרסם מחוץ להליך המשפטי, ואינני סבור כי הגשת תביעה מסוג זה תרתיע את האדם הסביר מהשתתפות בדיון צבורי בעיניין מדיניות התובעת, או שהיא עלולה להרתיע אותו מהגשת תביעה כנגד התובעת או דוגמתה.
במקרה הנידון אין דמיון מהותי וממשי בין הפלגותאות העומדות ביסוד ההליך בבית הדין לעבודה, ואשר עניינו בטענות של עובדים כנגד מעסיק מכוח חוק שויון הזדמנויות בעבודה, לבין הפלוגתות העומדות ביסוד ההליך שלפניי, שעניינו טענות של התובעת ללשון הרע בפרסומים שעשה הנתבע, אמנם כמייצגם של אותם עובדים, אך מחוץ לכותלי בית המשפט, ואשר אינם בהכרח קשורים ישירות לסוגיות שעומדות להכרעה בהליך בבית הדין.
...
דיון והכרעה לאחר שקילת טענות הצדדים מצאתי כי דין הבקשה להידחות.
סוף דבר, מצאתי לדחות את הבקשה.
על כן, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת הוצאות בסך 1,170 ₪, סכום אשר ישולם בתוך 30 ימים אחרת יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד מועד התשלום בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום נתניה נפסק כדקלמן:

התביעה הוגשה כנגד הנתבעת, עורכת דין במקצועה, אשר מייצגת את חברת "שבטר בהר ציון נתניה בע"מ" (להלן :"החברה") בהליך שנקטה החברה כנגד התובעת, שעניינו צו מניעה ותביעת לשון הרע (ת"א 21178-05-20 המתנהל בבית משפט השלום בנתניה) (להלן: "ההליך המשפטי").
לטענתה, אין המדובר במקרים העולים לכדי לשון הרע ובכל מקרה יש להורות על דחיית התביעה על הסף מהטעם כי הפרסומים הנטענים חוסים תחת הגנת סעיף 13(5) לחוק שעניינו פירסום שנעשה על ידי בא כוחו של בעל דין תוך כדי דיון משפטי.
סעיף 13(5) לחוק המצוי בחלק "הפרסומים המותרים" הקובע: לא ישמש עילה למשפט פלילי או אזרחי – (5) פירסום ע"י שופט חבר של בית דין דתי, בורר, או אדם אחר בעל סמכות שיפוטית או מעין שיפוטית על פי דין, שנעשה תוך כדי דיון בפניהם או בהחלטתם, או פירסום על ידי בעל דין, בא כוחו של בעל דין או עד, שנעשה תוך כדי דיון כאמור; הוראות החוק מעניקות הגנה מוחלטת למעורבים בהליך משפטי; בעלי סמכות שיפוטית, בעלי דין, עורכי דין ועדים, להתבטא באופן חופשי במהלך הדיון ללא חשש מפני תוצאות משפטיות של דבריהם מבלי צורך לבחון כל מילה ומילה.
...
סוף דבר מכל האמור לעיל עולה כי המדובר באמירות שסעיף 13(5) נועד לחול עליהן על פי תכליתו, כדי למנוע אפקט מצנן ביחס להתבטאויות חופשיות הנאמרות בגדרו של הליך משפטי, למרות שעניין זה כרוך מטבע הדברים לעיתים בפגיעה מסוימת מהיבט ההגנה על הזכות לשם טוב.
לאור האמור, אני מקבלת את הבקשה לדחיית התביעה על הסף .
לאור האמור אני מורה על דחית התביעה על הסף.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו