דיון והכרעה
לאחר שקילת טענות הצדדים מצאתי כי דין הבקשה להדחות.
ברם, אינני סבור שהמקרה שבפניי ניכנס לגדר אותם מקרים חריגים, בהם נחסמת דרכו של תובע מלברר את תביעתו לגופה על סמך טענת סף מסוג זה.
נזכור, כי הכלל בסילוק על הסף ביחס לטענה המכוונת להעדר עילה הוא שאף אם כל הנטען בכתב התביעה יוכח כנדון, הדבר לא ייזכה את התובע בסעד המבוקש, ואין זה המקרה שבפנינו (וזאת כמובן מבלי לקבוע מסמרות ביחס לפלוגתות העובדתיות והמשפטיות המתעוררות בין הצדדים).
גם לא ניתן לקובע כי הטענות שביסוד התביעה הן טענות סרק, להבדיל מטענות הראויות לבירור מחלוקות רלוואנטית, כאשר התביעה עוסקת בפרסומים שעשה הנתבע, בהיותו עורך דין מייצג, מחוץ להליך המשפטי, המכילים, כך נטען, לשון הרע ברת פיצוי, וטענות התובעת בנידון ראויות לבירור עובדתי ומשפטי.
גם לא הוכח כי מתן אפשרות לברר את התביעה תרתיע את הציבור מהשתתפות בדיון בעיניין צבורי, כאשר בנידון יש להדגיש שהתביעה הנוכחית אינה כנגד בעל דין שהגיש תביעה נגד התובעת, אלא כנגד עורך דין ביחס לפרסומים אותם בחר לפרסם מחוץ להליך המשפטי, ואינני סבור כי הגשת תביעה מסוג זה תרתיע את האדם הסביר מהשתתפות בדיון צבורי בעיניין מדיניות התובעת, או שהיא עלולה להרתיע אותו מהגשת תביעה כנגד התובעת או דוגמתה.
במקרה הנידון אין דמיון מהותי וממשי בין הפלגותאות העומדות ביסוד ההליך בבית הדין לעבודה, ואשר עניינו בטענות של עובדים כנגד מעסיק מכוח חוק שויון הזדמנויות בעבודה, לבין הפלוגתות העומדות ביסוד ההליך שלפניי, שעניינו טענות של התובעת ללשון הרע בפרסומים שעשה הנתבע, אמנם כמייצגם של אותם עובדים, אך מחוץ לכותלי בית המשפט, ואשר אינם בהכרח קשורים ישירות לסוגיות שעומדות להכרעה בהליך בבית הדין.
...
דיון והכרעה
לאחר שקילת טענות הצדדים מצאתי כי דין הבקשה להידחות.
סוף דבר, מצאתי לדחות את הבקשה.
על כן, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת הוצאות בסך 1,170 ₪, סכום אשר ישולם בתוך 30 ימים אחרת יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד מועד התשלום בפועל.
