דחיית תביעת הפרת זכויות יוצרים מחוסר עילה

ואולם, בסעיף 12 לתצהירו הוא הדגיש כי בעקבות החלטת בית המשפט בבקשה לצוו מניעה "...עילת התביעה ביחס לפירסום זה הנה בקשר להפרת זכויות היוצרים בתמונה בלבד ובקשר לאי הדיוקים הבאים בפירסום...". "אי הדיוקים" עליהם הלין התובע ביחס לפירסום זה הם בכך שהנתבעים ציינו שבמקביל להשעיה הוגשה נגד התובע תביעה אזרחית שהתנהלה בבית המשפט בעפולה, למרות שהם ידעו באותה עת שהתביעה האמורה נדחתה זה מכבר.

" לטעמי, מבין השיקולים שמונה סעיף 56(ב) לחוק זכות יוצרים, השיקולים של חוסר תום הלב של הנתבעים בעניינינו, מאפייני פעילותם וטיב היחסים בין צדדים, הנם משמעותיים במיוחד.

...

סוף דבר בגין הפרסומים בניגוד לחוק איסור לשון הרע ישלמו הנתבעים לתובע, ביחד ולחוד, סך של 120,000 ₪.

בגין הפרת זכות היוצרים של התובע בתמונה ישלמו הנתבעים ביחד ולחוד סך של 36,000 ₪.

בנוסף, ישלמו הנתבעים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 16,000 ₪.

מאידך גיסא, יש ליתן את הדעת לעובדה שבהתחשב בראיות שהונחו לפניי, הרי שהפירסום לא היה חסר בסיס לחלוטין, שכן, לפחות בכל הנוגע ליצירה "עלה עלה שחפים", אכן נקבע כי התובעת יצרה יצירה הדומה לה דמיון שאינו מקרי, והנתבעות לא ידעו כי מי שאחראי לדמיון זה אינו התובעת אלא מזמין העבודה.

מאידך גיסא, העובדה שתביעת התובעת נדחתה בעילת הפרת זכות היוצרים (אף כי עיקר ההוצאות שהוצאו בהליך לא היו בהקשרה של עילה זו) והפער בין הסכום שנתבע לסכום שנפסק בסופו של יום, תומכים במסקנה כי אין להשית על הנתבעות את מלוא הוצאות התובעת, אשר גבוהות עשרות מונים מסכום הפצוי שנפסק.

...

אי הבאת נתונים אלו פועלת לחובת התובעת, אשר הנתונים נמצאים בידיעתה, והיא תומכת במסקנה כי היקף החשיפה לא היה גדול.

מאידך גיסא, העובדה שתביעת התובעת נדחתה בעילת הפרת זכות היוצרים (אף כי עיקר ההוצאות שהוצאו בהליך לא היו בהקשרה של עילה זו) והפער בין הסכום שנתבע לסכום שנפסק בסופו של יום, תומכים במסקנה כי אין להשית על הנתבעות את מלוא הוצאות התובעת, אשר גבוהות עשרות מונים מסכום הפיצוי שנפסק.

סוף דבר אני מקבלת את התביעה בחלקה, ומחייבת את הנתבעות לשלם לתובעת, יחד ולחוד, סך של 15,000 ₪, וכן הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 55,000 ₪.

ראה דברי בית משפט קמא בפסק הדין נשוא ערעור פסק הדין האולפנים המאוחדים: " בעניינינו, לעומת זאת, אין מדובר בהצהרה על קיום זכות שנשללה בארוע חד-פעמי שהתרחש למעלה משבע שנים לפני מועד הגשת התביעה. עסקינן בתביעה בגין הפרה מתמשכת של זכות יוצרים, שניתן לראות בה גם כעוולה נמשכת על פי סעיף 89 לעוולת הנזיקין. כל יום בו נמשכת ההפרה יוצר עילת תביעה חדשה, אשר מתחילה מחדש את מרוץ ההתיישנות.

לעומת זאת, כפי שציין כב' השופט אשכול בפסק דינו: "העוולות בגין פגיעה בפרטיות ולשון הרע (עוולות אישיות) הן עוולות שנוגעות לכבודו של האדם וככלל לפגיעה שאינה כלכלית-מסחרית. מנגד, עוולה של הפרת זכויות יוצרים, מהוה במקורה פגיעה כלכלית ביסודה, הגם שמהוה פגיעה לכאורה בזכות המוסרית כקבוע בחוק. יתרה מזו, הסיכוי לפגיעה בזכות יוצרים של אדם היא רחבה עד מאוד, הן לאור העובדה שמדובר בזכות עבירה, הן לאור תוקפה הארוך במיוחד של הזכות (חיי היוצר ושבעים שנה לאחר מכן, סעיף 38 לחוק) והן לאור העובדה שבמהלך חייו יכול ליצור אנספור יצירות שכל יצירה מהוה זכות יוצרים. מוטב היה אם הנתבעת הייתה בודקת טרם כל העלאה לאתר מי הבעלים של התמונה, תוך מתן קרדיט בהתאם. ר' ת"א (מחוזי ת"א) 17253-02-18 שוורצנברג נ' וואלה! תיקשורת בע"מ (פורסם בנבו, 17.03.2020). מנגד, המשיב לא הוכיח שלא יכול היה לפעול לאיתור התמונה זמן רב לפני הגשת התביעה באמצעות חברות שפועלות בעיניין זה, ולא הוכח שמדובר בטכנולוגיה חדשנית שלא הייתה קיימת כבר בשנת 2012 או בסמוך לכך. היתנהלות זו של המשיב שידע שבאפשרותו לאתר שימוש ביצירותיו באנטרנט, אך בחר לשקוט על שמריו עד שיבחר לתבוע -אינה מקובלת, ויש בה כדי להצדיק את דחיית התביעה בשל היתיישנות." וכך הדבר אף בעניינינו.

לא אסיים מבלי שאתן דעתי לטענת ההגנה העיקרית של הנתבעת ואשר לה הקדישה הנתבעת את רוב זמנה וטיעוניה והיא טענת ההסתמכות על המקום שבו נמצאה ונלקחה התמונה וזאת כדי שלא יישאר הדף חסר.

...

מכל אלה עולה המסקנה לפיה בנסיבות פרסום התמונה דנן אין מדובר בעוולה מתמשכת.

די בכל אלה על מנת לדחות את התביעה אך הדף לא יושלם אם לא יובהר כי ממילא הייתה התביעה נדחית ומטעמים אחרים.

סוף דבר הוא כי התביעה נדחית והתובע ישלם לנתבעת הוצאות משפט בסך 8,000 ₪.

נטען כי הנתבעים "נהנים מצנורות השיווק של התובע מבלי שהשקיע שקל". עילות התביעה הנטענות: הפרת חוק זכות יוצרים, התשס"ח – 2007, חוק עוולות מסחריות, פקודת הנזיקין, חוק עשיית עושר ולא במשפט.

נטען כי יש להורות על דחיית התובענה מחמת העדר יריבות, העדר עילה, חוסר תום לב קצוני ושימוש לרעה בהליכי משפט.

...

שבירו בתגובתה לבקשה טוענת בין היתר כי הואיל וברור שמצבה הכלכלי של החברה איתן והבקשה אינה מביאה בדל תשתית עובדתית ואין בה קצה של חשש בדבר חוסר יכולת פירעון, מדובר בבקשה טורדנית וקנטרנית ודינה להידחות.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, נוכח התוצאה אליה הגעתי ביחס להחלטה בנוגע לסילוק התביעה נגד רסקין על הסף, אני סבורה כי יש מקום לבטל גם את ההחלטה ביחס להחלטה בנוגע להפקדת ערובה.

לסיכום: א) הערעורים מתקבלים כך שההחלטות תבוטלנה ובית משפט השלום ייתן החלטות חדשות ומנומקות בבקשות שהונחו לפיתחו.

מאחר שלמבקש יש עניין ואנטרס אישי, לרבות מעמד משפטי ויריבות עם המשיבה על זכויות היוצרים שלה, הרי שיש לדחות את הטענה להיעדר עילה, העדר יריבות או שימוש לרעה בהליך משפטי.

המשיבה טוענת, כי אין מחלוקת באשר לקיומה של הפרת זכות יוצרים של המשיבה, כך שהתביעה רחוקה מלהיות חסרת סיכוי, ואין מקום במקרה זה לנעול את דלתות בית המשפט בפני המשיבה.

...

תמצית טענות המשיבה 1 המשיבה טוענת בתגובתה לבקשה כי יש לדחות את הבקשה לסילוק על הסף.

אני מקבלת את עמדת המבקש וכן את פסיקות בתי המשפט שהוצגו על ידו בבקשתו, לפיהן בתי המשפט דנו זה מכבר במודל העסקי המדובר בענייננו ולא מצאו לנכון, במרבית המקרים, לקבוע אחריות לחברת אימפקט.

סוף דבר משאלו הם פני הדברים, ולאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים ושקלתי את נסיבות העניין, אני מקבלת את הבקשה לסילוק על הסף כנגד נתבע 2.

בנוסף ייאמר, כי נחה דעתי שבמקרה הנדון לא נגרם עיוות דין למשיבה.