דחיית תביעה לקבלת דמי אבטלה

המוסד דחה את תביעתו של המערער לדמי אבטלה, מהטעם שהוא אינו עונה להגדרה של "עובד" על פי סעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה – 1995, ומעמדו הוא בעל שליטה בעקיפין, ולכן אינו מבוטח בענף דמי אבטלה ואינו זכאי לדמי אבטלה.

בהקשר זה ציין בית הדין האיזורי כי על פי עדותה של גב' וג'ימה למערער שולם שכר כמו לכל העובדים, בהעברה בנקאית או בצ'ק, אולם מדפי חשבון הבנק של המערער כלל לא עולה כי קיבל מהחברה שיק על סך של 9,300 ₪, ולא הוצגה שום ראייה אחרת (ספרי החברה, דפי חשבון הבנק של החברה, עדות רואה חשבון) המעידה על תשלום שכר בסכום זה למערער.

...

במקרה הנדון, קביעותיו העובדתיות של בית הדין האזורי מעוגנות היטב בראיות ובעדויות שהיו לפניו, ולא מצאנו טעם כלשהו להתערב בהן.

סוף דבר: אין מקום להתערב בקביעותיו העובדתיות של בית הדין האזורי, המבוססות על התרשמותו ממכלול העדויות והראיות שלפניו, ואין מקום גם להתערב במסקנות אותן הסיק מהתשתית העובדתית שנקבעה על ידו, מסקנות המעוגנות היטב בדין ובמבחנים שנקבעו בפסיקה.

אשר על כן, הערעור נדחה.

באשר לטענה כי זכויותיו של התובע קופחו, ובין היתר, לא הועברו כספים שנוכו ממשכורתו ליעדם, נציין, כי לא נסתרה מעיננו טענת התובע והמסמכים שצירף לתצהירו מהמוסד לביטוח לאומי בדבר דחיית תביעתו לקבלת דמי אבטלה, ואולם, מעיון במכתב הדחיה מטעם המוסד לביטוח לאומי, עולה כי סיבת הדחיה היתה שהתובע לא המציא תלושי שכר שמעידים על תקופת העבודה המינימאלית הנדרשת לצורך הזכות לקבל דמי אבטלה.

...

סיכומו של דבר – התביעה שכנגד נדחית, למעט זכות קיזוז שעומדת לנתבעת בגין מכשיר הטלפון, כאמור לעיל.

לאור כל האמור לעיל, אנו מחייבים את הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הבאים: בגין שכר עבודה – 50,000 ₪; בגין פיצויי פיטורים – 7,000 ₪; בגין הפרשות לגמל – 5,040 ₪; בגין אי מסירת תלושי שכר – 8,000 ₪; הנתבעת רשאית לקזז מסכומים אלה סך של 1,150 ₪.

בשים לב לתוצאה אליה הגענו, לפיה תביעת התובע התקבלה ברובה והתביעה שכנגד נדחתה ברובה, הנתבעת תשלם לתובע הוצאות משפט בסך 1,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 7,000 ₪.

במסגרת מכתב דחיה מיום 8/8/19, דחה הנתבע את תביעת התובע לקבלת דמי אבטלה מן הטעם שלא צבר את תקופת האכשרה הנדרשת כתקופת האכשרה המזכה בדמי אבטלה ומן הטעם שלפי בדיקה שנערכה הוא לא עבד כשכיר שמעבידו היה חייב לשלם עבורו דמי ביטוח, בשנה וחצי שקדמו לתחילת התייצבותו בלישכת שירות התעסוקה.

...

נראה לי מקוטע.

לסיכום מהאמור לעיל עולה בין היתר כי התובע אשר לא קיבל מהבן או מהאח פיצויי פיטורים ו/או שאר זכויות המגיעות לעובד, לא הציג הסכמי עבודה בינו לבין הבן ו/או בינו לבין האח, לא הציג רישומי ימי עבודה שלו אצל הבן או אצל האח, לא תמך, בשום ראיה חיצונית או אחרת את טענתו כאילו קיבל את שכרו מהבן ומהאח במזומן, לא הוכיח כי בעסק של הבן ו/או בעסק של האח אכן היו צמצומים במועד בו הנפיקו לו את מכתבי הפיטורים, לא ידע לציין שמות של עובדים שעבדו עימו אצל הבן או האח, והשתמש בכלי העבודה שלו ולכן ובשים לב לטעם שמצאנו בחלק ניכר מטענות ב"כ הנתבע, הרינו קובעים כי התובע לא הוכיח כי התקיימו בינו לבין הבן ו/או בינו לבין האח יחסי עובד מעסיק ולכן הרינו מורים על דחיית תביעתו לקבלת דמי אבטלה.

הוצאות משפט -בנסיבותיו של תיק זה הרינו סבורים כי היה מקום לחייב את התובע בהוצאות משפט אולם בסופו של יום החלטנו לא לעשות מאחר והנתבע לא ביקש זאת.

הנתבע דחה את תביעתו לקבלת דמי אבטלה מהסיבה שהנתבע ראה בו כבעל שליטה בחברת מעטים בחברת א.ג. גרינס נכסים ויזמות עסקית בע"מ, חברה בשליטת אביו של התובע.

...

הנתבע טען שיישום המבחנים שנקבעו בפסיקה מובילים למסקנה שהתובע לא עבד בחברה שבשליטת אביו אלא היה בעל שליטה בעקיפין ועל כן לא היה מבוטח בביטוח אבטלה.

בתשובה השיבה ב"כ התובע שמאחר שהנתבע טען שהתובע בעל שליטה, מה שהוכח שלא נכון מבחינה רישומית, יש לקבל את התביעה ולדחות את החלטת פקיד התביעות.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, הגעתי למסקנה שלא נפל פגם משפטי בהחלטת פקיד התביעות.

לאור האמור, דין התביעה להידחות.

בתאריך 29/12/20 דחה הנתבע את תביעת התובעת 1 (להלן - התובעת) לקבלת דמי אבטלה בהתאם להוראות סעיף 6ב לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה - 1995 (להלן - חוק הביטוח הלאומי) בין השאר מהנימוק שהיא בעלת שליטה בעקיפין בחברת מעטים - היא חברת ארז מזור טכנולוגיות בע"מ (להלן - התובעת 2) אשר המנכ"ל והדירקטור שלה הנו בעלה של התובעת - הוא מר ארז מזור.

...

לא מצאנו בעובדה שרק בכתב ההגנה העלה הנתבע את הטענה להיותה של התובעת בעלת שליטה בעקיפין בחברת מעטים, כדי להצדיק את קבלת התביעה שכן כפי שפרטנו לעיל, השתכנענו כי התובעת היתה דומיננטית מאוד בניהול התובעת 2 ובקבלת החלטות בעסקיה של בעלה וכן, כפי שציינו בסעיף "מהלך הדיון" - לתובעת היתה הזדמנות להתמודד עם הטענה הנ"ל שהועלתה בכתב ההגנה וזאת הן במסגרת תצהיריה ותצהירי העדים מטעמה, הן במסגרת חקירתה הנגדית וחקירתם הנגדית של עדיה, הן במסגרת סיכומיה והן במסגרת סיכומי התשובה שהגישה.

בניגוד לאשר נקבע בתיק בל. 15416-07-20 טלי רוזנבלום - המל"ל אליו הפנתה התובעת בסיכומיה, לא מצאנו את גרסתה של התובעת כאן:"עקיבה ורציפה לאורך כל הדרך" כפי שמצא המותב בראשותו של כבוד השופט טל גולן בעניינה של טל רוזנבלום ולא האמנו לתובעת כאן כאילו לא היתה לה מעורבות בקבלת החלטות הקשורות לתובעת 2/לעסקיה של בעלה.

סוף דבר - לנוכח כל האמור לעיל ובשים לב לטעם שמצאנו בטענות הנתבע וחרף טענות התובעת הרינו קובעים כי דין התביעה להידחות מאחר והשתכנענו כי התובעת היתה בעלת שליטה בעקיפין בתובעת 2 שהינה בחברת מעטים.