לפניי תביעה לפצוי בגין ירידת ערך הרכב שנגרמה בשל תאונה שהוסתרה מהתובע על ידי הנתבעת במועד הרכישה.
בנוסף, בהתאם לחובתה על פי החוק, הנתבעת הציגה טופס גילוי נאות, בו צוין בסעיף 4: "פגיעות שנגרמו לרכב עד מסירת טופס זה תקוני פח וצבע מסביב לרכב".
התובע אישר בבית המשפט כי חתם על טופס גילוי נאות וכן אישר כי לא ערך בדיקה לרכב במכון מורשה אלא אצל המוסך המטפל בכלי הרכב מטעמו, כאשר הוא מודע לכך, כי יש דברים שלא ניתן להבחין בבדיקה במוסך.
התובע לא הגיש חוות דעת שמאי לבית המשפט וחוות דעת השמאי היחידה שמונחת בפני בית המשפט היא זו שהוצגה על ידי הנתבעת, לא מצאתי כי קיימת פגיעה בשילדה, זאת ועוד, עיקר הפגיעות הנן פגיעות פח (אשר צוינו בטופס ההודעה) ובנסיבות אלו, טענת התובע 2, כי נהג ברכב שסיכן את חייו וחיי הנוסעים עמו ברכב, נדחית, בהנתן כי מידע כאמור לא נתמך בכל ראיה.
בנסיבות האמורות לא מצאתי להדרש לשאלת הפצוי הנטען על ידי התובע, אך למעלה יצוין כי ממילא לא הוכח רכיב הנזק, התובע נסע במהלך תקופה בת שנתיים כ- 50,000 קמ"ש, עיון בטופס הבדיקה שהוגש על ידו מלמד כי ברכב תקלות ו/או פגמים שנוצרו לאחר רכישת הרכב, כמו גם לא הוגש מיסמך העידר תביעות ולא הוכח כי במהלך תקופה זו לא אירעו כל תאונות.
...
לאחר שבחנתי את טענות הצדדים אל מול ראיותיהם, נחה דעתי כי בענייננו לא חלה הטעיה.
התובע לא הגיש חוות דעת שמאי לבית המשפט וחוות דעת השמאי היחידה שמונחת בפני בית המשפט היא זו שהוצגה על ידי הנתבעת, לא מצאתי כי קיימת פגיעה בשלדה, זאת ועוד, עיקר הפגיעות הינן פגיעות פח (אשר צוינו בטופס ההודעה) ובנסיבות אלו, טענת התובע 2, כי נהג ברכב שסיכן את חייו וחיי הנוסעים עמו ברכב, נדחית, בהינתן כי מידע כאמור לא נתמך בכל ראיה.
סבורני כי הנתבעת מסרה לתובע את כל המידע שהיה עליה למסור לו ומצאתי כי הפגיעות בדוח הבדיקה, בבואו של התובע למכור את הרכב, הינן בעלות משמעות שולית ונמוכה כך שלא מצאתי שיש בכך כדי לקבוע כי הנתבעת הסתירה מהתובע מידע חשוב ו/או כי היו סימני אזהרה שעל הנתבעת היה לעדכן את התובע אודותם.
סוף דבר, דין התביעה להידחות וכך אני מורה.
